מדוע ניצחו הדמוקרטים?

ניצחון הדמוקרטים בבחירות המדינתיות בשבוע שעבר מאתגרות את ממשל טראמפ ומעלות שאלות על הצלחת מדיניותו

תוצר של המשבר הכלכלי? זוהרן ממדני נואם בניו-יורק בשנה שעברה, צילום: Bingjiefu He CC BY-SA 4.0

כצפוי, הדמוקרטים רשמו הצלחה בבחירות המקומיות השבוע. בווירג'יניה, הדמוקרטית אביגייל ספנברגר ניצחה את הרפובליקנית ווינסום ארל-סירס, והפכה לאישה הראשונה המכהנת כמושלת המדינה. בניו ג'רזי, הדמוקרטית מייקי שריל נבחרה למושלת המדינה לאחר שניצחה את הרפובליקני ג'ק צ'יטרלי. בניו יורק סיטי, הדמוקרט זוהרן ממדאני ניצח במרוץ לראשות העיר והפך לראש העיר הצעיר ביותר של ניו יורק זה יותר ממאה שנה. בקליפורניה, הבוחרים אישרו את הצעת החוק 50 לשרטוט מחדש של מחוזות הקונגרס, מה שיגדיל את מספר המושבים הדמוקרטיים בבית הנבחרים.

מה שלא היה צפוי הוא עד כמה טוב זה יילך לדמוקרטים. אביגייל ספנברגר ניצחה בפער של 15% ומייקי שריל בפער של 13%. הצעת החוק 50 עברה ברוב של 30%. שנים ללא בחירות כלליות בדר"כ רושמות שיעורי הצבעה נמוכים, אבל ספנברגר גרפה כמות קולות בווירג'יניה השווה לכמעט 85% ממספר הקולות שקמלה האריס קיבלה בשנה שעברה.

אין דרך להתחמק מהמסקנה המתבקשת: הבוחרים הדמוקרטים היו להוטים. אבל להוטים מאיזו סיבה? בווירג'יניה, ניו ג'רזי וקליפורניה, הסקרים מצביעים על כך שיותר ממחצית מהבוחרים ראו בהצבעתם כהעברת מסר לטראמפ. בין אם יש להתייחס לבחירות האלה כמשאל עם על טראמפ או לא, תוצאותיהן עקביות עם העלייה בחוסר שביעות הרצון מטראמפ.

שיעור חוסר שביעות הרצון הלאומי ממנו עלה ב-10% מאז ההשבעה, וב-2% במהלך השבוע האחרון לבדו. נראה שהכלכלה היא הסיבה העיקרית לכך שהאמריקאים מאבדים אמון בטראמפ. שיעור חוסר שביעות הרצון עם ניהולו הכלכלי גדל ב-20% מאז תחילת כהונתו. טראמפ אמר השבוע שהקדנציה השנייה שלו היא תשעת החודשים הגדולים בתולדות הנשיאות. נראה שהבוחרים לא מסכימים איתו.

עבור השווקים הפיננסיים, שאלת מיליון הדולר היא האם תוצאות הבחירות יאלצו אותו לשנות כיוון במדיניות הכלכלית שלו. אין זו הגזמה לומר שביטחון הצרכנים בארה"ב קרס מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן צנח ב-18 נקודות מאז חודש ינואר. ירידה בהיקף כזה מתרחשת בדרך כלל רק בתחילתו של מיתון, ובהחלט לא בתחילתה של כהונה חדשה.

התקדים היחיד בעת האחרונה היה השנה הראשונה לכהונתו השנייה של בוש הבן, ב-2005. הגורם המרכזי לצניחה באמון הצרכנים ב-2005 היה זינוק של 60% במחיר הנפט בין ינואר לאוגוסט באותה שנה. לעומת זאת, הירידה החדה באמון הצרכנים האמריקאי השנה התרחשה למרות ירידה במחיר הנפט, ירידה בריבית המשכנתאות ושוק מניות משגשג. אז מה בעצם קורה כאן?

 

 נשכחים בשנית

טראמפ התמודד לנשיאות כקולו של מעמד הפועלים הנשכח. הוא אומר שמלחמת הסחר שלו תסייע למעמד הפועלים, אך עד כה, המכסים רק העלו את האינפלציה ואת כמויות הפיטורים. טראמפ אומר שהמכסים שלו יביאו לתחייה מחודשת של התעשייה האמריקאית, אבל מדד הייצור של ISM נמצא ברמת התכווצות מאז מרץ. לפי נתוני ADP, ענף הייצור איבד עוד 3,000 משרות באוקטובר.

טראמפ חייב את ניצחונו בבחירות 2024 לעלייה בקולות הצעירים, אבל בני ה-35 ומטה הם שספגו את הפגיעה הקשה ביותר מההאטה בשוק העבודה השנה. לצעירים יש גם פחות חסכונות שאיתם יוכלו להרוויח מעליית שוק המניות. מדד ביטחון הצרכנים בקרב בני פחות מ-35 צנח בחדות באוקטובר, למרות שדווקא זה של בני 35 עד 54 עלה.

בחירות האמצע עדיין במרחק של שנה, אבל המצב אינו נראה טוב עבור טראמפ והמפלגה הרפובליקנית. אני תוהה מה יקרה לאחדות המפלגה. עד כה, במהלך כהונתו השנייה, טראמפ, לפחות עד עתה, שמר על שליטה הדוקה במפלגתו. כל ביטוי של מרד, כולל מצד אילון מאסק, דוכא. זו הסיבה ש"החוק הגדול והיפהפה" שלו עבר בקונגרס במהירות כה רבה.

לאחר המפלה בבחירות השבוע, האם טראמפ עדיין יוכל לשלוט ללא התנגדות? והאם התבוסה תוביל לסיום מהיר יותר של השבתת הממשל – או דווקא תגרום לו להתבצר עוד יותר בעמדתו? ביל קלינטון אמר פעם את המשפט המפורסם: "בפוליטיקה אין ניצחונות או תבוסות קבועים". ואין מקום בו זה נכון יותר מאשר בפוליטיקה האמריקאית.

רק לפני כמה חודשים נכתבו הספדים פוליטיים על המפלגה הדמוקרטית. פתאום, לא רק שהם חזרו מן המתים, אלא שהמומנטום נראה כעת בצד שלהם. אין ספק שטראמפ סייע להם, אבל את הקאמבק הזה הדמוקרטים הרוויחו ביושר.

בניגוד לתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, הדמוקרטים נמנעו מהתקפות אישיות עליו והתמקדו בהבדלים בתחומי המדיניות. וזה שירת אותם היטב – תוצאות הבחירות השבוע מחזקות את ההערכה כי ידם של הדמוקרטים היא כעת על העליונה בהשבתת הממשל, שהיא כעת הארוכה בתולדות ארה"ב.

משמעות הדבר היא שסביר עוד פחות שהם יתפשרו. הסנאטור הדמוקרטי, כריס מרפי מקונטיקט, צוטט השבוע באומרו כי "זה יהיה מאוד מוזר אם מיד אחרי שהעם האמריקאי גמל לדמוקרטים על כך שעמדו ונלחמו, הדמוקרטים ייכנעו מבלי להשיג דבר עבור האנשים למענם נלחמנו."

ומה לגבי טראמפ? האם סביר יותר כי הוא זה שיתפשר? לדעתי, התשובה היא לא. להתפשר משמעו להודות בתבוסה, וטראמפ שונא להפסיד. הזהות הפוליטית שלו מבוססת כולה על ניצחון. אולי אני טועה, אבל איני רואה אותו נסוג.

מה לגבי טראמפ "המשתפן" (TACO) של 9 החודשים האחרונים? אני חושב שהשבתת הממשל הזו היא קרב שונה מאוד ממלחמת הסחר של טראמפ. ראשית, זהו עימות פומבי הרבה יותר. טראמפ לא יכול לשלוט ולכוון את הנרטיב כפי שהוא עושה במשא ומתן שלו עם סין ועם מדינות אחרות.

הדמוקרטים התנו את תמיכתם בתקציב ביניים בהארכת הסובסידיות לביטוחי הבריאות במסגרת אובמה-קר. טראמפ יודע שאם ייכנע, הוא מסתכן בעידוד הדמוקרטים לדרוש אפילו יותר בפעם הבאה. הדמוקרטים כבר מציגים את בחירות האמצע של השנה הבאה כמאבק לביטול הקיצוצים במדיקייד שנכללו בחוק ה"יפהפה והגדול" של טראמפ.

אלו הן האפשרויות של טראמפ: הוא יכול להילחם ולהסתכן בכך שיהפוך ל"ברווז צולע" אחרי בחירות האמצע, או לוותר – ולהסתכן בכך שיהפוך ל"ברווז צולע" באופן מיידי. אני מניח שטראמפ יקשיח את עמדותיו לפני שייכנע. הלחץ המחודש שלו השבוע לביטול כלל הפיליבסטר (עיכוב דיונים) בסנאט מחזק את הערכתי.

כיצד יגיב השוק?

השוק נחשף אך ורק ל"טראמפ המשתפן" בקדנציה השנייה. איך יגיב השוק אם "טראמפ הלוחם” יופיע לפתע בזירה? לדעתי, תוצאות הבחירות למדינות ולערים השבוע יאריכו את השבתת הממשל. זה שלילי עבור שוק המניות, שלילי עבור שוק האג"ח בטווח הקצר, וחיובי עבור הדולר בטווח הקצר.

למה? כפי שטענתי בסרטונים קודמים, אני חושב שישנן סיבות טובות לצפות לעונת קניות חגים חלשה. אם השבתת הממשל תימשך עד חג ההודיה, היא כנראה תכביד עוד יותר על הצריכה הפרטית. זו הסיבה שאני בשורט על מניות הצריכה המחזורית מול הבסיסית.

תאורטית, זה אמור להיטיב עם האג"ח. עם זאת, הארכת השבתת הממשל משמעותה שהיעדר הנתונים יימשך. משמעות הדבר היא שהפד יוכל להתמקד יותר בשוק המניות ופחות בכלכלה. לדעתי, ההתנגדות של ג'רום פאוול בשבוע שעבר להורדת ריבית נוספת בדצמבר היא סימן לכך שהפד אינו רוצה להזרים עוד אוויר לבועת המניות.

המשמעות היא שהאג"ח יישארו חלשות עד ששוק המניות ייסדק. ההפך נכון לגבי הדולר: מניות עולות, ריביות עולות ודולר מתחזק; מניות יורדות, ריביות יורדות ודולר נחלש. ה-AI זה הקלף האחרון שעוד נותר לשוק המניות בארה"ב.

אני בשורט על הנאסד"ק כבר זמן מה, וזה היה כואב למדי. טראמפ סייע להפוך את פריחת ה-AI לבועה. האם השבתת הממשל עלולה לפוצץ את בועת ה-AI? לאחר ניצחון הדמוקרטים השבוע, הסיכויים לכך עלו, בכך אין לי ספק.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. לא מסכים עם הנכתב:
    1.אנחנו בסוף סייקל כלכלי , אין קשר לטראמפ. גם הוא לא יוכל למנוע את המפולת הקרבה, שנזרעה ע"י הזרמות הכסף של הFED.
    1.במדינות שהדמוק' ניצחו הן היו מראש מדינות עם רוב דמוקרטי.
    3.האינפלציה לא עלתה, להפך היא במגמת ירידה (עקום התשואות יורד, הנגיד האמריקאי מוריד ריבית)
    4.השפעת המכסים אינה מיידית, והיא תשפיע בחודשים הקרובים (ירידת מחירים)
    5.המתווה הנכון לעתיד הקרוב: ריביות יורדות, דולר נחלש