ארגוני סטודנטים פרו פלסטיניים משליטים אווירת טרור בקמפוס ומשתיקים את השיח הציבורי. המקרה של אוניברסיטת מיזורי
בעוד שהפסקת האש בין ישראל לחמאס הביאה תקווה מסוימת לסטודנטים יהודים כמוני, הייתי רוצה לומר שאנו מתקדמים באופן דומה לקראת דיאלוג אזרחי ושלום באוניברסיטת מיזורי.
למרות מאמצינו לקיים דיונים ולהפנות תשומת לב עניין, סטודנטים פרו-פלסטינים הפכו את השיח האזרחי בקמפוס לכמעט בלתי אפשרי.
התביעה האחרונה של ארגון 'סטודנטים למען צדק בפלסטין באוניברסיטת מיזורי', בנוגע להשתתפותם במצעד חגיגות ההום-קאמינג היא דוגמה אחת בלבד. הקבוצה רצתה להציג שלט המאשים את ישראל ב"רצח עם"; המנהלים סירבו, תוך ציון מדיניות חדשה האוסרת ביטויים פוליטיים במצעד. לכן, הקבוצה הגישה תביעה בגין אפליה על רקע דעה.
במהלך מחאה אחרונה, הקבוצה הפרו-פלסטינית התייחסה גם ל"רצח העם המתועד ביותר בהיסטוריה", כפי שנאמר בעמוד האינסטגרם הרשמי שלה.
הטענה שמתרחש רצח עם בידי ישראל היא בבירור אבסורדית. על פי האמנה למניעת וענישת הפשע של רצח עם, הגורם העיקרי לכך שפעולה צבאית תיחשב כרצח עם הוא כוונה.
עצם העובדה שישראל מפזרת כרוזים בכל פעם שצה"ל עומד להפציץ אתר בעזה, או אפילו מבטלת את המבצע כולו אם יש יותר מדי נוכחות אזרחית באזור, מראה שהגורם של כוונה אינו מתקיים. בכל הזדמנות אפשרית, חיי אזרחים נחסכים.
הטבח שחמאס הוביל לפני שנתיים בשבעה באוקטובר, לעומת זאת, בהחלט נופל תחת קטגוריה זו. כאשר מחבלים חדרו לישראל ביבשה, באוויר ובים, מטרתם המוצהרת היחידה הייתה להרוג כמה שיותר יהודים ואזרחים ישראלים, והם אמרו שיעשו זאת שוב ושוב. זו היא כוונה אמיתית.
למרבה הצער, סניפי 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' (SJP) ברחבי ארצות הברית נאחזים בעקשנות באמונותיהם השקריות, ומאלצים אותנו להתעמת איתם שוב ושוב. סניף אוניברסיטת מיזורי של הארגון איננו שונה מבחינה זו.
בשנה שעברה, ביום השנה הראשון למתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, הן SJP והן הקבוצה הפרו-ישראלית Stand With Us הקימו דוכנים באזור הביטוי החופשי המיועד לכך בקמפוס במיזורי.
בעוד שהשיחות היו מנומסות ברובן, כמה מחברי SJP לא התנהלו בדרך ארץ. במקום זאת, הם יצרו סביבה עוינת והפכו את הדיאלוג בין הקבוצות לכמעט בלתי אפשרי. כאשר סטודנטים יהודים ביקשו לנהל שיחות מכבדות, נשמע אחד הפרו-פלסטינים אומר: "אי אפשר לכבד אנשים שהרגו 50,000 איש".
סטודנטים פרו-ישראליים אחרים ספגו קללות וצעקות. חלקם אפילו לא קיבלו הזדמנות לדבר. חברי SJP לרוב אינם מקיימים שיחה "רגילה", והם מסרבים להקשיב למה שיש לנו לומר.
מי שכן הסכימו לדבר איתנו קידמו את אותן עלילות: רצח עם. רעב. אפרטהייד. הם עטפו את זהותם סביב היותם צודקים וצדיקים, וכל ההפרכות לשקרים לא חלחלו.
זה לא חדש, והמצב עדיין לא השתנה. הנשיאה לשעבר של SJP במיזורי נתונה כעת תחת השעיה; היא לא הורשתה להשתתף במצעד ההום-קאמינג והיא לא יכולה לארגן אירועים בקמפוס, בגלל תקרית שאירעה עם סטודנט בזמן הקמת דוכן בשנה שעברה באפריל, כפי שדווח ב-The Columbia Missourian.
עד כה השנה, לא ראיתי את SJP במיזורי מקימים דוכן רשמי בקמפוס, כנראה בגלל התביעה שעודנה מתנהלת. עם זאת, חברי הסניף מסתתרים בסתיו הזה מאחורי קבוצה אחרת בשם Young Democratic Socialists of America, באמצעות הקמת דוכנים משותפים. אותן כאפיות על ראשיהם. אותם אנשים. אותם מסרים רעילים. רק המיתוג שונה.
בינתיים, התביעה שלהם בנוגע למצעד ההום-קאמינג נמשכת.
SJP במיזורי זכו לאחרונה בצו ביניים מבית משפט פדרלי, המאפשר להם להשתתף במצעד ההום-קאמינג השנה, בתנאי שהם יסכימו לציית לצבעי השחור והזהוב שנקבעו לכל הקבוצות. עם זאת, הטענות הרחבות יותר של אפליה על רקע דעה עדיין נשקלות בבית המשפט.
במאמר שפורסם באתר המועצה ליחסים אמריקניים-אסלאמיים CAIR המפרט את התביעה, עורך הדין גדיר עבאס הצהיר כי "'סטודנטים למען צדק בפלסטין באוניברסיטת מיזורי' מבקשת סעד מבית המשפט בגין הפרה חוקתית זו" וכן דרישה "שהאוניברסיטה לא תחזור על טעותה על ידי הדרת 'סטודנטים למען צדק בפלסטין במיזורי' שוב במצעד השנה".
למרות שתצוגת המצעד שלהם לא הזכירה "רצח עם" השנה, אופייה האמיתי של הקבוצה נחשף. ההתנהגות שהוצגה בקמפוס באופן עקבי זכתה לתשומת לב מצד הגורמים הרשמיים, והשמיכה שכיסתה פעם את האמת על מעשי הארגון הזה מוסרת לאיטה.
בעזרת אנשים וארגונים בעלי גישה דומה בקמפוס, זה הזמן להיאבק בחזרה נגד התנהגות זו ונגד הנרטיב השקרי. נמשיך לדבר נגד השקרים הבזויים ולחנך כמה שיותר סטודנטים המוכנים לשמוע את האמת – כדי שגם אנחנו, כמו ישראל וחמאס, נוכל בתקווה יום אחד להגיע להסדר של שלום.
