כרגיל, בהארץ צועקים ״כהניזם״

רוית הכט היא פרשנית פוליטית ובעלת הטור הבולט והמרכזי במדור הדעות של מהדורת שישי של 'הארץ'. מעקב אחרי הפרשנויות שלה לאורך שנים מעלה שהיא מתמקדת בניסיון לפענח את נפש מצביעי הימין ולהסבירה לקוראי 'הארץ'.

במובן הזה, המאמר שפרסמה הכט בעיתון ביום שישי האחרון מעניין כיוון שהוא חושף אחד משניים: או חוסר הבנה יסודי של הנושא אותו היא מתיימרת לחקור לאורך שנים, או גרוע מזה – מניפולציה זולה ושקרית על תודעת קוראי 'הארץ', במטרה להסית אותם נגד ציבור של מיליוני ישראלים מצביעי ותומכי הקואליציה, באמצעות תיוגם הכוזב ככהניסטים. ואולי מדובר בשילוב של השניים.

לצורך הכתמת הימין בכללותו ב"כהניזם" מספקת הכט שלוש הוכחות למה שהיא מתארת כהשתלטות הכהניזם, "התנועה הוויטאלית, האגרסיבית והמסוכנת ביותר בחברה הישראלית" כדבריה, על הקואליציה ועל הרחוב הימני:

1) תמיכת רה"מ בחקיקת עונש מוות למחבלים, שאותה מגדירה הכט כ"נטילת חלק במפעל הכהניסטי"

2) אימוץ עמירם בן אוליאל בידי ח"כ סון הר מלך, גם הוא "כהניסטי"

3) מחיאות הכפיים שבהן התקבלו השבוע לוחמי כוח 100 בבית המשפט העליון, מעשה שלדברי הכט הוא מתייחס ל"נורמות כהניסטיות" כאל "גבורה".

האם חוק עונש מוות למחבלים הוא "כהניזם"?

התשובה היא לא. ראשית, הוא מעוגן בחוק השיפוט הצבאי. לפי החוק, בתי דין צבאיים רשאים להטיל עונש מוות על עבירות טרור ורצח, אם כי הפעלת העונש דורשת תמימות דעים של כל השופטים בהרכב.

שנית, הוא מעוגן גם בחוק העונשין. לפי סעיפים 97 – 99 בו, החוק מתיר הטלת עונש מוות על מי "שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה". האם יש ספק שמחבלי הנוחב'ה שטבחו בישובי העוטף עונים להגדרה זו?

על כן, אין פלא שגם מפלגותיהם של נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, שכיום מחזיקו לפי הסקרים בכ־ 30, הביעו שוב ושוב תמיכה בהחלת עונש מוות על מחבלים.

האם רוית הכט מייחסת "כהניזם" לקרוב למאה מנדטים, כלומר הקואליציה בתוספת ליברמן ובנט?

כשחשד בריא במערכת נתפס כאיום

את הנקודה המרכזית הכט מחטיאה, או שמא מסתירה. גם אימוץ בן אוליאל וגם האהדה לכוח 100 אינם נובעים מאהדה למעשים המיוחסים להם. להיפך, הם נובעים מהחשש הכבד, שיש לו על מה להישען, שהמעשים לא נעשו והנאשמים הם קורבנות הפללה זדונית.

בן אוליאל הורשע על סמך הודאה שהוצאה ממנו לאחר עינויים קשים. סון הר מלך שבה ומדגישה שתמיכתה בו אינה נובעת מתמיכתה ברצח המשפחה, אלא מכיוון שהיא משוכנעת שבן אוליאל חף מפשע.

גם התמיכה בחיילי כוח 100 אינה תמיכה במעשים המיוחסים להם, שכן הם מכחישים בתוקף התעללות בעציר. ועד כה הסרטונים שכביכול מרשיעים אותם (גם הקצר וגם הארוך ששודר ב'זמן אמת' בכאן 11), לא מעלים אפילו רמז קל לעבירה כלשהי מצדם.

האם ראינו אימוץ של יגאל עמיר או עמי פופר שאין ספק שביצעו את המיוחס להם?

האם ראינו אהדה לאותו קצין במנהל האזרחי שפגע מינית בפלסטיניות בתוקף תפקידו, נשפט ונענש בחומרה הראויה? ברור שלא. למה? כי הם עשו את המעשים. והימין בכללותו מתנגד בתוקף למעשים.

תמיכה בעונש מוות למחבלים היא נחלתו של רוב עצום בחברה הישראלית, המיוצג כיום בקרוב למאה מנדטים, והיא מגובה בחוק העונשין ובחוק השיפוט הצבאי. ובאשר לתמיכה בבן אוליאל ובחיילי כוח 100, את הספקנות באשר לאמינות המשטרה, השב"כ ומצ"ח, השיגו הגופים האלה ביושר אחרי שנים ארוכות שבהן עשו כל מאמץ לפגוע במוניטין שלהם.