ההישג של ישראל הוא בקנה מידה היסטורי

"אני שייך למרכז הקיצוני, המרכז הרדיקלי", פותח דן שיפטן, ראש התוכנית הבינלאומית לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה, את הראיון בפרק חדש של "שומר סף" עם גדי טאוב. אך מאחורי הצחוק מסתתרת תזה מרחיקת לכת: למרות כל הביקורת הבינלאומית, מצבה האזורי של ישראל טוב יותר מאי פעם. "מדינת ישראל נמצאת במצב מאוד מיוחד כי מדובר בחברה בת תרבות של התרבות המערבית שיושבת באחד המקומים הקשים בעולם – מקום שבו אם מישהו לא מפחד ממך, אתה צריך לפחד ממנו."

הלקח המצרי שמעצב את ההווה

שיפטן, שספרו האחרון עוסק בהכנעת מצרים, מסביר את המפנה המכריע של 1979: "מצרים הגיעה למסקנה שלא תשרוד אם תמשיך להוביל את העולם הערבי במאבק נגד ישראל. ומאז שמצרים איננה מוכנה לעשות את זה, אין לה תחליף." המסר ברור: אין מלחמות אסטרטגיות מאז מלחמת יום כיפורים, רק התנגשויות עם ארגוני טרור.

אבל בדיוק באותה שנה שמצרים יצאה ממעגל המלחמה, נכנסה איראן – והמשוואה הביטחונית השתנתה. "איראן היא מדינה מסוכנת מאוד בצורה דומה למה שהייתה גרמניה בשנות ה-30: שילוב של חברה מרשימה עם משטר ברברי," הוא מזהיר.

הדוקטרינה החדשה: "תחזוקה אלימה"

כאן מגיע החידוש המרכזי של שיפטן. הוא טוען שישראל טעתה במשך עשרות שנים כשהחילה על ארגוני טרור את אותה דוקטרינה שעבדה מול צבאות סדירים. "אמרנו: התחמשות זה לא הבעיה שלנו. משום שגם אם הם מתחמשים, אנחנו גם מתחמשים, ואנחנו מנצלים את הזמן יותר טוב."

אבל הטכנולוגיה שינתה הכל. "כל תימני פרימיטיבי יכול להקים כוח של טילים בליסטיים. מה שהיה פרורוגטיבה של מעצמת-על, עכשיו אתה יכול לקנות בסופרמרקט." התוצאה: "אתה לא יכול להתעלם מהרדיקלים כי הם יפגעו במרכזי האוכלוסייה. אתה לא יכול לחסל אותם כי היכולת השיורית שלהם בלתי נסבלת." הפתרון? יוזמה בלתי פוסקת. "אתה צריך כל הזמן להיות היוזם באלימות. אתה צריך לקום בבוקר ולשאול את מי אני חייב להרוג היום."

המסר לעולם הערבי: אין מקלט

לדברי שיפטן, החורבן בעזה נושא משמעות שמעבר לניצחון הצבאי. "עזה הייתה המקום המבוצר ביותר בתולדות האנושות. לא רק ב-RPG וטילים ולא רק במערכת המנהרות הגדולה ביותר בהיסטוריה.  עזה הייתה ממוגנת בניו יורק טיימס, ב-BBC ובבתי המשפט בהאג." לטענתו זהו מסר חד משמעי: גם כשהעולם כולו מגנה אותה, ישראל תמשיך לפעול נגד המאיימים עליה. "אתכם אנחנו נהרוג. אין דבר בעולם שיציל אותכם" – לא דעת קהל, לא עיתונים בינלאומיים, ולא בתי משפט. התוצאה? משטרים ערביים מתונים יכולים עכשיו להפנים אזהרה ברורה לרדיקלים בתוכם: "אתם רואים מה קורה כשאתם רדיקלים?"

"ארצות הברית חזקה יותר, אבל אנחנו אמינים יותר"

בניגוד לתדמית של תלות בארה"ב, שיפטן מציג תמונה הפוכה: "רוב גדול של הממשלות בעולם הערבי מכירות בעובדה שרק ישראל היא גם חזקה מאוד וגם אמינה, בניגוד לארצות הברית שהיא מאוד חזקה ולא אמינה." שיפטן מזכיר שישראל המשיכה במלחמה בניגוד גמור לרצון ממשל ביידן: "כל מה שעשינו מאז פברואר 2024 – רפיח, הפלישה ללבנון, הריגת נסראללה, רק בהריגת נסראללה הורדנו 82 טון של פצצות על בירה ערבית, היה בניגוד גמור לרצונה של ארצות הברית."

הסכנה הכפולה: פשיסטים ופרוגרסיבים

שיפטן אינו מסתפק בניתוח אזורי. הוא רואה איום גלובלי מתרבות רעלים דומות: "האויב מספר אחד של הציביליזציה המערבית הליברלית הם הפרוגרסיביים שמביאים את הליברלים למצב שלא יכולים להגן על עצמם מפני הברברים."בשיחה בלתי צנזורית, הוא מספר על שימושו בפרובוקציות: "אני השתמשתי בהן מאוד באוניברסיטאות אמריקניות – הצלחתי למצוא את הדברים המקוממים ביותר את בעלי הפוליטיקלי קורקט ולהעליב אותם, לפגוע בהם. כל דבר אחר שבשבילו קיימת האקדמיה."

האם נלמד את הלקח?

האם זה יימשך? שיפטן נזהר. "המושבעים עדיין לא שבו. השאלה כמה זמן נזכור את הלקחים של השבעה באוקטובר ולא נעשה איתם מה שעשינו עם הלקחים של אירועים קודמים." הוא מזהיר מפני ממשל עתידי כמו אובמה, "האסון הגדול ביותר לא רק לישראל אלא לכל בני התרבות שצריכים להילחם בברברים." לגבי האנטישמיות בעולם, שיפטן מפתיע: "אנטישמיות זה דבר חמור, אבל הידיעה לגבי אנטישמיות היא חשובה מאוד. חשבנו שהאנטישמיות באירופה קבורה מטר מתחת לאדמה, והתברר שהיא מילימטר מתחת לאדמה." הוא צופה קץ לחיים היהודיים באירופה ובארה"ב: "אם חשבתי לפני האירועים האחרונים שאני נותן ליהודי אמריקה עוד שני דורות, עכשיו אני נותן להם דור אחד." התוצאה? "אנחנו היום 46% של העם היהודי. תוך זמן קצר נהיה רוב מוחלט."

בסיכומו של דבר, למרות כל האתגרים, שיפטן כן מציג גישה אופטימית: "מדינת ישראל היא היום המדינה היחידה בעולם שמוכנה למלחמות של המאה ה-21. כל העולם ילמד מאיתנו." השאלה היחידה: האם נדע לשמור על ההישגים, או ששוב נשכח – עד הפעם הבאה.