בניגוד לכל ההפחדות, פתיחת השוק תוריד מחירים ותייעל את המשק, אבל זאת צריכה להיות רק ההתחלה
בתקופה האחרונה רפורמת החלב של משרד האוצר גוררת ביקורת רבה שמגיעה, לכאורה, גם מימין. הביקורת הזו מפתיעה מחד וצפויה מאידך. היא מפתיעה משום שהיא מגיעה דווקא מאלו שקוראים לפרק את הדיפ-סטייט, והיא צפויה משום שדווקא היא משקפת את האחיזה האיתנה שהדיפ-סטייט קנה גם בקרב חוגי הימין.
כשהימין ירש את הרעות החולות של השמאל
נשמע מוזר? בואו נחזור אחורה בזמן לתקופה שבה מדינת ישראל נשלטה בידי מפלגות השמאל. המבקרים את שלטון הפקידים יודעים לספר בעצב על כך שמפלגת מפא"י ידעה לשים "אנשים שלה" בכל מוקדי הכח. אותם אנשים היכו שורש והמשיכו למנות אנשים בעלי תפיסת עולם דומה גם כאשר המפלגה השולטת הוחלפה בקלפי. עובדה היסטורית נוספת שמוזכרת תכופות היא שבגין לא פיטר את הדרג המקצועי כשנבחר בשנת 77 ואפשר לו להמשיך ולפעול. לצד העובדות הנכונות האלה, יש עובדה חשובה לא פחות שנשכחת (שלא לומר מטושטשת בכוונת מכוון) – מפא"י לא רק מינתה אנשים שלה, היא גם הקימה גופים, חוץ מפלגתיים לכאורה, והעניקה להם סמכויות להתקין תקנות ולקבל החלטות, ואף פטרה אותם מחובת דיווח על הכנסותיהם. אותם גופים אוישו על-ידי אנשי המפלגה, אבל לא מונו על ידי אזרחי מדינת ישראל. לכן, כשמפא"י פינתה את מקומה בתא הפיקוד של המדינה, אותם גופים יכלו להמשיך לתפקד, כשבראשם עומדים אותם אנשים שאחזו בהגה בשנת 76. הגופים האלו הם מועצות הייצור וועדי העובדים.
תהיתם איך קורה שאנחנו מצביעים ימין ומקבלים שמאל? זה מתחיל בכך שמפלגות וערוצי ימין הופכים להיות פרזנטורים של גופים שהוקמו על-ידי מפא"י, של אותן מועצות ייצור שממשיכות להתקיים מכח הסמכויות שמפא"י העניקה להן ולאור אותה אידיאולוגיה. המועצות האלה עדיין קובעות כמה ביצים מותר לייבא, כמה חלב וכמה פירות, כמה חלב כל מחלבה תייצר ותמכור, ובאיזה מחיר תנובה וטרה יקנו את אותו החלב. הן גם מחלקות את המשק הישראלי (אותנו, הצרכנים) בין מספר יצרנים שקיבלו את רשיונות היצור שלהם ממפא"י, וקובעות מי יכול להצטרף למועדון הסגור הזה של משקים עם זכויות יתר ומי לא.
הפתרון: פתיחת השוק, התייעלות והורדת מחירים
כשאזרח ישראלי רוצה ליישב את הארץ ולהקים חווה חדשה אסור לו למכור את החלב שהוא מייצר ליצרניות הגבינות הגדולות ללא אישור של מועצת החלב. לכן, כשפרסומות מאיימות זועקות על כך שהרפורמה תפגע בחלקאים הקטנים – מדובר בשקר. פתיחת שוק החלב לתחרות תאפשר, לכל מי שירצה, להקים רפת ולמכור חלב. רפורמה טובה גם תאפשר לרפתנים להציע את התוצרת במחיר שנראה להם נכון ותאפשר ליצרניות כמו תנובה וטרה להתמקח איתם ולהוזיל את המחיר של מוצרי החלב השונים. רפורמה טובה תוריד את מחירי החלב כי היא תאפשר ליבואנים לייבא חלב ומוצרים ממדינות שבהן מחיר החלב נמוך ממחירו בישראל. חִשבו כמה היו עולים הבגדים שלנו אם הם היו מיוצרים בארץ. היכולת לייצר את הבגדים במדינות כמו סין והודו, שבהן כח העבודה זול יותר, מאפשרת לנו לשלם פחות על אותם מוצרים. מה שנכון עבור ביגוד והלבשה נכון גם עבור חלב, ביצים וירקות.
האם יהיו חקלאים ישראליים שיהפכו ללא רלוונטיים בעקבות הרפורמה? ייתכן מאד. זה תלוי בהם. אם הם יצליחו להתייעל ולהציע את הסחורה שלהם במחיר משתלם – הם ישארו רלוונטיים. יהיו אנשים שינסו לצייר את המשפט הזה כאמירה דרקונית ומנותקת. באיזו זכות אנחנו, האזרחים, דורשים מחקלאים ומחוות להתייעל?! אבל כשחושבים על זה רגע, תפקיד המדינה איננו לממן את אותם החקלאים (חלוצים וציוניים כל שיהיו). תפקיד המדינה הוא לוודא שאנחנו, האזרחים, נשלם כמה שפחות. אדרבא, המצב הקיים כיום הוא המעוות – כיום המדינה מאפשרת למועצות הייצור לשלוט בפועל במחיריהם של מוצרי המזון הבסיסיים ביותר שאנחנו צורכים, והשליטה הזו גורמת לכך שמחיריהם של ביצים וחלב יקר יותר ממה שהיה אילו הם היו מיובאים מחו"ל או מיוצרים על ידי חוות יעילות יותר.
כדי להעניק נופך מוחשי יותר לנושא המופשט הזה, נניח למשל שמשק מסוים קיבל רשיון למכור לתנובה 2000 ליטר חלב בחודש. תנובה מחוייבת לקנות את אותם 2000 ליטרים מאותו המשק, במחיר שנקבע מראש על ידי המדינה. לצורך הדוגמה, 2.5 שקלים לליטר. איזו מוטיבציה יש למשק הזה להתייעל? אם הוא ייצר יותר חלב, יהיה עליו להיפטר מעודפי היצור (שכן יש לו זכיון למכירה של 2000 ליטר בלבד). במצב תקין של שוק חופשי, מאידך, למשק האמור היה משתלם להתייעל כדי לייצר יותר חלב באותה עלות, להציע לתנובה לקנות ממנו 4000 ליטר חלב ב-2 שקלים לליטר, ולהרוויח 8000 במקום 5000 שקלים בחודש. גם תנובה הייתה מרוויחה כי היא תשלם פחות כסף לכל ליטר חלב ולכן ותוכל להוריד מחירים כדי לוודא שצרכנים קונים את החלב שלה ולא של מחלבות אחרות. אבל המרוויח העיקרי מכל הסיפור, כמובן, יהיה הצרכן הישראלי, שיזכה לראות ירידה של מחירים בסופר.
מה לגבי החקלאים שלא יתייעלו? אין ספק שהחקלאים הישראלים חשובים וש"במקום בו תעבור המחרשה – שם יעבור הגבול". אבל למדינה יש כלים אחרים (טובים יותר) להגנה על החקלאים: עבור החקלאים הוותיקים המדינה יכולה להבטיח השלמת הכנסה כדי לשמור שהכנסתם לא תפגע בעקבות הרפורמה (העלות של השלמת ההכנסה הזו פחותה מהכסף שהרפורמה תחסוך למדינה). הכלי השני, והחשוב יותר הוא עידוד חקלאות יעליה והשקעת משאבים במחקר ובפיתוח טכנולוגיות חדשות שיעזרו לחקלאים להתייעל ולהוזיל את עלויות הייצור.
הרפתות תלויות בייבוא ממילא
ומה לגבי הטענה שהרפורמה תפגע בביטחון התזונתי של מדינת ישראל? מדובר בפיקציה, בשקר שנוח למכור כדי להפחיד את הציבור, ואשר מאחוריו עומד החשש של אותם מונופלים מפא"יניקים מאיבוד השליטה שלהם במשק. רוב המזון שהפרות הישראליות צורכות וכן הנפט שמייצר את החשמל המשמש לתהליך החליבה מיובא מחו"ל. הרפתנים לא יהיו מעוניינים להאכיל את הפרות במזון שמיוצר בישראל משום שזה ייקר משמעותית את עלות הגידול שלהן, וממילא ישראל לא ערוכה לייצר מזון לפרות בכמות שתספיק לכל הרפתות בארץ. הצד השני, והחשוב לא פחות של המטבע הזה, הוא שחלק לא מבוטל מהרפתות בישראל נמצא בגבולות, וכפי שלמדנו במלחמה הנוכחית, דווקא בעתות משבר יצור החלב המקומי נפגע. לראיה, בחגי תשרי האחרונים שר האוצר אישר הגדלה בכמות החלב המיובא על מנת למנוע מחסור בחלב בסופרים. כלומר, הבטחון התזונתי של ישראל מחייב, אם כבר, ביטול של התלות ביצור המקומי, ולא הגדלה שלה.
הרפורמה לא תספיק
הרפורמה של סמוטריץ' היא צעד חשוב בכיוון הנכון אבל היא פותחת לתחרות רק חלק קטן משוק החלב. רוב השוק ימשיך להישלט על-ידי מועצות היצור, רוב החלב עדיין יסופק במחיר קבוע וגבוה שהמדינה תקבע, ולרוב הרפתות עדיין לא יהיה תמריץ אמיתי להתייעל. למעשה יש סיבות לחשוש שרפורמה חלקית כל-כך דווקא תפגע בצרכן לאורך זמן: מצד אחד – לא בטוח כלל שרפורמה חלקית כזו תוביל לירידות המחירים המיוחלות, ומן הצד השני – אם הרפורמה לא תצליח למועצות הייצור יהיה קל יותר לדרוש לחזור למצב הקודם. בנוסף, קשה מאד לבצע רפורמות מן הסוג הזה ב"ביסים קטנים" ויש חשש לא מבוטל שיעבור זמן רב עד שמשרד האוצר יצליח לפתוח חלקים נוספים מן השוק הזה בשנית. לכן, הדבר הבריא לעשות הוא להסיר את הפלסטר במכה אחת, לבטל את מחיר המטרה ולפתוח את כל השוק לתחרות.
טענת נגד נפוצה נוספת היא החמאה: שוק החמאה נפתח לייבוא אך המחירים רק עלו. אכן, מחיר החמאה עלה אבל הטענה הזו ביא בעיקר ניסיון נלוז להציג עובדות באופן מגמתי וחלקי. מחיר החמאה אכן עלה בישראל, אבל הוא גם עלה דרמטית בכל העולם. בנוסף, כח הקנייה נשחק באופן קבוע בעקבות האינפלציה ולכן הטענה לפיה "מחיר החמאה בישראל היום יקר מאשר בעבר" היא השוואה של ערכים נומנינאליים ולא של ערכים ריאליים, ומשקפת או בורות או נסיון מניפולטיבי לעוות את האמת. גם מחירי כוס קפה היום יקרים משהיו בעבר. גם מחריהם של מוצרים בפיקוח עלו ב-30% בעשר השנים האחרונות, וסביר להניח שגם מחירי החמאה היו עולים אילו השוק היה נשאר סגור. בנוסף, מחירי החמאה עדיין מושפעים מחוסר בתחרות בתחום היצור (תנובה שולטת ברוב שוק יצור החמאה בארץ). אבלאם נפתח את השוק לתחרות אמיתית (ונקל על כניסה של שחקנים חדשים גם בתחומי היצור והקמעונאות) – נראה ירידת מחירים. באופן דומה לאמור לעיל, רפורמה חלקית היא תחמושת טובה לאלו הרוצים לטעון שמשק מנוהל עדיף על משק פתוח.
בשורה התחתונה, כולנו זוכרים כמה עלו שיחות טלפון בישראל בעבר כששוק התקשורת נשלט על-ידי מונופולים. שוק החלב איננו שונה. תחרות משמעותה שהיצרנים מתחרים עלינו, הצרכנים. הם מתאמצים ומתייעלים כדי לוודא שאנחנו נקנה את הסחורה שלהם ולא של המתחרה. לכן, תחרות מתורגמת, בהכרח, לירידה במחיר. ככל שנפתח את המשק לתחרות נראה יותר מגוון בפחות כסף. וכאמור, אפשר לעשות את זה בלי לפגוע בחקלאים הישראליים. כל מה שצריך הוא להרחיק את מועצות הייצור של מפא"י מהשיבר.
המטרה לא מסביר את הטענה שהרפורמה חלקית מדי.
זה מוזכר בחצי משפט בקושי.
למה הכוונה? מה היה צריך לעשות כדי שהרפורמה תהיה מלאה ויעילה?
על זה לא כתוב.
למרות זאת העורך בחר את הכותרת "חלבית מדי".
ממליץ להוסיף פסקה שמסבירה מה חסר ברפורמה הזו.
הרפורמה לא יכולה להיות חד צדדית וצריכה להיות מקובלת גם על משרד החקלאות. היא לו תוזיל את מחיר מוצרי החלב ותפגע בבטחון התזונתי שלנו.
עד לפני מספר שנים נחה לה על המדף במקררי הסופרמרקט "חמאה של תנובה", בודדה מסוגה, במשקל 200 גרם ובמחיר של שבעה שקלים. זה היה מחיר בפיקוח כי המוצר בפיקוח. באותה תקופה היו גם צעקות וטענות ודיונים ורפורמות על גבה של "חמאת תנובה". אך הייתה בעיה זמנית נוספת של מחסור עקב תקלות בייצור.
החליטו חכמים ורפורמיסטים לפתוח את הייבוא לתחרות, כי על מחיר החמאה יקום ויפול הויכוח בין זקני מועצת החלב (מקורבי מפא"י הסוציאליסטים) לבין צעירי האוצר יודעי כל (הקפיטליסטים). אכן הצעירים נצחו ושוק החמאה נפתח לתחרות, ומדפי הסופרמרקטים נתמלאו בפאר מחלבות של אירופה, במותגי חמאה רבים ושונים. אז יש תחרות אמרו והציגו, ראו את המבחר. הלקוח הקבוע, התבלבל מהמבחר, אך בחירתו הייתה קלה. כל המותגים החדשים בלי יוצא מן הכלל היו יקרים בין 30%-60% ביחס למחיר של "חמאה של תנובה". בחירתו הייתה קלה יותר גם מעבר למחיר, כי טעמה של ה"חמאה של תנובה" היה טוב יותר.
גם כיום, "חמאה של תנובה" 200 גרם עולה 10 שקלים. מחיר כל חמאה מתחרה בין 12.50 שקלים ל 16.0 שקלים.
כל מדינה צריכה בעיקר להתבסס על ייצור מקומי של המזון. יש מקום ליבוא אך היצור המקומי הוא המרכזי והחשוב. כן, כמו גופי ביטחון כך גם גופי חקלאות.
אם הבעיה היא הריכוזיות של מועצות החקלאות, אז צריך לפתור אותה. לצמצם את כוחם כמה שאפשר של כל המועצות, החלב, הביצים, הירקות ועוד.
כותב המאמר הציג את אנשי המועצות כחלק מה "דיפ סטייט" שנשארו בשליטה מאז ימי בגין (יש שופטים בירושלים). הכותב צודק, אך האם פירוק מועצת החלב שקולה לפירוק הפרקליטות, האם פירוק מועצת הלול שקולה לפירוק האקדמיה משלטון השמאל הפרוגרסיבי שקיבלו את העצמאות המוחלטת בתפר שבין ממשלת מפאי לממשלת ליכוד.
יש עוד מוסדות "דיפ סטייט" שמשפיעים על חיינו הרבה יותר ממחיר מוצרי החלב שיגיעו למדפי הסופרמרקט ממחלבות אירופה המסובסדות. אך המחיר על הכיס יהיו שולי אם בכלל, וייתכן שגם גבוה יותר (ראה דוגמת החמאה). כל נושא רפורמת החלב הוא פוליטי, לא שונה מהויכוחים על גיוס חרדים או גיוס לכל.
סבבה, אתה תומך בפתיחת השוק לתחרות. אבל למה השנאה והבוז לכל מי שחולק עליך? מפא"י לא קיימת כבר כמעט 60 שנה, שחרר. תפסיק לחרחר מלחמה ותתייחס בכבוד לדעות של שמאל כלכלי, כי בסוף זה יתהפך עליך.
שיגעון בהתגלמותו.
חקלאות ישראלית היא עניין של ביטחון לאומי.
עוד יצירה מבית מדרש מחריבי ישראל.
אני רפתן בישראל, קראתי את מה שכתבתם כאן ואני מתחבר לרוב הדברים, שכחת רק דבר אחד, הרפתנים בישראל התייעלו רבות במשך השנים, יש פה רובוטיקה והפרה הישראלית נחשבת לאחת המניבות בעולם, לכו תבדקו כמה כסף מקבל רפתן ישראלי מהמדינה באירופה, מורידים להם מיסים עוזרים להם המון, אנחנו מבקשים תחרות שווה עד הסוף ! ואז תפתחו את המכסות !!! תשוו ביני לבין החקלאי הרומני שמקבל עזרה מהמדינה ;!
לצערי הכתבה חוטאת באי הבנת הנעשה בעולם.
1.חקלאות מסובסדת בכל העולם המערבי בארה'ב הקפיטלסטית. האיחוד האירופי אף יותר. יש כנראה סיבה טובה לזה, והסיבה היא שחקלאות היא ענף מורכב ועתיר סיכון.
2. מרכיב החלב בתוצרת איננו גבוה ולכן הוא איננו הסיבה בהתייקרות סל המזון.
3. תנובת הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם. בשנים האחרונות תמכה המדינה בהשקעות להתייעלות ע'י מיזוג רפתות קטנות, ועל הדרך לשפר את הסניטציה.
4. ההשתלחות הגורפת במועצות הייצור איננה במקום. יש מועצות שדורשות ניעור, אך לא ע'י חיסול פעילותן.
כאשר העליות מארצות המזרח הגיעו לישראל חלקם היו חקלאים בשיטות מסורתיות. לחלקם ניתנו להם קרקעות בפריפריה ופרות לייצור חלב.
חקלאים אלו לא היו יכולים אז ולא יכולים היום להתחרות ברפתות היעילות של הקיבוצים.
החקלאים האלו בפריפריה הם חגורת הביטחון של המדינה.
החזקת כוחות צבא לשמירה על הגבול תעלה יותר מהתועלת הכלכלית בהוזלת החלב
1. אם רפורמת החמאה הוכיחה את עליונותו של המוצר הישראלי על זה המיובא, ממה החשש של חולבי הציבור? אדרבא, ייפתח השוק ליבוא ויווכח הציבור כיצד מחירי המוצרים המיובאים ואיכותם נופלים מהמוצרים המקומיים. השוק יכריע, הצרכן יאמר את דברו.
2. רפורמת החמאה הייתה פתיחת יבוא לכמות מוגבלת, לזמן מוגבל ואינה תחרות. כדי להתקשר עם יצרן ולבנות ערוץ יבוא נדרשת השקעה לא מעטה. מי יבצע השקעה כזו במדינה מושחתת? בה כל פקיד במכון התקנים מלך, כל לבלר בתהליך יכול להערים קשיים ולתקוע לך סחורה בנמל על פרשנות מופרכת של סעיף כזה או אחר בתקנות. לא להזכיר מערכת משפטית מושחתת, מוטה, בעלת אג'נדה סוציאליסטית קיצונית.
3. מי מאיתנו המזדמנים לסופר שכונתי בחו"ל לא יכולים להתעלם מהפרשי המחיר הלא-נתפשים בין מחירי המוצרים שם למחירים בארץ לרבות מחירי מוצרי החלב.
4. התפישה הסוציאליסטית היא שועדה מרכזית תתכנן המשק ותקבע מכסות ומחירים ובכך תייעל את המשק. היא תמנע, עפ"י תפישה זו, את הבזבוז העצום הנובע מהשיטה האחרת, בה היד הנעלמה היא השולטת בשוק. שוק בו ייצרנים רבים מתחרים בינהם וחלקם מפסידים את כל השקעתם היות ואינם מצליחים להחזיק מעמד בשוק התחרותי ונפלטים ממנו. ובכן השיטה הסוציאליסטית הוכחה ככשלון קולוסאלי, אפילו בחברות קטנות חדורות אידאולוגיה (ראה חוק גל). הגיע הזמן להתקדם, פרוגרס.
מחיר מוצרי המזון באירופה אינם נמוכים משמעותית לעומת ישראל.
הצרכן באירופה משלם סבסוד של מאות מליארדים לחקלאות המקומית.
מחיר המים באירופה, רכיב מרכזי בחקלאות, נמוך במאות אחוזים מהמחיר בישראל.
באירופה המע"מ על חלב כרבע מזה שבישראל.
באירופה יש תחרות בשיווק, אין שתי רשתות השולטות בשוק כולו.
זו אינה תפישה סוציאליסטית אלא ריאלית, ציונית ואחראית. לא בכל שוק ומוצר ניתן לאפשר לשוק לעשות את שלו. כך בבטחון, כך במים.
איש לא יקים מתקן התפלה ורק אחר כך יחפש קונים. ההשקעה גדולה מידי והסיכון עצום. לכן נדרשים חוזי BOT.
כך גם בחקלאות, במיוחד רפתות. איש לא ישקיע מליונים בהקמת רפת מבלי שהוא יודע מראש שיש לו קונים לכל התוצרת. לכן המכסות ולכן המחיר המפוקח.
מסיבה זו בכל מדינות העולם המערבי, כולן ללא יוצא מן הכלל, שוק החלב מווסת ומפוקח.
מנגד יש מוצרים שהשוק החופשי מתאים להם. הניסיון להשתמש בשוק החופשי לכל מוצר ולכל שוק הוא צרות אופקים של כלכלנים המנסים ליישם תיאוריה אקדמית כוללנית כי זה מה שהם מכירים.
המאמר הנ"ל רצוף בשטויות וטענות שאין להם בסיס.
הכותב כותב: איזו סיבה יש לרפתן להתייעל? הוא רק לא כותר או לא יודע שהרפתן מחויב להתייעל מידי שנה ב-2.5%, בכל שנה מחיר המטרה המשולם לו יורד ב-2.5%. אם הוא יתייעל או לא זה לא משנה, הוא מקבל פחות, ולא 2.48 אלא 2.44 ש"ח לליטר.
גם הטענה שלו כי מחיר החמאה התייקר בכל העולם ולכן גם בארץ היא התייקרה היא שטות גמורה. העובדה היא שגם לאחר פתיחת הייבוא מחירי החמאה המיובאת מחו"ל גבוהים יותר ממחיר החמאה הישראלית של תנובה. אז תנובה לא מושפעת מכך? שטויות.
כמו כן, כמובן שהכותב נמנע לספר שבאירופה עומד המע"מ על 0%-4% בממוצע ואילו בארץ הוא 18%. בנוסף, על מוצרי החלב בארץ יש השגחה והם כששרים מה שמייקר את מחירם ב-15%. אין בעיה, רוצים מדינה יהודית? הכל טוב אבל זה עולה כסף. אם בפולין המחלבה עובדת 24/7 הרי שבארץ היא עובדת 5.5 ימים בשבוע ובשישי-שבת מכבים את המכונות. זה גם עולה כסף…
כדאי שהציבור ידע את העובדות
ומחיר המים, רכיב מרכזי בחקלאות, גבוה במאות אחוזים לעומת המחיר באירופה.
רוצים חלב בזול? סבבה, תורידו מע"מ, סבסדו במליארדים ומים בחצי חינם.
יפה מאד. אני בטוח שהורדת מחיר המטר ה 2.5 ש"/ל' ל 2 ש"ח/ל' ממש תשכנע את המחלבות להעביר את הורדת המחיר לצרכן. ממש כמו שהכל נעשה כך כשמחיר הדולר בשפל ממש כל מחירי מוצרי היבוא הוזלו בהתאמה… חה.. חה.. חוכמת נערי האוצר
המחבר לא מסוגל להסביר כיצד חיסול מועצות החלב יביא לירידת מחירים לצרכן, ומחיר ועליית מחיר החמאה שהוצאה מפיקוח הוא ההוכחה לכך. זכותו להתנגד לתכנון מרכזי או להיות בעד תחרות חופשית בשוק החלב, אך אין בכך שום הבטחה להורדת מחירים.
ככלל, שוק חופשי מסתיים בקרטלים ומונופולים. בישראל ישנו הקרטל של רשתות השיווק שהוא הפוסק האחרון בקשר למוצרים ומחיריהם.
לגבי טעמי החמאה, היו בהחלט מספר חמאות מיובאות יותר טעימות מזו של תנובה, אך מספרן היה מועט
1. קל להרוס קשה לתקן. רצוי לבנות במקביל ולשמר את המערכת הקודמת.
2. לקנות להוביל ולאכסן מלאי תערובות לפרות יותר קל מלהוביל חלב בקירור. ולדאוג לכשרות. חלב ובשר של פרות שאוכלות תערובות פחות בריא מחלב ובשר של פרות שרועות על איזה הר ואוכלות עשב. יחס בין אומגה 3 לאומגה 6 וכאלה.
3. החקלאים מקבלים אחוזים בודדים. והם שוק משוכלל אם הממשלה לא היתה מתאמת מחירים. רוב המחיר הוא בקרטל של היצרנים הגדולים כמו תנובה, ובסופר מרקטים.
4. אפשר לקנות מהחקלאים את כל התוצרת שהם מייצרים היום, להשמיד אותה, לפתוח את השוק לגמרי לייבוא ועדיין המחירים יירדו. אם נטפל בקרטל האמיתי של המחלבות ושל הרשתות שיווק ושל הקניונים.