מה הטעם בוועדת חקירה שתישלט בידי גוף שהציבור לא מאמין בו?
שאלת חקירת מחדל השבעה באוקטובר, וביתר פירוט – השאלה מה יהיה מנגנון החקירה, היא מערב פרוע של ספינים, דיס-אינפורמציה והנדסת תודעה מצד התקשורת. על כן, מוגש בזאת לציבור מורה נבוכים קצר במשעולי הפייקים המעצבים קמפיין זה.
טענה ראשונה: הממשלה חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית
לא נכון. חוק ועדות חקירה תשכ"ט-1969 קובע בבירור שהממשלה "רשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה" שתמסור לה דין וחשבון על עניין אותו היא רואה כ"בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור". "רשאית", לא מחויבת, ורק אם היא חפצה בכך.
טענה שניה: ועדת חקירה ממלכתית תחקור את המחדל ללא משוא פנים
האמנם? כאן המקום לשאול מהיכן נוספה המילה "ממלכתית". היא אינה מופיעה בחוק, אבל יש סיבה למה עולה שוב ושוב הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית. המילה "ממלכתית" משווה לוועדה שכזו ממלכתיות, כלומר גישה עניינית ובלתי פוליטית. המטרה בשימוש במילה הזו היא להסוות את העובדה שהדרישה היא למעשה למנות ועדה לפי כללי חוק ועדות חקירה, כלומר למסור את הקמת הועדה ומינוי החברים בה בידי נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית.
מה שאנשי הקמפיין לא טורחים להזכיר הוא התמורה החדה באמון הציבור בבית המשפט העליון: לפני המהפכה החוקתית שהנהיג אהרן ברק, בית המשפט העליון נהנה מאמון של למעלה מ־80% מהציבור, ואילו כיום הוא זוכה לאמון של פחות מ־40% מהציבור. ובמילים פשוטות: בעבר היה אמון לציבור בעליון ולכן גם בוועדת חקירה מטעמו. כיום אין לציבור אמון בעליון ולכן גם לא יהיה אמון לוועדה מטעמו. המסקנה העגומה: השימוש בוועדת חקירה שממנה נשיא בית המשפט העליון כדי לחקור נושאים שנויים במחלוקת כבר לא רלוונטי.
אגב, מעניין יהיה לראות את תוצאות העתירות לבג"ץ הדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה בראשות נשיא העליון, גם בהיבט ההמצאה של חובה שאינה מעוגנת בחוק, גם בהיבט ניגוד העניינים הבוטה שבו מצוי העליון של עמית בעניין זה. בינתיים בג"ץ כבר הורה לממשלה לנמק מדוע לא תקים ועדה כזו.
טענה שלישית: ועדת חקירה ממשלתית תישלט על ידי הממשלה
שקר גס. לפי ההצעה הקיימת, את הרכב הוועדה יציע בשלב ראשון יו"ר הכנסת, וההרכב הזה יתמנה רק בתנאי שיאושר בידי רוב עצום של כ־80 ח"כים. אם לא ישיג יו"ר הכנסת תמיכה רחבה ולמעשה כמעט מוחלטת בהרכב שיציע, יסתפק במינוי שלושה חברים בועדה ואילו ליו"ר האופוזיציה תינתן הזכות למנות שלושה חברים נוספים ובכך להבטיח ועדה מאוזנת. בכך כמובן מוותרת הממשלה על השליטה בהרכב הועדה ומכפיפה עצמה לכלל גורף של איזון מוחלט.
רק אם יו"ר האופוזיציה מסרב למנות חברים, (לצורך שתי מטרות: למנוע הקמת ועדה מאוזנת או לכפות ועדה מוטה שימנה נשיא העליון) כלומר עושה ברוגז/חרם, יו"ר הכנסת ימנה את הועדה כולה. זאת מכיוון שהיעוד האמיתי של ועדת החקירה ה"ממלכתית" אינו לרדת לחקר האמת, כי מראש ידוע שהציבור לא נותן אמון ביצחק עמית שזו תהיה מטרתו. ייעודה האמיתי הוא חיסול פוליטי של ראש הממשלה נתניהו, אחרי שהתברר כי אמצעי החיסול הקודם – המשפט – לא השיג את מטרתו.
עושה למישהו דז'ה וו על השיחות על הרפורמה המשפטית? הקואליציה ויתרה על היתרון היחסי של כוחה בדיונים אבל זה לא עזר לה. השמאל כוחני ולא מוותר על 100%. הגיע הזמן להיות החלטיים ולהתקדם במלוא המרץ מבלי להתחשב במהמורות שבדרך. להקים וועדת חקירה ממלכתית לאומית כפי שמוצע בחוק החדש שיאושר בכנסת ברוב קולות הקואליציה.
לדווח חצאי אמיתות ולהוציא דברים מהקשרם מחליש מאד את טענות הכתבה. דוגמא – נגיד שאכן בגץ זוכה כיום לתמיכה של 40% בלבד מהציבור ,אבל אותו ציבור לא נישאל כלל ולא ניבדקה הטענה כמה אחוז מהציבור מסכים להקמת ועדת חקירה ממשלתית ? ואם רק 30% מהציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממשלתית לעומת 40% שתומכים בוועדת חקירה שתמונה עי נשיא הבגץ – אז מה ? מה לדעת הכתב על הממשלה לעשות ? הרי ברור שימצא ספין חדש או תירוץ אחר להלבין את השרץ..