מה הטעם בוועדת חקירה שתישלט בידי גוף שהציבור לא מאמין בו?
שאלת חקירת מחדל השבעה באוקטובר, וביתר פירוט – השאלה מה יהיה מנגנון החקירה, היא מערב פרוע של ספינים, דיס-אינפורמציה והנדסת תודעה מצד התקשורת. על כן, מוגש בזאת לציבור מורה נבוכים קצר במשעולי הפייקים המעצבים קמפיין זה.
טענה ראשונה: הממשלה חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית
לא נכון. חוק ועדות חקירה תשכ"ט-1969 קובע בבירור שהממשלה "רשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה" שתמסור לה דין וחשבון על עניין אותו היא רואה כ"בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור". "רשאית", לא מחויבת, ורק אם היא חפצה בכך.
טענה שניה: ועדת חקירה ממלכתית תחקור את המחדל ללא משוא פנים
האמנם? כאן המקום לשאול מהיכן נוספה המילה "ממלכתית". היא אינה מופיעה בחוק, אבל יש סיבה למה עולה שוב ושוב הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית. המילה "ממלכתית" משווה לוועדה שכזו ממלכתיות, כלומר גישה עניינית ובלתי פוליטית. המטרה בשימוש במילה הזו היא להסוות את העובדה שהדרישה היא למעשה למנות ועדה לפי כללי חוק ועדות חקירה, כלומר למסור את הקמת הועדה ומינוי החברים בה בידי נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית.
מה שאנשי הקמפיין לא טורחים להזכיר הוא התמורה החדה באמון הציבור בבית המשפט העליון: לפני המהפכה החוקתית שהנהיג אהרן ברק, בית המשפט העליון נהנה מאמון של למעלה מ־80% מהציבור, ואילו כיום הוא זוכה לאמון של פחות מ־40% מהציבור. ובמילים פשוטות: בעבר היה אמון לציבור בעליון ולכן גם בוועדת חקירה מטעמו. כיום אין לציבור אמון בעליון ולכן גם לא יהיה אמון לוועדה מטעמו. המסקנה העגומה: השימוש בוועדת חקירה שממנה נשיא בית המשפט העליון כדי לחקור נושאים שנויים במחלוקת כבר לא רלוונטי.
אגב, מעניין יהיה לראות את תוצאות העתירות לבג"ץ הדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה בראשות נשיא העליון, גם בהיבט ההמצאה של חובה שאינה מעוגנת בחוק, גם בהיבט ניגוד העניינים הבוטה שבו מצוי העליון של עמית בעניין זה. בינתיים בג"ץ כבר הורה לממשלה לנמק מדוע לא תקים ועדה כזו.
טענה שלישית: ועדת חקירה ממשלתית תישלט על ידי הממשלה
שקר גס. לפי ההצעה הקיימת, את הרכב הוועדה יציע בשלב ראשון יו"ר הכנסת, וההרכב הזה יתמנה רק בתנאי שיאושר בידי רוב עצום של כ־80 ח"כים. אם לא ישיג יו"ר הכנסת תמיכה רחבה ולמעשה כמעט מוחלטת בהרכב שיציע, יסתפק במינוי שלושה חברים בועדה ואילו ליו"ר האופוזיציה תינתן הזכות למנות שלושה חברים נוספים ובכך להבטיח ועדה מאוזנת. בכך כמובן מוותרת הממשלה על השליטה בהרכב הועדה ומכפיפה עצמה לכלל גורף של איזון מוחלט.
רק אם יו"ר האופוזיציה מסרב למנות חברים, (לצורך שתי מטרות: למנוע הקמת ועדה מאוזנת או לכפות ועדה מוטה שימנה נשיא העליון) כלומר עושה ברוגז/חרם, יו"ר הכנסת ימנה את הועדה כולה. זאת מכיוון שהיעוד האמיתי של ועדת החקירה ה"ממלכתית" אינו לרדת לחקר האמת, כי מראש ידוע שהציבור לא נותן אמון ביצחק עמית שזו תהיה מטרתו. ייעודה האמיתי הוא חיסול פוליטי של ראש הממשלה נתניהו, אחרי שהתברר כי אמצעי החיסול הקודם – המשפט – לא השיג את מטרתו.




עושה למישהו דז'ה וו על השיחות על הרפורמה המשפטית? הקואליציה ויתרה על היתרון היחסי של כוחה בדיונים אבל זה לא עזר לה. השמאל כוחני ולא מוותר על 100%. הגיע הזמן להיות החלטיים ולהתקדם במלוא המרץ מבלי להתחשב במהמורות שבדרך. להקים וועדת חקירה ממלכתית לאומית כפי שמוצע בחוק החדש שיאושר בכנסת ברוב קולות הקואליציה.
יעבור ויפבל בעליון ובצדק. תתקדמו בכל הכוח גם בגיוס כל החרדים??
להבנתי, סיבת השורש לטבח שמיני עצרת 7 באוקטובר היא המערכת המשפטית
———————————————————————
א) אחד האלופים שהתראיין באחד מערוצי התקשורת אתמול סיפר כי כאלוף בצה"ל הוא ביקר בגבול הודו פקיסטן מהצד ההודי. אחת השאלות שהוא שאל את הגנרל ההודי שליווה אותו מה אתם עושים עם מי שאתם תפוסים חוצה את הגבול, הגנרל ההודי ביקש לוודא שאין בעיה בהבנת האנגלית של האלוף הישראלי, והסביר כי שום דבר טוב לא יגיע ממערב, כל מי שמתקרב לגבול שלא בנקודת המעבר הרשמית יורים בו ללא התראה על מנת להרוג. בהודו הטרללת המשפטית לא השתלטתה על העשייה הצבאית. לדברי האלוף, הגבול מוגן בעזרת גזר תלתלית פשוטה ולא גבוהה ומאוד זולה. את העדר השקעת המיליארדים על גדר מחליפים חיילים עם רובים ישנים ורשות לירות מיידית בכל מי שמתקרב לגבול.
ב) אם כל שב"ח שעובר גדר ביו"ש או עזה או אפילו מתקרב לגדר היה יודע שאם יש חייל שצופה בו עתידו לקבל כדור בראש בו במקום בין על הגדר או במרחק חצי ק"מ ממנה, מעטים מאוד היו מעיזים להפוך לשב"חים.
ג) מה צריך לעשות על מנת שזה יקרה? להבנתי, להפסיק את הנוהל בו כל ירי בפעילות מבצעית מייד מגיע לחקירת מצ"ח או מח"ש, אלא נבדק כתחקיר מבצעי של המ"פ בגזרת הירי. מאז שנות ה-80 הפסדנו את האינתיפאדה הראשונה, הפסד שגרר את אסון אוסלו בגלל פרוצדורה משפטית בה כל ירי היה מגיע לחקירה של שנה, הנשק היה נלקח בצורה מבזה תוך פגיעה בכבודו של החייל או השוטר. הורי החייל היו מוציאים הון על עו"ד מטעמם שינסה להגן על בנם שבסה"כ עשה את הטוב ביותר במקום בו צריך להחליט בחלקיק שניה לטוב ולרע. אי החלטה לירות יכולה להסתיים במותו או פציעתו או של אחרים בצוות. שאר החיילים בפלוגה לא היו יורים גם כשהיה צריך לירות רק על מנת לא להגיע לטלפיים של המערכת המשפטית.
ד) בשום צבא נורמלי, אף קצין לא מנרמל זריקת אבנים על חייל, בכל צבא נורמלי, זריקת אבן או כל חפץ בין אם על מנת לפגוע ובין אם למען לבזות באזור לחימה משמעותה ירי על מנת להרוג. כל קצין שעבר ביה"ס לקצינים יודע שאסור להשפיל חייל, בטח שאסור לאויב בין אם דה-יורה או דה-פקטו לבזות חייל. כי השפלתו היא השפלת המדינה שאת מדיה הוא לובש.
ה) הגענו למצב מול עזה בו הפרימטר שהתחיל בק"מ ובהמשך הופחת ל- 300מ שנשחק ל-0 בשל עתירה לבג"ץ. נכון, לא ניתן פס"ד, אבל השופטים כוונו את הדיון להסכמות בהן הפרימטר נשחק ל-0. קרי שופטי בג"ץ, נתנו זכות עמידה לנתיני האויב הממומנים בכסף זר (דרך עמותה עם ראשים דוברי עברית) על מנת לחבל במדיניות בטחון הפנים של ישראל.
ו) ההמשך ידוע, התפרעויות על הגדר, השארת מטעני חבלה שהופעלו באותו טבח שמחת תורה, טרקטור לכאורה אזרחי שהגיע לגדר בשגרה, ופרץ את הגדר שעלתה מיליארדים. חיילים שהורגלו לראות את האויב במרחק של עשרות מטרים מהם.
ז) במדינה נורמלית, כאשר מוגשת כזו עתירה ושופטי בג"ץ לא פסלו על הסף והשיתו הוצאות כבדות, ראוי היה שכנסת ישראל תתכנס, תצביע ב- 3 קריאות ביום אחד שמדיניות בטחון פנים מול גזרה חמה לא נתונה לדיון משפטי. עם כזו חקיקה, מגיע שר הבטחון לבג"ץ במקום אלוף הפיקוד ובלי נציגות משפטית. מודיע לשופטים שכנסת ישראל אישררה את מדיניות הבטחון כי הנושא לא שפיט, מסתובב ויוצא מביהמ"ש. יוציאו בהמשך שופטי בג"ץ פס"ד? תתכנס הכנסת ותבטל את פס"ד ותורה על שליחת השופטים לוועדה למנוי והדחת שופטים. יעשו פעם, פעמיים, בפעם שלישית האויב יבין כי אין לו זכות עמידה יותר. זמן שפוטי יקר לא שייך לאיחוד האירופי דרך עמותות דוברות עברית או ל- US aid אלא לאזרחי ישראל.
ח) להבנתי, כל 2,000 ההרוגים עד כה ו- 12,000 פצועים במלחמה מקורם במחדל של המערכת המשפטית. לכך יש להוסיף שגיאות של מערכת הבטחון, אבל לדעתי, השגיאה הזו משנית לנזק של המערכת המשפטית מזה 40 שנים כנגד העם היהודי. נזכר בגברת חטואל ההרה ו- 4 בנותיה שנורו בידי מחבלים לאחר פס"ד של בג"ץ שאסר להרוס הריסות מבנים ברצועת עזה ומתוכם יצאו המחבלים. האם השופטים שישבו בבג"ץ בלשכה ממוזגת לא הבינו את הסכנה ליהודים שנוסעים בציר? האם הם חושבים שהם מבינים יותר מקצינים בגזרה שרצו להרוס את ההריסות? איזה אחריות יש על ידיהן לאחר שהם פוסקים לטובת עניינים שספק אם יש להם יכולת הבנה קל וחומר אחריות עליהם?
ט) גם שהחלו הכוחות להגיע לזירה בשמחת תורה 7 באוקטובר, שמענו את טייס המסוק שקודם כבר ירה בטנדרים של החמא"ס. היה לו ברור שאלו לא טנדרים ישראלים בשיירה ובחר לא לירות. תא השליטה האווירי שלא הבין את הסיטואציה העדיף להפנות אותו לגזרה אחרת. במקום שהמדיניות תהיה: הטייס בשטח בזמן מלחמה הוא מפקד חיל האוויר בשטח. חובתו לקבל החלטות לא למשרד ממוזג בקריה יש הטוענים תחת שליטה של פקיד משפטי.
י) יש דווח כי אחד הטנקים שהגיע לזירה לא ירה כשראה מאות עזתים חלקם חמושים וחלקם לא פורצים את הגבול אל תוך ישראל. לדבריו, לא ירה כי בין החמושים אולי היו לכאורה "בלתי מעורבים". זה להבנתי, תוצר של 40 שנות משפטפטת, לחייל ההודי, גם אם הוא בקושי יודע לקרוא, מוטבע בו שכל מה שמגיע מהצד ההוא של הגבול קודם יורים ואח"כ אם בכלל שואלים שאלות.
יא) לחייל בדרג הנמוך ביותר בגבול הודו-פקיסטן יש הנחלה שכל מה שמגיע ממערב – יורים בו על מנת להרוג. גבול של המדינה לא חוצים. כל מי שחוצה, חצה או עתיד לחצות יש לירות על מנת להרוג.
לא מחשבות עמוקות על בלתי מעורבים, טוהר הנשק, וכל שאר הבב"לת שאולי נשמע נאור בלשכה ממוזגת. בשטח החייל חייב להחליט בחלקיק שניה. וכל אי החלטה גרועה מכל החלטה שיקבל כמו בנסיעה כביש.
יב) ולכן, לדעתי, כנסת ישראל צריכה לחוקק חוק מהר מאוד על וועדת חקירה שהכנסת תמנה, ללא מתן 50% לאופוזיציה וללא כל נציגות של שופטני בג"ץ לדורותיהם, לדעתי, סביר כי הם צריכים להופיע בצד של הנחקרים כמי שפעולותיהם על פני 40 שנים הביאו עלינו את שפך הדם הזה. בסדר, לשורה שכתבתי נוסיף לפניה את לכאורה.
יג) הייתי ממנה אנשים כמו תא"ל אורן סולומון, דדי שמחי ועופר וינטר בצד הצבאי גם להבין את ההיערכות רבת השנים וגם מה היה באותו הלילה. כולל אופן בניית המחנות סביב עזה שנראים כמו בסיסי מנהלה ולא מפקדות אוגדה וחטיבות מול אזור לחימה, סד"כ הכוחות מול עזה בסמוך להפתרעויות על הגדר טרם חול המועד סוכות, התוכניות שהיו למגננה ולמתקפה בעזה. וכל מה שדרוש בחקירה.
יד) בצד המשפטי הכנסת צריכה למנות את השופט בדימוס הרן פיינשטין ועו"ד יסכה בינה על מנת לבדוק את פסקי דין על פני 40 שנים כולל להבין איך פס"ד אלו (והאם) פגעו במדינת ישראל ואזרחיה, מוסדותיה ושמה הטוב? הבדיקה מחוייבת גם להחלטות של הפרקליטות הצבאית על פני 40 שנה כולל ההתערבות בהוראות פתיחה באש והאם פקידים משפטיים הגיעו לתאי השליטה בתחילת טבח 7 באוקטובר ומה הורו שם? האם נכון הדווח שפקידים משפטיים הורו כי הנחייה של רוה"מ באותו הבוקר כי ישראל במלחמה בוטלה עד אשר ההחלטה תאושרר בקבינט ובממשלה בכללותה? והאם "הקש בגג" בוטל רק ב- 20:10 באותו היום?
אין ספק (לפחות בעבורי) שרמטכ"ל אחר יכול היה לנהוג אחרת באותו הלילה טרם 06:29 AM. יש לבדוק כיצד שבוע לפני הבחירות שר הבטחון בני גנץ, תחת חוות דעת של היועמ"שית מיארה ובאישור בג"ץ ממנים על ראשה של הממשלה הנכנסת רמטכ"ל. האם כוכבי לא יכול היה להשאר עוד שבועיים בתפקיד על מנת שהממשלה הנבחרת תמנה רמטכ"ל כרצונה? צריך לבדוק כיצד ימים ספורים לפני הבחירות רוה"מ לפיד מעביר שדות גז בים לחיזבאללה (דרך ממשלת לבנון) רק כי לפי הדווח כמה כטב"מים של החיזבאללה בצעו טיסה ליד שדות הגז הישראלים וכיצד ימים ספורים שטח ריבוני של מדינת ישראל נמסר לאויב ללא משאל עם וללא 80 ח"כ. האם בג"ץ ממלא פיו במים וכך גם היועמ"שית כאשר מדובר בממשלת שמאל שעושה את כל אלו בזמן ממשלת מעבר והאם הימין יכול היה מקבל את האפשרות לכך? (למען הסר ספק, זו שאלה לא אמירה).
וכל עוד מה שימצאו לנכון.
טו) כל מי שזוכר את הפרעות שהיו בישראל סביב שנת 2000 וועדת אור וכיצד נקשרו ידיה של המשטרה בעקבות אותה וועדה, (לפחות להבנתי) מבין ששופטי בג"ץ אסור להם למנות וועדות. אין להם שום כלים להבין ארועי קטסטרופה. אלו לא פרוצדורות של עולם המשפט. זו התנהלות שחלקה מתקבלת מהר מאוד בקבועי זמן אפס. כשם שבמערב הפרוע השלטת החוק במאה ה- 19 היתה בידי השריף והאקדח בידו ואת ההבנה של הטוב ביותר לסיטואציה ולא שופטים בחליפות במזרח ארה"ב השקטה פחות או יותר. התנהלות באזור מלחמה אין לה שום דבר משפטי. אלו מצבים שהמשפט לא חל בהם ואסור לתת לשופט לשבת בראש וועדה כזו. דעתו לא טובה יותר מדעת נהג המונית עם שכל ישר על מנת להבין מה קרה ולמה.
חוק מטומטם. הרי ברור שהאופוזיציה לא תשתף פעולה עם ההצעה האוולית ו כמובן שלא ימצאו 80 חברי כנסת אזי ברור שתנונה וועדה על טהרת הקואליציה..ובא לציון גואל.
ואני שואל קושיה.למה להמציא משהו מבולבל כשיש כבר חוק שעבד מצוין 60 שנה. ואם קשה לכם שנשיא העליון יבחר החברים בוועדה אפשר לתקן החוק שכלל השופטים בעליון יבחרו את חברי הוועדה וזהו..פשוט.
מה יהיה תוכן כתב המינוי של הוועדה?
האם, למשל, כתב המינוי יכלול גם חקירה של השפעת מערכת המשפט על יכולת כוחות הביטחון לפעול, או לא לפעול, כנגד המחבלים לאורך השנים שלפני המלחמה?
אבל לפני שראש הממשלה יוצא שוב למערכה אבודה מראש, כמו חקיקת חוק מיוחד להקת ועדת חקירה למלחמה בעזה, כדאי שיזכור, שבית המשפט ביטל גם חוק יסוד שנחקק ברוב של 64 ח"כים (בנושא עילת הסבירות) – ובית המשפט לא יהסס לבטל גם חוק להקמת ועדת חקירה למלחמת עזה. רק אתמול ביטל בית המשפט, כצפוי, את החלטת הממשלה, למרות שנפלה פה אחד", על הדחת היועצת המשפטית.
מוטב לממשלה הנוכחית להחליט על הקמת "ועדת חקירה ממלכתית" לפי החוק הקיים, ואז הממשלה תוכל, לפחות, לקבוע את כתב המינוי של הוועדה.
אחרת, כפי שנפתלי בנט כבר הודיע, ממשלת השמאל, לכשתקום, גם תקים "ועדת חקירה ממלכתית", וגם תקבע את כתב המינוי שלה, שמלכתחילה יכוון לאחריות ממשלות נתניהו.
לדווח חצאי אמיתות ולהוציא דברים מהקשרם מחליש מאד את טענות הכתבה. דוגמא – נגיד שאכן בגץ זוכה כיום לתמיכה של 40% בלבד מהציבור ,אבל אותו ציבור לא נישאל כלל ולא ניבדקה הטענה כמה אחוז מהציבור מסכים להקמת ועדת חקירה ממשלתית ? ואם רק 30% מהציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממשלתית לעומת 40% שתומכים בוועדת חקירה שתמונה עי נשיא הבגץ – אז מה ? מה לדעת הכתב על הממשלה לעשות ? הרי ברור שימצא ספין חדש או תירוץ אחר להלבין את השרץ..
חחחח הכתבה הכי שקרית שקראתי בחיים שלי, אם אחמד טיבי תומך בוועדת חקירה ממלכתית נגד ביבי אז זה כבר אומר הכל.
בואו נוסיף נתונים מאותו סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שאתם מצצטים כאן רק כדי להכניס דברים לפרופורציות:
אמון הציבור בבית המשפט העליון – 39.5%
אמון הציבור בנשיא המדינה – 38%
אמון הציבור בממשלה – 25%
אמון הציבור בכנסת – 16%
אמון הציבור במפלגות – 10.5%
פעם הבאה תנסו לא לבחור רק נתונים שמתאימים לכם לאג'נדה אלא תשקפו את המציאות כמו שהיא.