הפטור ממס ייבוא אישי עד 150 דולר עשוי לחזק את המשק, לבלום את האינפלציה והריבית ולעזור לעסקים
אמש הצהירה ועדת הכספים כי תעביר את החלטת הפטור ממס ייבוא אישי של השר בצלאל סמוטריץ' להכרעת מליאת הכנסת, וההצהרה הזו גרמה למסכת תקיפות הדדית בין חברי הוועדה לסמוטריץ' ונציגי האוצר. ברשות המסים ציינו כי לשר סמכות לחתום על צו המפחית מס קנייה, ושאם הכנסת אינה מבטלת אותו בתוך חודשיים הוא ייכנס לתוקף, ועל כן הוועדה החליטה להעביר את ההכרעה למליאת הכנסת.
אלפי שקלים חיסכון בשנה
בימים שבהם כל משפחה בישראל מרגישה את כובד יוקר המחיה בכל קנייה בסופר, בחנות או באינטרנט, החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להרחיב את הפטור ממסים על יבוא אישי עד 150 דולר היא החלטה מתבקשת. באמצעי התקשורת, בייחוד הכלכליים שבהם, היו שמיהרו לבקר את הפגיעה הפוטנציאלית בעסקים הקטנים והבינוניים. אין ספק כי העסקים הקטנים בישראל מתמודדים עם אתגרים קשים: ארנונה גבוהה, מס חברות, רגולציה, תחרות לא שוויונית מול רשתות גדולות וביורוקרטיה מתישה. מתנגדי רפורמת הייבוא טוענים שמדובר בהחלטה פופוליסטית שאולי תיטיב במידת מה עם הצרכן בקצה, אך באותה הנשימה תגזור דין מוות על העסקים הקטנים שממילא כורעים תחת נטל המיסוי ותשומות התפעול הגבוהות.
כאדם שבמשך שנים פעל בשוק הפרטי והעניק שירותים לעסקים בינוניים אני מזדהה עם החששות, אולם לדעתי מי שבאמת רוצה לעזור לרבבות עסקים קטנים ובינוניים לא יכול להתעלם מההשלכות של הטבה רגולטורית שצפויה לחסוך עד אלפי שקלים בשנה למשפחה ולהגדיל את ההכנסה הפנויה של מאות אלפי בתי אב בישראל. החיסכון של בתי אב אלה במוצרי הצריכה הבסיסיים צפוי לחזור למשק הישראלי אם ביציאה גוברת למסעדות ומטרות פנאי אחרות אם בהזמנת חופשות שחלקן בוודאי יהיו בבתי מלון והארחה בארץ. המשמעות הכלכלית ברורה: הזרקה מחודשת של מזומנים למשק הישראלי.
יותר תחרות, פחות אינפלציה, פחות ריבית
היבט חשוב נוסף הוא מדד המחירים לצרכן, המדד המשקף את יוקר המחיה בישראל. הטבת המס על יבוא אישי של עד 150 דולר משפיעה באופן ניכר על מדד המחירים לצרכן בשל העובדה שמוצרים מוזמנים דוגמת נעליים, תמרוקים ומוצרי חשמל הם תחומים שנכללים כדרך קבע במדד הצרכנים. כאשר תחרות מייבוא אישי מורידה מחירים בקבוצות בעלות משקל גבוה, היא תורמת באופן ישיר לבלימת האינפלציה ומאפשרת לבנק ישראל להפחית ריבית ולתמוך בצמיחה כלכלית. הורדת ריבית מקלה על הציבור והעסקים לקבל אשראי זול יותר, מגבירה צריכה ואת קצב ההשקעות, ומניעה את גלגלי המשק לכיוון צמיחה מוגברת, וככל שהאינפלציה יורדת ,יוכל בנק ישראל להפחית את רמת הריבית הגבוהה שבשנים האחרונות מצרה את הפעילות העסקית במשק הישראלי.
בתקופה של רמות ריבית גבוהות כבימינו הציבור הישראלי נזהר מלקחת הלוואות, המשק מתכווץ, ההשקעות נעצרות, והצמיחה נפגעת. הדבר מוביל בפועל למעגל שוטה של מיתון מתמשך שמוביל לפגיעה קשה בתחומים קרדינליים ובראשם שוק הנדל"ן, שלו השלכות של למעלה מ-50% על עליית האינפלציה (לא כמרכיב נקודתי במדד הצרכנים, שם הוא 25% אחוז מהמדד, אלא בהשפעותיו הרוחביות על המשק כולו). לעומת זאת ,כשניתן להוריד את הריבית, מתחיל אפקט כלכלי חיובי. הכסף נהיה זול יותר, ההחזרים על הלוואות יורדים ומאפשרים לחברות הנדל"ן הבינוניות לעמוד בהחזרי התשלומים, משקי הבית מרגישים יותר ביטחון, וגם העסקים הקטנים והבינוניים מרוויחים: במצב כזה הם יכולים לגייס אשראי זול ולהשקיע בהתחדשות, פרסום, ציוד וכוח אדם. בסופו של דבר הפעילות הכלכלית מתרחבת, שיעור האבטלה יורד, המדינה גובה יותר מסים מהפעילות העסקית, והמשק כולו נכנס לגלגל חיובי של צמיחה. במקום להיאבק באינפלציה באמצעות האטה, המדינה נעה לכיוון ההפוך: צמיחה מבוקרת שנשענת על תחרות, חיסכון צרכני, והשקעה מחדש במשק הישראלי.
לסמוך על הציבור
ניסיון רב שנים, גם בארץ וגם בעולם, מוכיח שכאשר השוק מתאושש ממיתון, הציבור הכללי ובעיקר מעמד הביניים אינם ממהרים לברוח להשקעות בחוץ. להפך: בישראל, שבה הסולידריות הלאומית והפסיכולוגיה הצרכנית מושפעות מאוד ממצבי רוח קולקטיביים, רבים מהצרכנים חוזרים לרכוש מתוצרת כחול לבן ומוכנים לספוג פערי מחירים סבירים של עד 10%, במיוחד כשהם מרגישים שהמדינה הקלה עליהם ונתנה להם לנשום.
לכן, מי שבאמת רוצה לחזק את כלכלת ישראל בטווח הארוך, חייב לפעול מתוך ראייה מאקרו-כלכלית רחבה: תחרות חופשית, יעילות שיווקית, והענקת תמיכה חכמה וממוקדת לעסקים שנפגעים באמת ולא מתוך מגננה עיוורת על שוק אנכרוניסטי שנשאר מאחור כי לא טרח להשתנות עם הזמן. הציבור הישראלי לא צריך נדבות, הוא זקוק בעיקר לאוויר. מעל הכל הוא מוכיח שוב ושוב שכאשר סומכים עליו הוא מתנהל באחריות, מתגמל את המשק בחזרה, ומשתמש בכסף שהתפנה כדי להשקיע, לחסוך ולחזק את הכלכלה כולה.
רואה חשבון שי אלון הוא ראש מועצת בית אל, יו"ר ועדת הכספים והסכמי השכר של המרכז לשלטון מקומי.




שר האוצר חי חייתפנוקים , הוא מעולם לא הקים עסק לא מרגיש בגופו מה זה עסק …
אנחנו סובלים ואני מבקש תדייקו בפרטים הקטנים .
אנחנו מבקשים שיוויון הזדמנויות , לא להפלות אותנו לטובה .
או שהעסקים בארץ גם לא ישלמו מע"מ , או שכולם…..משלמים מע"מ .
אם הוא רוצה לתת הטבה אז שיתן לעסקים בארץ כגון פתור ממע"מ בקריית שמונה ולא לרוץ ולתת הטבה ליצרנים בסין … זה אבסורד , זה מגונה … זה מרושע , זה לא ציוני , זה גם לא דתי ההתעמרות בעסקים הקטנים היא נבזית ומרושעת .
מאמר ראוי מאוד… כיוון נכון של האוצר סמוטוריץ לבטל מס על היבוא עד 150 דולר… רק להמשיך בדרך של הפחתת רגולציה ומיסים ושאר האיסורים..
תודה
יבוא כזה פוגע ביצור המקומי.
רוצים תחרות, סבבה. אבל, תחרות שווה.
אבל אם האוצר אומר שהוא יקח פחות מיסים, מאיפה הוא ישלים אותם? סמוטריץ' לא אמר שהוא יצמצם הוצאה של המדינה במקום אחר, ולכן הציבור ישלם את' ההטבות' במקומות אחרים.
ישראל מדינה קטנה יחסית. רשתות ישראליות קטנות בקנה מידה עולמי. גודל הרבה פעמים מתורגם ליעילות. מקבלים מונופול טיבעי. עסק קטן זה לא תחרות לרשת גדולה. 150 $ יבוא אישי מוריד מחירים בחנויות בארץ. זה קורה. תודה, בצלאל.