גורל המשטר באיראן תלוי באינטרנט

גל המחאה הנוכחי באיראן, מהבולטים שידעה המדינה מאז המהפכה האסלאמית, מתנהל הפעם גם בחזית הדיגיטלית. בשונה ממחאות עבר שהתמקדו בעיקר ברחובות, הפעם הרשתות החברתיות והמרחב המקוון הפכו לכלים מרכזיים במאבק. בניגוד למחאות קודמות המשטר לא מיהר לנתק לגמרי את האינטרנט והמוחים ניצלו זאת כדי להשתמש ברשתות החברתיות להפצת תיעודים בזמן אמת, לגיוס תמיכה ולהתארגנות אזרחית. אירועי מחאה והעימותים עם כוחות היבטחון מופצים למכביר בפלטפורמות כגון X, Instagram ו-Telegram, לרבות סרטונים שצולמו בשווקים מרכזיים ובצירי תנועה עירוניים. בעת כתיבת שורות אלה, תוך שעות ספורות הגיע פוסט באינסטגרם של יורש העצר של השאה, שהזאדה רזא פהלווי, הקורא לצאת לאזרחי איראן למחות, ל-80 מיליון צפיות.

אזרחים רבים באיראן מסתמכים על כלים לעקיפת צנזורה, ובראשם רשתות VPN, כדי לשמר גישה למידע ולשירותי תקשורת חיצוניים, על רקע חסימות נקודתיות והאטות יזומות שביצעו הרשויות. עם התרחבות המחאה והגידול בהשפעתה במרחב המקוון, שינה בימים האחרונים משטר האייתוללות את גישתו והחל בצעדים להגברת הפיקוח והאכיפה על הפעילות הדיגיטלית המדינה. ראש משטרת הסייבר האיראנית (FATA), וחיד מג'יד (Vahid Majid), התריע מפני התגברות הפצתם של תמונות וסרטונים מזויפים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית ומיוחסים לכאורה למפקדים בכירים בכוחות הביטחון. לדבריו, מטרת התכנים הללו היא לעורר בלבול ולפגוע בתחושת הביטחון של הציבור. מג'יד הדגיש כי שיתוף מכוון של תכנים כוזבים מהווה עבירה פלילית, וקרא לאזרחים לבדוק את אמינות המידע בטרם הפצתו.

גם במערב מבינים היטב את התפקיד המכריע של הרשת בגל המחאה הנוכחי. לצד קריאתו של טראמפ שאם איראן תמשיך לדכא את המפגינים באלימות, הממשל האמריקני יתערב, נשמעים בארה"ב קולות הקוראים לפעולות לא צבאיות באיראן במרחב הדיגיטלי: הרחבת הגישה לאינטרנט מאובטח, שיבוש מערכות השליטה של כוחות הביטחון וחיזוק יכולות ההתארגנות של המוחים בזירה הדיגיטלית.

מעורבות דיגיטלית כזו היא לא המצאה חדשה. בעקבות המחאות של שנת 2022 באיראן קידמה לאחרונה ארה"ב הקלות רגולטוריות המאפשרות לחברות טכנולוגיה אמריקניות להנגיש לאזרחים איראנים שירותי תקשורת וכלים לעקיפת צנזורה, ובהם יישומי תקשורת מאובטחים ושירותי VPN. לאורך המלחמה באוקראינה שלח אילון מאסק עשרות אלפי טרמינלים לווייניים של פרויקט Starlink כחלופה לרשת התקשורת האוקראינית שקרסה. בצל הקריאות הגוברות במערב להגדיל את התמיכה הלא צבאית במחאות באיראן באמצעות תקשורת מאובטחת ושימור קישוריות, מדינות המערב וגם מדינת ישראל צריכות לבחון ברצינות התערבות דיגיטלית שכזו גם במחאה הנוכחית.

קים ויקטור היא חוקרת מדיניות סייבר ובינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון.