האם זה הסוף של בני גנץ?

מצבו הפוליטי של יו"ר מפלגת "כחול לבן" בני גנץ הולך ומתדרדר עד לכדי ספק באשר להשארותו "על המפה" בכנסת הבאה. מי שקיבל 37 מנדטים בסקרים בראשית דרכו, הולך ומאבד גם כוח וגם ח"כים. למרות הצהרותיו הנחושות, ייתכן שנראה אותו פורש בקרוב.

הוא שתק והציבון האמין

כשנכנס בני גנץ למערכת הפוליטית רבים במחנה השמאל תלו בו תקוות, ואכן באפריל 2019 זכתה מפלגתו ב-35 מנדטים. בלי שום סיבה הנראית לעין ובניגוד למה שהתברר מאוחר יותר או לפחות נלחש בשמועות, נהנה גנץ מתדמית "הבחור הטוב מהכפר הירוק". קומתו הגבוהה הפיחה במאמיניו רוח של בטחון, על עיניו הכחולות כתבו לא מעט וגם על החיוך החצי מבויש, שדומה לעיתים למבוכה שהיתה נסוכה על פניו של יצחק רבין ז"ל, שלאחרונה חלקים מהדיקציה שלו בוקעים לפתע מגרונו של גנץ.

בתחילה מיעט לדבר והמסתורין סביבו העלה את קרנו, ממש כמו בשיר, היה גנץ "איש אילם, גבוה ודק". מאחר והיה בעבר רמטכ"ל ושימש בתפקידים צבאיים מרשימים לאורך השנים, ההנחה היתה שמדובר בשתיקה צנועה, שומרת סוד, לא פטפטנית, כזו של איש צבא מנוסה. משהתחיל לדבר התקלפו שכבות הסקרנות והפליאה והתגלה לפנינו נואם שמתקשה להוציא הברה בלי טלפרומפטר מולו ובעל יכולות רטוריקה שידענו משובחות מהן במקומותינו. אלה כנראה היו חלק מהסיבות לדומיה היחסית שלו, הוא כמעט שלא העניק ראיונות. החברה הישראלית, שמקדשת את כבודם של מצביאים בכירים לשעבר, סלחה לו על הלקוניות והתקשורת לא הכבידה עליו בשאלות קשות. בדומה לאסטרטגיה של נפתלי בנט, הציבור לא ידע מהי עמדתו של גנץ לגבי סוגיות שונות וכך גם לא יכול היה לרכוש מתנגדים רבים או ליפול בלשונו עם אמירות שתצטברנה בארכיון לשעת כושר.

ישראל לפני (כמעט) הכל

גנץ נכנס לפוליטיקה עם "חוסן לישראל" בסוף 2018, נאם את נאומו הראשון בתחילת 2019 (ובו תקף את נתניהו) וזמן קצר לאחר מכן הפך להיות "כחול לבן" כשהצטרפו אליו יאיר לפיד ("יש עתיד"), בוגי יעלון (תל"מ) וגבי אשכנזי. כאשר קיבל מספיק המלצות היה אפילו רגע שבו נדמה היה שהוא יכול להפוך לראש ממשלה. "כחול לבן" כמעט שלא איבדה מכוחה גם בספטמבר 2019 (33 מנדטים) ובמרץ 2020 (שוב 33 מנדטים). למרות שהבטיח שלא ישב עם בנימין נתניהו בממשלתו, נכנס גנץ לממשלת האחדות, התנהל בה לא פעם כאופוזיציה בתוך הממשלה וגרם ל"מפץ הגדול": "יש עתיד" ו"תל"מ" פרשו, האוזר והנדל פרשו והקימו את "דרך ארץ" וגנץ נותר עם 15 מנדטים בכנסת שהפכו ל-8 מנדטים בשנת 2021 כאשר נכנס לממשלת השינוי של בנט ולפיד. נראה שמאותו שפל גנץ מנסה בעיקר לשרוד. בשנת 2022 התאחד עם גדעון סער ("תקוה חדשה") ויחד קיבלה מפלגתם המשותפת "המחנה הממלכתי" 12 מנדטים. אחרי הטבח בשבעה באוקטובר, הצטרף "המחנה הממלכתי" לממשלת החירום שהוקמה. גנץ היה חלק מהקבינט הבטחוני ולאחר כחצי שנה פרש מהממשלה ומהקבינט. אדם שחרט על דגלו "ישראל לפני הכל" נטש את המקום שבו התקבלו ההחלטות החשובות ביותר בזמן מלחמה וכך החלה התדרדרותו בסקרים ובמציאות. לאורך שנת 2025 נפרד גנץ מגדי אייזנקוט, ממתן כהנא ומעט פחות דרמטי – מאורית פרקש הכהן. שם המפלגה הפך להיות באיזשהו שלב "כחול לבן – המחנה הממלכתי". בימים האחרונים רצות השמועות כי גם ח"כ חילי טרופר, שנחשב למקורבו של גנץ, שוקל לפרוש מהמפלגה הדועכת.

הזיגזג שאינו נגמר

יש לגנץ נטייה לומר דברים מעוררי מחלוקת ואחר כך להגיע כאילו במפתיע עם מטף כיבוי אש ולחפש את השריפה שהבעיר במו ידיו. שוב ושוב תקע טריזים במסווה של נחישות שמאלנית ואז הציג את עצמו כמבוגר האחראי שקורא לפיוס ולאיחוי ומדבר בשבחה של האחדות. כבר בנאום הבכורה שלו, כאמור, תקף את נתניהו בהאשמות חמורות והבטיח שלא ישב איתו בממשלה. רגע לאחר מכן כיהן כשר בטחון בממשלתו. כשבחר לנטוש את ממשלת החירום, האשים את ראש הממשלה נתניהו בקבלת החלטות משיקולים פוליטיים. האם פרישתו של גנץ לא נבעה משיקולים פוליטיים? מרוב שהוא מרבה לתעות בדרך, היה רגע שבו הצליח להבהיל את המחנה שלו כשדיבר בועידת ההתיישבות נגד מדינה פלסטינית ובעד שליטה בטחונית מוחלטת בעזה.

בימים האחרונים החליט גנץ לנטוש את עדת "רק לא ביבי" ולהחליפה אותה במנטרה חדשה: "רק לא קיצוניים". בנסיון לקושש קולות נוספים הוא מכריז "תם עידן החרמות, אנחנו חייבים לעצור את מלחמת האחים שבפתח". לא פעם הזהיר גנץ מפני "מלחמת האחים" שאינה מתנהלת ואם לומר את האמת, לא פעם האזהרה הזו נדמית יותר כמו ניסיון לשתול רעיון בראשו של הציבור מאשר חשש אמיתי מפניה. גם כאשר אף אחד אחר לא מעלה על דעתו לפתוח במלחמת אחים ולא מזכיר בכלל את המונח הנורא, שב גנץ לחטוא ולהעלות אותו כמין אפשרות שמקבלת לגיטימציה כלשהי בעצם הזכרתה. "אני לא אתן לנתניהו את האצבע ה-61", ניסה להרגיע גנץ את מחנה השמאל ומיד הציע שאם נתניהו ינצח בבחירות, יהיה על האופוזיציה להיכנס לממשלה שהוא, כאמור, אינו מוכן לתרום להקמתה. מבולבלים? גם אנחנו. ברוח הפיוס והאחדות ובעיקר ברוח "תום עידן החרמות", הוא מסביר שיש להיכנס לממשלה כדי לבלום "גורמים קיצוניים". באותה רוח של פיוס ואחדות הוא מצהיר: "לא אתן לאיתמר בן גביר להיות שר הבטחון של הילדים שלנו". גנץ אינו שוכח את הפיוס ואת האחדות גם בתוך המחנה שלו ויורה בתוך הנגמ"ש לעבר בנט ולפיד: "אני נתתי להם ממשלה בידיים, הם איבדו אותה". הוא שנטש, כזכור, את ממשלת החירום באמצע המלחמה מטיף לחבריו שכלל לא הצטרפו אליה: "מי שבשבעה באוקטובר פחד לדמם מנדטים כשהאחים שלו דיממו בדרום – שלא יטיף לי מוסר".

בדרך לפרישה?

זעמו של גנץ כלפי חבריו למחנה נובע מכך שלאחר שמפלגתו אינה עוברת את אחוז החסימה בסקרים האחרונים, הם קוראים לו לפרוש. כשאייזנקוט הציע לגנץ לשקול לפרוש, הודיעו בכחול לבן: "אנחנו מציעים לגדי להפסיק לעסוק בסקרים, שבחלקם הוא עצמו לא עובר את אחוז החסימה". נועם תיבון שמתמודד ב"יש עתיד" הציע לגנץ "לתלות את החליפה ולא לסכן את כל היכולת להקים ממשלה ציונית". גם יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן קרא לגנץ לפרוש ואמר: "אני מאמין ומקווה שאין במחנה השינוי אף לא אחד שאיבד את הדעת ומוכן לשבת עם נתניהו שוב". גנץ ענה לו בקרב ציוצים: "יאיר, אתה המתנה הגדולה ביותר שנתניהו יכול לבקש. איבוד הדעת זה לשבת ביציע ולתת לקיצוניים כמו בן גביר לשרוף את המדינה היקרה שלנו". גם יו"ר "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן התייחס לרעיון ממשלת האחדות של גנץ: "מי שמדבר על קואליציה רחבה חייב להבין שהוא מקריב את חוק הגיוס, את ועדת החקירה הממלכתית ולמעשה מקריב הכל". חבר הכנסת גלעד קריב אמר "אנחנו מבינים שבני גנץ במצוקת מנדטים, זו לא סיבה להפוך להיות שופר של יאיר נתניהו ומכונת הרעל". לפני כשבועיים טען העיתונאי מתי טוכפלד שיאיר לפיד ונפתלי בנט שומרים עדיין על "ברית האחים" המפורסמת והחליטו להביא לפרישתו של גנץ. "מעכשיו ואילך מחיקת בני גנץ", טוען טוכפלד, "הפכה ליעד פוליטי עבור שניהם. אסור שגנץ יתמודד בבחירות הקרובות, סיכמו, וקבעו לתאם פעולות להביא לפרישתו. גנץ הוא עוף מוזר במחנה שלהם. מצד אחד בשר מבשרם וגם היה זה שהוביל את הגוש בכמה מערכות בחירות, מצד שני נחשב כמי שהציל יותר מפעם אחת את נתניהו, מעשה שלא יעשה בגוש השמאל והכי גרוע – מתקרב קרבה מסוכנת לאחוז החסימה מה שעשוי לגרום להפלת המחנה כולו בבחירות".

לאחרונה נשא בני גנץ דברים בחוג בית שקיים ואמר: "בפעם הקודמת שכתבו לי 150 קצינים לפרוש, סיימתי עם פי שניים ממה שניבאו לי הסקרים". לאחר מכן הוסיף: "הדמוקרטים והליברלים, מי בכלל אמר שאני בגוש שלכם?" שניה לאחר שייחס את עצמו לכאורה לגוש הימין, אמר: "ביושר אני אומר לכם, אני עושה את הכל כדי שנתניהו יסיים את תפקידו".

בראיה שלא ברור האם היא יותר מגלומנית או יותר מנותקת מהמציאות, גנץ נחוש להישאר בחיים הפוליטיים למרות שנראה שהגיעו אל קיצם: "אני לא מתכוון לפרוש. אני מייצג 80 מנדטים שצריכים את מה שאני מציע". קצת קשה להבין כיצד מישהו שמייצג 80 מנדטים, מתקשה לעבור את אחוז החסימה, לפחות בסקרים, אבל אולי קריאת המציאות הלקויה הזו היא בדיוק הסיבה לטעויות הרבות שעשה לאורך כל הדרך, וייתכן מאוד שהדרך הזו הגיעה אל קיצה.