פרק חדש של "כור ההיתוך": על הדברים שיכלו למנוע את האסון ועל הכשלים הרבים בתחקיר של צה"ל
תת-אלוף במיל' אורן סולומון, לשעבר האחראי לתחקיר צה"ל בעניין טבח שבעה באוקטובר באוגדת עזה, שוטח בשיחה עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' טענות חמורות נגד תחקירי צה"ל: טיוח מכוון, שיבוש הליכי חקירה, והסתרה של מידע קריטי שמונע הפקת לקחים אמיתית והניסיון לפתוח נגדו בחקירה פלילית.
לא בגידה אלא חוסר תפקוד
סולומון פותח בתיאור המציאות היומיומית בקיבוץ בעוטף עזה: חמאס מתחזק מעבר לגבול, בעוד צה"ל משחרר מילואימניקים ומפחית כיתות כוננות ביישובים. לדבריו, השקט הוא מדומה, והסכנה אינה בהכרח מתקפה רחבה כמו זו של חמאס, אלא גם של חוליית מחבלים אחת שתחדור פנימה. "אף אחד לא מוכן לקבל מציאות כזאת", הוא מזהיר, וקורא להגברת הכוננות.
השאלה המרכזית בשיחה היא: האם יש לנו תשובות על 7 באוקטובר? סולומון נחרץ: "לא מצאתי שום סימן לבגידה או זדון". הוא מבין את החשש הציבורי, ואלפי שיחות עם משפחות שכולות, פצועים ואזרחים פשוטים לימדו אותו מדוע אנשים חושדים בקונספירציות. "התחקירים של צה"ל לא נותנים תשובות אמיתיות, וחלקם שקריים. כשעדויות, סרטונים והקלטות סותרות את הנרטיב הרשמי, הציבור אומר: 'אולי מסתירים משהו'".
אבל במקום בגידה, סולומון מצא חוסר תפקוד אדיר: "המטה הכללי, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש אגף המבצעים לא זיהו את הסימנים בלילה, ולא פעלו כמצופה". הוא נחשף ל"רוב רובו של החומר" – כולל סיכומי הערכות מצב של הרמטכ"ל – ומזהיר: "אם לא יפרסמו את האמת, היא תצא לאור בכל זאת". ועדת תורג'מן קבעה כי חמשת תחקירי צה"ל פסולים, וסולומון מוסיף: גם תחקירי פיקוד דרום, הנובה וחיל האוויר חסרים ומטעים.
"יכולנו למנוע את המתקפה"
השאלה המשמעותית ביותר לדברי סולומון היא מדוע לא נערכה הערכת מצב מקיפה בליל השביעי באוקטובר. "אגף המבצעים, אגף המודיעין וחיל האוויר התעלמו מפרוטוקולים בסיסיים. אם היו עושים הערכת מצב משותפת – כולל חטיבת המחקר, 8200 ופיקוד דרום – יכולנו למנוע את האסון או לצמצם אותו". הרמטכ"ל קיים תחקיר מצומצם, וטען: "המודיעין לא זיהה". אבל סולומון חושף: "הרמטכ"ל לא שאל שאלות בסיסיות, ולא וידא הערכת מצב. חיל האוויר ידע הכל – אבל לא פעל".
בעניין ראש הממשלה, סולומן טוען כי "הרמטכ"ל חייב להסביר מדוע לא העיר אותו". ועל האירוע של צוות "טקילה" (צוות משולב של שב"כ ושלדג) הוא תוהה: "למה שלחו לוחמים אם לא חששו מחדירה? ולמה לא דיווחו לצה"ל בזמן אמת?" סולומון מספר כי קרא את מסמכי השב"כ – כולל נייר מ-4:30 לפנות בוקר והיו בהם "סימנים חריגים, ללא התראה".
העוצבה בעזה לא נבנתה למלחמה
אחת החשיפות המטלטלות של סולומון היא ידיעת "יומינט" (מודיעין אנושי) מפי סוכן בעזה שדיווח על התכנסויות של אנשי חמאס במסגדים. "זה לא סתם סימן – זה 'וואו' על רקע הסימנים האחרים". אבל בשיחת הערכת מצב של פיקוד דרום, נציגי שב"כ אמרו: "אין מה להוסיף". רק חודשים אחרי, בתחקיר, עלה הדבר – והאלוף ירון פינקלשטיין הודה: לא ידעתי. "מי אחראי? שב"כ? הרמטכ"ל? צריך תשובות".
סולומון לא מתבייש לומר כי אכן היינו שגויים בקונספציה. "חשבנו שחמאס משלים עם קיומנו, רוצה פרנסה ומשא ומתן. לא – הוא רצה להשמיד אותנו", ומבחינה צבאית סברנו כי "אין לחמאס יכולת מתקפה רחבה". אבל חמאס תיאם מערכים אוויריים, ימיים וקרקעיים – 7,000 מחבלים מול 600 לוחמים, 13 טנקים ואפס ארטילריה. "העוצבה בעזה נבנתה לשתי פשיטות (150 מחבלים) – לא למלחמה".
סולומון מבקר בחריפות את קיצוצי הכוח בצה"ל: "מ-2014, צה"ל קיצץ חטיבות טנקים, ארטילריה ומסוקי קרב. 'צבא קטן וחכם' – אבל אין תחליף לטנקים ולכוח אש". סולומון עצמו הזהיר ב-2013 כמפקד חטיבה: "בתרחיש רב-זירתי נצטרך את הסד"כ". והתגובה שקיבל? נזיפה מקצין השריון הראשי ומהאלוף ניצן אלון. "המטה הכללי שיקל בכובד ראש – אבל לא הקשיב".
חמשת הנושאים שלא תוחקרו
סולומון קובע: צה"ל לא תחקר בכוונה חמישה נושאים קריטיים:
בניין הכוח: קיצוצים שהותירו את צה"ל חלש.
מתפ"ש: שיתוף פעולה עם חמאס (כניסת אופנועים, בטון וכדומה).
השפעת המערכת המשפטית: הוראות מחמירות לפתיחה באש, החקירות על אירועי הגדר ב־2018.
דובר צה"ל: לא תפקד בתקשורת, יצר תדמית שקרית של "הגנה מושלמת".
סרבנות: "חמאס ניצל את השפעתה על השפיעה על כשירות חיל האוויר ומערכי צה"ל".
ומכאן סולומון קורא לשקיפות: "תחקרו מחדש את כל התחקירים הפסולים. אל תטייחו – תתקנו… יש לנו צבא נהדר בשטח, אבל המטה הכללי של 6 באוקטובר חייב ללכת. זו השליחות שלי – למען ביטחון ישראל".
