הדברים שלא סיפרו לכם על הפרויקט הגדול ביותר במדינה

יו"ר "פורום הבכירים" עדו נורדן, מחבר הספר "בעל הבית" על הדיפ סטייט הישראלי ומי שהעביר שנים רבות בין כתלי משרדי הממשלה וישיבותיה, בביקורת נוקבת על אחד המיזמים השאפתניים ביותר של מדינת ישראל אי פעם, "פרויקט המטרו" של גוש דן.

פחות טוב משפע יששכר

ראשית כל מזכיר את נורדן את הדו"ח החמור של מבקר המדינה על התנהלות הפרויקט. מסתבר כי "פרויקט המטרו של מדינת ישראל מתנהל פחות טוב מ"שפע יששכר", המכולת השכונתית המפורסמת של "קופה ראשית", אומר נורדן. ובעיניו זה לא מפתיע. "איך לא ביצעו ניהול סיכונים כשהעלות שלו היא כמו העלות של כל התשתיות במדינת ישראל (כבישים, גשרים ועוד) למשך שש או שבע שנים? זה פרויקט שיימשך הרבה מאוד זמן, יעברו עוד 15 עד 20 שנה עד שנראה את הרכבת הראשונה נוסעת. דבר נוסף שלא בוצע הוא דיון איפכא מסתברא. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסוג של שבעה באוקטובר כלכלי למדינת ישראל".

בין גוש דן לעזה

אחת הבעיות הגדולות של הפרויקט, מסביר נורדן ,היא שהוא "נותן מענה אך רק לאזור גוש דן. אם היינו שמים את הכסף במקומות אחרים יתכן שהיינו מקבלים צמיחה הרבה יותר גדולה וההכנסה מההשקעה הייתה הרבה יותר משמעותית למדינת ישראל". לטענתו, "מה שהולך לקרות ברצועת עזה יכול להיות מנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי. הכסף הגדול יהיה בשיקום רצועת עזה ולא יהיו עובדים לפרויקט המטרו. צריך להבין שפרויקט המטרו עשוי להמשך הרבה יותר שנים ממה שהוצג לממשלת ישראל. אגף התקציבים כפה אותו על שרת התחבורה, הוא משרת אוכלוסיה מסוימת במדינת ישראל ולכן שרת התחבורה לא ששה לעשות את זה. אגף התקציבים כופף אותה כמו שאגף התקציבים יודע לכופף. גם אנשים מתוך המערכות לאט לאט מבינים שיש לא מעט סימני שאלה סביב הפרויקט".

כשהתקציב האמיתי גבוה פי שתיים

לא זו אף זו, נורדן מעלה את האפשרות כי התקציב שהוצג, 150 מיליארד שקל, קטן הרבה יותר מבפועל. "אנשים מהתחום שאיתם דיברתי מדברים כולם על כך שיש פה הצגת תקציב בחסר. ראינו את זה גם ברכבת הקלה של גוש דן. כל מי שמבין את התחום הזה מדבר על תקציב בין 200 ל-300 מיליארד שקלים. זה פער אדיר, כשאתה ניגש לפרויקט עם פער כל כך גדול בהערכה התקציבית זה הופך את הפרויקט ללא כדאי. ברגע שהם יציגו את התקציב האמיתי של הפרויקט הזה, כולם יבינו שאין לו שום כדאיות ואין לו שום תוחלת.

לדבריו, "המטרה בפרויקט הזה היתה לגרום לזה שיתחילו לזוז קדימה ומה שנקרא "אחריי המבול". אנחנו נראה אחרי זה מה יהיה, כבר נסתדר. הדבר הזה הוא רעה חולה, לא עשו תהליכים סדורים. הייתה פה קבוצה שרצתה שהפרויקט הזה יקרה. היא הפעילה את התקשורת, את האקדמיה, הפעילה כל כך הרבה גורמים כדי לשטוף לכולם את המח שזה הפרויקט הכי מדהים שהיה אי פעם במדינת ישראל".

הכל עומד להשתנות

נורדן טוען כי הפרויקט הזה לא הביא בחשבון דבר חשוב נוסף – התחבורה האוטונומית. "עוד כעשור, אולי קצת יותר, רכבים אוטונומיים ינועו במרחב. אנשים בכלל לא יחזיקו רכבים, הם יקראו לרכב ותוך שתי דקות הוא יחכה להם למטה, הם יסעו איתו הביתה. הם יוכלו להחליט גם באיזה רכב הם רוצים לנסוע וזה יהיה מאוד מהיר ויעיל, מספר הרכבים יהיה הרבה יותר קטן. תהיה מערכת שמסנכרנת את התנועה של כל הרכבים כך שהתנועה תהיה הרבה פחות פקוקה. אנשים ישאלו את עצמם למה הם צריכים רכבת קלה כשהם יכולים לנסוע לבד ברכב, בנוחות, לעשות מה שהם רוצים כי הם כבר לא צריכים לנהוג ולא נוסעים עם אנשים אחרים".

לחשב מסלול מחדש

נורדן לא מהסס לומר: "אני הייתי מחשב מסלול מחדש, קורא לצוות ומבקש לעשות תהליך סדור אחד. אני רוצה לראות את ניתוח הסיכונים המלא, להבין את את מכלול הסיכונים שיש בפרויקט הזה, להבין את המשמעויות של כל סיכון. אם הוא מתממש, מהי המשמעויות של זה? אני הייתי מבקש לראות מה קורה אם אני לוקח את ה-300 מיליארד שקלים ומשקיע אותם בדברים אחרים, בתשתיות אחרות, שונות ומגוונות. לפעמים אתה כבר מושקע ואתה אומר 'הנה, אני אשים עוד כי אני כבר מושקע' ואז אתה ממשיך להשקיע ואתה רק מאבד עוד כסף. אסור שזה יקרה לנו".