השופט יצחק עמית לא הוזמן לחגיגות בכנסת, וטוב שכך

בשבוע החולף ציינה הכנסת את יום חגה לכינונה ולחנוכת משכנה. "מארגן המסיבה", יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, החליט בצעד חסר תקדים שלא להזמין לישיבה החגיגית את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. למרות התגובות הנרעשות במחנה השמאל, מדובר בצעד מתבקש.

כזכור, בפתיחת מושב החורף של הכנסת בסוף אוקטובר 2025, סירב יושב הראש אוחנה לכנות את יצחק עמית "נשיא בית המשפט העליון" והסתפק ב"שופט". מהומה התעוררה במליאת הכנסת, חברי האופוזיציה זעקו "נשיא!" עד כדי כך שהנשיא הרצוג חרג מהנאום שתיכנן לשאת באותו מעמד ובקול שבור הודיע ש"לבו שותת דם". אגב, גם לנאום שנשא הנשיא טראמפ בכנסת באותו חודש, לא הוזמן יצחק עמית.

בתגובה לאי הזמנתו של השופט עמית לישיבה החגיגית, נעדר ממנה גם הנשיא הרצוג שנימק זאת ב"אילוצי לו"ז" אך נראה שלבו שוב שתת דם. בזה אחר זה ויתרו על ריבוע עוגת השוקולד עטור פצפוצי הסוכריות הצבעוניים רבים מחברי האופוזיציה שהביעו הזדהות עם חסרונו של השופט עמית.

השופט עמית כתב בעלבון: "למרבה הצער, השנה, בסטייה ממסורת חגיגית זו, לא נשלחה הזמנה מטעם הכנסת לנשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט יצחק עמית". הוא רק שכח שני דברים: הליך המינוי הבעייתי שלו והאופן שבו הוא מנתץ במשך שנים את כבודן ואת פועלן של הכנסת ושל הממשלה.

בינואר 2025 הודיע שר המשפטים יריב לוין: "באופן חד משמעי – איני מכיר בשופט עמית כנשיא בית המשפט העליון. ההליכים במסגרתם 'נבחר' פסולים מן היסוד ובלתי חוקיים". חברי הכנסת אורית סטרוק ויצחק קרויזר שהיו אמורים להשתתף בהצבעה על מינויו של עמית כחברי הועדה למינוי שופטים – נעדרו ממנה, כשם שנעדר ממנה השר לוין, וכתבו: "נשיא ש'נבחר' בדרך כזו לא יוכל לקבל את אמון הציבור, הנחוץ למערכת המשפט כתנאי יסודי לקיומה". יו"ר הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה הוסיף שיצחק עמית "נבחר בהליך כל כך עקום מן היסוד, הפוגע בשאריות האמון שעוד נותרו, כמו ההליך שהתקיים בחודשים האחרונים, וביתר שאת היום". הנתק בין השר לוין לבין השופט עמית מונע מינוי שופטים חדשים, חברי ועדות ערר וכן מינוי ועדות איתור. אחד הנושאים שממחיש היטב את התנהלותו הבעייתית של השופט עמית הוא סירובו התקיף למנות את ד"ר אביעד בקשי ואת ד"ר רפי ביטון לשופטים בבית המשפט העליון, סירוב שקשה לא להסבירו בכך שמדובר במשפטנים שמרנים מאוד, תומכי הרפורמה המשפטית ומקורבים לפורום קהלת.

אחת הטענות שהופנו כלפי השופט עמית מצד המתנגדים למינויו כנשיא הוא פרשת ניגוד העניינים שהוא נתון בה. בקצרה נזכיר כי השופט עמית דן בנבחרת הדירקטורים על אף שאחיו היה חבר בה. הוא מצדו טען ש"לא מדובר בעניין אישי" ולכן דן בתיק. נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אשר קולה, דחה את טענותיו של עמית וכתב: "אין במעמדו של שופט תורן כדי לגבור על האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים".

לא פעם פגע השופט יצחק עמית בהתנהלותה של הרשות המחוקקת בפסילתם של חוקים. לא נלאה את הקוראים עם הרשימה המלאה אבל הנה כמה מהשיאים: הוא היה מן הגורמים לפסילת תיקון לחוק יסוד בעניין עילת הסבירות; הוא היה חלק מההרכב שהוציא צו על תנאי באשר לשינוי בועדה למינוי שופטים; הוא הצביע נגד מינויו של דוד זיני לראש השב"כ; הוא התנגד למינוי השופט יוסף בן חמו כמלווה של חקירת הפצ"רית. השופט עמית התערב גם בהחלטת הממשלה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה.

בראיון לרשת ב' לפני כמה ימים אמר השופט עמית כי "אני כל הזמן, בכל מה שקשור לפעולה היעילה של מערכת המשפט, כל הזמן אני מושיט יד, אבל כבר אמרתי, לא פגשתי יד אחות, לצערי. הכדור לא בשטחי". עוד הוסיף: "במבול החקיקה שמתרגש עלינו בתחומים שונים, יש להניח שמבול החקיקה הזה יגיע לשולחננו במוקדם או במאוחר, ונצטרך להתייחס לכך". מה מבקש למעשה השופט לומר מלבד הקונוטציה האסונית של "מבול"? עמית כבר לא מסתיר את השיטה – ברור לו שהכל "יגיע לשולחנו במוקדם או במאוחר". במילים אחרות, ברור לו שהכנסת אינה מחליטה, שלממשלה אין באמת כח, ברור שיחוקקו חוקים בעייתיים, שתוגשנה עתירות וברור שבסופו של דבר הרשות השופטת תהיה מעל לכל ותקבל את ההחלטות. זו לא דמוקרטיה. מי שפוגע כך בהתנהלות של בית המחוקקים, אינו ראוי לחגוג בו.

בתגובה חזר השר לוין אל הפולמוס המוכר: "אם דבריך כנים, זה בסך הכול פשוט מאוד. תכבד את הממשלה ואת הכנסת, תסיר את האיקס ששמת על המועמדים הראויים ד"ר בקשי וד"ר ביטון. הכדור במגרש שלך". יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן אמר: "אתה מתערב בנושאים לא לך בזמן שאנשים נמקים בכלא ומחכים שתשמע את התיק שלהם. אתה לא המחוקק – התפקיד שלך הוא לשפוט על פי החוק שקבעה הכנסת. אתה לא הממשלה – התפקיד שלך הוא לא להתערב במדיניות או למנות שרים ובעלי תפקידים".

דוגמא טרייה להתנהלות הבלתי נתפסת של השופט עמית שארעה לאחר הישיבה החגיגית שהתקיימה בכנסת היא הוכחה מספקת שלא היה ראוי להזמינו. אחרי שהרכב ראשון של בג"צ קבע (בניגוד לחוק) כי מינוי נציב שירות המדינה צריך להיות הליך תחרותי, הרכב מורחב הפך את ההחלטה, כלומר, קיבל את עמדת הממשלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. כך הגיב השופט יצחק עמית לפסק של חבריו: "הספינה עלולה לרדת למצולות, אתם עוצמים עיניים – כולנו נשלם מחיר. מינוי נציב שירות המדינה באמצעות ועדת מינויים משמעה כי מתאפשר לראש הממשלה לבחור, באופן ישיר, את נציב שירות המדינה". מי יעלה על הדעת שראש הממשלה יעשה שימוש בסמכותו? כאן מגיע נימוק שמרבים להשתמש בו לאחרונה "ראש הממשלה הוא אדם פוליטי". אכן, ראש הממשלה כמו חברי הכנסת ושרי הממשלה הוא איש פוליטי מגדר תפקידו. לא ניתן להפקיע מהם סמכויות בשל כך. השופט עמית ממשיך ותוהה כיצד יתכן שראש הממשלה "בוחר בעצמו את נציב שירות המדינה, על מנת לקדם מדיניות עלומה שעל טיבה וקנקנה איננו יודעים דבר". פירושו של דבר, מדיניות שלא אושרה על ידי שליטי העל הלא הם שופטי בית המשפט העליון. מידת חומרתם של דבריו של עמית משתקפת בתגובה של השופט מינץ: "יש לפסוק לפי הכללים ולא כדי להגיע לתוצאה הרצויה לך".

חמורות לא פחות הן המניפולציות שעושה השופט עמית באשר להרכבי שופטים שידונו בנושאים השונים באופן שניתן כבר לדעת מראש מה תהיה הפסיקה לבסוף. אחת הדוגמאות היא השינוי שערך בהרכב שידון בהדחת השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר. עמית הוציא את השופט מינץ השמרן והכניס את השופט גרוסקופף האקטיביסט כדי שיהיה רוב אקטיביסטי.

בנאומו בישיבה החגיגית בכנסת אמר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה "מי שמכבד – יכובד, אך כיבוד הרשויות איננו חד סטרי". הדברים, בעיני אוחנה, אינם יכולים להתנהל בכיוון אחד. כשם שהשופט יצחק עמית ומערכת המשפט כולה מצפים שיכבדו אותם, כך עליהם לכבד את הרשות המחוקקת, את הרשות המבצעת ואת כלל אזרחי ישראל. התנהלותו הלעומתית של השופט עמית כלפי הכנסת והממשלה, התנשאותו, הליקויים במינויו – כל אלה הותירו אותו בצדק מחוץ לחגיגה של בית המחוקקים.