היכונו למלחמת הבוטים

בקרוב תיכנס מדינת ישראל למערכת בחירות, ובימינו ברור כי קרב ההשפעה המרכזי כבר אינו מתרחש רק בקלפי, אלא ברשתות החברתיות. צבאות של בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים בתיאום גורמים פוליטיים, משנים את כללי המשחק: הם יוצרים מצגי שווא של תמיכה או התנגדות, מפיצים מידע כוזב, ופוגעים באמון הציבור.

זו אינה תופעה שולית. זיהו כי בוטים פוליטיים מייצרים לייקים, תגובות ושיתופים באופן שמגדיל קיטוב ומעניק אשליה של תמיכה ציבורית רחבה. אחת הדוגמאות הבולטות היא "חוות הטרולים" שפעלה ברוסיה בחסות הסוכנות למחקר אינטרנטי (IRA) שלפי גורמים אמריקניים הפיצה שקרים, יצרה פרופילים מזויפים וניסתה ללבות מתחים גזעיים בבחירות 2016 בארה"ב. בשנת 2024 פרסמה OpenAI כי חסמה את רשת הבוטים האיראנית Storm 2035, שניצלה את ChatGPT להפקת תכנים למבצע השפעה על דעת הקהל האמריקנית לקראת הבחירות לנשיאות. לפי הפרסום, הרשת הפיצה מידע מוטעה הן על קמלה האריס הן על דונלד טראמפ, והחשבונות שפעלו ברשתות כמו X ו-Instagram הפיצו תכנים בשפות שונות, כולל תגובות שהציגו את עצמן כקולות של מצביעים אמריקנים משני צידי המתרס. המבצע התמקד בנושאים נפיצים כמו הבחירות, המלחמה בעזה וזכויות להט"ב, אך על פי OpenAI, נכשל בהשגת יעדיו. במקביל, באוגוסט 2024 פורסם כי רשת ההשפעה הסינית Green Cicada השתמשה במודלי שפה גדולים (LLM) מתוצרת מקומית כדי ליצור יותר מ-5,000 חשבונות מזויפים ברשת X, ששימשו להפצת תכנים שנויים במחלוקת במסגרת הבחירות לנשיאות ארה"ב.

המגמה בישראל

בבחירות אפריל 2019 עלו לראשונה טענות בדבר שימוש בבוטים שהגיעו גם לפתחה של ועדת הבחירות. מאז נצפו עוד ועוד דפוסי פעולה של שימוש בבוטים ושל הפצת מידע כזב בסבבי הבחירות. בבחירות ספטמבר 2019 הופץ פוסט מזויף בשמה של אורלי לוי-אבקסיס על פרישת מפלגתה מהמרוץ. בבחירות מרץ 2020 הופצו ידיעות כוזבות הקשורות למגפת הקורונה, ובהן הודעה מזויפת הנושאת את לוגו משרד הבריאות שחייבה לכאורה עטיית מסכות במטרה להשפיע על שיעורי ההצבעה. באותו סבב הפיץ נתניהו סרטון ערוך באופן מניפולטיבי מדברי גנץ ברשתות החברתיות ובאמצעות צ'אטבוט פוליטי, עד שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית הורה על הסרתו. גם בבחירות 2022 זוהו רשתות השפעה מאורגנות, ובהן רשת חשבונות מזויפים שפעלה לקידום מסרים פוליטיים וכן רשת זרה בעלת סממנים איראניים שפעלה ביום הבחירות להפצת מסרים נגד הצבעה. רצף האירועים משקף מגמה מתמשכת של שימוש בכלים אלגוריתמיים ובזהויות בדויות לעיצוב השיח הציבורי ולהשפעה על תהליכים דמוקרטיים בישראל. לקראת חזרתו של נפתלי בנט לזירה הפוליטית הופצה בינואר 2026 ברשת תמונה מזויפת שבה נראה בנט חוגג עם נציגי המפלגות הערביות.

בשנת 2023 נחשפה בישראל קבוצה השפעה בשם "צוות חורחה" בהובלת טל חנן, שהתערבה ישירות בלפחות 33 מערכות בחירות בעולם והשתמשה לצורך כך בתוכנה מתקדמת ליצירת רשתות של עשרות אלפי בוטים, בפריצה לחשבונות דוא״ל וטלגרם של גורמים פוליטיים, ובקמפיינים ממוקדים להפצת מידע כוזב. הקבוצה פעלה בשירות לקוחות מסחריים ופוליטיים במדינות רבות ובהן קניה, מקסיקו, הודו ואיחוד האמירויות. לפי הדיווח, לא נמצאו סימנים לפעילות בתוך ישראל אולם עצם קיומה של קבוצה כזו ממחיש את היכולת של שחקנים פרטיים לנהל מבצעי השפעה מתוחכמים בקנה מידה רחב, תוך טשטוש מקורות ואחריות

כמה עולה לקנות צבא של בוטים?

גם פוליטיקאים בעלי תקציב מוגבל יכולים כיום לרכוש "צבאות בוטים" בזול. מחקר שפורסם בשנת 2025 בכתב העת Science חשף שוק פעיל לרכישת שירותי אימות SMS, שמאפשרים פתיחת חשבונות מזויפים בעשרות פלטפורמות, תוך עקיפת מנגנוני אבטחה. לפי הממצאים, העלות הממוצעת לחשבון בפלטפורמת X או Instagram עומדת על כעשרה סנט, וב-Facebook כשמונה סנט. גם תקציב מצומצם מספיק להקמה של מאות ואף אלפי פרופילים פיקטיביים. עם זאת, הפעלה אפקטיבית של רשת כזו דורשת גם תוכן אמין ושפה מותאמת, ולכן רבים משלבים בני אדם שפועלים בזהות בדויה ומגבירים את ההשפעה בתוך השיח הציבורי.

מה עשו בארה"ב ובבריטניה

נוכח האיום הגובר, המודעות הציבורית להשפעות מלאכותיות ברשתות החברתיות הולכת ומתעצמת, והלחץ הציבורי על המחוקקים והפלטפורמות מתחיל לשאת פרי. רשתות חברתיות כמו Facebook ו-X החלו להסיר חשבונות מזויפים ולזהות פעילויות חריגות. במקביל, מדינות שונות מגבשות כלים ונהלים להתמודדות. לקראת בחירות 2024 הוקמו בארה"ב כוח משימה מיוחד בהשתתפות נציגי ממשל ומומחים, שגיבש קווים מנחים לשימוש אחראי בבינה מלאכותית, בדגש על מניעת שיבוש תהליכי בחירות והפצת תכני Deepfake, וכוח משימה משותף של הסוכנות לביטחון לאומי ופיקוד הסייבר האמריקאי שנועד להתמודד עם איומי התערבות זרה.

בבחירות 2024 פרסם משרד הקבינט הרשמי של ממשלת בריטניה עקרונות להתמודדות עם הפצת מידע כוזב מבוסס בינה מלאכותית. המסמך המליץ למועמדים לצמצם חשיפה למידע אישי כדי למנוע יצירת תוכן כוזב, ולנקוט אמצעים כמו אימות דו-שלבי והימנעות משימוש באמצעים משרדיים לצרכים פרטיים. במקרה של הפצת מידע שקרי, הומלץ לדווח עליו למפלגה לצורך פנייה לרשתות החברתיות או למשטרה.

מה הלאה

בעידן שבו פרופילים מזויפים ותכנים שנוצרו בבינה מלאכותית חודרים לשיח הציבורי, האחריות על ההתמודדות עם מתקפות תודעה אינה רק של המדינה, אלא גם של הציבור. אזרחים נדרשים להפעיל חשיבה ביקורתית: לבדוק אם פרופיל חברתי חדש מפיץ תכנים קיצוניים, חוזר על אותם מסרים או חסר זהות אמינה; לבחון אם תוכן ויזואלי או קולי מעורר חשד לעיוות דיגיטלי; ולזהות סימנים כמו ניסוחים מעורפלים, היעדר מקור ברור או פעילות חשודה בעמודי הפצה.

לצד זאת, נדרשת רגולציה עדכנית שתציב גבולות ברורים. יש לחייב סימון ברור של תכנים פוליטיים שנוצרו בבינה מלאכותית, לדרוש גילוי נאות במודעות ובסרטונים שהופקו באמצעות כלים אוטומטיים, ולאסור הפצה של תכנים מזויפים המציגים מועמדים באופן מסולף. מערכות הבחירות בישראל מתנהלות כיום בשדה קרב תודעתי, וההכרעה בהן מתבצעת לא רק בקלפיות אלא גם בטוקבקים, פוסטים וסרטונים קצרים. שמירה על שיח דמוקרטי מחייבת זיהוי, שקיפות ותגובה מהירה למקורות השפעה זדוניים מבית ומחוץ.

קים ויקטור היא חוקרת מדיניות סייבר ובינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן למדע.