המשטרה והיועמ"שית ממשיכים להשתיק ולהכחיש את אחת הפרשיות החמורות ביותר במדינה
התפטרותם של חברי ועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת פרשת הרוגלות היא אירוע שאמור להדאיג כל אזרח במדינת ישראל. כפי שאמר יו"ר הועדה השופט משה דרורי: "אני לא רק חרד, אני חרד מאוד לפרטיות של מדינת ישראל. דעו לכם עשרה מליון תושבי המדינה, הפרטיות שלכם נפגעת, עלולה להפגע ותמשיך להפגע בגלל המידע שיש בידי המשטרה".
מזה שנים מחכים אזרחי ישראל לקבל הסבר שיניח את דעתם על אודות אחת הפרשות החמורות ביותר שהתרחשו כאן בשנים האחרונות – פרשת הרוגלות או בשמה השני "פרשת פגסוס". כל אזרח עם נגיעה ציבורית כלשהי בעשייתו שואל את עצמו האם גם הוא ברשימת הנבחרים שהמשטרה או גורמי האכיפה האחרים בחרו להאזין לו, ברוב המקרים ללא אישור. מאז שהפרשה "התפוצצה", פוליטיקאים, אנשי תקשורת, פעילים פוליטיים וחברתיים ואחרים מודעים הרבה יותר להתנהלות הטלפונית שלהם ושוקלים שוב ושוב אילו תכנים לשמור במכשיריהם, אבל תחושת אי הנוחות ממשיכה לכרסם.
יריית הפתיחה של האירוע הזה הייתה תחקיר באתר "כלכליסט" בינואר 2022. התברר אז שמשטרת ישראל עשתה שימוש בתוכנת המעקב "פגסוס" של חברת NSO שהושתלה בטלפונים סלולריים של אנשי מחאת הדגלים השחורים, ולמעשה האזינה לשיחותיהם וקראה את התכתבויותיהם. במקרים רבים לא היו אלה חשודים ולא היה צו מבית המשפט למעקב. אחר כך הסתבר שגם אישי ציבור שונים ומקורבים אליהם היו במעקב ללא שום חשד שהצדיק זאת. מי שהפך את השימוש בפגסוס על ידי המשטרה לשיטה היה המפכ"ל דאז רוני אלשייך שהגיע מהשב"כ ולקח איתו את ארסנל הכלים. כאשר מונה לתפקיד רבים בירכו על האיש שמגיע "מבחוץ", סמכו עליו שיערוך ניקוי אורוות שיטתי וקיוו להצלחות מרובות. שנים אחר כך רבים יודו שהיה זה מינוי בעייתי ואפילו שגוי, שהפרקטיקות שהביא מהשב"כ לא עשו חסד עם המשטרה. מעבר לעובדה שמעקבים רבים בוצעו ללא פיקוח של בית משפט, פעמים רבות העבירה המשטרה את ממצאיה לגופים אחרים כמו מח"ש ורשות המסים. NSO טענה אז ש"החברה לא מפעילה את המערכות שברשות לקוחותיה ולא מעורבת בהפעלתן ושהיא מוכרת את מוצריה תחת רשיון ופיקוח לשימוש של גופי ביטחון ורשויות אכיפת חוק מדינתיים למניעת פשע וטרור באופן חוקי ועל פי צווי בית משפט והחוק המקומי בכל מדינה". המשטרה אמרה בתגובה לתחקיר ש"הטענות שנמסרו חוטאות לאמת, שהיא פועלת בהתאם לסמכויות המוקנות לה בחוק וככל שנדרש על פי צווי בית המשפט ונהלי עבודה מוקפדים". מספר ימים לאחר מכן התברר שגם בתיקי נתניהו השתמשה המשטרה ברוגלות ללא אישור של שופט.
לאחר פרסום התחקיר ב"כלכליסט", הקים היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט את ועדת בראשות עו"ד עמית מררי "לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים". בדו"ח הביניים שהגישה כתבה "אין כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל הדביקה באמצעות תוכנת פגסוס שבידיה, ללא צו שיפוטי, מכשיר טלפון של מי מבין רשימת האנשים שפורסמו בתקשורת". עוד הוסיפה: "מהממצאים עולה גם כי מתוך כל רשימת השמות שפורסמה בתקשורת, המשטרה ניסתה להדביק ברוגלה רק שני אנשים שלגביהם ניתן צו בית משפט – אך רק הדבקה אחת הצליחה". השר לבטחון פנים דאז עמר בר לב התרגש להודיע שזהו זיכוי מהדהד למשטרה ומיהר לדרוש להרכין ראש ולהתנצל בפני השוטרים והשוטרות ואפילו בפני משפחותיהם. בליכוד לא השתרכו אז בתור של מרכיני הראשים אלא ציינו שזהו מצב בעייתי שבו "החוקרים חקרו את החוקרים". בדו"ח הבדיקה הסופי של ועדת מררי, 98 עמודים בסך הכל, התמונה כבר היתה פחות משמחת. מסקנות הדו"ח היו בין השאר שהמשטרה חרגה מסמכותה לגבי האזנות הסתר, שלא היו תהליכים מסודרים, שלא הועבר מידע למשרד המשפטים, שלא הופעלו מנגנוני פיקוח ובקרה ושהיו מקרים שבהם פעולות ההאזנה חרגו מן האמור בצו המשפטי עצמו. בדיון שנערך מספר חודשים לאחר מכן בוועדת החוקה, אישר יועמ"ש המשטרה ש"היו למעלה מאלף ניסיונות הדבקה ברוגלות על פני השנים". כחודשיים לאחר מכן אמר: "כשלנו במערכות הפנימיות של הייעוץ המשפטי למשטרה". חשוב להזכיר כאן את השאלה שהעלתה התנועה למשילות ודמוקרטיה בתגובתה למסקנות דו"ח מררי: "האם המשטרה הדביקה טלפונים ללא צו – תוך התעלמות מכך שבדין הישראלי כלל לא קיימת האפשרות לקבל צו המכשיר שאיבת מידע מטלפון נייד באופן המתואר?".
בתחילת 2026 פורסם דו"ח מבקר המדינה לגבי פרשת הרוגלות ובו מתוארות פעולות המשטרה כ"אסורות, חמורות ופוגעניות". עוד צויין ש"המשטרה השתמשה בו מאות פעמים ללא בחינה ואישור משפטי". המבקר הוסיף ואמר כי היועץ המשפטי לממשלה אפשר שימוש בכלים שלא עומדים בדרישות החוק, ושלא נעשו פניות יזומות מצדו כדי לקבל מידע על האופן שבו פועלת המשטרה עם הכלים הללו. לבסוף נקבע שהשימוש בכלים הטכנולוגיים ארע בלי שיש לו עוגן ברור בחוק וגרם לפגיעה בפרטיות של אזרחים.
באוגוסט 2023 מינה שר המשפטים יריב לוין ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת פרשת הרוגלות. שלושת חברי הוועדה היו יושב הראש השופט בדימוס משה דרורי, עו"ד ענבל רובינשטיין שהיתה סנגורית ציבורית ושלום בן חנן שהיה ראש אגף בשב"כ. השבוע, כאמור, הגישו את התפטרותם הקולקטיבית. במכתב ההתפטרות שהגישו לשר לוין כתבו: "מאז מינוי הועדה פעלו ביד אחת מספר גורמים ובראשם גורמי האכיפה שעניינם אמור היה להבדק על ידי הועדה, לשם סיכול פעילותה. לאורך המכתב הם מפרטים את הדרכים שבהן הצרו את צעדיהם ומנעו מהם למעשה לחקור כראוי. "מזה שנתיים ומחצה הועדה לא קיבלה את החומרים הנדרשים לעבודתה", טענו. צריך לקרוא מספר פעמים את הסעיף שמתאר את הצעת הפשרה שהועלתה ועל פיה "הגורמים הנבדקים על ידי הועדה הם ורק הם יחליטו מה גבולות פעולתה ומה המידע שהועדה רשאית לעיין בו, לדון בו או לשמוע עדויות בנוגע אליו. ההצעה אף מגבילה מראש את היקף המידע שיועבר לועדה". ממש כמו במערכון המפורסם של "הגשש החיוור" כשאוהדי הכדורגל רוצים לקבוע מי יהיה המאמן, מה יהיה מזג האוויר ומה תהיה התוצאה. בסוף מכתבם אושש חששם של רבים: "הוצגו בפנינו ממצאים חריגים וסימנים מדאיגים המעלים חשש כי פרשה זו חמורה בהרבה בעומקה ובהיקפה מכפי שהצטייר עד כה".
אחד הסימנים המובהקים שמעיד על פחדה של המערכת לחשוף פרטים על אודות פרשת הרוגלות הוא העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ביקשה עד כה 23 פעמים ארכה להגשת התגובה שלה בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא. בשלב מסוים הטיל עליה השופט סולברג קנס בסך 20 אלף ש"ח בגין מה שכינה "הפרות חוזרות ונשנות של החלטות בית המשפט". השר לוין הטיל את האחריות על שופטי בג"ץ: "מי שבאמת צריכים להתפטר היום, אלה אתם, שלושת שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב". לוין האשים אותם שבעיניים פקוחות ובכוונת מכוון, עשו יד אחת עם הגורמים שאמורים לעסוק באכיפת החוק, כדי לטייח את אחת הפרשות החמורות ביותר בתולדות המדינה של פגיעה בזכויות אדם ואזרח. בסיום דבריו הבטיח שהגורמים שטייחו את הפרשה יאבדו את אחיזתם בבית המשפט העליון. בישיבת הממשלה הודיע השר יריב לוין שידרוש לקיים דיון בדחיפות וקרא לפתיחת חקירה פלילית בנושא.
"אתם צריכים להיות תמיד בתחושה שיש מאחוריכם "האח הגדול" שעשה עליכם רוגלות או שיעשה עליכם רוגלות וביום פקודה אדם לא מוסמך או לא סביר ישלוף את זה נגדכם ואתם רק תצטרכו להרים ידיים", אמר השופט דרורי בראיון שהעניק למוטי קסטל בערוץ 14. אסור להניח לפרשה הזו משום שהיא נוגעת לחייהם של כל אזרחי המדינה. אסור להניח לה משום שיש אנשים שידעו מה מתרחש וצריכים לתת את הדין, משום שיש אנשים שנתנו את ההוראה להאזין על אף שלא היה צו בית משפט. למען הזכות הבסיסית לפרטיות יש לחשוף את כל העוולות שנעשו.
