האם גרמניה נמנעת במכוון מלעצור טרוריסטים?

בשעות הבוקר המוקדמות של 3 בינואר 2026 בגרמניה, ביצעה "קבוצת וולקנו" (Vulkangruppe), המזוהה על פי הדיווחים עם השמאל הקיצוני, פיגוע הצתה ברשת החשמל של ברלין. התוצאה הייתה הפסקת חשמל שהותירה 45 אלף משקי בית ו-2,000 עסקים – כ-100 אלף בני אדם – ללא חימום ותאורה בטמפרטורות חורף קפואות למשך עד חמישה ימים. לפי הדיווחים הייתה זו הפסקת החשמל הארוכה ביותר בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה.

הפעילים של "קבוצת וולקנו" קיבלו אחריות על הפיגוע. בהודעה מטעמם אמרו כי מטרת הארגון הייתה "לנתק את הזרם למעמד השליט", וטענו כי מדובר בפעולה שנועדה להגן על האקלים מפני דלקים מאובנים, בינה מלאכותית ו"חמדנות לאנרגיה".

בין אותם בני "מעמד שליט" שסבלו מההשלכות של פיגוע הטרור היו ארבעה בתי חולים, 74 בתי אבות ו-20 בתי ספר. יותר מחודש חלף מאז המתקפה, אך הרשויות לא עצרו איש ונראות אובדות עצות. הן לכאורה מיואשות עד כדי כך שלבסוף הציעו פרס של מיליון אירו לכל מי שימסור מידע שיוביל למעצר התוקפים.

קבוצת וולקנו היא ממש לא תופעה חדשה. מאז שנת 2011 היא ביצעה כמה וכמה פיגועי טרור "נגד מוקדים קריטיים של תשתיות ציבוריות", כך לפי שירות הביון הפנימי של גרמניה (ה־BfV):

"באזורי ברלין וברנדנבורג בוצעו מתקפות הצתה במרווחי זמן בלתי סדירים… על תשתיות ציבוריות מאז 2011. לאחר העבירות מפרסמים מחברים אנונימיים, המתארים עצמם כ"קבוצות וולקנו", מכתבי אחריות בפלטפורמות אינטרנט רלוונטיות. למתקפות יש לעיתים השפעה ניכרת על האוכלוסייה. למשל כשלים באספקת חשמל ותקשורת ושיבושים בתחבורה הציבורית. ניתן להניח כי מאחורי 'קבוצות וולקנו' עומדת רשת… מבחינה אידיאולוגית ניתן לשייכן לפלח האנרכיסטי המבוסס אלימות."

למרות שמתקפות אלו מתרחשות בגרמניה לסירוגין כבר למעלה מעשור, כולל אחת נגד מפעל של טסלה בברנדנבורג, באופן תמוה לא נעצר מעולם איש. כמעט בלתי נתפס שלמדינה המפקחת באינטנסיביות על כל מילה של אזרחים באינטרנט, אין ולו שמץ של מושג מי עומד מאחורי פיגועי הטרור הללו.

אחרי הכל אלו הן רשויות השולחות כוחות אכיפה לפשוט על בתיהם של אזרחים מן השורה בשל פרסום תגובות סאטיריות על פוליטיקאים בכירים, ובשל הסתה לכאורה ל"שנאה". אחת לכחצי שנה לערך – הפעם האחרונה הייתה ב-25 ביוני 2025 – מבצעת המשטרה הגרמנית, בתיאום עם משרד המשטרה הפלילית הפדרלית (BKA) את "יום הפעולה ה-12 למאבק בפרסומי שנאה פליליים". באירוע החגיגי הזה בוצעו בסך הכול 46 חיפושים, 66 חקירות ו-26 צעדים נוספים ברחבי המדינה, שכוונו נגד חשודים ב"שיח שנאה והסתה מקוון".

אז איך הרשויות לא מסוגלות למצוא או לעצור ולו עבריין אחד מקבוצת וולנו, המבצעת טרור של ממש?

בריאיון לערוץ הציבורי ZDF  אמר שר הפנים הגרמני אלכסנדר דוברינדט:

"אנחנו רואים בבירור שנעשים כאן ניסיונות לבצע מתקפות נגד תשתיות, נגד הכלכלה שלנו, נגד האוכלוסייה, נגד החברה – מתקפות שבסופו של דבר נועדו לפגוע פגיעה חמורה באנשים ואף עלולות לגבות חיים."

וכך סיכמו בערוץ את עמדתו של דוברינדט שלפיה בשנים האחרונות השמאל הקיצוני לא נלקח ברצינות:

"בשנים האחרונות השמאל הקיצוני לא זכה לתשומת לב רבה ולא נתפס עוד כאיום של השייך לתקופתנו. הייתה גם 'מידה רבה של הקלה ראש'. למשל, יושב ראש מפלגת השמאל אמר כי פשעים שמאליים משרתים את טובת הכלל."

זהו ניסוח פושר למדי. בפועל הרשויות בגרמניה מתמקדות באופן אובססיבי כמעט בסילוק יריבם פוליטיים שנתפסים בעיניהן כאיום על כוחן, במקום בלכידת טרוריסטים מן "השמאל". במאי 2025 סיווג שירות הביון הפנימי של גרמניה את "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט – כ"ארגון ימין קיצוני" לאחר בדיקה "אינטנסיבית ומקיפה", שכללה חיבור דו"ח בהיקף מדהים של 1,100 עמודים. דמיינו אילו אותה מסירות הייתה מופנית למעצר הטרוריסטים של קבוצת וולקנו.

כפי שאמר אז שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו בבוטות, הסיווג של הזה של ה־AfD  העניק לסוכנות הביון" סמכויות חדשות לפקח על האופוזיציה. זו אינה דמוקרטיה – זו עריצות במסווה."

מאז הסיווג נתונה AfD לפיקוח מורחב מצד הרשויות. מעקב זה עשוי לכלול האזנות סתר, ניטור תכתובות ותקשורת אלקטרונית, ושימוש במודיעים סמויים כדי לרגל אחר בכירי המפלגה וכל מי שקשור אליה.

אפילו ראש ה־BfV לשעבר, הנס־גיאורג מסן, נתון היום למעקב של הסוכנות בגין היותו "ימני־קיצוני". הוא איבד את תפקידו ב-2018 לאחר שהביע דאגה מפני האיום האסלאמיסטי הברור שנבע, לדבריו, ממדיניותה של הקנצלרית דאז אנגלה מרקל להצפת גרמניה במהגרים ולמרבה האירוניה בשל סירובו להעמיד את AfD תחת מעקב. לדבריו, "אינני כלי בידי מפלגות השלטון, ואין זה מתפקידו של ה־BfV לחתור תחת יריביהן הפוליטיים."

ייתכן שאילו ממשלת גרמניה הייתה מודאגת יותר ממאבק בטרור ופחות ממאבק באופוזיציה פוליטית לגיטימית, היא הייתה מצליחה לאתר את הטרוריסטים האמיתיים?

מאמר זה מפורסם כאן באדיבות מכון גייטסטון.