על אף הניסיונות של טראמפ, הסחר הסיני בעולם הולך וגדל ואיתו גם התלות של אירופה בו
פרידריך מרץ יבקר בסין בשבוע הבא, לראשונה כמנהיג גרמניה. ביקורו מגיע בעקבות ביקוריהם האחרונים של מנהיגי קנדה ובריטניה בבייג'ינג. מה משמעות ההתקרבות המחודשת בין בעלות ברית אלו של ארה"ב לבין סין? מה זה אומר עבור העולם?
2025 תיזכר בשל מלחמות הסחר של טראמפ. אבל הסיפור הגדול יותר היה החוסן המפתיע של הסחר העולמי. היקף הסחר העולמי ממשיך לצמוח, לאט יותר מתקופת הגאות של שנות ה-2000, אך מהר יותר מאשר בעשור הסטגנציה הגדול שלאחריו. הנתונים הסופיים לדצמבר טרם פורסמו, אך נראה כי היקף הסחר העולמי צמח לפחות ב-4% בשנה שעברה, לעומת 2.5% בלבד ב-2024. במונחים דולריים, סך היבוא העולמי הסתכם בקצת פחות מ-30 טריליון דולר בשנה שעברה – שווה ערך לתוצר של ארה"ב.
זהו ציון דרך משמעותי. לפני הקורונה, המספר היה מעט יותר ממחצית מהשיעור הזה. חלק גדול מהגידול בביקוש העולמי ליבוא ב-2025 הגיע משווקים מתעוררים וממדינות מתפתחות. חלק מזה נבע מכך שהייצוא הסיני נותב מחדש למקומות אחרים, כמו וייטנאם – לפני שהמשיך לארה"ב. אך זה לא מסביר את כל התמונה. היבוא של ארה"ב ירד בשנה שעברה, אך היבוא העולמי בניכוי ארה"ב עלה. מה שזה אומר הוא שלרוב, העסקים נמשכו כרגיל מחוץ לארה"ב.
אבל מה לגבי סין? הייבוא מסין בתוך סך היבוא של הכלכלות המפותחות ירד בשנה שעברה ל-13%, המשקפים ירידה חדה בחלקה של סין בסך היבוא האמריקאי. אך סין הצליחה להגן על נתח השוק שלה בקנדה ובגרמניה, ואף הגדילה את נתח השוק ביפן ובבריטניה. חשוב מכך, סין הצליחה לשמר את העליות המשמעותיות שרשמה בנתח שלה בסך היבוא של שווקים מתעוררים ומדינות מתפתחות אחרות לאחר הקורונה. סין איבדה נתח שוק ברוסיה, אך הגדילה את נתח השוק במזרח התיכון, באמריקה הלטינית ובאפריקה. היא אף הגדילה נתח שוק בהודו. אמרו מה שתרצו על היריבות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, אבל במונחי הרלוונטיות שלהן לשאר העולם, חלקה של ארה"ב בסחר העולמי הצטמצם בעוד שחלקה של סין גדל ב-2025.
השינוי הזה כנראה אף בולט יותר מכפי שנראה, שכן מדינות רבות כנראה דיווחו בחסר על הסחר שלהן עם סין. זו כנראה הסיבה לפער העצום בין הייצוא הסיני לעולם, לבין הייבוא העולמי מסין בנתונים שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית. כך שארה"ב הפכה מעט פחות חשובה בסחר העולמי בעוד שסין הפכה מעט יותר חשובה ב-2025. יהיו לכך השלכות חשובות על הכלכלות והשווקים אם המגמה תימשך, השאלה היחידה היא באילו תנאים זה יהיה בר-קיימא.
אין ספק שמלחמות הסחר של טראמפ הכבידו על תחומים מסויימים ביצוא הסיני. תחום אחד כזה הוא בניית ספינות. למרות ההשעיה לשנה של דמי הנמל בארה"ב על ספינות מטען שנבנו בסין ועוגנות בנמלי אמריקה, המספנות הסיניות רשמו ירידה חדה בהזמנות חדשות ב-2025. גם יצוא הסמארטפונים הסיני התקשה, מה שמשקף את העברת ייצור האייפון להודו. סך ייצוא הסמארטפונים ירד ב-10% ב-2025. מנגד, צמיחת יצוא הרכב הסיני האיצה מחדש ב-2025, כאשר סך יצוא כלי הרכב הגיע לשיא של 8 מיליון יחידות. BYD מכרה 4.6 מיליון מכוניות ברחבי העולם ב-2025, עלייה של 8%, ועקפה את פורד במכירות רכב עולמיות. היצוא הסיני של מעגלים משולבים הגיע גם הוא
לשיאים חדשים ב-2025, גם במונחי כמות וגם במונחי ערך. בעוד שהתקדמותה של סין בשבבי לוגיקה מתקדמים הוגבלה בשל גישה מוגבלת לציוד ייצור מוליכים למחצה מתקדם, יצרניות השבבים הסיניות ממשיכות להגדיל נתח שוק בשבבי DRAM ו-NAND. סין מדביקה במהירות את הפער במוליכי הספק וממשיכה לשלוט בשבבי אנלוג וסיגנל מעורב בפלח השוק הנמוך עד הבינוני, שם לסנקציות יש השפעה מוגבלת. יצוא ה-LCD של סין רשם גם הוא שנת שיא, עם צמיחה של 10%. סין ביצרה את מעמדה כבסיס הייצור המרכזי העולמי של התקני תצוגה. סך היצוא הסיני צמח ב-5.5% ב-2025 במונחיים דולריים, למרות ירידה של 20% לארה"ב. ככל הנראה העודף המסחרי של סין התרחב ל-1.2 טריליון דולר – שיא חדש. האם זה אומר שהיואן צפוי להתחזק ב-2026?
קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, צפוי לבקר בסין בשבוע הבא – ביקורו הראשון כמנהיג גרמניה. ביקורו מגיע לאחר ביקוריהם של קיר סטארמר ומארק קרני בבייג'ינג בחודש שעבר. ביקורים אלו משקפים מציאות כלכלית קודרת. היצוא של הכלכלות המפותחות לארה"ב, שעלה בעשור האחרון, נסוג ב-2025. כלכלות אלו שאפו להגדיל את נתח השוק שלהן בארה"ב כדי לצמצם את התלות שלהן בסין. עבור גרמניה, הגידול ביצוא שלה לארה"ב היה כמעט זהה לירידה ביצוא שלה לסין. יפן נמצאת במצב דומה. ככל שתחזיות הצמיחה בארה"ב דועכות, גרמניה שוב פונה לסין. מנכ"ל BMW אמר השבוע כי גרמניה זקוקה לסין כדי להתחרות בזירה הגלובלית. מרץ אמר כי ינסה להשיג "שותפות אסטרטגית" עם סין בביקור זה.
בסרטון קודם טענתי כי מעצמות ביניים יכולות להיות כוח מייצב בעידן שלאחר הסדר מבוסס הכללים, באמצעות פעולה קולקטיבית ואסטרטגית. האם סין תבין זאת ותנצל את ההזדמנות ההיסטורית הזו, ותבסס את עצמה כשותפת סחר אחראית? ומה המשמעות עבור השווקים? בנאומו בוועידת הביטחון במינכן בשבוע שעבר, שר החוץ הסיני וואנג יי ציטט את קונפוציוס: "איש המעלה שואף להרמוניה אך לא לאחידות". הוא הכיר בהבדלים בין המערכות החברתיות של סין ואירופה, בערכים ובמסלולי הפיתוח, אך הדגיש שהבדלים אינם סיבה להיות יריבים. לדבריו, סין ואירופה הן שותפות ולא יריבות באופן מבני. מאז ועידת הביטחון במינכן ב-2025, הסנטימנט ביחסי סין והאיחוד האירופי השתפר. כפי שטענתי בסרטון קודם, החלטתה של סין לבטל את החזרי היצוא לפאנלים סולאריים הושפעה ככל הנראה מהרצון להתמודד עם הביקורת האירופית על המדיניות התעשייתית שלה. לדעתי, ביקורו של מרץ בסין הוא יותר מסימן לפיוס. אירופה וסין זקוקות זו לזו יותר מאי פעם. סין זקוקה לאירופה לצורך גיוון, ואירופה זקוקה לסין בשביל לצמוח. אך אירופה תדרוש מסין לנקוט צעדים כדי להתמודד עם חוסר האיזון המסחרי ההולך ותופח ביניהן. האיחוד האירופי רשם גירעון מסחרי של 360 מיליארד אירו מול סין ב-2025, לעומת 300 מיליארד אירו ב-2024. לסוגיה זו אין פתרון פשוט, אך התחזקות היואן חייבת להיות חלק מהפתרון. הציפייה שלי היא שהיואן יתחזק מול האירו ב-2026. זה לא יהיה שיערוך מהיר, אך כיוון התנועה ברור מאוד.
