בניגוד לתחזיות, ה־AI פשוט לא מצליח להיות רווחי

בתוך שבועות ספורים ההתרגשות האדירה מה־AI הוחלפה בחרדה. אילו הנחות עומדות בבסיס גל תחזיות יום הדין החדשות סביב ה-AI? האם ההנחות הללו עולות בקנה אחד עם המציאות הכלכלית?

ה-AI עבר מתרופת פלא לאיום קיומי במהירות יוצאת דופן. מקהלה הולכת ומתרחבת של נביאי זעם בתחום ה-AI משכה תשומת לב רבה כשהציגה את הבינה המלאכותית ככוח מערער יציבות ולא כפריצת דרך בפריון העבודה. דו"ח המחקר המתוקשר של Citrini בשבוע שעבר הוא הביטוי החריף ביותר לחשש הזה. הוא מנוסח בסגנון של "מה אם" מנקודת מבט רטרוספקטיבית של אמצע שנת 2028 ומוצג על ידי מחבריו כ"תרחיש" ולא כתחזית. אף על פי כן, חומרתו של התרחיש הזה עוררה שיחות מלאות חרדה רבה ברחבי השווקים לאחר שמניות תוכנה ומניות IT הודיות נפגעו קשה מאוד בעקבות פרסומו.

כדי להעריך את נכונות הדו"ח של Citrini, כדאי לפרק אותו לחמש הנחות מפתח: הראשונה היא שה-AI יהפוך בקרוב להרבה יותר פרודוקטיבי וזול מכוח עבודה אנושי. הדו"ח טען שסוכן ענן יכול לבצע את עבודתו של מנהל מוצר בשכר של 180,000 דולר לשנה ב-200 דולר לחודש. מכאן נובע שחלק גדול מעובדי הצווארון הלבן, ביניהם מפתחי תוכנה, אנליסטים, יועצים ואנשי מקצוע עתירי הכנסה נוספים יאבדו את עבודתם. ההנחה השנייה היא שפיטורים בקנה מידה רחב יכבידו משמעותית על הצמיחה הכלכלית. ככל שמספר המועסקים יצטמצם והכנסות השכר ירדו, הצריכה של משקי הבית אמורה להתכווץ בחדות. מכיוון שהפיטורים יתרכזו בקרב בעלי הכנסות גבוהות יחסית עם חלק לא פרופורציונלי בסך הצריכה, הדו"ח צופה זעזוע שלילי משמעותי לביקוש המצרפי.

ההנחה השלישית היא שהאטה בצמיחה וביקוש חלש יותר, בעקבות שחיקת שולי הרווח של החברות, יובילו חברות להאיץ את הפיטורים ולאמץ בינה מלאכותית באופן אגרסיבי עוד יותר כדי לקצץ בעלויות. דינמיקה זו יוצרת מעגל קסמים שלילי של תעסוקה, ביקוש ואוטומציה שמזין את עצמו. ההנחה הרביעית היא שההכנסה הנוצרת משיפור בפריון הקשור ל-AI תהפוך למרוכזת מאוד בידי בעלי ההון ובמספר מצומצם של חברות AI דומיננטיות. הדו"ח גם מניח שהרווחים הללו יישארו ברובם במאזני החברות, ולא ייצאו כהוצאה, השקעה או חלוקה, כך שלא יהיה קיזוז משמעותי של אובדן הכנסות משקי הבית והצריכה.

ההנחה האחרונה בדו"ח היא שהממשלות לא יצליחו להגיב באופן יזום למעגל הקסמים הזה. בתרחיש של הדו"ח, המעגל ימשיך לפעול ללא בלמים, מה שיוביל לעלייה בחדלות פירעון המשכנתאות, להחמרה בתנאי האשראי, לירידת מחירי הנכסים ולאפקט עושר שלילי שיכניס את הכלכלה למיתון עמוק יותר, ובסופו של דבר לקריסה מערכתית.

כל תחזית נשענת על הנחות יסוד. עד כמה נכונות חמש ההנחות שבבסיס תרחיש יום הדין של Citrini? הרשו לי לומר לכם עם איזו מהן אני מסכים ועם איזו לא. האם ה-AI אכן יהפוך בקרוב להרבה יותר פרודוקטיבי וזול משמעותית מכוח עבודה אנושי? Anthropic השיקה מוקדם יותר השבוע גרסה חדשה של Claude Code, ולא יהיה זה מוגזם לכנות אותה משנה משחק. כלי AI קודמים ייצרו בעיקר פלטים – טקסטים, קטעי קוד, סיכומים. Claude Code חוצה סף קריטי. סוכני AI יכולים כעת לקרוא בסיסי קוד שלמים ולהריץ תהליכי עבודה חוזרים עם תיקון עצמי, כתיבת קוד, בדיקות וניפוי שגיאות – ללא פיקוח אנושי רציף. Claude Code גם משתמשת בתתי-סוכנים, המסוגלים לפרק משימות ולבצע אותן במקביל. במקום להסתמך על תהליך ליניארי יחיד, סוכן ראשי יכול להאציל תתי-משימות נפרדות כמו שכתוב קוד, בדיקות, תיעוד או ניתוח תלויות לתתי-סוכנים ייעודיים, ואז לשלב את התוצרים שלהם. בהיבט הזה, Claude Code יודע לשעתק לא רק מפתחים בודדים, אלא גם תהליכי עבודה ברמת צוות. אני שומע מחבריי המפתחים שהארכיטקטורה הזו דומה מאוד לאופן שבו צוותי תוכנה אמיתיים פועלים. המשמעות היא קיצור מחזורי פיתוח והפחתת עלויות התיאום. אין ספק שההתקדמויות הללו יורידו באופן משמעותי את עלות הייצור והתחזוקה של התוכנה.

למרות זאת, איני שותף לעמדתה של Citrini לפיה ה-AI יחליף את כל או אפילו את רוב עסקי התוכנה כשירות (SaaS). לרוב התאגידים הגדולים המשיכה של SaaS נובעת בדיוק מהעובדה שאין צורך לבנות ולנהל מערכי IT פנימיים רחבי היקף. קשה לי לראות מנכ"לים רבים בוחרים מרצונם

לשאת בנטל של תחזוקת תוכנה קריטית לפעילות, אבטחת נתונים רגישים מפני מתקפות סייבר והתמודדות עם רשת הולכת ומסתבכת של דרישות רגולטוריות וציות, רק משום שכלי AI הופכים את כתיבת התוכנה לזולה יותר. אף על פי כן, אני חושב שרבים ממהנדסי התוכנה יאבדו את עבודתם בשלוש השנים הקרובות. בארה"ב לבדה מועסקים כ-4.4 מיליון מהנדסי תוכנה, כ-2% מסך המועסקים במדינה. אם 20%–25% מהם יהפכו למיותרים בתוך שלוש שנים, זהו אובדן שנתי של כ-300,000 משרות בשנה. 300,000 בשנה נשמע מספר גדול, אך לפי דו"חות Challenger, מעל 150,000 קיצוצי משרות דווחו ע"י מגזר הטכנולוגיה בארה"ב ב-2025, עלייה של 15% לעומת 2024. אם היחס הזה יישאר הדרגתי, ההשפעה הכלכלית תהיה יותר במיקרו מאשר במאקרו. בעוד שיש משרות רבות נוספות שסביר שיושפעו מה-AI, איני רואה באופק פיטורים המוניים הקשורים ל-AI, וזאת משום שלרוב המשרות שאינן תוכנה יש מאפיינים שמגבילים מאוד את יכולת ההחלפה על ידי AI. משרות הדורשות ידע סמוי, אמון ואחריות, שלא לדבר על ממשק עם מציאות פיזית – אמורות להיות בטוחות למדי. ה-AI יגביר את הפרודוקטיביות של אנשים במשרות הללו, אך לא יחליף אותם בקלות. לפחות לא בלי שבינה מלאכותית כללית (AGI) תהפוך למציאות. איש אינו יודע מתי AGI תופיע, אך הקונצנזוס הוא שלא לפני סוף העשור הזה. משמעות הדבר היא שיש לנו די הרבה זמן לפני שנצטרך לדאוג מכך.

הייתי מגדיר את עצמי כמשתמש כבד ב-AI, אף שאיני כותב קוד כלל. לצרכים שלי, עריכה וסיכום מידע, ההבדל בין ChatGPT4.5 ל-ChatGPT5.2 שולי. אני לא חושב שאני היחיד שמרגיש שה-AI הגנרטיבי מתחיל להתייצב. התפיסה הזו מסבירה מדוע אימוץ ה-AI במגזר העסקי נותר ברובו סטגנטי בשנה האחרונה. חוקרים רבים מחפשים ראיות להשפעה על הפריון מאימוץ ה-AI. עד כה הראיות חלשות. אפילו הזינוק בפריון העבודה בארה"ב ב-2025 נראה פחות כמו נס של ה-AI ויותר כמו ניקוי מאוחר של גיוסי יתר מתקופת הקורונה, בשילוב עם שינוי בביקוש מענפים בעלי פריון נמוך כמו פנאי ואירוח, לענפים בעלי פריון גבוה יותר.

הכלכלה האמריקאית ניצבת בפני לא מעט סיכונים בשלוש השנים הקרובות, ובכלל זה האפשרות של התפוצצות בועת ה-AI – תרחיש הבסיס שלי. אך בניגוד לאנליסטים של Citrini Research איני סבור שפיטורי AI המוניים יהיו הטריגר. הבעיה המרכזית שלי עם הדו"ח של Citrini היא ההנחה שההכנסה הנוצרת משיפור בפריון מה-AI תהפוך למרוכזת מאוד בידי בעלי ההון ובמספר מצומצם של חברות AI דומיננטיות. בכמה סרטונים קודמים בשנה האחרונה הסברתי מדוע לדעתי זה מאוד לא סביר. לדעתי, ה-AI פשוט אינו נוטה למצב שבו "המנצח לוקח הכל". כיום יש מודלי שפה גדולים רבים עם יכולות דומות למדי. בנוסף, טכניקות זיקוק מודלים מאפשרות לשכפל את היכולות הללו בשבריר מהזמן והעלות הנדרשים לפיתוח מודלי קצה. יתרה מכך, ה־AI החינמי הולך ומשתפר. וכפי שהסברתי לפני שבועיים, החלטת OpenAI להציג פרסומות בגרסה החינמית של ChatGPT צפויה לאלץ את גוגל לשפר עוד יותר את מצב ה-AI בחיפוש גוגל כדי להגן על ההכנסות הדיגיטליות שלה, המהוות 75% מסך הכנסותיה. עם התגברות התחרות בין מודלי שפה גדולים, כולל אלה הסיניים, קשה לי לראות את OpenAI או אפילו את Anthropic הופכות לרווחיות בזמן הקרוב, שלא לדבר על להפוך למוטבות מריכוז הכנסה מצרפית ברמת המשק.

התחרות בין מתכננות השבבים גם היא הולכת ומגברת. אנבידיה דיווחה זה עתה על הכנסות ורווחי שיא, אך AMD, גוגל, אמזון ומיקרוסופט כולן פיתחו שבבי AI משלהן, וכך גם עליבאבא ובאידו בסין. אין סיכוי שאנבידיה תוכל לשמור לאורך זמן על נתח שוק של 80%–90% ועל שולי רווח גבוהים. לאחרונה גם יצרניות שבבי הזיכרון רשמו זינוק במחירי שבבי הזיכרון ברוחב פס גבוה. אך צוואר הבקבוק של הקיבולת שאחראי לזינוק במחירים צפוי להתחיל להשתחרר כבר עד סוף השנה, שכן חברות, מסמסונג ועד מיקרון, מגדילות את ההספק. מיקרון הודיעה זה עתה שתשקיע 200 מיליארד דולר בהקמת מפעלים חדשים ובמחקר ופיתוח. בטווח הארוך, גם יצרניות זיכרון סיניות כמו CXMT יהיו שחקניות שיש להביא בחשבון. TSMC הייתה עד כה המרוויחה הגדולה מה-AI, כשכמעט ולא התמודדה עם תחרות בייצור שבבי AI מתקדמים. אך ניתן לסמוך על דונלד טראמפ שיעשה כל שביכולתו כדי למנוע מ-TSMC להעמיק עוד יותר את הדומיננטיות שלה.

טראמפ חזר השבוע על האשמתו כי טייוואן גנבה את תעשיית השבבים האמריקאית. Citrini Research אולי סבורה אחרת, אך אינני מודאג מהעברת הכנסה מאסיבית מעובדים אמריקאים ל-TSMC. אותו היגיון חל גם על ASML, חברה הולנדית כמובן. פרט ל-ASML, יצרניות אחרות של ציוד לייצור מוליכים למחצה צפויות להתמודד עם תחרות גוברת מצד חברות סיניות בשלוש השנים הקרובות, שכן בייג'ינג הפכה את התחום הזה לעדיפות אסטרטגית. ככל ששבבי ה-AI והמודלים ייעשו זולים יותר, חסמי הכניסה שמהם נהנו ענקיות הענן יישחקו עם הזמן. תרחיש יום הדין בדו"ח של Citrini נשען על הנחה של העברת הכנסה מאסיבית ממשקי בית בארה"ב לחברות ה-AI. אני פשוט לא רואה את זה קורה. אם כבר, אני חושב שהסיכון הוא בקומודיטיזציה של ה-AI בשנים הקרובות, שתפחית בחדות את התשואה על ההשקעה בו. AGI עשויה לשנות זאת, אך יהיה זה מוקדם מדי לבסס תחזית כלשהי על בסיסה.

הדו"ח של Citrini מטעה ביותר ממובן אחד. אני חולק בתוקף על רבות מההנחות המרכזיות שבבסיס מסקנותיו. גם אם יתברר שה-AI הופך לפרודוקטיבי הרבה יותר מעובדים אנושיים, אני סבור שהתוצאה המאקרו-כלכלית צפויה להיות שונה מאוד מזו שמחברי הדו"ח מדמיינים. ה-AI והרובוטיקה טומנים בחובם הבטחה לעידן של עודף, שבו שפע – ולא מחסור – יהיה המגבלה הכלכלית הבסיסית. בתרחיש כזה, עבודה הופכת לאופציונלית, המחירים והריביות קורסים לכיוון אפס, והגורם המגביל היחיד הוא המשאבים הפיסקליים. האם החברה תוכל לנהל את המעבר הזה – זו שאלה אחרת, אך הוא סביר יותר מתרחיש הקריסה המערכתית שמוצג בדו"ח Citrini. על אף כל זאת, אינני אופטימי יותר מאנשי Citrini. הם פסימיים כי הם חוששים שה-AI יהפוך לטוב מדי. אני פסימי כי אני חושב שה-AI לא יהיה טוב מספיק. אם הוא לא יהיה טוב מספיק או שהוא לא יהפוך לטוב מספיק במהירות, אני חושב שנראה התפוצצות של בועת ה-AI והאטה חדה בהשקעות הוניות בתחום ה-AI. זה כמובן עלול לשלוח את הכלכלה האמריקאית לסחרור.