אם לא הצליחו לפטר אותו, אז הם פשוט ייקחו ממנו את סמכויתיו
רבים מתקשים עדיין לקבל את נוכחותו של איתמר בן גביר בבית הנבחרים, בוודאי בקואליציה ומעל לכל – כשר בממשלת ישראל. ה"עבריין" שתלש את סמל המכונית של יצחק רבין ז"ל (והביע חרטה) אינו מחליק בגרונם של אנשי השמאל, לעיתים גם של אנשי ימין. מערכת המשפט, כך נראה, "נחלצת" לעזרתם כדי למגר את הפושע.
בעיצומה של מערכת המערכות שהחלה בשבעה באוקטובר והסתבכה עד לכדי פרה מלחמת עולם, דורשת היועצת המשפטית לממשלה (המודחת) מראש הממשלה לפטר את בן גביר, אף שאין כל נימוק משכנע לצעד הזה. כבר בשנת 2024 דרשה בהרב מיארה את פיטוריו של השר בטענה שהוא חורג מסמכויותיו כשר לבטחון לאומי, מתערב בפעילות המשטרה וממטיר הוראות שמנוגדות לחוק לכאורה. בן גביר בתגובה אמר אז: "היועמ"שית ותקשורת השמאל כבר לא מתאמצים להסתיר את השיטות המאפיוזיות שלהם – אני קורא לראש הממשלה שוב להדיח את היועמ"שית שפועלת נגד הממשלה מתפקידה". חילופי המהלומות בין השר לבין היועמ"שית לא פסקו מאז והגיעו ל"הבנות" שונות שמצרות למעשה את צעדיו של השר. אבל לטענת מיארה בן גביר לא כיבד את ההסכם והיא המשיכה לדרוש את פיטוריו. בינואר האחרון דרשה מבג"ץ להוציא צו ביניים שיחייב את ראש הממשלה להסביר מדוע הוא לא מפטר את השר. מיארה טענה שהשר "מנצל לרעה את תפקידו כדי להשפיע באופן פסול על פעילות משטרת ישראל בתחומים הרגישים ביותר של אכיפת חוק וחקירות ופוגע בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים" והוא מצידו השיב: "עבריינית, לא סופר אותך!"
עבריינית, לא סופר אותך!
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) January 1, 2026
בישיבת הממשלה שנערכה בתחילת אותו חודש אמר נתניהו: "זה פשוט מביך, פיטורי השר בן גביר – זה לא יקרה". התרעם מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "אין תקדים לפיטורי שר בלי כתב אישום, זו שבירת כלים, זו סוף הדמוקרטיה". מיארה המשיכה להתעקש ולאחרונה אמר ראש הממשלה נתניהו: "בלתי נתפס שבעיצומה של מלחמה קיומית, היועמ"שית מבקשת להוציא צו שיורה לפטר את השר לביטחון לאומי. בקשת היועמ"שית לפטר שר בכיר בממשלה שלא נפתחה כנגדו אפילו חקירה פלילית – חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה, מנפצת את עקרון הפרדת הרשויות ומנוגדת לחוק יסוד הממשלה". השר בן גביר כינה את מיארה "פקידה עבריינית מפוטרת" והאשים אותה בקידום ביצוע הפיכה שלטונית. ראש הממשלה ביקש לדחות את הדיון לגבי פיטוריו של השר בן גביר אך היועמ"שית סירבה.
זירה משפטית נוספת שבה מתגושש השר בן גביר מול מתנגדיו נוצרה בעקבות עתירה שהוגשה נגדו לגבי סרטונים בהם הוא מצולם בבית כלא או בסירה משטרתית. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית נעם סולברג קבע שהשר צריך למחוק את הסרטונים משום שהוא עשה שימוש פסול לכאורה בנכסי ציבור בניגוד לחוק. השר טען כי הסרטונים נועדו כדי להרתיע את האויב אבל סולברג ראה בהם תעמולת בחירות, זאת למרות שהבחירות עוד רחוקות. "נכסי הציבור", כתב השופט, "אינם אביזר במה בתעמולת בחירות". עוד נגזר על בן גביר ועל סיעתו "עוצמה יהודית" לשאת בהוצאות המשפט בסך 9,000 שקלים.
הזירה השלישית שבה מתמודד השר בן גביר עם מערכת המשפט היא סאגת רב פקד רינת סבן. סבן עמדה בראש הצוות שחקר, בין היתר, את יונתן אוריך. מפכ"ל המשטרה החליט לקדם את סבן אך בן גביר טען שלא קיבל די מידע עליה. סבן אף היתה בין החוקרים בתיקי האלפים של נתניהו וחקרה את שלמה פילבר אך עדותה במשפט נתניהו מעוררת תמיהה. השר בן גביר טען שמהתנהלותה עולים קושי בזכרון, חוסר יכולת להשיב לשאלות, ליקויים בהבנת הדין והנהלים וכן חריגה מסמכות. בנובמבר האחרון הוציא המשרד לביטחון לאומי הודעה כי "השר בן גביר מאשר מינויים רק על בסיס מקצועי לפי הנוהל המשרדי, יש לו שלושה חודשים להתלבט בעניין המינוי". בהמשך פנתה סבן לבית המשפט ואתמול, יום רביעי, קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד גדעוני, שהשר בן גביר חייב לאשר את קידומה יום שני הקרוב. בתגובה אמר השר כי "מדובר בעבריינית שאינה ראויה להיות קצינה במשטרת ישראל. הפסיקה היא בושה", אבל לא נראה שזה יעזור לו. על פי פסיקת בית המשפט, אם השר לא יחתום – הקידום יכנס לתוקף באופן אוטומטי, "מכח ההחלטה השיפוטית". ההחלטה זו מלמדת על שכרון הגבהים של אנשי מערכת המשפט. אם לא הצליחו לפטר אותו, הם פשוט ייטלו ממנו את סמכויותיו. חריגה זו של השופטים ושל היועצת המשפטית לממשלה מסמכותם מסוכנת ופסולה, ופשוט מייתרת את הצורך בבחירות. הם יחליטו ממילא.
