מינוי רינת סבן – אנטי דמוקרטי ולא חוקי

דבר בביוגרפיה של רינת סבן לא ניבא את השתלשלות האירועים הבלתי נתפסת שהגיעה בהמשך השירות שהתחיל כאנונימי למדי במשטרת ישראל. מי שנאמרו עליה לימים דברים חמורים מפי שופטים, עונדת כעת באופן אבסורדי לחלוטין דרגת סגן ניצב בהחלטת שופט ובניגוד לחוק.

בשנת 2002 התגייסה רינת סבן למשטרת ישראל, עטתה עליה מדים כחולים והחלה לעסוק בחקירת תיקי שחיתות כחוקרת בכירה בלהב 433 ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית. בין היתר, היתה סבן מעורבת בחקירות הקשורות לתיק 4000 במשפט נתניהו ובתוך כך גם בחקירתו של שלמה פילבר. באחד מימי עדותה בבית המשפט למדנו כי תיק 4000 היה למעשה תיק השחיתות הראשון שחקרה. לא מן הנמנע שחוסר הנסיון של סבן בתיקים שכאלה היווה שיקול מרכזי מצד אלה שהטילו עליה את המשימה כדי שיוכלו לומר בבוא היום שיש להתחשב בעובדה הזו. "זו היתה אחת החקירות הדרמטיות במשפט נתניהו", כתב העיתונאי אלי ציפורי שמסקר כל דקה במשפט נתניהו. ציפורי מתאר כיצד במשפט על התיק החשוב ביותר בתולדות הקריירה שלה ובתולדות מדינת ישראל חזרה סבן עשרות פעמים על תשובות כמו "לא יודעת" ו"לא זוכרת". סבן התעקשה שהסיקור שקיבל נתניהו ב"וואלה" היה חריג אבל לא הצליחה בשום אופן להסביר חריג ביחס למה משום שאין לה שום כלי להשוואה. בשלב מסוים אפילו השופטת פרידמן פלדמן איבדה כבר את סבלנותה עד שבסופו של דבר נסוגה סבן מהמילה "חריג" ועברה ל"אגרסיבי", והודתה כי "אין לי מקור להשוואה". אחר כך "אגרסיבי" הפך ל"בוטה". שוב ושוב העידה סבן שהיא "לא זוכרת", לעיתים עשרות פעמים ברצף התשובות שלה. אחר כך הודתה סבן ששיקרה לפילבר בחקירתו: "זה שאמרתי לו שיש הקלטות, זה לא אומר שיש הקלטות". בהמשך היא "לא יודעת להסביר" הרבה מאוד דברים שנשאלה עליהם בחקירה הנגדית. גם עו"ד ז'ק חן, סניגורו של שאול אלוביץ', לא הצליח לקבל תשובות מרינת סבן – לא לגבי האיכונים שלא הוצגו בפני שלמה פילבר ולא לגבי חקירתו של ניר חפץ.

סבן נשמעת בעדותה כמי שיכולה לחזור ולומר ללא הרף להגנתה "זה קרה לפני שבע שנים" בלי שום חשש בזמן שבית המשפט דורש מנתניהו לזכור כל פרט שאירע וכל מילה שנאמרה גם לפני שבע שנים. אין כמעט תשובות שלה שמהן ניתן לשפוך אור על החקירות שניהלה או שהיתה שותפה בניהולן, הכל נקבר תחת מעטה הזמן שחלף והשכחה. משהו בשלווה שלה שנוטה להוציא מהדעת באדישות שבה כלפי הממצאים החמורים שעולים לגבי ההתנהלות שלה, מעלה שאלות קשות. האם הובטח לה שאם "תקריב את עצמה" כדי לחפות על ההתנהלות הקלוקלת של המשטרה ושל הפרקליטות – תזכה בקידום בדרגה?

שאלה נוספת שלא נענתה על ידי סבן דרשה לדעת מי נתן לה את ההוראה לערוך חיפוש לא חוקי בטלפונים הניידים של היועצים של ראש הממשלה. ובכן, לאחר שלא חשפה את האשמים במאי 2024 מונתה לעוזרת הראשית של מ"מ ראש להב 433, תת ניצב בועז בלט, תפקיד שלמעשה דורש דרגה של סנ"צ. אז הוחלט משום מה ובניגוד לקציני משטרה אחרים לשלוח את סבן לקורס פו"מ (פיקוד ומטה) של השב"ס ולא של המשטרה. המשטרה סירבה לומר האם עברה את מסלול המיון הנדרש ומדוע לוחות הזמנים לגביה היו קצרים מאוד בהשוואה לקצינים ותיקים הרבה יותר שממתינים זמן רב לקידומם. "רינת סבן היא סמל ביחידה לכך שמי שמחפה על המפקדים ולוקח "תיק" על עצמו – מתוגמל, וזאת חרף הביקורת החריפה כלפיה מצד העליון", טען גורם ששירת באותה תקופה בלהב 433.

בתחילה אישר השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר את קידומה של סבן, אך לאחר עדותה במשפט נתניהו – חזר בו. "נדמה שהתשתית העובדתית שהוצגה לי חסרה מאוד", כתב השר למפכ"ל דני לוי. השר ציטט את השופט אלרון שקבע שסבן וחוקרים נוספים חרגו מהנהלים של המשטרה וציין שקיבלה ציונים נמוכים במרכז ההערכה דוברות המשטרה השיבה כי "שאלת קידומה של הקצינה נבחנה באופן יסודי על ידי מפכ"ל המשטרה וסגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל, ובהתאם לכל הנהלים והכללים, הוחלט כי היא ראויה ליציאה לקורס פו"מ ולקידום". יש לציין כי לפי סעיף 7 לפקודת המשטרה הסמכות למנות קצין משטרה בכיר (סגן ניצב ומעלה) נתונה באופן בלעדי בידיו של השר.

וכאן החלו "שומרי הסוף" להיחלץ בזה אחר זה למען סבן. ראש אח"מ (אגף החקירות והמודיעין במשטרה) ניצב בועז בלט, מפקדה של סבן, תקף את השר בן גביר במכתב לקצינים ולשוטרים באגף: "לא ניתן לשום גורם חיצוני לארגון להשפיע או לפגוע בשיקול הדעת המקצועי והעצמאי של האגף". היועמ"שית גלי בהרב מיארה כתבה לשר כי "אין עילה משפטית לאישור עליו חתמת", תבעה ממנו "להשלים את ההליך לאלתר", ואף העזה להוסיף כי "מתחזק החשש הכבד ממילא כי העיכוב בהענקת הדרגה בפועל לקצינה מונע משיקולים זרים". גם פורום המפכ"לים והניצבים בדימוס ראה פתאום לנכון להתייצב לצידה של סבן. כאשר הוחלט לקיים דיון בעניינה של סבן בועדה לבטחון לאומי, דרשה התנועה לאיכות השלטון לבטל את הדיון המתוכנן. אחר כך הצטרף לחגיגה היועץ המשפטי של המשטרה. ראשית ציטט את השבחים שקיבלה סבן בסיום קורס פיקוד ואז עבר לתפוח האדמה הלוהט של עדותה במשפט: "הקצינה העידה שנים רבות לאחר החקירה ומטבע הדברים לא זכרה פרטים כאלה ואחרים… נזכיר כי בחקירה זו הקצינה הייתה קצינה זוטרה. ממילא לא ניתן לצפות כי תזכור את כלל הפרטים, ההנחיות וההחלטות שקיבלו דרגים מעליה…" באשר לציון הנמוך שקיבלה, בודאי תשמחו לדעת ש"העובדה כי קיבלה ציון 5 במרכז הערכה (מתחת לממוצע) כלל אינה חריגה… 20% מהקצינים שמונו לדרגת סנ"צ בעשור האחרון קיבלו ציון 5 ומטה במרכז ההערכה."

בשלב הבא עתרה סבן לבג"ץ ועשה זאת באמצעות אחד הגופים הפוליטיים ביותר במדינת ישראל, התנועה לאיכות השלטון. אחרי הגשת העתירה המפכ"ל עצמו התערב והכריז כי בן גביר חרג מסמכותו ושיחתום על הדרגה ללא אישורו.

הדיון הראשון בעתירה שהגישה סבן נגד השר בן גביר התקיים בינואר 2026. השר טען שהיועמ"שית איימה עליו שהוא יפוטר אם לא יאשר את קידומה של סבן. עו"ד דוד פטר, בא כוחו של השר, העלה נקודה בעייתית נוספת: "לא שמעתי מילה על עצם ייצוגה של סבן על ידי התנועה לאיכות השלטון. זו מתנה לעובד ציבור." והוסיף: "התיק לא עוסק ברב פקד סבן. אלא בשאלה האם ניתן לומר לשר שמבקש מסגל הפיקוד הבכיר לבצע השלמה של הדיון בעניינה ואז היועצת המשפטית לממשלה כופה עליו מניעה משפטית".

ב-9 בפברואר 2026 נפל דבר שצריך היה להרעיד את האדמה במדינת ישראל. בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לשר לבטחון לאומי איתמר בן גביר להעניק לרב פקד רינת סבן קידום ולהעלותה לדרגת סגן ניצב. "פסק הדין שולח מסר ברור: סמכות שלטונית אינה כלי ענישה או הרתעה כנגד מי שמשרתים במערכת אכיפת החוק הממלאים את תפקידם", טענו מייצגיה של סבן, אבל לא הבינו כי בהחלטתו נוטל בית המשפט את הסמכות מהשלטון. השר סירב להיכנע וכחודש לאחר מכן היועמ"שית שוב התערבה ודרשה לקיים את פסיקת גם ללא אישור השר בן גביר. השר מצידו הגיש לבית המשפט מסמך ארוך ובו הוא מבקש לעכב את הענקת הדרגה ומסביר מדוע אינו רואה לנכון להעלות את סבן דרגה. "העותרת הטעתה את בית המשפט שוב ושוב, השתמטה מלהשיב במסגרת עדויותיה ולא בכדי", כתב, "סבן סיכלה החלטה שיפוטית ואז נתלתה בהיותה "זוטרה" כדי להתחמק מאחריות".

בית המשפט דחה את ערעורו של השר בן גביר וב-18 במרץ קבע שעליו להעניק את הדרגה תוך חמישה ימים. בן גביר סירב והגיש ערעור נוסף. על פי הדיווח סבן לא ידעה שעליה להגיש בקשה חדשה לייצוג, והניחה כנראה שהיא יכולה להמשיך לקבל ייצוג משפטי בחינם.

ב-24 במרץ 2026 ענד ניצב בועז בלט לכתפיה של רינת סבן את דרגת סגן הניצב בטקס שהתקיים בהיעדרות השר בן גביר ומפכ"ל המשטרה. כאשר קצינה במשטרת ישראל עונדת דרגה בניגוד לחוק חרף התנגדותו של השר שבסמכותו להעניק לה אותן אך בסמכותו גם לשלול אותן ממנה – זוהי הפיכה. כך לא מתנהלת דמוקרטיה. הרשות השופטת העמידה עצמה מעל שתי הרשויות האחרות, והאירוע החמור הזה מייתר למעשה את קיום הבחירות. אם לא יתוקן – הרי שאין כל משמעות להצבעתם של אזרחי מדינת ישראל.