הרפורמה המשפטית ניצחה את הפשע באל־סלוודור

\אל-סלוודור הפכה מהמדינה המסוכנת בעולם לאחת הבטוחות שבהן לאחר רפורמה משפטית עמוקה. האם הלקח של נאיב בוקלה רלוונטי למשבר המשילות והפשיעה בישראל?

"אם לא מדיחים שופטים מושחתים, לא ניתן לתקן את המדינה. הם יקימו קרטל, יחסמו כל רפורמה ויגנו על המערכת המושחתת שמינתה אותם".

הצהרה זו נאמרה מפי נאיב בוקלה, נשיאה ה-46 של אל-סלוודור, שנבחר לתפקידו לראשונה ביוני 2019 מטעם המפלגה השמרנית GANA, ברוב של 53% מהקולות. מאז הספיק בוקלה להיבחר לכהונה שנייה בשנת 2024, ברוב מוחץ של 85% מהקולות, בזכות קידום רפורמות שהשיבו את הסדר והביטחון למדינה.

המסר של בוקלה חד ונוקב: מערכת המשפט, שאמורה לשמש כגורם מאזן, עלולה להפוך למכשול בפני שינוי הכרחי. לשיטתו, שופטים "מושחתים" או "פוליטיים" חוסמים תיקונים מבניים, ולכן נדרשים צעדים חריפים מול הרשות השופטת כדי "לתקן את המדינה". בוקלה לא רק אמר אלא גם עשה.

"לשבור את המערכת הישנה"

כדי להבין את תפיסתו של בוקלה לעומק יש להכיר את המציאות הייחודית של אל-סלוודור. באל-סלוודור שרר משבר אמון עמוק במשטר, בעיקר בשל פרשיות שחיתות וחוסר יעילות מצד מוסדות המדינה במאבקם בפשיעה ובאלימות הקיצונית של הכנופיות. תומכי הממשלה טענו שהמערכת סבלה מ"שיתוק מדיניות" שנכפה על ידי בית המשפט, שביטל או עצר החלטות ממשלה, ואף חסם רפורמות ביטחוניות. נטען כי מערכת המשפט הגנה על האליטות הפוליטיות הישנות, ועל כן נמנעה מחקירת שחיתויות בצורה אפקטיבית. לאור מצב ביטחון הפנים החמור במדינה והיקף האלימות הקיצוני, עלתה הטענה כי תפיסתם של בתי המשפט אינה מותאמת למאבק נחרץ בכנופיות הפשע והפשיעה המאורגנת – הם נוטים להקשיח את הנהלים דווקא כלפי מערכות האכיפה, לשחרר עצורים בטענה למחסור בראיות, ולהגביל את היכולת לבצע מעצרים נרחבים.

נאיב בוקלה הציג עצמו לציבור הבוחרים כמי שמגיע "לשבור את המערכת הישנה". עם היבחרו לנשיאות פתח במהלכים לשינוי מבני עמוק ברשות השופטת. במאי 2021, עם תחילת כהונת הפרלמנט החדש, הצביעה האסיפה המחוקקת על הדחת כל חמשת שופטי לשכת החוקה בבית המשפט העליון והחלפתם במינויים חדשים. לשם הבהרה, לשכת החוקה בבית המשפט העליון היא הגוף שמפקח על חוקים שמחוקק הפרלמנט וצווים מטעם הממשלה, עם סמכות לבטל חוקים.

במקביל להדחת השופטים הודח גם התובע הכללי של המדינה, המקביל ליועץ המשפטי לממשלה, שנתפס כגורם עצמאי יחסית לרשות המבצעת, ובמקומו מונה תובע חדש מטעם הממשלה. לפי ההסבר הרשמי של הממשלה והרוב הפרלמנטרי שתמך בנשיא, התובע (היועמ"ש) הקודם לא פעל באופן אפקטיבי נגד השחיתות, לא קידם חקירות נגד גורמים מושחתים, פעל ממניעים פוליטים ולא נייטרלים, ולא תמך כמצופה במדיניות הממשלה במאבק בפשיעה המאורגנת.

במסגרת הרפורמה במערכת המשפט הוחלט על שורת מהלכים מערכתיים ובהם שינוי חוקים הנוגעים לשירותם של שופטים. הורחבה סמכות האספה המחוקקת בהשפעה על מינויים, העברות ותנאי פרישה של שופטים, בכלל זאת סיום תפקידם של שופטים ותיקים והרחבת האפשרות להדחתם, העברת שופטים בין ערכאות והחלפת הרכבים בבתי המשפט. פעולות אלו אפשרו "ריענון" מהיר של המערכת המשפטית והתאמתה לקו הפעולה של הנשיא הנבחר והממשלה החדשה.

מהלכים אלה של בוקלה לא עברו ללא ביקורת בטענה על פגיעה באיזונים בין הרשויות. הבסיס החוקי שעמד בבסיס ההדחות והמינויים החדשים נשען על פרשנות מרחיבה של סמכות הפרלמנט, לפיה "חוסר אמון" של נבחרי העם ביחס לשופטים הוא עילה מספקת להדחת שופטים, ללא צורך בהליך משמעתי כפי שהיה נהוג בעבר.

המלחמה בכנופיות ומיגור הפשיעה

השינויים בזירה המשפטית סללו את הדרך למהלכים אפקטיביים ונחושים במלחמה בארגוני הפשיעה, לאחר ששנים נתפסו בתי המשפט בעיני הממשלה כגורם מעכב. עם הסרת החסמים המשפטיים, אימצה אל-סלוודור הגדרה רחבה למונח "ארגוני טרור", הכוללת כעת כל קבוצה המשתמשת ב"שיטות אלימות או לא אנושיות במטרה מפורשת לזרוע טרור, חוסר ביטחון או מורא בקרב האוכלוסייה", או "לקחת על עצמה סמכויות השייכות לריבון ולמדינה, המשפיעות באופן שיטתי על זכויות היסוד של האוכלוסייה או חלק ממנה". תיקוני החקיקה ממרץ 2022 החילו הגדרה זו מפורשות על הכנופיות הידועות לשמצה "מארה סלבטרוקה" (MS-13) וכנופיית "רחוב 18" (Barrio 18) .

בנוסף, הוכרז במדינה מצב חירום ובעקבותיו הורחבו סמכויות המשטרה והצבא: החלו מעצרים המוניים בקרב ארגוני הפשיעה (כשכעת החשש משחרורם כלאחר יד קטן); הוגדלו עונשי המאסר על חברות בכנופיות: עונשיהם של מי שהורשעו בהנהגת כנופיות הוחמרו פי שלושה, עד 40 שנות מאסר, העונש לחברי הכנופיות שפשעו הוכפל עד כדי 20 שנות מאסר, והעונש לחברי כנופיות, על עצם היותם חברים או תומכים בלבד, הוחמר אף הוא בהתאם לכדי 20 עד 30 שנות מאסר; בוטלה האפשרות למעצר בית לעצורים השייכים לכנופיות; גיל האחריות הפלילית לפשעי הכנופיות הורד ל-12; הורחב היקפו של החוק בנוגע להתאגדות בלתי חוקית, כך שיכלול כל מי ש"מקדם, מסייע, מקל או מעודד" את פעילותו של ארגון פשיעה, והחוק העניק לרשויות סמכות לעצור לא רק מי שנחשד בחברות בכנופייה אלא אף מי שנחשד כ"משתף פעולה"; נקבע כי דיונים בגין אישומי חברות בכנופיות יוכלו להתקיים ללא נוכחות פיזית של העצורים (ודי בנוכחות עורך דין); תוקן חוק סדר הדין הפלילי כך שיאפשר מעצר עד תום ההליכים ללא הגבלת זמן עבור כל הפשעים שבוצעו על ידי חברי הכנופיה.

התוצאות בשטח לא איחרו לבוא. לאחר שבמשך שנים נחשבה אל־סלוודור לאחת המדינות האלימות והמסוכנות בעולם, בעיקר בגלל פעילותן של כנופיות אכזריות כמו MS-13 ו-Barrio 18, הודות לרפורמות ולמצב החירום חל בשנים האחרונות שינוי דרמטי במצב הפשיעה ובהיקף האלימות (בעיקר הרציחות) באל־סלוודור, אולי אחד השינויים המשמעותיים ביותר בעולם בתחום הזה. לפי נתוני הממשלה, הפכה אל סלוודור ממדינה עם אחד משיעורי הרצח הגבוהים במערב, עם 106 רציחות לכל 100 אלף תושבים וכ־6,640 נרצחים בשנה ב-2015, למדינה עם שיעורי הרצח הנמוכים ביותר באמריקה הלטינית ומן הנמוכים בעולם, עם 1.9 רציחות לכל 100 אלף תושבים ב-2024 (לשם השוואה, בשנים 2024-2025 בישראל עמד שיעור הרצח על 3 מקרים לכל 100 אלף תושבים, בשל היקף המקרים בחברה הערבית). שכונות רבות שהיו תחת שליטת כנופיות חזרו לשליטה של המדינה וחל שיפור משמעותי בתחושת הביטחון של האזרחים; חלה ירידה בהיקף החטיפות והסחיטות; עשרות אלפי חשודים בכנופיות נעצרו במבצעי ענק של המשטרה והצבא; נבנתה מערכת כליאה חדשה כולל כלא ענק (CECOT) והוגברה האבטחה על ריכוזי אסירים מסוכנים.

לצד ההישגים המוחשיים, מדיניותו של בוקלה עומדת במוקד ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם, גורמי תקשורת והאופוזיציה. אלו מתריעים על מעצרים שרירותיים ללא ראיות מספקות, פגיעה שיטתית בזכויות האסיר וחשש כבד לעתידו של הליך משפטי הוגן במדינה. לפי דיווחים עדכניים מתחילת 2026, ארגונים בינלאומיים אף העלו טענות קשות על הפרות זכויות אדם במתקני הכליאה.

עם זאת בשביל רוב אזרחי אל-סלוודור, "מבחן התוצאה" מכריע את הכף. המדיניות הביטחונית חסרת הפשרות הובילה לצניחה דרמטית בשיעורי האלימות ולהשבת הביטחון האישי למרחב הציבורי – שינוי שנתפס בעיני רבים כנס חברתי. הצלחה זו משתקפת בנתוני תמיכה חסרי תקדים עבור מנהיג במדינה דמוקרטית: סקרים ממרץ 2026 מצביעים על כך שבוקלה עדיין נהנה מאמון הציבור בשיעורים של 85% עד 94%. בסופו של יום, מול טענות המבקרים על החלשת הדמוקרטיה, מציב בוקלה מציאות חדשה של רחובות בטוחים, המעניקה לו לגיטימציה ציבורית רחבה ומשאירה את האופוזיציה מוחלשת ומרוסקת.

בקרוב אצלנו?

אמירתו של בוקלה בפתיח המאמר הייתה יותר מהתבטאות חריפה. זוהי תפיסה שלפיה שינוי מדיניות עמוק, המגובה ברצון הבוחר לאחר בחירות דמוקרטיות, מצריך כיול מסוים של מערכת המשפט במסגרת האיזון בין הרשויות, בעיקר כשזו נתפסת כמכשול מתמשך למימוש המדיניות המתבקשת ורצון הבוחר. באל־סלוודור, תפיסה זו תורגמה למדיניות ממשית, לאורה בוצע שינוי מבני במערכת המשפט וננקטה יד קשה כנגד ארגוני הפשיעה. בישראל, לעומת זאת, עדיין מתקיים ויכוח עקרוני דומה סביב השאלה: כיצד מאזנים בין כוחו של רוב נבחר בדמוקרטיה, לבין הצורך במערכת משפט עצמאית ואחראית, כאשר תכלית שניהם היא להטיב עם העם ולשפר את רמת ביטחונו ורווחתו?

כפי הנראה לאור המצב במדינה, המענה לשאלה יינתן רק לאחר מערכת הבחירות הקרובה. בינתיים קשה לצפות לשינוי מהותי באיזון בין הרשויות, או לשיפור דרמטי במצב המשילות והביטחון האישי, הנגזרים במידה רבה מהיכולת לטפל בפשיעה הגואה בחברה הערבית ובאתגרי הריבונות ברחבי המדינה.