עלה ברשת: צעירים בירדן תומכים ברצח על כבוד המשפחה

למרות קמפיין חינוכי נרחב, מחקר חדש שנערך בירדן קובע כי למעלה משליש הנוער תומכים ברצח על רקע חילול כבוד המשפחה.

בשנת 2009, השיק ארגון הפילנתרופיה הירדני 'קרן המלך חוסיין' קמפיין נגד רצח על רקע חילול כבוד המשפחה, מה שנקרא בערבית קתל אל-שַרְף ("רצח כבוד"), תחת הסיסמה "אין כבוד בפשע". הקמפיין נועד לפעול למיגור התופעה, הנפוצה בכל החברות הערביות ובמיוחד בחברות ערביות שבטיות. אולם חרף המאמצים ההסברתיים, ארבע שנים מאוחר יותר ונראה כי הקמפיין לא הביא לתוצאות מוחשיות.

לא עובר מן העולם; רצח על רקע חילול כבוד המשפחה. אילוסטרציה. צילום: Radio Nederland Wereldomroep

על-פי מחקר שפורסם לאחרונה, 33.4% מהנוער הירדני ענו כי הם "מסכימים" או "מסכימים מאוד" עם סיטואציה המתארת רצח אישה ש"הכתימה" את כבוד המשפחה. המחקר, שנערך על-ידי אוניברסיטת קיימברידג', כלל 856 בני נוער בגילאי 16-14 מעמאן, בירת ירדן, בבתי-ספר פרטיים וציבוריים.

המחקר מגלה כי בנים תומכים ברצח כבוד פי-שניים מבנות: 46.1% בקרב הבנים ו-22.1% בקרב הבנות הסכימו עם לפחות שתי סיטואציות שהופיעו בשאלון, "המחייבות רצח כבוד". 61.1% של נערים בעלי השכלה נמוכה תומכים ברצח על רקע חילול כבוד המשפחה, לעומת 21.1% של צעירים שבמשפחתם לפחות הורה אחד בעל תואר אקדמאי. לבסוף, בקרב 41.5% של צעירים ממשפחות מרובות ילדים תמכו לפחות בשתי סיטואציות המתארות רצח, לעומת 26.7% של הנערים ממשפחות קטנות.

בירדן קיים חוק האוסר פשעם על רקעי כבוד המשפחה, אך השפעתו, כפי שניתן לראות, מוגבלת ביותר.

החוקרים הקפידו לציין שאין קשר בין ממצאים מדאיגים אלו לבין מה שמוגדר כ"אמונה דתית": לטענתם, הסיבה לתמיכה ברצח נשים נובעת מדפוסים פטריארכליים בחברה. אולם יתכן ואין הדבר כך. הקשר בין תופעה זאת לדת האסלאם מורכב. ברור שמבחינת השריעה, ההלכה האסלאמית, תופעה זו נחשבת כפשע, מאחר שעונש מוות חל רק על אישה נשואה שנואפת. ישנם פסקי הלכה אסלאמיים רבים האוסרים ומוקיעים את התופעה הזאת, בין השאר מכיוון שהרצח מתקיים לרוב על-סמך חשד וספק בלבד וללא חקירה, עדות והליך משפטי, כנדרש על-פי השריעה.

מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעובדה שרובם המוחלט של "פשעי כבוד" מתבצע בחברות המוסלמיות. כפי הנראה, הסיבה לסבך הזה היא שמדובר בנורמה שבטית מקדמת דנא שהשריעה הפורמלית אינה יכולה לעקור, ובעקבותיה גם משפט המדינה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. איך אתה קובע שהקמפיין לא הביא לתוצאות מוחשיות?
    מה היו הנתונים לפני הקמפיין?