מי שומר על זכויות האדם בפלנטה של האו"ם

האם הייתם ממנים ראש מאפיה לאחראי על המלחמה בסמים? ובכן, לאחרונה מונתה איראן לתפקיד מיוחד בגוף של האו"ם, שאחראי על ביטחון בינלאומי והתפרקות מנשק • כאשר בוחנים את המצב במועצה לזכויות האדם, שבה מככבות לוב, פקיסטן וקטאר, הדבר איננו מפתיע • אין פלא שבסקר חדש רק 30% מהישראלים הביעו את אמונם באו"ם 

ה-DISEC (קיצור של Disarmament and International Security) הוא גוף של האו"ם שאחראי על ביטחון בינלאומי והתפרקות מנשק, אשר מטרתו היא "להתמודד… עם איומים לשלום שמשפיעים על הקהילה הבינלאומית". בהגדרתו, הגוף מונחה על-ידי עקרונות של "התפרקות מנשק, לצד עקרונות הרגולציה על התחמשות". ללא ספק, גוף בינלאומי בעל מטרות נעלות.

לאחרונה, התבשרנו על כך שמדינה חדשה נבחרה לכהן כמדווחת (rapporteur) מיוחדת מטעם הארגון – הלא היא אבירת ההתפרקות מנשק וחלוצת הרגולציה על ההתחמשות – הרפובליקה האסלאמית של איראן. בעקבות ההחלטה התמוהה, החליט שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, לשגר מכתב תלונה למזכ"ל האו"ם, שבו הוא משווה את מינויה של איראן לתפקיד, ל"מינוי ראש קרטל סמים למנכ"ל חברת תרופות". המינוי, כמובן, נותר בעינו.

מצעד האיוולת

אין זו הפעם הראשונה (או האחרונה, כנראה) שהאו"ם מצטייר בעיני רבים כגוף חסר לגיטימיות. נוכח ריבוי המקרים האבסורדיים בהם מדינות ואישים מתמנים לתפקידים ולחברויות בארגון – בעוד התנהלותם סותרת את מהות הגוף ואת מטרותיו – נקל להבין את הסלידה שהתפתחה במשך השנים מהגוף הבינלאומי.

כך לדוגמא, במועצת זכויות האדם של האו"ם (HRC), חברות היום אך ורק מדינות אשר חרטו על דגלן את חשיבות ההגנה על זכויות האדם: מבין 47 החברות הנוכחיות, אנו יכולים לראות את לוחמות החירות והשוויון הגדולות של העולם – לוב, קונגו, אנגולה, פקיסטן, קטאר ועוד.

כמו שנסקר בעבר באתר זה, המצב במועצת זכויות האדם הגיע לכדי אבסורד כה גדול, שמדינות כמו צפון קוריאה ואיראן ניצלו את אחד המנגנונים של המועצה כדי לנגח את קנדה, על "הפגיעה בחופש ההתכנסות וחופש הביטוי, השימוש בעינויים… וכן התפשטות הגזענות ושנאת הזרים" שרווחות בה לטענתן.

בשנת 2012 הצטרפה מדינת סודן לשורותיה של ה-ECOSOC  (קיצור של The Economic and Social Council) – המועצה אשר אחראית, בין היתר, לנושאי זכויות אדם, מעמד נשים, חירויות הפרט, השכלה, בריאות ועוד – והפכה לחברה בארגון המכובד הזה, לצדן של חברות נוכחיות כמו קובה, לוב, כוויית, ניגריה ואחרות. זה אולי המקום לציין שהבחירה של סודאן ל-ECOSOC הגיעה כשברקע כתב האישום החמור שהוגש על-ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי של האו"ם עצמו (ICC – International Criminal Court) כנגד מנהיגה של סודן עומאר אל-באשיר, אשר מאשים אותו בחמישה סעיפים של פשעים נגד האנושות, שני סעיפים של פשעי מלחמה ועוד שלושה סעיפים של רצח עם (ג'נוסייד).

ואם כבר בבתי הדין של האו"ם עסקינן, נראה שלפחות מאזני הצדק של האו"ם אינם מוטים בצורה פוליטית… כמעט. בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ – International Court of Justice) הוא הגוף האמון על קיום הליכי בוררות בין מדינות וסיפוק חוות דעת מקצועיות על סמך המשפט הבינלאומי גרידא. שופטיו, כאמור, אמורים לפעול ללא משוא פנים. ובכן, בשנת 2004 ה-ICJ החל בהכנת חוות הדעת המקצועית שלו על נושא גדר ההפרדה בישראל. הבעת עמדה על הנושא היא אכן לגיטימית, ואף נופלת היטב תחת המנדט של ה-ICJ. אבל מה קורה כשהרכב השופטים שדן בנושא כולל, בין היתר, שופטים כמו נאביל אל-ערבי – השופט המצרי אשר קרא בעברו לתביעות כנגד המדינה היהודית בגין רצח עם (ג'נוסייד)? לא רק שאל-ערבי לא מצא לנכון לפסול את עצמו מהשתתפות בהכנת חוות הדעת על גדר ההפרדה, אלא שאף הרכב השופטים של בית הדין עצמו לא מצא לנכון לפסול אותו, בהצבעה של 13-1.

לאו"ם יש ארגונים רבים ופעילויות רבות אשר תרומתם למיגור תחלואי העולם לא תסולא בפז – החל בפינוי מוקשים באזורי סכסוך, דרך ארגוני מזון וסיוע הומינטרי באפריקה ותכניות חינוך וביעור בערות ברחבי העולם, וכלה בארגוני בריאות עולמיים והמלחמה באיידס. עם את, קצרה כאמור היריעה מלהכיל גם את כל האבסורדים של האו"ם. לאחרונה שחרר מכון המחקר Pew סקר חדש הבוחן את מידת שביעות הרצון של אנשים במדינות רבות בעולם מעבודת האו"ם. באופן לא מפתיע, ישראל נמצאה במקום האחרון בדירוג מידת שביעות הרצון (או היעדרה, ליתר דיוק), כאשר 70% (!) מהנשאלים בישראל ציינו שאינם רואים את האו"ם באור חיובי. לנוכח האבסורדים, לא קשה להבין למה.