אריתריאה מסייעת לטרור האיראני במזרח-התיכון

זרועות התמנון האיראני שלוחות גם לאפריקה: עשרות מיליוני דולרים קנו לאייתוללות אחיזה באריתריאה ● מזה שנים שהמדינה מאפשרת לחות'ים, בני ארגון מוסלמי-רדיקלי שאינו אלא זרוע ביצועית של המשטר בטהרן, להתבסס בשטחה, ואף משמשת כמתווכת בינם לבין סוריה ולחיזבאללה בלבנון ● מציאות זו אמורה לטרוד את מנוחתה של מדינת ישראל, זו שבשטחה שוהים כיום עשרות אלפי מסתננים מאריתריאה, ולעורר שאלות בנוגע לאפשרות של איום ביטחוני מצד השוהים הבלתי-חוקיים

לאחרונה מככבת אריתריאה בתקשורת הישראלית בהקשר תופעת המסתננים הבלתי-חוקיים, ולא בכדי; על-פי נתוני רשות ההגירה, נכון לאוקטובר 2013, המסתננים מאריתריאה מהווים 67% מכלל המסתננים בארץ. אך מה קורה באריתריאה עצמה? מעטים בישראל מודעים לעובדה שמדינה זו מתפקדת כשחקן מרכזי בקידום מדיניות החוץ האיראנית, ומעניקה קורת-גג לארגון טרור שיעי, שאינו אלא זרוע ביצועית של משטר האייתוללות בטהרן. נקודה זו מאירה את סוגיית המסתננים באור חדש, מזווית ביטחונית דווקא, ויש לכך גם תקדים, כפי שנראה בהמשך.

"מגן יצוק עבור פלסטין ואל-קודס"

כבר שנים שאריתריאה מארחת בשטחה ארגון זיידי-שיעי קיצוני בשם 'אנצאר אללה', שמקורו בתימן. הארגון ידוע יותר בשם 'אל-חוּתִ'יוּן' (ובקיצור 'החוּתִ'ים') על שם מנהיגו חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, שחוסל על-ידי שלטונות תימן בספטמבר 2004, לאחר שניסה להשתלט על הממשל בכוח הזרוע בחודש יוני של אותה השנה. אז פרצה בתימן לחימה שנודעה לימים כ"מרד החות'ים", מרידה הנמשכת עד ימים אלו ממש, במימון וסיוע אקטיבי מאוד מצד איראן, תוך שהיא גובה מחיר דמים כבד.

אלחות'י היה פעיל שיעי בולט. בשנות ה-80 הוא שהה מספר שנים בקום שבאיראן, והושפע עמוקות מתורת ח'ומייני, אותו הוא העריץ. בשנת 1993, לאחר שובו מאיראן, הקים אל-חות'י מפלגה, וכיהן כחבר פרלמנט בתימן עד שנת 1997. לאחר חיסולו, הוא הפך לשאהיד שיעי חשוב ולסמל מאבק בארה"ב ובישראל. בשנת 2002 ערכו החות'ים את מפגן הכוח הראשונה שלהם במסגד ישן בצנעה, כאשר אלפים מהם נעמדו ודיקלמו את הסיסמה שחיבר אל-חות'י: "אללה הוא אכבר, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, נצחון לאסלאם".

לא לחינם כינה דובר החיזבאללה, השיח' חסן עז א-דין, את החות'ים כ"מגן יצוק עבור פלסטין ואל-קודס". השנאה לישראל היא חלק מרכזי מן האידאולוגיה החות'ית. כך למשל, בפברואר 2012 נאספו אלפי חות'ים בעיר צנעא שבתימן לכינוס שנתי, בו נשא אחד ממנהיגיהם – עבד אל-מאליכ אל-חות'י, אחיו של חוסיין בדר א-דין – נאום, שכאילו נכתב על-ידי ח'אמנהאי עצמו:

כוחות הרוע והרודנות טיפלו במהפכות בעולם הערבי באמצעות אלימות ואכזריות בתמיכת ארה"ב, על-ידי מעשי רצח ומעצרים… יש לטפל בנושאים המרכזיים ביותר של מהפכות אלו. בראש ובראשונה, סבלם של הפלסטינים והאיום של שליטה אמריקנית על האזור.

נשק ולוחמים: תימן-אריתריאה-סוריה, ובחזרה

בשנת 2008, 4 שנים לאחר ניסיון ההפיכה הכושל של אל-חות'י, חתמה אריתריאה על סדרה של הסכמי שיתוף פעולה עם איראן וקיבלה מאיראן ספק הלוואה, ספק מענק על-סך 35 מיליון דולר כדי לחזק את הקשרים בין שתי המדינות. בפועל, שיתוף הפעולה הפך את אריתריאה לארץ מקלט עבור החות'ים הנלחמים בשלטון התימני השכן. כך נפתח ציר דו-כיווני בין תימן ללבנון וסוריה, כאשר אריתריאה משמשת כמתווכת; ציר דרכו עוברים נשק, מימון ולוחמים, והכל בחסות איראן. לאור זאת, נקל להבין מדוע החל משנת 2008 ואילך החלו שלטונות תימן לתפוס יותר ויותר ספינות נשק המיועדות לאריתריאה בפרט וליבשת אפריקה בכלל, שמקורן באיראן.

העולם הערבי מודע לתופעה זו מזה זמן רב. עוד בשנים 2010-2009 החלו להופיע פרסומים בתקשורת הערבית על הקשרים בין הח'ותים ללבנון ולחיזבאללה, מהם עולה כי לוחמים חות'ים התאמנו אימוני חבלה בלבנון. בנוסף דווח על שלושה מומחי חבלה מטעם החיזבאללה שמתו בתימן באזור הנמצא בשליטת החות'ים, וכן דיווחים על מפגשים בין החות'ים, החיזבאללה ואנשי ממשל איראנים. בינתיים תנועת החות'ים לכיוון סוריה נמשכת: במאי 2013 פרסמה סוכנות הידיעות 'אל-עסר' חשיפה, על-פיה כ-200 חות'ים יצאו מתימן לסוריה כדי ללחום בצבאו של בשאר אל-אסד בסוריה, תוך תיאום ומימון איראני ולבנוני.

הקשרים האיראניים בין החות'ים לאסד סייעו לארגון להשיג גם נשק כימי. בינואר 2014 מסר מקור דיפלומטי בכיר לעיתון הלונדוני 'אל-קודס אל-ערבי' כי אריתריאה הפכה למחסן נשק של החות'ים המגיע מאיראן, ומשמש אותה בפעילות שלה בסוריה, תימן ומקומות אחרים. מהותו של הנשק הזה נחשפה בנובמבר 2013 כאשר גילה ראש החטיבה לשעבר בצבא הסורי האחראי על הנשק הכימי כי טונות של נשק כימי נמכרו לחות'ים ע"י בכירים בצבא הסורי.

חודש לאחר מכן פורסם באתר 'אל-ווטן' הסעודי דבר קיומם של בסיסי אימונים של החות'ים על אדמת אריתריאה בהדרכת החיזבאללה ואיראן. עיקר היעד של החות'ים לאחר האימונים הוא תימן וסוריה. עדיין לא ברור האם הנשק הכימי שמקורו בסוריה כבר הועבר לידי החות'ים או לא, אך דבר אחד ודאי – ברגע שהוא ייצא את גבולות סוריה הוא יאוחסן באריתריאה, בסיס האם החדש של החות'ים.

ובינתיים בישראל

נראה אפוא כי בעוד איראן מנסה להפוך את החות'ים מארגון טרור תימני מקומי לשלוחה שיעית בינלאומית, הסיוע האריתריאי לארגון מתקבל בברכה.

מעיון בדו"ח רשות ההגירה מינואר 2012 עולה כי בתקופה שבה הקשרים בין החות'ים לחיזבאללה החלו להופיע בתקשורת הערבית, הסתננו לישראל כ-20,000 איש, מעל 60% מהם מאזור אריתריאה. קשה שלא לתהות האם וכמה מאותם המסתננים – שנכנסו לישראל באופן לא מבוקר – ניצלו את אזלת היד של השלטונות הישראליים כדי לסייע בתיאום הפעולות בין תימן, סוריה ולבנון.

ובכן, תשובה חד-משמעית קשה לתת, מאחר וממשלות ישראל – כמו בתי המשפט – בחרו להתעלם מן המציאות הזאת ולא להתייחס אליה ישירות. אך ישנה אינדיקציה למצב הטעון אליו הכניסה את עצמה ישראל בחוסר האחריות שלה, אותה ניתן למצוא בהחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי בחיפה באפריל 2012.

בתיק המדובר נבחן עניינם של שני פלסטינים שנהגו להעביר כספים מעזה לרשות הפלסטינית לפעילי חמאס שונים, באמצעות מתווך אריתריאי שפעל באזור התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. על-פי עדותם, בשנים 2012-2011 הם השתמשו בשירותיהם של מסתננים אריתריאים שונים כדי שישמשו כמתווכים להעברת הכספים מעזה לרשות הפלסטינית, לפעילי הטרור השונים. אגב, היותם של המתווכים ממוצא אריתראי מודגשת באופן ניכר בהחלטת בית המשפט.

מסיפור זה ניכר כי גורם הסכנה הביטחונית אכן קיים, ועלול לאתגר את מדינת ישראל בתקופה הקרובה. הן העובדה שאריתריאה מסייעת לאיראן והן העובדה שהעובדים הזרים מאריתריאה יכולים להשיג מינוף כלכלי עצום באמצעות פעילות תיווך פשוטה יחסית, מצטרפות לכדי חשש של ממש. על ישראל לתת את הדעת בעניין זה. הבה נקווה כי לא נלמד על בשרנו כיצד חוסר אחריות נפשע מצד המדינה הוביל לתמיכה עקיפה באותם ארגונים בהם היא מנסה להילחם.