תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר: חמאס בלחץ. כדי להשיג שקט נדרשת הכנעה, לא הכרעה.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, שופך אור על המבצע בראיון ל'מידה' • חמאס בלחץ ודרישותיו הולכות ומצטמצמות • יעדי המבצע הוגדרו מראש, "מיטוט החמאס" לא היה אחד מהם • אסור לזלזל באויב, גם הוא לומד ומשתכלל • כדי להשיג שקט נדרשת הכנעה, לא הכרעה
ההערכה הראשונית לגבי ההתרחשויות בזמן הפסקת האש ההומניטארית כביכול התבצעה כשכבר נודע על תקריות אש כבדות, בעיקר בדרום הרצועה. בשעה זו ברור שאין שום הפוגה ושום הפסקת אש, אלא קרב קשה מתנהל באזור רפיח כרם שלום.
בשיחה עם מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, הוא מספר: "לא עצרנו את פעילות הריסת המנהרות. למיטב הבנתי, במסגרת הפסקת האש מה שהוסכם זה שנוכל להמשיך בהרס המנהרות. זה מה שאמרו גם המצרים. האם הפסקת האש תישמר, קשה לדעת".
האם חמאס נחלש? הוא קיבל הפסקת האש שבמסגרתה ישראל ממשיכה בטיפול במנהרות, ובעוד שלפני שבוע היה נראה שהאמריקנים וציר קטאר-תורכיה עושים הכל כדי לחלצו, השבוע הוא נאלץ לקבל את המסלול שישראל ומצרים התעקשו עליו.
"המסגרת המדינית דיפלומטית, בהובלת המצרים. זה מה שרצינו כל הזמן. אנחנו לא ששים אלי אש. רצינו בזה עוד קודם. אבל מבחינת החמאס הפסקת אש הייתה נתפסת ככניעה; זה אומר לוותר על הכלי האסטרטגי שלהם, בלי שהם מצליחים להיחלץ ממצוקתם האסטרטגית. הם ניסו להשיג דרך הקטארים מצב שהם מקבלים טובות הנאה משמעותיות עוד לפני הפסקת אש. זה לא הצליח להם, ולכן חמאס מוותר עכשיו. המטרה היא הפסקת אש ארוכה. אבל אני בספק אם תהיה".
בישראל, נשמע מדברי קופרווסר, חושבים על היום שאחרי. "אם תתייצב הפסקת אש, אנחנו מוכנים לדיונים על עתיד עזה דרך המצרים, בנושא הזה יש לנו מה להגיד", הוא אומר.
האם נשאר לנו מספיק זמן עכשיו לסיים את הטיפול במנהרות?
"פיצוץ המנהרה זה עניין של דקה. אבל כל התהליך עד לפיצוץ הוא די ארוך. אסור להיחפז בנושא הזה. גילינו כ-30 מנהרות. כל יום מתגלית עוד מנהרה. כל מנהרה נמצאת בסטטוס אחר בדרך לנטרולה. אבל זה עניין של ימים".
אין ספק ש"עסקני המלחמה", אלו המחליפים לעתים שיקולים מבצעיים בשיקולים אלקטוראליים, ינגנו עם תום הקרבות על ה"ללכת עד הסוף". קופרווסר לא מתרגש מן ההכרזות הללו:
"אנחנו מלכתחילה לא קבענו יעד של חיסול חמאס. הייתה הגדרה של היעדים. הם שוננו לכוחות, שוננו היטב. גם הציבור מכיר אותם. יש כאלה שחושבים על הגדלת היעדים. אולי. אבל המטרה היא להביא לשינוי מהותי ביכולת של חמאס לתקוף, ולא ריסוקו. פגיעה בתשתיות, שלילת יכולת המנהרות. אלה יעדים אופרטיביים שאמורים לשרת את המטרה האסטרטגית של שקט מתמשך".
ומה עם הביקורת המושמעת על היעדר הכרעה?
"כדי להשיג את השקט צריך סוג של הכנעה ולא הכרעה. שרעיון החדירה לצרכים התקפיים באמצעות המנהרות – ייתפס על-ידי חמאס כחרב פיפיות. שהמחיר שהם משלמים על רעיון התקפות הטרור גובה מהם מחיר גבוה מדי. כדי להשיג זאת, נדרש אורך רוח מצדנו. כי מבחינת חמאס כל זה הוא בניגוד למהותו, בניגוד לזהותו. זהו ארגון טרור, והם רואים בטרור כלי אסטרטגי לחיסול ישראל. המטרה לאלץ אותו להגיד לעצמו – שהטרור לא משתלם. כמו אבו מאזן. אבו מאזן הגיע למסקנה הזאת לא מסיבות מוסריות או אידיאולוגיות, אלא בחישוב תועלתני; שהמחיר שהפלסטינים משלמים על השימוש בטרור כבד מהתועלת. חמאס חושב שכן משתלם. שרשרת המבצעים הזאת, מעופרת יצוקה, עמוד ענן, ויותר משני אלה צוק איתן, נועד להביא את חמאס לאותה צורת חשיבה".
האם מדובר אפוא בפרויקט חינוכי מתוצרת צה"ל? נסיון להביא לשינוי תודעתי בקרב ראשי ארגון טרור, מהפנאטים שמסתובבים היום המרחב?
"לא שמנו את השינוי התודעתי כמטרה למבצע", אומר קופרווסר. "שינוי כזה הוא קשה למדידה. אבל זה מה שאנחנו רוצים להשיג. כל הגורמים בסביבה החדשה במזרח-התיכון רוצים שזה יקרה".
ישנה טענה, שחמאס מצא לקראת המבצע הזה פתרון להגן על עצמו כנגד הפצצות חיל-האויר וכן כנגד המודיעין.
"קודם כל מדובר באנשים לומדים. הם השתפרו, הם השתכללו. הם הפיקו לקחים. אבל הפתרון המיגוני שלהם הוא טוב להנהגה, לא לכל התשתיות האחרות. צה"ל השתלט על המנהרות. ויותר מכל, צה"ל פיתח כיפת ברזל שמסוגלת לנטרל את רוב האפקט ההרסני של הטילים. גם אנחנו הפקנו לקחים, ועשינו למידה ראויה להערכה.
אבל חמאס בכלל נמצא בנסיבות סביבתיות שמקשות עליו מאוד, וזה כולל גם את הקמת ממשלת האחדות, תוצאה של חולשתו. ועכשיו נכנס למלחמה כל כך יקרה – בעצם, כדי להיחלץ ממצוקתו".
השאלה שמשום מה מודחקת בימים אלה היא, מה כל יכולת המנהרות שמתגלה בעזה, מתחת לאף שלנו, אמורה ללמד אותנו על איראן.
"באיראן כולנו יודעים שהכל נמצא במנהרות", אומר קופרווסר. "כל נושא התווך התת-קרקעי כבר התגלה לנו במלואו אצל חיזבאללה. יש לנו יתרון משמעותי בתחום האש ואנחנו מנצלים את זה. הם משקיעים נגדנו בתחום הנראות. ההיעלמות. וזה כמובן מחייב אותנו לפיתוח יכולות שמותאמות למציאות הזאת. המצב הזה יצר את ההכרח לביצוע התמרון הקרקעי בעזה, וזאת הסיבה שביצענו את הכניסה הזאת".
אחרי שלושה וחצי שבועות, נראה שצה"ל אכן השיג את היעדים הבסיסיים כולל מכה תודעתית קשה, סליחה על הביטוי. אבל את זה אפשר יהיה לדעת רק בהמשך. בינתיים, המחיר שמשולם עבור מבצע מוגבל במטרותיו מאמיר, ומעציב במיוחד שהדברים מתרחשים כשיחידות נמצאות נייחות בשטחנו.
להפסיק להביא להם מים וחשמל על חשבוננו
להפסיק לסכן חיילים שלנו כדי להציל אזרחים שלהם
להפסיק לפחד למוטט את שלטוןן החמאס
להפסיק לפחד מכיבוש עזה מחדש
ראיון שכולו סיסמאות נדושות שלא מחדשות דבר.
הנה מספר לשאלות שהייתי שמח לשאול את התא"ל במיל.
א. האם צהל שידע על קיום המנהרות התאמן וניסה ללמוד על טכניקות לוחמה במנהרות? בכמה מתקני אימונים נחפרו מנהרות המדמות את המנהרות בעזה? כמה מחקרים נעשו על יעילותם של אמצעים שונים בלוחמה במנהרות?
ב. צהל ממש את הנחיות הדרג המדיני. האם צהל יוכל בהינתן הוראה למוטט את שלטון החמס תוך מחיר סביר. (נגדיר מחיר סביר כפחות מ 400 חיילים הרוגים ועשרת אלפים לא מעורבים פלסטינים)
ג. צהל , הוריד בעזה בתים שלמים על יושביהם במטרה כנראה להפעיל לחץ על האוכלוסיה ובאמצעותה על חמס. האם האל"מ סבור שהמחיר המדיני שווה את התועלת?
"נחושים להמשיך ולהכות בחמאס" (בוגי, 02/08/14)
"נעשה הכל להשיב את בטחון אזרחנו" (ביבי, 02/08/14)
היכן זה פוגש אותנו במאמץ הלחימתי מול חמאס כעת?
חמאס יחטוף מכה תודעתית קשה.. ו.. מה עם המטרות של המבצע ביחס לאזרחים?
האם אנחנו כאזרחים במדינה מרגישים בטוחים יותר? לאור ההבנה שמנהרות הטרור [וכפי שקופרווסר מציין – אם זה כך אצל השועלים (חמאס) איך זה נראה אצל האריות (איראן-חזבאללה)] יכולות להמשיך ולצוץ כפטריות אחר הגשם (בעוד שנה-שנתיים) כיצד יציאה ללא הכרעה צריכה להרגיע אותנו..
מחר בבוקר, קטר, תורכיה, איראן ושות' יסייעו לשיקום המנהרות ותשתיות הטרור בעזה ואנחנו נמצא את עצמנו בסבב חדש מול נשק מתקדם ואיכותי יותר ברצועה.
האם אנחנו יודעים להתמודד עם ירי רקטי מונחה GPS סימולטני למספר יעדים במקביל ?
מספיק כבר עם התבוסתנות הדביקה הזו!
מספיק עם הגנה ומגננה!
צאו להתקפה, העם מאחוריכם, תחזרו הבייתה כשהיעדים המדיניים הושגו! לא היעדים התקשורתיים!
נראה שביבי ובוגי הבינו כבר את מה שכל בעל דעת מבין: שסיום מצלח במבצע לא יהיה אם לא נשאר בשטח.
"תמונת נצחון" וירטואלית משכנעת רק יחצ"נים. לעומת זאת, הישג קרקעי ברור ואמתי מחלחל מהר מאד גם לעולם התודעה. במקרה שלנו הוא יהווה גם הפוך של מגמת אוסלו, ואחרי שהבנו את הנקודה הזו בשכל, צריך להתחיל להפנים אותה גם נפשית כדי לאפשר את ממושה.
לעזתים ברור לגמרי איזה סיום יחשב נצחון שלנו: כבוש שטח ברצועה, ספוחו הרשמי, סלוק הערבים משם (יש כבר הרבה שטחים שמהם הם כבר סולקו בפעל), והקמת ישוב יהודי במקומם.מתי זה יהיה ברור גם לנו?