אונר"א הוא חמאס

איך קוראים לארגון המורכב ברובו המוחלט מפעילי טרור, שמשתמשים בו כדי להגשים מטרות של ארגון טרור? • הגיע הזמן להסיר את המסכות ולהניח את הדברים על השולחן: בעזה, אין הבדל בין אונר"א לחמאס • עורך עיתון המזוהה עם חמאס: "לפטר את עובדי הסוכנות בגלל השתייכותם הפוליטית פירושו לפטר את כל עובדי הסוכנות… הם כולם חברים ב'התנגדות', בצורותיה השונות" • כך מממנים האמריקנים מחסה בינלאומי לטרור, ועוברים על החוק של עצמם

תרגום: דן בורנשטיין

בימים אלה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) נמצאת בחזית המלחמה מול תנועת החמאס בעזה, ועולה שוב ושוב לכותרות כשבתי הספר שלה סופגים ירי או נחשפים כמצבורי רקטות. אם אזרחים עזתים מנוצלים כמגינים אנושיים, במקרה של ארגון אונר"א נראה שמדובר במגן אנושי בגודל של ארגון שלם. ואת הנקודה הזו יש לחדד: אונר"א אינו המגן האנושי של חמאס – הוא בעצמו חמאס.

העובדה שאונר"א שייך לאו"ם, יחד עם הלוגו והסמלים הכחולים, מטעה אותנו וגורמת לנו לחשוב עליו כעל ארגון הומניטרי בינלאומי. בפועל, זהו ארגון ערבי-מוסלמי במימון ופיקוח בינלאומיים. המצב בעזה הוא שאונר"א מתפקד כארגון פלסטיני ענקי, בפיקוח קומץ של זרים – שנוטשים לרוב לחו"ל בזמן לחימה. ומאחר שאונר"א מגדיר 80% מתושבי עזה כ"פליטים", הוא מנהל בשמם מדינה נתמכת סעד, הגדולה מסוגה בעולם.

עבודה בעיניים

חשוב לדעת שאונר"א הוא המעסיק השני בגודלו ביו"ש ובעזה אחרי הרשות הפלסטינית, והרוב המכריע של עובדיו הם "גיוס מקומי". חלקם היחסי של העובדים המקומיים בכוח האדם הוא, לפי נתונים שונים שהתפרסמו, בין 90% ל-99%.

לצוות של אונר"א בעזה יש איגוד עובדים משלו. בבחירות הפנימיות ב-2012 זכה הגוש הפרו-חמאסי בתמיכת רוב חברי האיגוד, עם 25 מתוך 27 מושבים בוועד המנהל. עוד ב-2009, כשנשמעו דיבורים על עריכת רפורמה באונר"א על-ידי סילוק חברי חמאס משורותיו, כתב עורכו של "פלסטין", עיתון של חמאס, מאמר מערכת בצורת מכתב פתוח לראש הסוכנות בעזה: "לפטר את עובדי הסוכנות בגלל השתייכותם הפוליטית פירושו לפטר את כל עובדי הסוכנות, כי […] הם כולם חברים ב'התנגדות', בצורותיה השונות". החמאס אפוא מכירה בכך שאיו הבדל בין אנשי אונר"א בעזה לאנשיה שלה עצמה.

גם בעיני אונר"א עצמה אין כל בעיה בכך שהרוב המוחלט של עובדיה המקומיים הם חלק מארגון הטרור. "אני בטוח שיש פעילי חמאס שמקבלים משכורת מאונר"א", אמר מפקח כללי לשעבר של הסוכנות, "ואני לא רואה בזה פשע". הוא הוסיף: "המשמעות של חמאס כארגון פוליטי היא לא בהכרח שכל פעיל הוא מיליטנט, ואנחנו לא עורכים בדיקה פוליטית ופוסלים אנשים בעלי השתייכות מסוימת לעומת אחרים". שלא לומר, שאם אונר"א תפטר את פעילי חמאס שמקבלים ממנה משכורת, לא יישאר לה אף עובד.

               חמאס יורה טילים מבית ספר של אונר"א, 2010

בית ספר לטרור

על אף שביו"ש חיים יותר ערבים מוסלמים מאשר בעזה, בתחומי הרצועה ישנם יותר פליטים "רשמיים", כך שאונר"א מכוון לשם יותר מימון ומשאבים. כך, אונר"א מנהל רק 96 בתי ספר ביו"ש, לעומת 245 בעזה. ביו"ש הוא מעסיק פחות מ-3,000 איש, ובעזה – יותר מ-10,000.

למה חמאס, תנועה שמשקיעה מאמצים אובססיביים בשטיפת מוחם של ילדים כדי להפוך אותם לדור השהידים הבא, מרשה לארגון זר לנהל מערכת חינוך ל-232,000 תלמידים? הסיבה היא שעזה, חמאס ואונר"א הם אותו הדבר.

תחום בולט שבו מתבטאת שליטתו של חמאס באונר"א בעזה הוא בתי הספר של הסוכנות, שמעודדים טרור איסלאמי. בנוסף, בתי הספר של אונר"א הפכו למוקדי לחימה בעימותים בין ישראל לחמאס, מכיוון שבתי הספר האלה משמשים את ארגון הטרור כבסיסי גיוס ופעילות מבצעית.

ההאשמות והאשמות-הנגד שנשמעות בשבועות האחרונים סביב ההתקפות על ומבתי ספר של אונר"א הן שידור חוזר של דפוס האירועים שנראה במבצעים הקודמים. רק המקומות והשמות השתנו. הכותרות בתקשורת, כמו "הפגזה ישראלית הרגה עשרות בבית ספר של האו"ם בעזה" ו"טבח בחפים מפשע בהפגזת בית ספר של האו"ם", חוזרות על עצמן בעקביות. "מעשי הטבח" שבהם נהרגים מחבלי חמאס שהשתמשו בבתי הספר של אונר"א כבסיסי צבא מופיעים בכל עיתון, ואונר"א חוזרת על אותם שקרים.

בזמן המבצע הנוכחי, אונר"א "מצאה" רקטות של חמאס בשלושה מבתי הספר שלה. אבל זה רק קצה הקרחון, כי כל בית ספר של אונר"א הוא בית ספר של חמאס. הסוכנות מודה שהוא משתמש בבתי הספר שלה כדי לאחסן רקטות; שיש לו פעילים בשורותיה; ושרקטות נורו "לתוך ישראל מקרבת מתקני או"ם ואזורי מגורים". הדבר שבו היא מסרבת להודות הוא שיש לה אחריות כלשהי למצב שבו היא מתפקדת כזרוע של ארגון טרור. אם ארגון מורכב ברובו מפעילי חמאס שמשתמשים בו כדי להגשים מטרות של חמאס, אז הארגון הזה הוא חמאס לכל דבר ועניין.

אמריקה עוברת על החוק. של עצמה

השימוש של חמאס באונר"א כפנים הציבוריים שלו הוא פשע מלחמה, אבל טרוריסטים, כידוע, מבצעים פשעי מלחמה בלי לחשוב פעמיים. האו"ם ואונר"א, לעומת זאת, שותפים ביודעין לפשע המלחמה הזה בכך שהם מאפשרים לחמאס להמשיך ולנצל את הסוכנות הבינלאומית לצרכיה.

חמאס נמצאת ברשימת ארגוני הטרור הזרים של ממשלת ארה"ב. העברת מימון לארגון הזה מנוגדת לחוק האמריקני. אבל בכך שארה"ב מממנת את אונר"א, היא משלמת לחמאס ומשתתפת בפשעי המלחמה שלו. שימוש במתקנים אזרחיים והומניטריים למטרות צבאיות הוא פשע מלחמה כשלעצמו; שימוש בהם כבסיס להתקפות נגד אזרחים בידי תוקפים שאינם לובשים מדים מוסיף פשעי מלחמה נוספים למאזן.

ועדיין, ארה"ב היא המממנת הגדולה ביותר של אונר"א. רק בשנת 2013 היא העבירה לסוכנות כ-294 מיליון דולר, מתוכם 130 מיליון לפעילות העיקרית והשאר לפרויקטים שונים. פעולותיה של הסוכנות בעזה לא היו מתאפשרות לולא המימון הזה. מקרה שבו נחשפה הכתובת האמיתית של התמיכה הכספית האמריקנית התרחש בביקורו של ג'ון קרי בעזה ב-2009, שבמהלכו מנהל אונר"א ברצועה מסר לו מכתב מחמאס. זו הייתה עוד הוכחה לכך שלא זאת בלבד שעובדי הסוכנות המקומיים למעשה עובדים בשביל חמאס, אלא שהנהגת אונר"א אף משתפת פעולה בגלוי עם ארגון הטרור.

להסיר את המסכה

ה"פליטים" הפלסטינים המקוריים, שאונר"א הוקמה כדי לטפל בהם, כבר מתו ברובם. כך הפכה הסוכנות לעוד מוסד או"ם מנופח ושערורייתי, שמספק מימון למדינת סעד של "מחנות פליטים" – ותיקים, גדולים ומפותחים יותר מערים רבות במזרח-התיכון.

עובדי אונר"א פועלים כטרוריסטים כשהם משתמשים במתקני הסוכנות למטרות צבאיות, אבל אז חוזרים להיות נציגי או"ם כשישראל מגיבה בכוח. חמאס משתמש בבתי הספר של אונר"א, וכשמגיעה התקפת הנגד, הסוכנות מגנה את ישראל ודורשת הפסקת אש. בצורה כזו אונר"א היא למעשה מסכה שחמאס עוטה ומסיר כרצונו. זה נכס טקטי לארגון הטרור, שמעצים את יכולתו להשתמש באסטרטגיית המגן האנושי. ואונר"א לא מסכנת רק אזרחים ישראלים, אלא גם אזרחים עזתים שמנוצלים כמגינים אנושיים בידי ארגון טרור, שמתחזה לצוות עובדים של ארגון הומניטרי בינלאומי.

הנושא הזה עלה לא מעט בעבר. כבר אי-אפשר לעבור לסדר היום לנוכח סדרת ההתחמקויות וההכחשות של אונר"א, שמודה בתוכן ההאשמות בדבר השתלטות חמאס עליה, ובאותו זמן טוענת שפעילי חמאס בשורותיה הם ניטרליים ושאין להם קשר לאחסון וירי רקטות מתוך בתי הספר שלה.

אסור שארה"ב תהיה מעורבת בהסתה והשחתה של ילדים, ותיקח כסף מבתי הספר שלה כדי לנתב אותו להפצת שנאה וטרור. הגיע הזמן לשלול מאונר"א את המימון האמריקני.

______________

דניאל גרינפילד הוא סופר ועיתונאי אמריקני, פובליציסט ועמית במרכז החירות של דייוויד הורוביץ. את המאמר המקורי באנגלית ניתן למצוא כאן. מאמרים נוספים שלו אפשר לקרוא בבלוג 'סולטן קניש' בעברית – http://danielgreenfieldhebrew.blogspot.com ובאנגלית – http://sultanknish.blogspot.com