טיהור אתני, אונס וחטיפות בעיראק: העם הכורדי נלחם על חייו

בימים אלו עומד העם הכורדי בפני איום קיומי • למרות שמדובר בבני ברית למערב, העולם ממשיך לגמגם אל מול הטבח האיום שמבצע הארגון הרצחני דאע"ש, הכולל אונס אכזרי וחטיפת נערות • בשיחה עם 'מידה' מספרים איש ממשל כורדי ולוחם מחתרת על מצוקת הנשק, תחושת הבגידה וגם על התמיכה בישראל מול החמאס: "אף אחד לא מתעניין בנו, אני מתחנן בפניך לעשות משהו כדי ישמעו אותנו"

מתחת לרדאר התקשורתי העולמי מתחוללת בימים אלה אחת המערכות הקשות במזרח-התיכון. יחידות דאע"ש (המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה), אשר נודעו במעשי האכזריות שהם מבצעים, ובכלל זה הוצאות המוניות להורג, אונס נשים ומעשי גירוש נרחבים – פתחו במסע כיבושים חדש, הפעם בטריטוריות הנתונות לשליטה כורדית בצפון-מזרח עיראק.

ג'יהאד אונס וחטיפת ילדות

אם עד לאחרונה היה נראה כי דבר לא יעצור את הקבוצה האסלאמיסטית הקיצונית, הרי של'מידה' נודע כי בקרבות שהתחוללו בימים האחרונים הצליח הצבא הכורדי (פשמרג'ה) לבלום את התקדמות דאע"ש ואף להסב לו אבדות ניכרות.

"הם מפלצות, אתה יודע", אומר בהתרגשות ארי שיחאני (27), פקיד בממשל הכורדי המתגורר בארביל, בירת חבל הכורדים בעיראק. ארי הסכים להיחשף עבור 'מידה' בשמו המלא ובתמונתו במטרה להבהיר לעולם עד כמה מסוכן המצב עבור הכורדים. ביחד עם ידידו מוסא (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), הוא מגולל את מעשי הזוועות שביצעו אנשי דאע"ש לכורדים בחבל סינג'אר: "הם הרגו 300 משפחות כורדיות שלמות וחטפו 500 ילדות". כששאלתי את ארי מה בכוונת אנשי דאע"ש לעשות בדיוק עם 500 ילדות, אמר "הם מוכרים אותן לשמש כשפחות".

מכירת נערות, בעיקר למטרות מין, אינו עניין חדש. לאחרונה אישר הסהר האדום העיראקי כי בעיר נינווה פועל שוק שפחות, שבו נמכרות נשים כאילו היו סחורה לכל דבר. מאחורי המונח "שוק שפחות" מסתתר מוסד אחר, בשם פחות מכובס: ג'יהאד אל-ניכאח, מלחמת קודש מינית, המתבטאת בין השאר באונס המוני של נשים ונערות שנועד מצד אחד להשפיל את המנוצחים ומצד שני – לרומם את תפארתם של המנצחים ולשעשע אותם. כחלק משיטה זו פנתה דאע"ש באמצעות הרשתות החברתיות לצעירות במערב במטרה לזווג אותן לאנשי התנועה. לשם כך מבליטה דאע"ש את היתרונות שבחיי תא המשפחה הג'יהאדיסטי ואת ה"כבוד" המצוי בהולדה, בגידול ובטיפוח הדור השני ללוחמיה, וכנראה  אכן הצליחה למשוך אליה כמה נערות מאירופה ומהעולם הערבי, חלקן בנות 16-15.

ארי ומוסא, מסבירים כי שיעבודן של מאות הנערות הכורדיות הוא חלק מאותה גירסה מעוותת של הג'יהאד מבית מדרשה של דאע"ש. הם אינם ששים להרחיב בסוגיה, וניכר בהם הזעזוע מעצם הרעיון ותחושות ההשפלה והבושה של האונס הקבוצתי המצפה לאותן נערות מבני עמם. מעמד האישה בחברה הכורדית טוב לאין שיעור מהמקובל בעולם האיסלאם. הפשמרגה מגייסת לשורותיה גם נשים, ולא מעטים מהכורדים שאיתם שוחחתי ברשת מתפארים בכך ומציינים את הדמיון שבין הצבא הכורדי וצה"ל בתחום זה.

תומכים בישראל נגד החמאס

לשאלה מה קורה כיום לתושבי אזור סינג'אר, הם עונים כי הללו גורשו להרים, אך אנשי הפשמרגה הצליחו בסופו של דבר לחלץ רבים מהם ולהעבירם למקומות מקלט. מהשיחה עולה כי היותו של הצבא הכורדי מוסלמי-סוני לא הפריעה לו במבצע חילוץ בני כת היזידים, תושבי החבל, וכי הפשמרגה רואים עצמם כמגיני הכורדים, ללא הבדל דת או ארץ מגורים. "כולנו כורדים", הם מכריזים במידה לא מוסתרת של גאווה.

על רקע הסכנה הגוברת והולכת לחיי תושבי כורדיסטן, קיבל החבל תגבורת משמעותית מאלפי מתנדבים בני העדה שנהרו לעיראק מתורכיה, סוריה ואפילו מאיראן. אחד מאלה הוא מוסא, לוחם המחתרת הכורדית באיראן שהגיע ממדינת האייתוללות לארביל עם נשקו האישי, רובה סער מסוג קלצ'ניקוב וחגור קרב מהסוג ששימש את צה"ל בשנות השישים. הוא מציג אותו בגאווה מתובלת בקורט נאיביות: "אני מוכן להילחם בדאע"ש".

כשאני שואל את מוסא אם הוא לא חושש להתראיין לתושב "שיטאנה קוצ'ק", השטן הקטן בפרסית, הוא מגחך, ומצהיר: "אני חבר המפלגה הדמוקרטית [הכורדית – ג"מ] של איראן"; זהו ארגון אופוזיציה הנמצא כבר עשרות שנים בעימות עם המשטר השיעי בטהראן. יותר מאשר האמונה הדתית מעניינת את מוסא המחוייבות לערכי החופש והדמוקרטיה, ואת ישראל הוא רואה בהחלט ככזו. השניים מספרים כי הם עקבו אחר הנעשה בישראל בשבועות האחרונים, וכי רובם של הכורדים – והם נוקבים בשיעור של 60% – תומכים בישראל. הערכה זו, אם היא נכונה, מצביעה על תמיכה כורדית רחבה בישראל, גדולה אפילו מזו שבארצות-הברית.

ואכן, במסגרת "מלחמות הרשת" שהתנהלו לאחרונה ברשתות החברתיות קשה היה שלא להבחין בגולשים וגולשות בעלי שמות כורדיים שיצאו בגלוי להגנת ישראל, ולא אחת התעמתו בשל כך עם עמיתיהם ממדינות ערב, תוך שהם סופגים כינויי גנאי ונאצות עסיסיות. הדברים היו בולטים בייחוד בדף הפייסבוק של משרד החוץ הישראלי בערבית ובהקמת קבוצה משותפת של ישראלים וכורדים בה עודדו משתתפיה זה את זה. את ארי זה לא מפתיע: "ממשלת כורדיסטן אינה מצדדת בישראל או בחמאס, אלא תומכת בצדק. חמאס לא תקפה את הצבא הישראלי אלא את האוכלוסיה האזרחית, ומי שתוקף אזרחים הוא טרוריסט ועליו להיענש"; כך מסכם ארי בערבית פשוטה את המוסר שמאחורי מבצע "צוק איתן".

אשת פרלמנט יזידית בעיראק ממררת בבכי בדיון על המצב מול דאע"ש

לא כסף, לא מזון – צריכים נשק

וכך, בעוד תשומת לב הממשל האמריקני, האו"ם וארגוני זכויות האדם מרוכזת כולה בנעשה בעזה, ישנה התעלמות כמעט מוחלטת ממרחץ הדמים המתנהל בצפון עיראק. בני שיחי מתקשים להסתיר את אכזבתם מהמוסר הכפול של הקהיליה הבינלאומית שאינה משקיעה מאמצים לעזור לכורדים" אנחנו עכשיו לא נלחמים נגד מיליציה ולא נגד ארגון טרור, אלא נגד מדינה לכל דבר", כך הם מדגישים. ואכן, מדובר ביריב בסדר גודל מדינתי, אשר השתלט על כ-450 מיליון דולר במזומן שהיו בבנק המרכזי של מוסול, על חמישה שדות נפט גדולים, ועל ציוד צבאי של כמה דיביזיות.

מדברי המרואיינים ניתן ללמוד כי דאע"ש כבר החלה לקלוט את אמצעי הלחימה שנפלו שלל לידיה. "יש להם טנקים, רכבי שטח, צלפים", אומר ארי, "הכל אמריקני". הכורדים לעומתם מצויידים בנשק מיושן למדי מתוצרת סובייטית, אך על אף נחיתותם בכוח האש ובאמצעי לחימה הם מחפים במורל גבוה ובנכונות להילחם למען המולדת. הפשמרגה, כך הם מספרים, תוקף בימים אלו את בסיסי דאע"ש באזור מוסול ואף הסב להם אבדות ניכרות. ארי מדווח על 250 הרוגים ופצועים בבית החולים של מוסול, ושדאע"ש החלה במסע לגיוס תרומות דם. אם יש אמת בדיווח הרי שצבא דאע"ש לא היה מוכן למתקפה או לפחות – הופתע מעוצמתה.

כרגע צבא דאע"ש עסוק בהעמקת האחיזה באזור סינג'אר, ששימש עד כה סוג של "רצועת ביטחון" עבור כורדיסטן. כוחות הארגון מתדפקים כבר על שערי החבל, ולכולם ברור כי בשל המשך ההתנגדות של הפשמרגה עלולים הכורדים למצוא עצמם נלחמים על בתיהם. על-פי הפרשנות המחמירה של אנשי דאע"ש לשריעה, עצם ההתנגדות הכורדית לצבא ה"ח'ליפות האיסלאמית" הופכת אותם ל"מורתדון", היינו מוסלמים שחזרו בהם מדתם. לפי ההלכה האיסלאמית ה"מורתד", כמו סלמן רושדי,  גרוע מכופר מכיוון שאור האיסלאם כבר היה ברשותו והוא ויתר עליו. רק עונש אחד צפוי לאחד כזה שייתפס – גזר דין מוות. ניכר בארי ובמוסא כי הם מודעים בהחלט לחומרת מצבם. "אנחנו נילחם בהם" הם מצהירים. "אנחנו לא מפחדים למות", מזכיר ארי את אחת מסיסמאות הפשמרגה, אשר משמעות שמה היא "אלה המפנים את גבם למוות".

לבד בקרב על חייהם

נכונות ההקרבה אינה מסתירה את האכזבה מתגובת העולם למצבם. "אף אחד לא בא לעזרתנו, אנחנו לבד", אומר ארי. מוסא מוסיף, כי לא יעלה על הדעת שנשק מתוצרת ארה"ב, מעוז הדמוקרטיה העולמית, יהיה בידי הרוצחים והטרוריסטים של דאע"ש, בעוד הכורדים אשר מחוייבים לערכי הדמוקרטיה ולזכויות אדם, ייאלצו לעמוד נגדם חמושים ברובים מיושנים ובמוטיבציה בלבד. "נמאס לנו מהבטחות" הם קובלים. אם ישראל מצהירה על ידידותה לעם הכורדי, זה הזמן להפגין את הידידות במעשים ולא להסתפק במילים. העם הכורדי זקוק לישראל ולעזרה שלה בשעות הקשות הללו, והם מקוויים כי כפי שעשתה זאת בשנות ה-60, כך תפעל ישראל היום. לשאלה מה הם צריכים יש לשניים תשובה אחת: "אנחנו זקוקים לנשק" אומר ארי בקול תחינה, ומוסיף "לא לכסף, לא למזון, רק לנשק" מוסא שעומד לידו מהנהן בהסכמה. "ספר את זה לעולם, אף אחד לא מתעניין בנו, אני מתחנן בפניך לעשות משהו כדי ישמעו אותנו". היה זה הפעם תורי להנהן, וממש לא מתוך נימוס.

הכורדים עומדים כרגע בפני נקודת מפנה מכרעת. אויבם העיקרי הוא אחד הצבאות העשירים בעולם, צבא מנצח, המתחזק ומתגבר את שורותיו מיום ליום בלוחמים חדשים. "זהו צבא רב לאומי", הם מסבירים. "יש שם ערבים, יש אפגנים יש אפילו אירופאים", ועכשיו ידידיה הטובים ביותר של ישראל במזרח-התיכון על הכוונת שלהם.

מאז עריכת הראיון (חמישי, 7.8) התברר שדעת הקהל העולמית מתחילה להתעניין בגורל היזידים. מאמרים רבים התפרסמו בכלי התקשורת במערב, המזהירים בפני הג'נוסייד הצפוי להם. במקביל, מטוסים אמריקניים החלו בהפצצת כוחות דאע"ש באזורי הלחימה עם הכורדים. בחסות ההפצצות הצליחו הפשמרגה והמליציה הכורדית-תורכית להדוף את המתקפה של דאע"ש, ולראשונה בהיסטוריה (הקצרה) שלו – ככל הנראה גם להחזיר שטחים שכבש צבא המדינה האיסלאמית.

אך יש לקחת בחשבון שמדובר בהישגים זמניים בלבד. אין בכוונת ממשל אובמה לפתוח חזית לחימה חדשה במזרח-התיכון, ובסופו של דבר יהיה על הכורדים לעמוד לבד כנגד צבא המדינה האיסלאמית. שיתוף פעולה מוגבל למדי מתקיים בימים האחרונים בין צבא עיראק לבין הכוחות הכורדיים, המתבטא גם באספקת מזון למגורשי חבל סינג'אר, אך ספק אם הדבר יימשך לאורך זמן. בסופו של דבר על הכורדים יהיה להתמודד לבדם במשאבים מוגבלים למדיי עם מכונת ההרג המשומנת והעשירה של דאע"ש.

לא צריך דמיון רב כדי לדמיין מה יקרה לכורדים במקרה שהג'יהאדיסטים ינצחו: הוצאות להורג המוניות, אונס ברוטאלי של נשים והכחדת אחת הציוויליזציות הסובלניות והעתיקות של המזרח התיכון. במילה אחת – ג'נוסייד. אולי כדאי לשלוח לשם כוח ישראלי, והרי רק כך, כידוע, ניתן להסב את תשומת ליבו של העולם הנאור.