קול צלול, רב חכמה וניסיון, ותמיד תמיד מדויק. רן ברץ נפרד מפרופ' יקיר פלסנר, שהותיר אחריו חלל עצום בקהילה האינטלקטואלית הישראלית.
בשורה מרה וכואבת קיבלתי אתמול: פרופסור יקיר פלסנר נפטר ממחלה קשה, והוא בן 79 • קולו היה צלול, רב חכמה וניסיון, ותמיד תמיד מדויק
אני אדם ביקורתי מאוד, אבל הספיקו לי דקות ספורות בהרצאה של יקיר פלסנר כדי למלמל בהשתאות שדבר כזה עוד לא ראיתי, ושמדובר במרצה יוצא מן הכלל ונדיר. בשנים שעברו מאז, דעתי עליו רק השתפרה.
ליקיר הייתה קריירה אקדמית ומקצועית מרשימה מאוד, שעליה אני יכול לספר מעט מאוד ממקור ראשון. הכרתי אותו רק לפני כארבע שנים, כשהיה כבר אדם מבוגר, ואני מעדיף לספר על מה שחוויתי מממנו בעצמי.
פגשתי אותו כאשר חיפשתי, עבור סמינר שניהלתי אז בבר-אילן, מישהו שיוכל להרצות על הרעיון של 'מדינת הרווחה' וכיצד הוא ממומש בעולם ובישראל. יקיר הגיע לחדר ההרצאות, אחרי ששלח רשימת קריאה אינטנסיבית, ובמשך שלוש שעות הפיל את כולנו מהכיסא. ההרצאות של יקיר – ומאז אותה התנסות ביקשתי ממנו להרצות בכל הסמינרים שלי – שילבו שלושה יסודות שאפיינו אותו כדמות אינטלקטואלית: ניתוח כלכלי מדוקדק ומקצועי לעילא, הבנת הרעיונות והרקע ההגותי וההיסטורי לעומקם, ויכולת להסביר הכול באופן פשוט לקהל של לא-כלכלנים.
בשילוב התכונות הללו, לפחות ברמה הגבוהה שהציג יקיר, לא נמצא לו יורש בעולם האקדמי הישראלי. למרות שהיה מבריק ככלכלן ועשה קריירה מרשימה, הוא גם יגע וטרח לרדת לשורש הרעיונות הכלכליים והחברתיים העומדים בבסיס התרבות המערבית. ואחרי שהצטיין בשני אלו, הוא לא היסס להיפגש עם סטודנטים צעירים וקהלים אחרים, ולשתף אותם בממצאיו במרץ, חכמה והומור, ובאנלוגיות נפלאות, כמו למשל "משל הבירה" שהציג לנו והפך לאחד הדברים הראשונים שכתבתי ל'מידה'. איפה ישנם עוד אנשים כאלה?
יקיר היה סבלני ונוח ללמד ולדון גם מול קהל ביקורתי, וניהל את הדיון בכבוד והגיון, במיטב המסורת הליברלית. הסטודנטים היו מחזיקים אותו תמיד בשאלות בהפסקה שאחרי ההרצאה עד תחילת ההרצאה הבאה, והמשובים שקיבל מהם – אנשים צעירים ממנו בשלושה דורות – היו באופן עקבי מעולים ומעריצים. כפי שכתב לי היום סטודנט באחד הסמינרים: "איבדנו את המרצה הטוב ביותר לכלכלה".
בשנים בהן הכרתי אותו יקיר לא הפסיק לקרוא, לחקור ולהעמיק. הוא היה מפנה אותי לחיבורים וכותבים חדשים, וכתב ל'מידה' מאמרים מבריקים ומקוריים. הדבר האחרון שטרח עליו הוא כתיבת ביקורת על ספרו של פרידריך האייק 'חוקת החירות'. כתב היד של מה שכבר כתב לא מצוי בידי (עדיין), אבל חישבו על כך: אדם בן 79, שנאבק במחלה קשה, עסוק בקריאת חיבור ארוך ומורכב כל כך ועוד כותב עליו ביקורת. אני מאחל לעצמי זקנה אינטלקטואלית וחריפות שכל שכאלה.
יקיר מותיר אחריו חלל עצום בקהילה האינטלקטואלית הישראלית. קולו היה צלול, רב חכמה וניסיון, ותמיד תמיד מדויק ושקול. אם היה לי שקל עבור כל פעם שאמרתי בשנים האחרונות שלו היו לנו 20 יקיר פלסנרים צעירים ישראל הייתה בדרך הבטוחה להפוך לגן-עדן, הייתי יכול לפרוש לפנסיה.
למרות פער הדורות בינינו והיכרותנו הקצרה, אני חושב על יקיר כעל חבר ושותף, שהעניק לי תמיכה גדולה ואמונו היווה לי מקור כוח. למדתי ממנו הרבה, הן מהדברים שלימד והן מהדוגמא שהציב כמרצה וכאדם. יקיר האמין בעשייה מקצועית ואינטלקטואלית, והתנהלותו היוותה השראה עבורי ועבור כל מי שמעוניין לשלב מקצועיות, סקרנות והשפעה ציבורית.
בצער רב אני נפרד בכאב מאדם מבריק, מורכב ומעמיק, שכמותו קשה למצוא. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
בן אדם נפלא, צנוע , ומרצה מבריק ומעניין. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
התחברתי מאד למה שכתבת.. יהי זכרו ברוך