אובמה אוהד את האסלאם, והטרוריסטים חוגגים

חבר הקונגרס לשעבר, קולונל אלן ווסט בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי: אי אפשר להפריד בין המלחמה בטרור למלחמה באסלאם • יש רק פתרון אחד לארגונים כמו אל-קאעידה, דאע"ש חמאס וחיזבאללה: להשמיד אותם • אובמה הוא לא חסר-יכולת, הוא פשוט אוהד את האסלאם • הקהילה היהודית בארה"ב רוויית שנאה עצמית ולא עושה מספיק להלחם באנטישמיות • השחורים באמריקה הם המפסידים הגדולים של מדיניות אובמה, אבל הם לא מבינים את זה 

אלן ווסט, חבר המפלגה הרפובליקנית, חבר קונגרס לשעבר, קולונל עם רזומה עשיר, גיבור מלחמה אמריקני ואיש תקשורת פרובוקטיבי ופופולרי במיוחד הוא אחד הקולות החריפים ביותר בארצות-הברית נגד ממשל אובמה, ומהראשונים במערכת הפוליטית האמריקנית להצביע על סכנת האסלאם הרדיקלי.

בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי הוא עושה חשבון נפש על המסקנות שארצות-הברית הייתה צריכה להסיק מהמתקפה על מגדלי התאומים ב-9.11, ולא חוסך שבטו מאף אחד: הקהילה היהודית בארצות-הברית, ג'ורג' בוש, הקהילה האפרו-אמריקנית בה הוא גדל וכמובן – ברק אובמה.

"אובמה אוהד את האסלאם"

קולנל ווסט, איך אפשר להסביר את המדיניות של ברק אובמה במזרח-התיכון ואת העדפתו ל'אחים המוסלמים' ולקטאר על-פני ישראל?

"אני לא יכול להסביר את זה בשום דרך מלבד להגיד את האמת: הנשיא אובמה אוהד את האסלאם. ניתן להבין זאת דרך ההתנהגות שלו: לאחר שנבחר לנשיאות, שיחת הטלפון הראשונה שלו הייתה למחמוד עבאס ולא לבנימין נתניהו. הריאיון הראשון שהוא נתן היה לרשת 'אל-ערביה'.

באשר לתמיכה שלו ב'אחים המוסלמים'. כאשר הוא נאם באוניברסיטה בקהיר ב-2009, הוא היה זה שביקש שחברי 'האחים המוסלמים' ישבו במרכז בשתי השורות הקדמיות באודיטוריום. 'האחים המוסלמים' הם אויבים של החירות – הם אלה שרצחו את אנואר סאדאת שרצה להביא לשלום עם ישראל במזרח-התיכון. הנשיא אובמה תמך בממשלה של מורסי והוא איננו מראה את אותה התמיכה לממשלה של א-סיסי כיום במצרים.

תראה מה עושה הנשיא אובמה. הוא נכנס ללוב וערער את היציבות שם, וכעת קבוצות אסלאמיות שולטות במדינה הזאת ואנו איבדנו שגריר ושלושה אמריקנים נוספים, כאשר התקיפו מתחם שלנו בבנגאזי. בשלושת השבועות האחרונים פינינו את השגרירות שלנו מהמדינה, וכעת יש 11 מטוסים אזרחיים שנעלמו מנמל התעופה בטריפולי.

דבר דומה קרה ביחס לאיראן: נסוגנו מהסנקציות ומהניסיון למנוע מהם לפתח את תוכנית הגרעין שלהם. בנוסף, הנשיא אובמה לא תמך בתנועה הירוקה שקמה באיראן נגד מחמוד אחמדינג'אד והאייתוללות. לא רק זאת: הוא עבד עם קטאר על הפסקת האש עם חמאס, וגם שיחרר חמישה בכירים בטאליבן בחזרה אל האויב בשעה שהאויב עודנו נלחם נגדנו.

אלה המסרים שהנשיא שולח, הם מובנים היטב במזרח-התיכון. רבים כאן בארצות-הברית לא קולטים את זה, אבל הוא אוהד את האסלאם".

אתה חושב שאובמה לא באמת מבין את האסלאם?

"לא, לא, לא – הנשיא אובמה הוא לא חסר יכולת. כשהנשיא אמר ב-2008 שאנחנו במרחק חמישה ימים מלשנות את ארצות-הברית מהיסוד, הוא ידע בדיוק על מה הוא מדבר והוא ידע בדיוק באיזו אג'נדה מדובר. אני חושב שרואים את זה בכל ההחלטות שלו בנוגע למדיניות חוץ.

תראה איך אנחנו מקצצים בכל היכולות הצבאיות שלנו: הוא מקטין את היכולת שלנו להשפיע ולהתנהל בצורה גלובלית חיובית; הוא לא רוצה להתעמת מול הכוחות האסלאמיים. ירי מזל"טים לא מצביע על התמסרות לאסטרטגיה להבסת הטרור האסלאמי, אלו בסך הכל דקירות של מחט".

הקהילה היהודית בארצות-הברית מנותקת

אם אובמה אכן פרו-מוסלמי כפי שאתה מתאר, כיצד אתה מסביר את העובדה שהציבור האמריקני הצביע לו לקדנציה נוספת?

"ובכן, יש אנשים שיותר קשובים לתוכניות ריאליטי אמריקניות מאשר למציאות. כאשר יש תקשורת סוציאליסטית "מתקדמת" השותפה לדבר העבירה – כמו שיש לנו כאן באמריקה – זה מה שהצופים מתייחסים אליו. בשנת 2012 כשהנשיא אמר שאוסמה בן-לאדן מת ואל-קאעידה במנוסה, כולם קיבלו זאת כאילו זה אכן המצב.

היום אנו רואים בבירור את הכשלים האמתיים של מדיניות החוץ; אנו חווים את הכשלים האמיתיים שלו במדיניות הכלכלית ובמדיניות האנרגיה. אך למרות זאת עדיין יש תקשורת שמנסה להתייצב לימינו. וגרוע מכל, יש קהילה יהודית אמריקנית שעדיין תומכת בעוצמה בנשיא הזה, כאשר ברור לחלוטין שהוא רוכש בוז ומפנה את גבו למדינת ישראל. אני חושב שיש קרע בין יהודים ישראלים לבין יהודים אמריקנים בכל הנוגע לתמיכתם בנשיא הזה".

אפילו בממשלה הישראלית יש גורמים שמאשימים דווקא את נתניהו במתיחות מול ממשל אובמה. לטענתם הבנייה בהתנחלויות תורמת למתיחות.

"אני לא חושב שזה כלל מעניינה של ארצות-הברית לומר לראש-הממשלה נתניהו איפה העם שלו יכול לגור ולבנות בתים. זאת האדמה של ישראל ואני מסרב לקרוא לה 'הגדה המערבית'. זו יהודה ושומרון. אנחנו חייבים להפסיק להשתעבד לשפה ולתעמולה של אחרים.

כשישראל החליטה בשנת 2005 לצאת מעזה, מה הם קיבלו בתמורה? התגברות הטילים והטרור. אלה העובדות בשטח ואנחנו חייבים להתמודד עמן. אני מייחל לכך שאנשים יפסיקו לקרוא לזה 'התנחלויות' – בסך הכל מדובר בשכונות ובפרברים שאתם בונים. זאת טריטוריה בריבונות שלכם ואף אחד לא צריך להכתיב לישראל דבר בנוגע לכך".

ווסט מגלה רגישות גדולה כשזה מגיע לגילויי שנאה כלפי יהודים. בשבועות האחרונים, הוא הוביל כמעט בגפו קמפיין ברשתות החברתיות במחאה על העלאת מחזה אנטישמי בשם "מותו של קלינגהופר" באופרה בניו-יורק. המחזה מציג באור חיובי טרוריסטים מ'החזית לשחרור פלסטין' שרצחו את היהודי ליאון קלינגהופר, אשר היה מרותק לכיסא גלגלים במהלך חטיפת אוניית האצ'ילה לארו בשנת 1985. בשבוע הבא צפויה להתקיים גם הפגנה בנושא, הפעם לשם שינוי, בהובלת ארגונים יהודיים.

אתה סבור שהקהילה היהודית לא עושה מספיק כדי להילחם בגילויי אנטישמיות בארצות-הברית?

"לחלוטין. אני לא חושב שהם עושים מספיק. לא רק זאת, יש ארגונים כמו ג'יי-סטריט שיושבים בוושינגטון הבירה ומאפשרים למעשה את קיומה של האנטישמיות בארצות-הברית. הצד הזה של השנאה העצמית היהודית חייב להיפסק".

המלחמה נגד הטרור? מונח מזעזע

היום מלאו 13 שנה למתקפת ה-11 בספטמבר. האם ארצות-הברית והמערב הגיבו נכון לפיגוע?

"אני מאמין שהגבנו נכון, מכיוון שרדפנו אחר הארגון האחראי לאירוע, אל-קאעידה. בזמנו הברחנו אותם אל מחוץ לאפגניסטן, והאמצעים בהם נקטנו היו מאוד חשובים. אולם, לדעתי הורדנו את הרגל מהגז וסטינו מהמטרה במקום להמשיך ולהתמקד בטרור האסלאמי ותנועות הג'יהאד, אותם ניתן לכנות אסלאמו-פאשיזם.

הבעיה שיש לנו באמריקה מאז 9.11 ועד היום היא שניסינו לצמצם את הטרור האסלאמי לתוך הגדרה מאוד נוחה, כאילו שהכל זה אל-קאעידה. אנחנו לא מדברים על חיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי; על ארגוני 'אל-קאעידה בחצי-האי ערב', 'אל-קאעידה במגרב' וכן הלאה. כך אפשרנו לסרטן הזה לשלוח גרורות והוא נהפך לתנועה גלובלית.

המצאנו באמריקה מונח מטעה ומזעזע בשם "המלחמה נגד טרור". טרור זאת טקטיקה, אתה לא יכול להילחם בטקטיקה. זה בערך כמו להגיד שיצאנו למלחמה נגד הבליצקריג או נגד הקאמיקזות, שהם בסך הכל טקטיקות של האויב. יש באמריקה ובמערב תופעה של הכחשה המובילה למשחק מסוכן של תקינות פוליטית, שבמהלכו לא רוצים להכריז מי האויב האמיתי. אני חושב שהטרמינולוגיה הנכונה היא אסלאמו-פאשיזם או טוטליטריות אסלאמית. טרור זה רק כלי של התנועה הזאת.

בנוסף, אנחנו צריכים להבין מי השחקנים המדינתיים הראשיים – כמו איראן, קטאר, תורכיה וערב הסעודית – ולפעול נגדם כדי למנוע את המימון לתנועה הזאת".

האם אתה רואה את התעקשותו של הממשל האמריקני הנוכחי להבהיר שדאע"ש אינם חלק מהאסלאם האמיתי, חלק ממגמה זאת?

"זה חלק מהיחס המזלזל של הממשל הנוכחי. בוא נהיה כנים: יחס כזה היה קיים גם בממשל של ג'ורג' בוש שלא באמת הבין את התנועה והאידיאולוגיה מאחורי הג'יהאד ומאחורי הטרור. אם קוראים את הקוראן, את החדית' ואת הסוּרוֹת [פרקים בקוראן – א.פ] השונות מבינים שהטרוריסטים המוסלמים בסך הכל פועלים באופן בו הם מצווים לנהוג על-ידי הספרים הללו.

מאוד קשה להפריד את האסלאם מהטרור, אך הסיבה שאנו עושים זאת במערב היא מכיוון שלא נוח לנו להתעמת עם זה. כשיש תנועה שאומרת שהפעילות שלה מבוססת על הדת שלה, חייבים לקבל את האמת מאחורי האויב שלך ולהפסיק להמציא פנטזיות".

דין דעא"ש כדין חמאס

לפני שהפך לפוליטיקאי ולאיש תקשורת, שירת אלן ווסט לא פחות מ-22 שנים בצבא האמריקני. ווסט לחם בעיראק במלחמת המפרץ הראשונה והשנייה ולאחר מכן שירת כיועץ ביטחוני אזרחי באפגניסטן. הוא זכה בעיטורי גבורה וצל"שים שונים על מבצעים בהם השתתף.

שירותו הצבאי של ווסט הפך אותו ל'ביטחוניסט' מובהק. את השקפתו השמרנית לצד מסכת חייו ביטא ווסט בספרו בשם "שומר הרפובליקה", שהפך לרב מכר. בספר הוא טוען כי במערכת הבחירות הבאה אזרחי ארצות-הברית יחפשו "שומר לרפובליקה" שיחזיר את הביטחון הבסיסי ביותר לאזרחים וישקם את הרפובליקה, מכיוון שלדבריו "צמיחה היא חסרת משמעות אם אין ביטחון”.

לאחר שנקנס במהלך מלחמת המפרץ השנייה על כך שאיים על מחבל עיראקי בנשקו, בפרשיה שמזכירה במקצת את סיפור "דוד הנחלאוי", פרש ווסט מהצבא. בעדותו על הפרשייה הצהיר כי היה "רץ אל תוך הגיהנום עם ג'ריקן דלק ביד" כדי להגן על חייליו. במהלך הקריירה הפוליטית שלו לא שכח את עברו הצבאי ועדיין מתפקד בתור אחד הדוברים הבולטים ביותר למען זכויות חיילים ותיקים.

כמי ששירת בעיראק שנים רבות, מה לדעתך השתבש שם? האם ארה"ב הייתה יכולה למנוע את זה?

"בהחלט יכולנו למנוע את זה. הבעיה היא שיש לנו נשיא שמחויב לאידאולוגיה הפוליטית שלו יותר מאשר למציאות הגלובלית. הנשיא אובמה הרגיש שהוא נבחר בכדי לסיים מלחמות, אבל כפי שאפלטון אמר "רק המתים ראו את סוף המלחמות" .הנשיא יצר ואקום מסוכן כאשר החליט שלא לנסות להשיג הסכם בנוגע למעמד הכוחות ולא להשאיר כוח מאסף בעיראק.

כאשר ביקרתי בישראל באוגוסט 2011 במשלחת מטעם הקונגרס, נפגשנו עם ראש-הממשלה נתניהו. הוא הזהיר אותנו מנסיגה מוחלטת מעיראק בטענה שניצור ואקום, ואכן כך קרה: הנשיא אובמה נסוג, ויצר ואקום שאותו מילא דעא"ש. אנחנו ראינו את דעא"ש כבר בדצמבר ובינואר השנה כאשר הם השתלטו על אל-רמאדי, פלוג'ה ועל הפרובינציה המערבית של עיראק ולא עשינו כלום בעניין. יתרה מכך, הנשיא התייחס אליהם באמירה ידועה לשמצה כאל "ארגון זוטר", זאת כאשר ידענו בפירוש שזה לא המקרה.

כך אפשרנו לצבא הטרוריסטים הזה לגדול, לגייס פעילים ולהשיג שטחים נרחבים עד שכעת הם כמעט בגודל של ממלכת בריטניה. יש להם כוח פיננסי; הם השתלטו על תשתיות מפתח כמו שדות נפט וכיום מדובר בכוח מבוסס היטב שנצטרך להתמודד מולו. כוח זה, בסופו של דבר, יאיים על בעלת בריתנו הגדולה ביותר במזרח-התיכון – ישראל, והוא כבר מאיים על בעלת בריתנו השנייה – העם הכורדי".

לאחרונה הצהיר הנשיא אובמה בנוגע לדעא"ש: "אין לי אסטרטגיה". מה האסטרטגיה צריכה להיות?

"אין אף מנהיג מכובד שנעמד בבמה הגדולה ביותר בעולם ואומר שאין לו אסטרטגיה להתמודד עם אויב שכיום כבר ערף את ראשיהם של שניים מהאזרחים שלו ומבצע רציחות-עם שהעולם לא ראה כדוגמתם מאז שנות ה-40. זה נורא ואיום. וזה נראה עוד יותר רע כאשר הוא יוצא בהצהרה לתקשורת ושמונה דקות לאחר מכן הולך לשחק גולף. זה מה שהאויב רואה, והוא מבין שלא לוקחים אותו ברצינות ועל כן ממשיך להתקדם.

יש רק דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות עם דעא"ש והוא אותו הדבר שאנחנו חייבים לעשות עם חיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי, אנצאר אל-שריעה, אל-קאעידה וכל החזית של ארגוני הטרור האסלאמי והג'יהאדי: להשמיד אותם.

אתה יודע שבחלק הזה של העולם האויב מבין רק שני דברים: כוח ועוצמה. מה שקרה לאחרונה בין ישראל לבין חמאס, כאשר הממשל שלנו שוב לחץ על ישראל להוריד את הרגל מהגז, גרם לכך שאתם תצטרכו להתמודד עם המצב הזה מול חמאס במועד אחר. איך אפשר לקיים הפסקת אש עם ארגון טרור שהסיבה היחידה לקיומו הוא הריסתך?".

האפרו-אמריקנים סבלו הכי הרבה ממשל אובמה

כיום ווסט מחזיק בבלוג פופולרי, עמוד פייסבוק עם כמיליון ורבע עוקבים, מספר אתרי מעריצים לא-רשמיים ומופיע כמעט מדי יום בכלי התקשורת השמרניים בארצות-הברית. וכך, על אף שהפסיד בבחירות האחרונות לקונגרס, ווסט עדיין זוכה לפופולריות רבה. בראיון שנתן לאחרונה, ווסט לא פסל את האפשרות שיתמודד למשרת הנשיא ב-2016.

בינואר 2011, כאשר ווסט נבחר להיות חבר קונגרס מטעם פלורידה, הוא עשה היסטוריה והפך לנציג האפרו-אמריקני הראשון של המדינה (פלורידה) מזה 135 שנים. ווסט מאמין שהמקום הטבעי של אפרו-אמריקנים, יהודים ובני מיעוטים אחרים הוא במפלגה הרפובליקנית, על אף שציבור המצביעים שלהם נוטה כיום באופן מובהק לתמוך במפלגה הדמוקרטית. "קרן אלן ווסט", בראשה עומד ווסט, פועלת לעודד אפרו-אמריקנים וחיילים ותיקים למעורבות בפוליטיקה – בדגש על הימין האמריקני.

מדוע חשוב לך לחזק את ערכי השמרנות אצל הקהילה האפרו-אמריקנית?

"קהילות המיעוטים תמיד היו במהותם בעלי השקפת עולם שמרנית. אני מציין בספרי שבתחילת המאה הקודמת היה מחנך אפרו-אמריקני יוצא מן הכלל בשם בוקר ט. וושינגטון, שהחזיק באג'נדה בעלת שלושה עיקרים: חינוך, יזמות והסתמכות עצמית. שמרנות תמיד היוותה חלק יסודי מהקהילה האפרו-אמריקנית וזה מתבטא בערכים כמו אמונה, משפחה, חירות ואחריות אישית, שהם חלק מעקרונות השמרנות. הבעיה היא שהפסקנו לדבר על עקרונות בקהילה האפרו-אמריקנית.

כיום, על אף שאנשים הלכו להצביע לאירוע ההיסטורי של נשיא אפרו-אמריקני ראשון, הקהילה שסבלה ממנו הכי הרבה היא הקהילה האפרו-אמריקנית. רק ל-28% מהילדים האפרו-אמריקנים יש אמא ואבא בבית, שיעורי התעסוקה אצל צעירים אפרו-אמריקאים עומד על כ40% ושיעור האבטלה הכללי בקהילה האפרו-אמריקנית הוא בין 14 ל-15 אחוזים. הערים שלנו מתפוררות מבפנים, האלימות גואה במקומות כמו שיקגו, פילדפיה, דטרויט וגם בשכונה שאני גדלתי בה באטלנטה, השכונה של ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור.

עם כל החגיגות על הנשיא האפרו-אמריקני הראשון, מה הקהילה האפרו-אמריקנית קיבלה בתמורה לכך? מה הקהילה האפרו-אמריקנית קיבלה בתמורה לתמיכתה העיוורת באג'נדה הליברלית-סוציאליסטית המתקדמת של המפלגה הדמוקרטית? שום דבר! על כן, אנחנו חייבים שיהיו קולות שמסוגלים להכריז: זאת לא הדרך".

האם יש מסר שתרצה להעביר לקוראי 'מידה'?

"אני רוצה לומר שהמחויבות שלי לעם הישראלי לא קשורה בשום צורה לפוליטיקה, היא קשורה רק למי שאני. כנוצרי, עם ישראל הוא ביתי הרוחני ושתי הפעמים שבהן התאפשר לי לנסוע לישראל היו מאוד מרגשים עבורי ועבור אשתי. אנחנו מקווים לבוא בקרוב לבקר שוב בישראל, הפעם גם עם שתי הבנות שלנו".