קטאר מובילה את הרכבת לאל-אקצא

הח"כ הסורר עזמי בשארה ומנהיג חמאס ח'אלד משעל לא נחים לרגע • קריאת המפה הפוליטית של קטאר חושפת את חלקה של ממלכת הגז בהתססה ובליבוי המהומות של ערביי מזרח-ירושלים

"אחרי ניצחון המהפכה במצרים – כעת הפנים נשואות לשחרור אל-אקצא". את הדברים הללו אמר גדול פוסקי 'האחים המוסלמים' היושב בקטר שיח' יוסף קרדאווי עוד בפברואר 2011, כאשר בא לחגוג בכיכר תחריר בקהיר את הדחתו של אויבו המושבע הנשיא מובארכ. בכך הוא ירה את יריית הפתיחה בהידרדרות הנוכחית בירושלים.

עניין אל-אקצא היה ועודנו חשוב מאוד ל'אחים המוסלמים', הפייבוריטים של קטאר. אולם עד כה הם הותירו אותו "על אש קטנה", והניחו לשיח' ראא'ד סלאח מאום אל-פחם "לשמור על הגחלת". בעיניהם, לעניין אל-אקצא שמור עניין מיוחד, אבל הם ביקשו לקדם קודם כל את הפניית המרץ המהפכני בעולם הערבי לכיוון הפלת המשטרים הערביים, ואחר כך לאחד את העולם הערבי, שכבר יהיה בשלטון 'האחים', לכיוון כינונה של ח'ליפות מוסלמית שבירתה ירושלים, ומסגד אל-אקצא בליבה. לאורך השנים התבטאויותיו של שיח' ראא'ד סלאח, חבר במועצת חכמי האסלאם של שיח' קרדאווי, לא הותירו מקום לספק בכוונה הזאת.

אך אם שיח' קרדאווי היה זה שנתן את קריאת הכיוון, מי שמכין את התוכנית המפורטת הם שניים: מנהיג חמאס ח'אלד משעל, וחבר הכנסת הנמלט עזמי בשארה.

הסיבה לכך נובעת מאופי השלטון הקטארי: השיח' של קטאר תמים אל-ת'אני שונה מאביו חמד. לא ברור מדוע פרש חמד המנוסה מן השלטון, אבל בימיו היו השניים בגדר אורחים בדוחה אך רחוקים מחוג מקבלי ההחלטות. יתר על כן, היו ידיעות ששיח' חמד בכלל ביקש לשחרר את קטאר מן המועקה של אירוח משעל, ואף דרש ממנו לחפש מארח אחר. משעל היה בתהליך גישושים בסודאן ובאיראן עד שהתהפך הגלגל – שיח' חמד ויתר על כסאו לטובת בנו.

שיח' תמים הוא שליט לא מנוסה, ועד מהרה שני הפלסטינים הכריזמטיים "תפסו את אוזנו" של השליט הירוק. מבחינת ישראל, פירוש הדבר שבעוד קטאר של שיח' חמד התמקדה בהריסת מדינות ערב, תחת שיח' תמים היא תתמקד בהריסת ישראל – והרשות הפלסטינית ברמאללה.

רמאללה מחכה למשעל

אם יש דבר שמטריד ביותר את הלאומן הפאן-ערבי עזמי בשארה, הרי הוא תהליך הישראליזציה של ערביי ישראל, ביחוד הנוצרים. בשארה, ומפלגתו בל"ד, עומדים מאחורי מסעות השיסוי נגד האב גבריאל נדאף וההתגייסות הגוברת לשירות הלאומי ולצה"ל. הוא מכיר היטב את קווי השבר בגליל, והפרובוקציה שיצר עם קבוצת הכדורגל של בני סכנין הייתה מחושבת היטב. לא מן הנמנע אפוא שפרובוקציות דומות עוד לפנינו.

בעיה דומה מטרידה את 'האחים המוסלמים' לגבי ירושלים. שני סקרי דעת קהל של מכונים בינלאומיים חשפו את העובדה שרוב ערביי מזרח ירושלים מעדיפים להישאר במסגרת הישראלית, ולא להסתפח לרמאללה. מכון אמריקני מצא יחס של שני שליש-שליש לטובת ישראל, ומכון גרמני מצא כי 70% מעדיפים להישאר בגבולות ישראל. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם יומרות הח'ליפות שמתבססות על אל-אקצא, ומכאן שיש לחולל זעזועים שיעצרו ויהפכו על פיהם מגמות אלה.

כך, אחרי שמשעל התקרב מאוד לאוזנו של שיח' תמים, החלה להתגבש נוסחה חדשה לגבי עתידו של מנהיג חמאס: לא עוד חיפושי כתובות בסודאן או איראן – אלא ברמאללה.

אט אט החלו להתפרסם ידיעות בעיתונות הערבית – בהן ניתן לתת אמון – כי אמיר קטאר התחיל "לבחוש" גם ברמאללה, והוא מנסה לגבש קבוצת מנהיגות שתחליף את אבו מאזן. על-פי הידיעות הללו נבחנה האפשרות להקים "טריומווירט" – משולש הנהגה – שיורכב מבכיר פת"ח ג'יבריל רג'וב, מנהיג התנזים הכלוא מרוואן ברגותי וח'אלד משעל.

יש לזכור כי מוצאו של משעל הוא מן הכפר סילוואד שליד רמאללה, ומכאן שהוא מנהיג "גדתי" ובעל תביעה לגיטימית לרשת את אבו מאזן. גם ג'יבריל רג'וב מקורב מאוד לקטאר – דרכה הוא התחבר לארגון פיפ"א, שם הוא חותר תחת מעמדה של ישראל. קשרי פיפ"א עם קטאר ידועים, ועדיין ממתינים לחקירת האינטרפול סביב אישור אירוח המונדיאל באמירות הלוהטת מחום המדבר.

היו אלה דווקא מקורות ברמאללה שהיו הראשונים לזהות את טביעות האצבע של ח'אלד משעל באירוע החטיפה והרצח של שלושת הנערים הישראלים בגוש עציון – אירוע שהוביל גם למבצע 'צוק איתן', ובמבט רחב גם להידרדרות הנוכחית בירושלים. הם הסבירו כי משעל רוצה לפלס את דרכו אל הנהגת הפלסטינית דרך הטרור, ולא רק נגד ישראל.

לאחרונה פורסם כי ישראל הזהירה את אבו מאזן מפני תוכנית של משעל עצמו להתנקש בחייו, לצד הפיגועים נגד ישראל. אבו מאזן הנרעש אץ לאמיר קטאר כדי להתלונן, אך מדיניותו התוקפנית נגד ישראל בכל מה שקשור להליכה לאום והשמצת ישראל בעולם נותרה על כנה. אש"ף יודע כי לא רק ישראל על הכוונת של קטאר – גם רמאללה, אבל הם חלשים מכדי להתגונן. הם לא יכולים לעצור את החתירה הקטארית, כדי שלא יואשמו בבגידה בערכי האסלאם ובאינטרס הפלסטיני, וכדי שמלכי הגז ימשיכו להזרים כסף לרשות.

האם סעודיה תעצור את הסחף?

מי שכן יכול לעצור את קטאר הם סעודיה ומצרים, וגם בשאר אל-אסד מלא רגשי נקם על הריסת סוריה. יש לשים לב כי סעודיה לא הצטרפה למסע השיסוי הכללי בעניין ירושלים, וזאת מכמה סיבות. ראשית כמעצמה סלפית היא לא מאמינה בכלל במקומות קודשים חוץ ממכה, ורואה בהעצמת מרכזיותה של ירושלים סכנה על מעמדה. סעודיה כבר הוציאה כרטיס צהוב לקטאר שלא תתמוך בשום תנועה של 'האחים המוסלמים', כולל חמאס, וכרגע קטאר מתקשה לממן את חמאס בגלוי בגלל האיום הסעודי.

כדאי גם לשים את הדברים בפרופורציות. למרות הרעש התקשורתי, ולמרות הפיגועים הכואבים, בשורה התחתונה עד לרגע זה המזרח-ירושלמים לא נגררים למהומות גדולות בהמוניהם, כפי שראינו בפריס למשל. האירועים מצומצמים למקומות מסויימים ולבני תשחורת. גם העולם הערבי לא נגרר –  הוא שקוע בצרותיו. אבל אם הסעודים והמצרים ייווכחו כי "פרוייקט אל-אקצא" מתחיל לצבור תאוצה, מצרים, מן הסתם, תתבטא נגד ישראל. סעודיה, לעומת זאת, יכולה להיות זו שתשלוף לקטאר את הכרטיס האדום.