התעלומה הגדולה של הבחירות הקרובות הוא המרכז הפוליטי. האם יחברו לימין? לשמאל? או שמא יתגבש גוש מתואם שיוכל להרכיב ממשלה?
בחירות 2015 נולדו בשל מצב בעייתי וייחודי של הקואליציה הנוכחית; כמעט כל שותף בקואליציה ראה עצמו כמועמד לראשות הממשלה, ולכן התנהלה תחרות מתמדת אל מול בנימין נתניהו; כך בעיקר פעלו יאיר לפיד, נפתלי בנט וציפי לבני.
ככל שהזמן נקף, התחרות התעצמה וגרמה נזק קשה לתפקוד הממשלה: בנט התנהל כיו"ר האופוזיציה בתקופת מבצע "צוק איתן"; וכך התנהלו לפיד, ליברמן ולבני בתחילת מושב החורף כשלישייה עם מדיניות עצמאית. אך השיא היה בהצעת החוק לסגירת "ישראל היום", הבייבי של נתניהו, כאשר כל ראשי סיעות הקואליציה עשו יד אחת נגד נתניהו.
התחרות של מרכיבי הקואליציה על תפקיד ראש הממשלה הייתה קשה גם בשל מרכיב אובייקטיבי נוסף, קוטנה של סיעת ראש הממשלה וקואליציה שהייתה חיבור של שלש מפלגות בינוניות ואחת קטנה ('התנועה').
מבט על המפה הפוליטית בצעדיה הראשונים של מערכת הבחירות אינו מבשר טובות. נראה ששני המרכיבים, שרקחו את המצב הבלתי אפשרי לממשלה מתפקדת, עתידים לחזור על עצמם גם בממשלה הבאה.
הניתוח להלן הוא ניתוח ראשוני, ניסיון להבין את המערכה בראשית דרכה. בכדי לקבל תמונה טובה יותר, נצטרך להמתין למועד הסופי להגשת הרשימות, אז נדע מי הן הרשימות שמתמודדות ומי הם המתמודדים "המעניינים" ברשימות הללו.
גוש הימין
אם למדנו דבר חשוב מהשנה האחרונה, היא תזוזתו של אביגדור ליברמן מהגוש הימני אל מרכז המפה הפוליטית. מבחינה מדינית ליברמן מרוחק מ"הבית היהודי" ומבחינה אזרחית הוא מרוחק מאוד מהמפלגות החרדיות.
מרגע שתנועת הליכוד דחתה את הצעת האיחוד עם 'ישראל ביתנו', פנה ליברמן לדרך עצמאית, הפך לעומתי לראש הממשלה והחל בשיתוף פעולה פורה עם יאיר לפיד וציפי לבני.
לכן, מבט מפוכח על גוש הימין צריך לראות אותו ככולל ארבעה מרכיבים: ה'ליכוד', 'הבית היהודי', 'ש"ס' ו'אגודת ישראל'.
מבין המרכיבים הללו ניתן להעריך, כי 'ש"ס' ו'אגודת ישראל' יקבלו יחד בין 16 ל 18 מנדטים; 'הבית היהודי' מתחזק בסקרים, לכן באופן ממוצע נניח שהוא מקבל 15 מנדטים; ובאותו אופן יש להצמיד ל'ליכוד' כ 23 מנדטים.
בסך הכל, גוש הימין עשוי לקבל כ 54 מנדטים.
גוש השמאל
בכדי לקבל תמונה אמתית של גוש השמאל, נניח כי המפלגות הערביות יקבלו 11 מנדטים יחד וכי אין להתחשב בהן כרלבנטיות להרכבת ממשלה.
בגוש זה קיימות למעשה שתי מפלגות בלבד: מפלגת 'העבודה' ו'מרצ', שתי מפלגות סוציאליסטיות, המקשות עליהן לנהל מדיניות כלכלית שקולה ולכן קשה להכניסן לממשלה רצינית; כאשר מפלגת 'העבודה' סובלת מחדירה של אלמנטים של שמאל רדיקאלי, שלא מאפשרים לה להציג רשימה רלבנטית להנהגת המדינה.
בכל אופן, על-פי הסקרים בעת הזאת, יש להעניק לשתיהן יחד כ-20 מנדטים (14 'העבודה', 6 'מרצ').
גוש המרכז
ארבעה מרכיבים יש בגוש המרכז שנותרו לו כ-35 מנדטים. באופן זהיר ניתן להניח כי ליברמן, כחלון ולפיד יזכו ב-10 מנדטים כל אחד, ו'התנועה' בראשות לבני ב-5.
אם מחזירים את ליברמן לגוש הימין, אזי לגוש זה תהיה ממשלה באופן אוטומטי, אך נדמה שליברמן כבר "חצה את הרוביקון". הוא מבין שמדובר בגוש דתי מובהק שהליכוד מצוי בו במיעוט, המורכב משני מגזרים שעוסקים בטובת עצמם והמחויבים לדיכוי של כל מהלך ליברלי בתחומי החיים האזרחיים. נטיות אלו לא רלוונטיות למצביעי ליברמן, ואין לו שם עתיד פוליטי.
האם כחלון יחזור לגוש הימין? סביר להניח שלא. קשה לראות את כחלון מעניק לנתניהו עוד קדנציה, הוא יאבד את כל עולמו הפוליטי אם יעשה כך. בנוסף, גם הוא, כמו ליברמן, חצה את הקווים. הוא לא ימצא את עצמו בגוש הדתי-ימני וכל כולו אומר מרכז פוליטי.
לסיכום, על-פי המצב הנוכחי מסתמן כי המערכת הפוליטית תתארגן מחדש לפי המפתח הבא:
גוש ימין-חרדים: 54
גוש שמאל: 20
גוש מרכז:35
ערבים: 11
כחלון כוכב עליון
ניתן לראות בבירור כי משה כחלון הוא שחקן המפתח בבחירות האלה. אם המפלגה שיקים תתפוס את המומנטום של הבחירות, די שהוא יעביר מנדטים בודדים מגוש הימין לגוש המרכז בכדי לשנות את המפה הפוליטית, ואולי אף לסיים את הקריירה הפוליטית של נתניהו.
אך גם אם לא יעברו מנדטים לכחלון, מה הן האפשרויות של נתניהו להרכבת הקואליציה? איזה סדר יום אזרחי-ציוני יכול נתניהו לקדם כשהגוש שלו מורכב מרוב דתי פונדמנטליסטי? גם סדר היום המדיני של שותפיו, יקשה עליו לחבר גורם מגוש השמאל. שהרי מי במפלגת העבודה יסכים לשבת עם בנט, לוין, אלקין ודנון?
נשאר רק גוש המרכז. אך האם ליברמן וכחלון יסכימו לוותר על הדרך הפוליטית החדשה עבור נתניהו והחרדים? מסופקני.
וכאן מתברר כי גוש המרכז, הוא אולי הגורם החדש החשוב בפוליטיקה הישראלית: אם הגוש הזה יצליח לתפקד באופן מאוחד עם מטרות משותפות, הוא יוכל אולי לשחק את התפקיד הראשי במחזה, התפקיד של מרכיב הממשלה.
ומה יקרה בגוש הימין במידה ונתניהו יסיים את תפקידו?
בנט יכול להפוך לשחקן מרכזי בימין, הליכוד ייחלש ואז ייתכן והחרדים, שלא יסכימו להכפיף את עצמם לכיפות הסרוגות, יתנתקו מהגוש ויאפשרו לעצמם יותר חופש פוליטי בכניסה לקואליציות.
אלו אם כן, מסתמנים כגבולות המתאר הראשוניים של המערכה שלפנינו. האם המרכז הפוליטי יתפוס מקום מכריע בפוליטיקה הישראלית? האם מדובר במערכה האחרונה בקריירה הפוליטית של נתניהו?
המשחק מתחיל.
לא הבנתי על מה מבוסס שכחלון לא יחבור לנתניהו. אני לא רואה שום מניעה שכזו. בפועל לא היה ביניהם ריב פומבי. ליברמן לא יקים ממשלת שמאל. זה נכון שהוא מסוגל להצטרף לממשלה כזאת עם ממשלה כזאת כבר קיימת אבל להוות את הרוב היהודי עבור ממשלה כזאת הוא לא יוכל. מה שכן, חבירה בין ליברמן לכחלון יכולה להוות גוש ימין ציוני עבור נתניהו ללא החרדים. נתניהו כמובן יקיים ממשלה עם החרדים אבל ברגע שיש לו גוש ימין לא חרדי עם כחלון אפשר להכניס את ש"ס ואגודה במחירים סבירים.יש מקום לאופטימיות ימנית ציונית חילונית ליברלית זהירה.
ניתןח מעניין של המפה הפוליטית. הבעיה היא שאין בנמצא פוליטיקאי מרכז-שמאל שגוש זה מוכן להתלכד סביבו. אולי יסכימו ביניהם על רוטציה בראשות הממשלה.
ליבני לא מרכז. שמאל ודי קיצוני
המרכז לא יוכל להקים ממשלה.
.כל אחת מהמפלגות תהיה עם כ10 מנדטים
ואז יבוא האגו ליברמן ימליץ על לפיד? לפיד ימליץ על ליברמן? שניהם ממליצו על כחלון?
תיאום יותר סביר הוא המלצה של בנט על נתניהו ואז נותר לצרף עוד 2 או 3 מפלגות בינוניות שס,אגודה,ישראל ביתנו , יש עתיד.
בכסאות מוסיקליים אף אחד לא רוצה להשאר בחוץ כאשר המוסיקה נגמרת ולכן מפלגות המרכז-חרדים יעשו שריר יתמקחו ובסוף יכנסו לממשלה.
לא ברור על מה הכותב מסתמך כשהוא קובע באופן נחרץ שליברמן כבר לא ימין אלא מרכז. כמו כן, הוא משייך את החרדים אוטומטית לימין, למרות שדרעי היה בקואליצית אוסלו, ומבחינה כלכלית החרדים הם משובטים של מרץ. בין כחלון לביבי הכותב פוער תהום, שוב, ללא שום הסבר מלבד טענה שמדובר בהתאבדות פוליטית (למה? לפיד הצטרף לביבי ולמרות שהסקרים לא מאירים לו פנים, הוא לא נמחק, אלא נותר בעל כח משמותי של לפחות 10 מנדטים).
הכותב מאוהב ב"מרכז" אבל האמת היא שאין מרכז. יש ימין ויש שמאל, ויש שמאל שמתבייש להזדהות כשמאל, ולכן קורא לעצמו "מרכז".
מעניין שתמיד אומרים "מרכז שמאל" ו"ימין". כבר ההתבטאות הזאת גורמת להטייה מחשבתית. למה לא לומר "שמאל" ו"מרכז-ימין"? נשמע הרבה יותר הגיוני, גם במהות וגם בצליל.
לא ממש ברור איך הכותב מגדיר שמאל וימין. החרדים בימין? ליברמן במרכז? על איזה עולם? אם כל מי שמכיר בפתרון שתי המדינות הוא שמאל אז כנראה שהליכוד מלא בשמאלנים. כל השאר מלא באבחנות טריביאליות או בניחושים די מופרכים (כחלון לא יכנס לממשלה של נתניהו? באמת?). בקיצור, אתה חייב לי את שלוש הדקות שלקח לי לקרוא את המאמר.
בואו נגדיר רגע מה זה מה:
שמאל מדיני זה נסיגה מיו"ש כעדיפות עליונה.
מרכז זה כניסה גמישה למשא ומתן עם הפלסטינים עם אורך רוח ותנאים ששמים בעדיפות עליונה את ביטחון ישראל.
. ימין מדיני זה ההתנחלויות וארץ ישראל השלמה כעדיפות עליונה
ניתן לשים לב למספר מסקנות:
1.
ימין ושמאל שמים בראש סדר העדיפויות שיקולים שאינם פרגמטיים אלא דוגמטיים ואוטופיים והם מוכנים להקריב על מזבחם את ביטחון המדינה.
2.
מרכז ימין יעשו מדיניות ימין ויעדיפו לבנות את מעלה חתולים
, ג' בכל מחיר מדיני ודיפולמטי אפשרי כמו שהיה עכשיו.
3.
רוב הציבור הישראלי נמצא במרכז. לא שמים את חמערת המכפלה
בראש שמחתנו, ולא מזמרים שירים של ג'ון לנון.
סתם רוצים מדינה בטוחה ונעימה
מסקנה- דרוש גוש "מרכז מרכז"
אין שום הצדקה שנוותר על שטחים מהארץ לטובת שארית הפלטה העות'מאנית, לא מגיע למחבלים הארורים האלו כלום.
לפי ההגדרה הזאת מפלגת העבודה ומרצ הם ימין.
בממשלות של רבין וברק המשיכו לבנות ביו"ש כרגיל.
אבל רןב מכריע של העם כבר הבין שאין תוחלת במו"מ, כלומר לא ממש מתנגדים,אבל מבינים שהוא לא יפתור דבר. אז מה בדיוק לא-אוטופי, לא-דוגמטי ומרכזי במרכז הדמיוני שלך? האם ה'מרכז' לא אמור להיות במרכז?
הנה כמה זמן נשאר עד שתהיה כאן ממשלה נורמלית שלא נסחטת על ידי כל מיני שוליים
http://online-countdown.he.downloadastro.com/tools/#1426572000000_157XpNeh15nXp9eZ150g15zXp9eY16ggLSDXlNeV15zXm9eZ150g15zXlNem15HXmdeiISDXkNeg15Ag16nXqtek15U=
מי שעוזר לפרק מחנה לאומי, לוקח קולות טבעיים על טיקט חברתי(בעצתם יחצ"נים), מועדד אותנו להיות פילגש מדיני של אמריקאים והאירופים הוא שמאל נטו, אין מרכז!
אם כבר הימין הוא תמיד שם את האנשים מאזור השוליים להיות במרכז!
יש לי הצעה אחרת: שמאל זה כל מי שמקבל חררה מהרעיון של מדינה יהודית, ימין זה כל מי שחושב שזה סבבה. לפי זה, ולפי חלוקת המנדטים של הכותב, השמאל כולל את הערבים, מרץ, עבודה, לבני ולפיד שהם ביחד 46 מנדטים, וכל השאר ימין. . 74 ח"כים לימין מאפשרים להקים ממשלה יציבה ללמדי. למשל: ליכוד בנט ליברמן כחלון. לפי הכותב זה רק 58, אבל זה די
קרוב כדי לצפות שזה יהיה אפשרי עם תוצאות האמת.
קשה לראות על מה הניתוח הזה נסמך.
א. ה'ימין' כאן הוא לא באמת 'דתי-פונדמנטליסטי' ולא ממש מעוניין בשינוי הסטטוס קוו, ומכל מקום, איני רואה עוינות אמיתית מצד ליברמן או מצביעיו כנגד הדת. נראה שהכותב נסמך על סטריאוטיפ ישן על רוסים במקום על המציאות.
ב. קשה לראות מדוע קהל מצביעיו של כחלון ינטוש אותו אילו יפנה לקואליציה עם נתניהו. הם בוחרים בו על מצע חברתי בסופו של דבר, לא מדיני. ובמקרה הזה, הטענה מוזרה עוד יותר: מצד אחד, כחלון אמור 'לגנוב' קולות מהימין. מצד שני, אותם קולות בדיוק אמורים להתנגד לישיבה עם המפלגה הקודמת שלהם – שהם שקלו להצביע לה…
לדעתי, בסופו של דבר נראה שכחלון יגנוב לא פחות מהשמאל ומהמרכז. מצביעיהם יראו שמדינית הם במיעוט, ולכן ירצו אם כבר להשפיע על המדיניות הכלכלית.
כתבה משונה. ליברמן נהיה מרכז – מתי זה קרה? על הכסא הנמוך של הטורקי? ועכשיו החרדים שייכים לימין – זה חדש! הרב עובדיה התגלה לדרעי ואסר להחזיר שטחים?
מה שבטוח הוא שיש סלט גדול של מפלגות, וזה רע מאוד לעם ישראל. ממשלה שעושה – גם אם טועה יכולה לתקן. ממשלה שלא יכולה לעשות כלום היא לא דמוקרטיה, כי אז קיצוניים משני הצדדים קובעים את הטון, בדילים בחשיכה, או בשימוש צבוע בשופטינו המהוללים
האשמים הם בוחרי שמאל ומרכז שאיבדו את הדרך ופוררו את מפלגת העבודה. כשיהיה גוש שמאל רציני גם הימין יתלכד יותר. מפלגת שלטון עם חמישים מנדטים יכולה להשפיע ולתקן, בניגוד לממשל הרופס וההפכפך בעשור האחרון
שום מרכז פוליטי רציני, מצביעי ליברמן (כמוני למשל) בבחירות הבאות יצביעו הבית היהודי
עכשיו חשבו מסלול מחדש ..