משבר המדעים בחינוך הישראלי

החינוך למדעים בישראל מצוי במשבר עמוק, בשל מערכת תמריצים בעייתית העומדת בפני התלמיד הניגש לבגרויות

מה עובר על החינוך המדעי בישראל? נתונים המתפרסמים לראשונה ב'מידה' מעידים על בעיה חמורה. זאת ועוד, את הבריחה של תלמידים יהודים מן המקצועות המדעיים מלווה דעיכה גם במקצועות הליבה: ספרות, היסטוריה, ותנ"ך. מה מסביר את התופעה המדאיגה, ומה עושה משרד החינוך כדי להתמודד איתה? התשובות לפניכם.

מאז 2004 זכו ארבעה חוקרים ישראלים בפרס נובל לכימיה. בעוד שהצופה מן החוץ בטוח מן הסתם כי ישראל היא מעצמת מדע, בפועל לוותה כל אחת מהזכיות הללו בכתבות רבות בהן התריעו ראשי המדענים בישראל על הזנחה שיטתית ותקצוב דל של לימודי המדעים, המבשרים על עתיד מדעי וכלכלי מזהיר הרבה פחות.

העתיד כבר כאן

הטבלה הבאה, המתפרסמת כאן לראשונה, לקוחה מתוך מסמך פנימי שהגישה ב-2010 המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך לשר החינוך גדעון סער. הטבלה סוקרת את אחוז הנבחנים במקצועות המדעיים השונים בכל מגזר בישראל, מבין כלל תלמידי י"ב באותו מגזר בשנת 2009:

1

הטבלה מציגה את הפערים העצומים בין החינוך הערבי והדרוזי ובין החינוך היהודי (הממלכתי והממלכתי-דתי יחד) ומראה כי אחוז הניגשים לבגרות בתחומים מדעיים במגזר היהודי הוא זעום. הפער הגדול מתגלה בעיקר בכימיה; שיעור הניגשים במגזר הערבי גבוה פי שלושה מאשר במגזר היהודי. האם התלמידים היהודים משקיעים את זמנם במקצועות הליבה האחרים? התשובה שלילית; הטבלה הבאה מראה כי בשני העשורים האחרונים ניכרת דווקא צניחה בכמות הניגשים לבגרות בהיסטוריה, בתנ"ך ובספרות.

2

מה מסביר את הנתונים המפתיעים הללו? על-מנת לקבל תשובה, יש לבחון התפתחות מעניינת שחלה בבחינות הבגרות בעשורים האחרונים.

אינפלציה של בחינות בגרות

בכמה מקצועות נערכות כיום בחינות בגרות בישראל? את השאלה הפשוטה הזו הפנה השנה מבקר המדינה למשרד החינוך. אך מתברר כי במהלך השנים הצטברה בישראל כמות כזו של בחינות בגרות, עד שגם במשרד החינוך איבדו את הספירה. לפי בדיקת המבקר, כפי שפורסם בדו"ח האחרון שלו, עולה כי מספר בחינות הבגרות כיום עומד על כ-151 מקצועות, הכוללים, בין השאר, מגדר, משפטים, אדריכלות וקרימינולוגיה, שנלמדו בעבר רק באקדמיה.

151 המקצועות מחולקים למעשה ל-650 שאלונים שונים עליהם נבחנים התלמידים, כאשר שליש מהמקצועות הם מקצועיים כגון קוסמטיקה ומלונאות, והיתר מקצועות עיוניים. ברוב גדול של המקצועות – 124 – תלמיד הניגש לבגרות של 5 יחידות מקבל באקדמיה בונוס של 25 נקודות, ללא הבדל בין בגרות בפיסיקה או כימיה לבין קוסמטיקה ומגדר.

האם כמות כזו של בחינות מקובלת בעולם? מרכז המידע והמחקר של הכנסת מצא כי ישראל היא מדינה חריגה ביותר: מתוך 17 מדינות שנבדקו, ברוב המוחלט של מדינות מספר מקצועות הבחירה לבגרות לא עלה על 50, ובעשר מדינות אף לא על 31. רק בבריטניה ונורבגיה קיימים יותר ממאה מקצועות לבחירה בבחינות הבגרות.

קריסת המדעים המדויקים

כיצד קשורה כמות הבחינות להידרדרות בלימודי המדעים? הסבר ראשוני הוא כי מספר הבחינות הגדול דורש השקעה רבה מצד משרד החינוך, וזו באה על חשבון המקצועות המדעיים ומקצועות ליבה אחרים. אלא שזוהי הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה יותר היא מערכת התמריצים שמציבה המערכת בפני התלמיד. למעשה, גם לתלמיד המוכשר ביותר אין היום כל תמריץ לעשות בגרות במקצועות כמו פיסיקה או כימיה. את אותו בונוס הוא מקבל על השקעה פחותה במקצועות קלים הרבה יותר, שמקנים לו ציונים גבוהים יותר. אגב כך נדחקים לשוליים גם מקצועות ליבה שאינם מדעיים, כהיסטוריה ותנ"ך.

קינן
פרופ' אהוד קינן

במערכת ההשכלה הגבוהה לא קשה למצוא מי שמתריע בעניין דעיכת החינוך למדעים בשנים האחרונות. נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, טוען כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה חדה ברמת הידע של הסטודנטים המתקבלים לטכניון, בעיקר במקצועות בסיסיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה. תלונות דומות נרשמות בחוגים מדעיים רבים באוניברסיטאות. פרופ' אהוד קינן מהטכניון, המכהן כנשיא החברה הישראלית לכימיה ויו"ר ועדת המקצוע לכימיה במשרד החינוך, מסביר:

בורסת הציונים של משרד החינוך היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כמשקיעים זריזים, מאתרים התלמידים והוריהם, לפעמים גם בסיוע המורים, את המקצועות שיתנו להם תשואה מקסימלית במאמץ מינימלי. קיים היצע מדהים של מקצועות שוליים, המציעים ציונים גבוהים ותעודות הצטיינות במחירי מציאה.

לטענת קינן, הדבר פוגע באיכות הסטודנטים הממשיכים מאוחר יותר באקדמיה:

הבועה הזאת מתפוצצת ברעש, כאשר אותם גאונים של אבא ואמא פוגשים במציאות ומגיעים בלתי מוכנים ללימודים אוניברסיטאיים. רבים מהם לוקים, לא רק בחוסר ידע, אלא גם בהעדר הרגלי למידה וברדידות מחשבתית.

קינן מוסיף נקודה מהותית וחמורה לא פחות: מיעוט הלומדים לבגרות בתחומי המדעים מוביל בהמשך למיעוט מורים בתחום. לטענתו יש רק 16 מורים לכימיה מתחת לגיל 31, כאשר סך המורים למקצוע הינו פחות מ-800 וגילם הממוצע הינו 51. ומה קורה במגזר הערבי? לפי מחקר של הכנסת הגיל הממוצע של מורי הכימיה במגזר זה עומד על 40 בלבד, ופער גילאי המורים בין המגזר היהודי והערבי נשמר גם בשאר המקצועות המדעיים.

גם המחקר "דורכים על יהלומים: פוטנציאל המצוינות הלא ממומש של ישראל", שנערך לאחרונה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד החינוך, מציג תמונה בעייתית לפיה 38% בלבד מתלמידי חטיבות-הביניים שהצטיינו במקצועות המדעיים-טכנולוגיים בחרו לגשת לבגרות במקצועות הללו ברמה מורחבת (שני מקצועות מדעיים). המנהל למדע וטכנולוגיה של משרד החינוך מודה כי "נראה שבעשורים האחרונים מערכת החינוך הישראלית לא מצליחה לייצר שכבה רחבה דיה של תלמידים מצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה".

פרמי
פרמילאב, מעבדת חלקיקים באילינוי

הנתונים העגומים הללו מלמדים כי אינפלציית הבגרויות הביאה את מדינת ישראל לעברי פי פחת. ישראל, שעתידה תלוי במדעים, טכנולוגיה והייטק, חייבת לשנות את מדיניות הבגרות שלה מן הקצה אל הקצה, לעודד ולתגמל באופן משמעותי תלמידים הפונים ללמוד מדעים.

פוליטיקה במבחן הבגרות

בעיית ריבוי הבגרויות איננה חדשה. כבר בשנת 2004 התריעה ועדת דוברת על ריבוי המקצועות. לפי המתואר בדו"ח המבקר, גם יו"ר המזכירות הפדגוגית עד לפני כשנה, ד"ר צבי צמרת, ניסה להילחם בתופעה במהלך כהונתו. אלא שהמשוכה הפוליטית התבררה כגבוהה מדי.

באוגוסט 2009, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד שר החינוך, הציג גדעון סער לפני הממשלה והכנסת את התכנית "ממשלת ישראל מאמינה בחינוך", שבה הדגיש את היעד של צמצום מספר מקצועות הבחירה. בוועדת הכנסת באוגוסט 2009 הצהיר סער: "יש היום יותר מדי מקצועות במערכת. היעד שלנו לצמצם ב-25% את מקצועות הבחירה". אלא שדו"ח מבקר המדינה לשנת 2009 הראה כי השר צמצם מקצועות מועטים, וגם זאת רק בתחום המקצועי: שלושה מקצועות בוטלו ועשרה אוחדו לכדי חמישה. מנגד, בתחום העיוני נוספו ארבע בגרויות. לשאלת מבקר המדינה מדוע לא צומצמו מקצועות, השיב השר בפברואר 2012:

ישנה תפישה חינוכית ברורה העומדת מאחורי ההחלטה להשאיר מגוון רחב של מקצועות … הרציונאל נובע ממטרות החינוך בישראל להשאיר במעגל הלומדים אוכלוסייה רחבה והטרוגנית.

כפי שהעיר המבקר, היעד לצמצם את המקצועות אינו מתיישב עם התפיסה החדשה. יתרה מכך, לאחר שיושב ראש המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת, לא הצליח לשכנע את סער להפחית את כמות המקצועות, הוא ניסה להוביל מהלך להעדפת מקצועות הליבה והמקצועות המדעיים. לפני כשנה, בעקבות מאמציו, הודיעו האוניברסיטאות שרק שישה מקצועות ליבה, מלבד מתמטיקה ואנגלית, יקנו לתלמידים הנבחנים ב-5 יחידות בונוס של 25 נקודות: היסטוריה, ספרות, תנ"ך, פיסיקה, כימיה וביולוגיה. אך גם מהלך זה בוטל על-ידי השר כעבור זמן קצר.

צמרת
ד"ר צבי צמרת מקבל תעודה הוקרה מראש הממשלה והנשיא; צילום: לע"מ

במאמר שפרסם צמרת לאחרונה בכתב העת כיוונים חדשים הוא מספר כך:

נלחמתי נגד המספר העודף של המקצועות לבגרות משך שנתיים – ודבר לא השתנה. הצעתי לשר למנות ועדה שתתמודד עם ריבוי המקצועות – והוא סירב. כשסיפרתי זאת לאחד העובדים הבכירים הוותיקים במשרד זה אמר לי בפשטות: "מה אתה רוצה? … מרגע ששר נכנס לתפקידו, ראשו ורובו מרוכז בדבר אחד: הוא חושב על הפריימריס העתידיים".

לכך מצטרפת העובדה שלא תמיד מנחים את המדיניות החינוכית השיקולים המהותיים ביותר. למשל, בנובמבר 2009 הוסיף סער את מקצוע האיטלקית לבחינות הבגרות, לרגל ביקור ראש ממשלת איטליה בישראל. מבקר המדינה קבע כי ההחלטה התקבלה ללא התייעצות עם הגורמים המקצועיים, והוטלה – בשל היעדר משאבים מתאימים – על מרכז מקצוע השפה ערבית. טענות המבקר לא מנעו מסער לגרוף את הדיווידנד הפוליטי: בספטמבר 2011 הוענק לו תואר כבוד יוקרתי מטעם נשיא איטליה, בנימוק שהשר "קידם את לימודי האיטלקית במערכת החינוך הישראלית ויצר את האפשרות להיבחן לבגרות בלימודי האיטלקית".

החלטות גורליות

מובן כי סער אינו לבד בהפקרת החינוך המדעי ומקצועות הליבה. שרי החינוך בשני העשורים האחרונים פעלו דרך קבע באופן דומה. כל הגורמים המקצועיים, כולל השר עצמו, מתריעים כי חייבת להיערך רפורמה בבגרויות, אך זו מבוששת לבוא. השרים משועבדים לאחוז עולה של זכאים לתעודת בגרות, לתקשורת חסידת שוויון, ולמשרד עתיר-תקציבים אך מסורבל ומסובך במיוחד.

אפשר אולי להתעודד מכך שסער שינה דעתו שוב, ומקים כעת "ועדה לבדיקת מבנה בחינות הבגרות", שתפקידה לבחון "את האפשרות לצמצום מספר הבחינות". הועדה אמורה להגיש מסקנותיה בדצמבר הקרוב. מה גרם לסער לשנות את דעתו בשנית? שמא הצהרתו של יאיר לפיד, פחות מ-24 שעות קודם לכן, כי בממשלה הבאה יפעל לצמצום דרסטי של מספר הבגרויות? אוי לה למדינה שכך מתקבלות בה הכרעות חינוכיות גורליות כל כך.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. המאמר מנסה לנפח עיוות מקומי לרמת בעיה לאומית.
    למרות העובדה שמספר הבגרויות מוריד את מספר הניגשים לבגרויות מדעיות, בכדי לקונן על כך שזה משפיע על רמת המדע יש לבחון מדדים אחרים לגמרי הקשורים דווקא באקדמיה הישראלית ולא בבתי הספר.
    יש אולי מתאם בין מספר התלמידים שעושים בכך בגרות לבין מספר הסטודנטים, אבל מצד שני, העובדה שתלמידים לא צריכים להיאבק עם מקצועות כאלה בתיכון ובכל זאת יכולים להיכנס לאוניברסיטה ולהשקיע שם את המאמצים שלהם יש לה גם השפעה חיובית.
    הבעיתיות בשיטה הישראלית נעוצה בעצם זה שכולם מבקשים ללכת לאוניברסיטה ומכך נגזר הצורך לעצב את הלימודים התיכוניים כך שיאפשרו זאת תוך התחשבות בהטרוגניות התלמידים.
    שינוי חברתי שיוריד את התלות בלימודים אוניברסיטאיים ומבחני כניסה רלוונטים לכל מקצוע (בניגוד למדדים הכלליים הנהוגים היום של ממוצע ופסיכומטרי) ישחררו את הלחץ המיותר מעל התיכונים ויאפשרו להקנות חינוך יותר טוב ורחב.

    יותר מזה, מפתיע לראות את ההתקפה הזו דווקא ממי שכתב גם את : https://mida.org.il/?p=2819
    שם הוא נימק היטב כיצד בעצם המצטיינים בישראל במצב מעל הממוצע ומדוע זה מדד החשוב יותר להתפתחות המדע..

    1. בניה
      שים לב שבמאמר הזה אני מראה שגם מתוך המצטיינים אחוז נמוך ממשיך בלימודי המדעים לבגרות וכמובן שזה מקרין על ההמשך באוניברסיטה. הדברים שאתה כותב הם נכונים על הבעייתיות שכולם צריכים ללכת לאוניברסיטה וזה מה שיוצר את הבעיה שיש מליון בגרויות אבל בשביל להעמיק בנקודה הזו תצטרך לחכות למאמר ההמשך

  2. אריאל
    בתור מישהו שלמד בתיכון ברמת חמש יחידות מתמטיקה ופיסיקה
    .ולצערי לא הייתה מגמת כימיה בתיכון
    ויצע לי גם לסיים שני תארים אקדמאיים וגם לתרגל באוניברסיטה הפתוחה מדעי המחשב.

    לצערי אתה מספר על סימפטום לבעיה אחרת, גיל ההתבגרות והפרעות הקשב. והרמה הנמוכה של הנוער.
    היום תלמידים פחות בוגרים ומתקשים במשימות קשות שכוללות קריאה של תוכן והבנת הניקרא חלק גדול מהתלמידים לא שולטים בכלל בחשיבה מילולית וכמותית
    הם לא יכולים להתמודד עם מדע, יצא לי ללמד שיעורים פרטיים
    והתלמידים (והריהם) ציפו להצליח במתמטיקה אחרי שיעור של חצי שעה בזמן שילדים בני שבע עשרה לא שולטים בפעולות בשברים ואחוזים ואינם יכולים להציב ערכים במשוואה.

    אז מה תשלח אותם לבצע אלגברה וקטורית בבגרות בפיסיקה ? הם בקושי משתמשים ב4 פעולות חשבון
    התלמידים האלה לא יוכלו להתמודד עם נגזרות ואינטגרלים