האסטרטג של נתניהו: כך הבאנו לניצחון הימין

הבחירות הסתיימו ושלב הניתוחים שלאחר מעשה רק התחיל. מרבית תשומת הלב ממוקדת, כמובן, במהפך המדהים של הליכוד ב-96 השעות האחרונות שלפני ההצבעה. ארבעת החודשים שקדמו לניצחון ידעו עליות ומורדות שחסרים את הדרמה של קו הסיום, אבל חשיבותם אינה פחותה.

אלי פישר שוחח עם אהרון שביב, אסטרטג פוליטי אנגלי-ישראלי שעבד בקמפיינים בארצות-הברית, אירופה וישראל, ומתמחה במיוחד במפלגות מרכז-ימין במרכז אירופה ובמזרחה. שביב לא רק מספק לנו נקודת מבט על קמפיין הליכוד מבפנים, אלא גם זווית בינלאומית המעמידה את ישראל בהשוואה למדינות אחרות.

הקמפיין של V15

קמפיין הליכוד השקיע מאמץ רב בתנועה V15, שהגדירה את עצמה "בלתי-מפלגתית" ושמה לה למטרה להחליף את ראש הממשלה; נחשפו קשריה הכלכליים של הקבוצה ל-OneVoice, עמותה אמריקנית הממומנת על-ידי משרד החוץ האמריקני.

כסף זר ממלא תפקיד חשוב בפוליטיקה הישראלית בימינו, חרף חוקי מימון המפלגות. אין ספק שהקמפיין של נתניהו זכה לתמיכתו של שלדון אדלסון כמו גם של העיתון 'ישראל היום'. איפה עובר הגבול? באיזה שלב מאבד מימון זר את הלגיטימיות שלו?

"יש לשאול את השאלה הזאת הן מבחינת החוק הישראלי והן מבחינת החוק האמריקני. לפי החוק הישראלי, אסור להשתמש במימון זר כדי לתמוך במפלגה או במועמד. V15 לא תמכו במועמד, מבחינה טכנית. הם התנגדו לנתניהו וגינו אותו אבל לא תמכו במועמד ספציפי. האמת היא שאין לנו מושג אם הדבר חוקי במסגרת החוק הישראלי. הגשנו שאילתה למבקר המדינה, וההחלטה אמורה לצאת סמוך להקמת הממשלה הבאה. אם מבקר המדינה יחליט שזה חוקי, אני מסופק אם יתקנו את הפרצה הזאת. אם הפרצה תישאר כמו שהיא, הכול עומד להשתנות מכאן והלאה. בקמפיין הבא נראה יותר ויותר תנועות במימון זר, שאינן תומכות במועמדים ספציפיים אלא תוקפות את יריביהם. אני חושב בפועל על הקמת גרסה ימנית לבחירות הבאות. בכל מקרה, זו הייתה ההזדמנות הכי טובה של V15. הם הקדימו את כל השאר והיתרון הזה לא יישמר להם לפעם הבאה.

"מבחינת החוק האמריקני, כידוע לך, מתקיימת חקירת סנאט בנושא. במהלך הקמפיין, ארגון 'קול אחד' שינה את מעמדו החוקי מ-501c 3 ל-501c 4 שיאפשר לו לשמור על מעמד של עמותה אבל לעסוק בפעילות פוליטית מוגבלת. הדבר מעיד על כך שהם חוששים שמא הם עברו את הגבול. עניין המימון על-ידי משרד החוץ האמריקני הופך את הסיפור למורכב יותר. אנחנו יודעים שהסנאטורים קרוז וזלדין דורשים בדיקה. צריך לראות מה קורה".

בשנת 2012, ניהל שביב קמפיין בשם iVoteIsrael, שנועד לעודד אזרחי ארצות-הברית המתגוררים בישראל להצביע בבחירות לנשיאות. למרות שמממני הקמפיין נותרו בעילום שם, ההנחה הרווחת היא שהכסף הגיע ממקורות רפובליקניים. הנחת היסוד הייתה כי הרצת קמפיין "צאו להצביע" באזור בו מתגוררת אוכלוסייה הנוטה לתמוך במועמד מסוים, אך אחוז ההצבעה שלה נמוך, יכולה לסייע למפלגה בעקיפין, ועדיין להותיר את מארגני הקמפיין לא מזוהים מפלגתית.

אף שאינך יכול להודות בכך, ברור שקמפיין "צאו להצביע" בקרב אמריקנים המתגוררים בישראל נתן לרומני יתרון, כשם שברור שקמפיין "צאו להצביע" באזורים ערביים יפגע בביבי. מה ההבדל?

"לדעתי, אין שום פגם בקמפיין "צאו להצביע", רק מעלות. זו דמוקרטיה. אבל יש הבדל גדול בין עמותה אמריקנית שמנסה לגרום לאמריקנים המתגוררים בחו"ל להצביע חרף היעדרותם בבחירות אמריקניות, ובין עמותה אמריקנית שמנסה לגרום לאזרחים זרים להצביע בבחירות זרות. iVoteIsrael נערך אמנם בארץ זרה, אבל היה אמריקני לחלוטין: הוא פנה לאזרחים אמריקניים שיצביעו בבחירות האמריקניות. V15 השתמשה בכסף אמריקני כדי להתערב בבחירות זרות".

היית מעורב בקמפיינים פוליטיים בכל רחבי העולם. האם אתה מכיר מאמצים דומים של כוח מרכזי להשפיע על בחירות? עד כמה המקרה של ישראל ייחודי?

"יש ניסיונות התערבות במקומות רבים. בדרך כלל, מדינות לא דמוקרטיות מנסות להשפיע על בחירות במדינות דמוקרטיות. עמדתי בקשר עם לקוח פוטנציאלי בטייוואן, אבל נאלצנו לוותר כי לטייוואן יש חוקים נוקשים לגבי התערבות חיצונית בבחירות. מובן מדוע הם חוששים מהתערבות סינית. גם רוסיה, למשל, מנסה להתערב בבחירות במדינות ברית המועצות לשעבר.

"ככלל, המקרים הללו נחשבים להפרה בוטה של ריבונותה של מדינה אחרת. המקרה של V15 היה שונה כי בגלל שהם מנצלים פרצה בחוק, הכול התבצע בגלוי. הם אפילו לא ניסו להסתיר לאיזה מחנה הם שייכים. זו כנראה הסיבה מדוע הם הקלו ראש בשימוש בכספים אמריקניים. ההבדל הנוסף הוא שככל הידוע לנו, הממשל האמריקני לא היה מעורב בבחירות האלה. עמותה שקיבלה מימון ממשרד החוץ האמריקני הייתה מעורבת בבחירות בישראל ויש כאן בעיה, אבל הנושא הוא ניצול לרעה של כספי ממשל. אין שום דבר שמעיד שהייתה כאן הנחייה של הממשל האמריקני. בדרך כלל, כשממשלה חזקה מתערבת בבחירות במדינה קטנה, היא עושה זאת בריש גלי או בהצנע. בטיוואן, סין עושה זאת בהיחבא. בהונג קונג, שבה סין חייבת לאשר מועמדים לתפקיד המושל, אין ספק שישנה התערבות. V15 לא משאיר עקבות של בא-כוח מדינה זרה.

"זה לא אומר שממשל אובמה לא רוצה להוריד את ביבי מהשלטון – הם בהחלט רוצים. הם רוצים מישהו שייכנע ללחץ הבינלאומי, מישהו שישתף אתם פעולה, שידע להתפשר. אנשים מעריכים שהם לא אוהבים את ביבי כי הוא ימני, אבל זה לא הסיפור. העמדות שלנו לא שונות במיוחד ממועמדים אחרים או מראשי ממשלה קודמים. אבל הוא הפגין יכולת עמידה בפני הלחץ הבינלאומי וזה מה שלא מוצא חן בעיניהם".

מה לא עבד – ומה כן – בקמפיין הליכוד

נחזור לקמפיין הליכוד: ההפגנה ברגע האחרון הייתה מרשימה, אבל לאחריה נרשמה ירידה אטית בסקרים – מהובלה בטוחה למדי לתחושה ממשית שהמחנה הציוני ינצח בפער משמעותי. איפה הייתם עד השבוע האחרון?

"תחילת הקמפיין הייתה חזקה. סרטוני ה'ביבי-סיטר' התקבלו היטב. הובלנו לאורך זמן, אבל איבדנו מומנטום כשההתקפות האישיות החלו, בעיקר נגד שרה נתניהו. מהרגע הראשון, מה שהדאיג אותנו הוא שאף שרוב האנשים רצו את ביבי בראשות הממשלה הבאה, הם הרגישו שהם יכולים להצביע למפלגה קטנה ובכל זאת לקבל את ביבי. בתחילת דצמבר, ערכנו קבוצות מיקוד בקרב אנשים שתכננו להצביע לכחלון ולבנט. העלנו את השאלה הבאה – הגיע יום הבחירות. המרוץ צמוד, וכחלון לא הודיע על תמיכה באף מועמד. אתה מתעורר חולה – חום, כאבי ראש, בלאגן. מה אתה עושה? יותר מ-70 אחוז אמרו שהם יקומו מהמיטה להצביע ביבי.

"לאור זאת, פיתחנו תכנית מגירה למקרה שניפול בסקרים. קראנו לה 'אריזה הפוכה'. אם אנשים חושבים להצביע לכחלון או לבנט כדי לקבל את ביבי, רצינו לגרום להם להרגיש שהם יכולים להצביע לביבי ולקבל את בנט וכחלון. בדצמבר, פיתחנו את המסר והחדרנו אותו לירכתי התודעה שלהם. השאלה הייתה מתי להוציא אותו לפועל. החלטנו להוציא אותו לאחר פרסום הסקרים האחרונים.

"התקשורת החלה לבקר אותנו על יצירת היסטריה ומה לא, אבל נתניהו הרגיש בטוח לממש את האסטרטגיה הזאת כי בחנו אותה וידענו שהיא תעבוד. בשלב זה, הכול הוטל על כתפי נתניהו. הוא שמר על המסר הזה ונתן 40 ראיונות בתוך 96 שעות. עברתי הרבה קמפיינים וזה הרשים אותי מאוד".

הקמפיין של רוב המפלגות התמקד במצע הכלכלי – הפחתת יוקר המחייה, הפחתת מחירי הדיור, שיפור הרווחה וכו'. הליכוד לא נכנס לתחום הזה בכלל. מדוע? והרי נתניהו היה יכול לבקר בקלות את צעדיו של לפיד כשר אוצר ולזקוף לזכותו את בלימת מדיניות הרסנית כמו מע"מ אפס על דירות חדשות, למשל. 

"האמנו בכל ליבנו שהבחירות יוכרעו בסופו של דבר על הנושאים הקלאסיים של שלום וביטחון, וזה מה שקרה בסוף. זה חלק מה'אריזה ההפוכה' שלנו. בסוף הקמפיין, כולם ידעו שכחלון יהיה חלק מהממשלה הבאה, וביבי הבטיח לו את משרד האוצר. הוא בעצם אמר, תראו, הממשלה הבאה תצטרך לטפל ביוקר הדיור. אם זה מה שמדאיג אתכם, אתם מכוסים – כי כחלון יהיה בפנים. לכן אפשר להחליט אם רוצים ממשלת ימין או ממשלת שמאל. לו כללנו את נושא הדיור בקמפיין שלנו, היינו נפגעים. כולם יודעים שהפתרון הוא לבנות יותר דירות. אין פתרון קסם וגם לא הבדל גדול בין המפלגות. בימין, כלכלת צד-היצע תמשול בכיפה.

"רצינו להניע מצביעים להצביע לפי הדנ"א הפוליטי שלהם – ימין או שמאל לפי סוגיות שלום ובטחון. תראה את מפלגת העבודה. הייתה להם מנהיגה, שלי יחימוביץ', אשת שמאל אמיתית בתחומי כלכלה וחברה. והם החליפו אותה ביצחק הרצוג, יונה שמבחינה כלכלית לא נמצא בשמאל או בימין. ואז הוסיפו את לבני, שתואמת לפרופיל הזה. סדר העדיפויות היה ברור מאוד. במובן מסוים, ביבי נפל קורבן להצלחתו. מאז 2009, כשביבי נבחר  לראש ממשלה, העולם עבר סערות כלכליות ומשטרים באזור קרסו. נשארנו אי של יציבות למרות הכול, ואפשרנו לאנשים לדאוג לגבי דברים כמו מחיר מעדן חלב".

ש"ס ויש עתיד הן המפסידות הגדולות של הבחירות, אבל לא ראינו מאמצים למשוך קולות ממרכז המפה הפוליטית או מש"ס המפוצלת שאיבדה את הסמל המאחד שלה, הרב עובדיה יוסף. 

"לדעתי, לקחנו מנדט מש"ס אבל ללא מסר ממוקד אישית. בגלל שאלי ישי היה בתמונה, לא רצינו ללכת לכיוון הזה. התמקדנו במרכז כשהפכנו את הבחירות לשאלה 'הם או אנחנו', ביבי או לבני והרצוג. שמחנו שהמרכז הצטמק אבל זה בעיקר בגלל השמירה על המסר לגבי שלום ובטחון".

הליכוד ועליית הימין באירופה

מהיכרותך עם הפוליטיקה הפרלמנטרית באירופה – איך המגמות שם משתקפות בפוליטיקה בישראל? לדוגמא, שובן של המפלגות הלאומיות: החזית הלאומית בצרפת, מפלגת החרות בהולנד ו-BJP בהודו, ועוד. האם שובו של הליכוד הוא חלק ממגמה עולמית?

"בכלל לא. המפלגות הללו, למעט BJP, הן קודם כל פופוליסטיות וימניות מתוך כוונה לפעול על הרגש. הליכוד הוא מפלגת מיין-סטרים במלוא מובן המילה, ונתניהו כלל אינו פופוליסט. כדי להבין מה אני מגדיר פופוליזם, אני מציע לבחון את המחנה הציוני. הם הבטיחו להילחם בעוני, לתת מענקי קרקעות לכל זוג צעיר. 'יש עתיד' היא מפלגה פופוליסטית להחריד בהצעות הכלכליות שלה, היא משתמשת  בידוענים ובכריזמה של כוכב כדי לקדם את המסר שלה. אני עובד עם מפלגות מרכז-ימין, חלקן תנועות לאומיות, כמו הליכוד. אני פועל נגד מפלגות ימין פופוליסטיות כמו אלה שתיארת".

ישראלים מכירים בעיקר את המערכות הפוליטיות אצל שכנינו ובארצות-הברית, וישראל שונה מאוד מכולן. מה לגבי דמוקרטיות פרלמנטריות אחרות? איזו מדינה דומה לישראל בנושא הזה?

"הדמוקרטיה הקרובה אלינו ביותר מבין שכנינו היא קפריסין. כמו ישראל, קפריסין הייתה נתונה למנדט הבריטי ומתמודדת עם סכסוך טריטוריאלי משמעותי. ברוב הדמוקרטיות, ציר הימין-שמאל כלכלי בעיקרו. ישראל וקפריסין יוצאות דופן מבחינה זו. בקפריסין, חלוקת ימין ושמאל נקבעת לפי דרכי ההתמודדות עם התביעות של טורקיה. הימין פחות מוכן להתפשר, והשמאל כן. בנוסף, הפרלמנט מפולג מאוד ומורכב ממפלגות קטנות רבות".

מה לגבי הדמוקרטיות החדשות של מרכז ומזרח אירופה? אלה מתמודדות עם מיעוטים לאומיים המאיימים על האופי הלאומי של המדינה.

"אחת מהסוגיות האלקטוראליות המרכזיות בליטא כיום קשורה לאות "w". בשפה הליטאית האות הזאת אינה קיימת, אך היא קיימת בשפה הפולנית, ובליטא ישנו מיעוט גדול של אזרחים ממוצא פולני שרוצים להשתמש באות "w" במסמכים רשמיים. זו אחת מהסוגיות המקומיות שם, אך היא הפכה למקור למתח בין פולין וליטא.

"אין ספק שישנו גבול ברור בין השמאל, אשר מוכן לוותר על חלק מהייחודיות של הזהות הלאומית כדי להיות חלק מאירופה, והימין הלאומי, אשר מזדעק כנגד הכרסום בזהות הלאומית. אך באופן כללי, ניתן לומר שהמיעוטים זוכים לייצוג הולם. ההונגרים ברומניה מיוצגים על ידי מפלגות משלהם, ולכן המתיחות אינה בולטת. הבעיות מתעוררות כאשר קמה תנועת מיעוטים שדוגלת בבדלנות, הזוכה לתמיכה של מדינה שכנה".

מה לגבי סוגיות הגירה שמאיימות על הלכידות?

"מדינות רבות במרכז ומזרח אירופה סובלות דווקא מבעיה הפוכה: של הגירה החוצה, ולא פנימה אל תוך המדינה. לדוגמא, ברומניה ובולגריה יש בעיה של בריחת מוחות. הבחירות עוסקות בדרכים בהן ניתן להשאיר את האנשים בתוך המדינה ולהחזיר את אלה שעזבו. הם לא מודאגים לגבי הגירה של מיעוטים. הכוחות הקולוניאליסטיים הישנים של מערב אירופה, אלה שאימצו את מדיניות ההגירה הליברלית כמעין כפרה על חטא ניצבים בפני הגירה בקנה מידה גדול, בייחוד מארצות מוסלמיות.

"בהקשר זה, ההבדל המהותי בין ישראל לאירופה טמון בכך שבמדינת ישראל נושאים אלה נחשבים מקומיים גרידא, בעוד שבאירופה הם המצב יותר מורכב: מדיניות שקיימת במדינה אחת תשפיע על מערכת היחסים שלה עם שכנותיה ועם האו"ם. לישראל אין גבולות פתוחים עם אף אחת משכנותיה, ויש מעט מאוד הגירה החוצה או פנימה. באירופה, לעומת זאת, אנשים חוצים גבולות על בסיס יומי. בנוסף, אף אחת משכנותיה הערביות של ישראל אינה רוצה למשוך יותר מדי תשומת לב לאופן שבו ישראל מתייחסת למיעוט הערבי שלה, מפני שהן יודעות שהערבים בישראל לא רוצים לעזוב לשום מקום אחר, מכיוון שהם נהנים מזכויות רחבות הרבה יותר מהאזרחים בכל מדינה ערבית אחרת. יחסיה של ישראל עם שכנותיה אולי תלויים בבעיה הפלסטינית, אך לא בסוגיה של המיעוט הערבי בישראל".

ולבסוף, השאלה שמדאיגה כל ישראלי: האם הגויים אוהבים אותנו? האם העמדות של מדינות מזרח אירופה לגבי ישראל קיצוניות כמו שמוכר למשל בצרפת ומדינות סקנדינביה? וברמה אישית יותר, האם אתה מסתיר את היותך ישראלי יהודי?

"ישנה דואליות קלאסית. הם מעריכים את ישראל בענייני ביטחון, היי טק ויכולת שכלית. הם רואים בישראל מדינה מצליחה שכדאי לחקות. אך עדיין יש לא מעט חשיבה אירופית קלאסית לגבי יהודים, וזה לא נעים. כאשר אני נפגש עם לקוח פוטנציאלי, אני פותח בבדיחה. איש אחד דופק על הדלת של הרב שלו בשעה שתיים לפנות בוקר ואומר שחצי מהכבשים שלו מתו. הרבי מסתגר בחדר העבודה שלו וחוזר עם פתרון: תפריד בין הזכרים לנקבות. למחרת בלילה, הסיפור חוזר על עצמו: חצי מהכבשים ששרדו מצאו את מותן. לאחר הרהור נוסף בעניין, הרבי מציע להפריד בין הכבשים הלבנות לנקודים וטלואים. בלילה השלישי, האיש חוזר ומודיע ששוב כמות הכבשים שלו הצטמצמה בחצי. 'יש לך הצעות נוספות, רבי?' הוא שאל. הרבי עונה, 'יש לי עוד שפע של הצעות. השאלה היא זו: כמה כבשים נשארו לך?'

"אני מציב את הרבי בתפקידו של אסטרטג ויועץ בצורה קלילה והומוריסטית, אך גם כדי להניח את הסוגיה היהודית על השולחן בו במקום. אם הדבר יהווה מכשול, מוטב לדעת זאת בהתחלה ולא באמצע הדרך. יש פוליטיקאי סלובקי שהותקף באכזריות בגלל קשריו איתי, והבעיה העיקרית איתי היא שאני יהודי. הפוליטיקאי איננו יהודי, למרות שיש לו שם משפחה יהודי, משהו שדומה לליפשיץ. יש להם אתר המוקדש ל'חשיפת' הקשרים שלו, ושם הם טוענים שאני מעין סוכן ביון ישראלי. הם גם מציגים באתר תמונה שלי. לא מדובר בתמונה אחת מיני רבות שאפשר למצוא בקלות ברשת, אלא בתמונה שלי ביום החתונה שלי, עומד מתחת לחופה ולובש קיטל. ברור מה הם מנסים להשיג. אני חושד שהפסדתי לקוחות פוטנציאליים משום שאני יהודי, אך למען האמת, אני רק יכול להגיד תודה. אלה אינם האנשים שאני רוצה לעבוד איתם. לכן אני חושף את המוצא היהודי שלי מיד בהתחלה".