בכל המהומה אף אחד לא שואל את השאלה האחת, הפשוטה והמתבקשת ביותר: לא הגיע הזמן לשחרר את גלגלצ מהצבא?
שרת התרבות מירי רגב קוראת לגלגלצ "תחנה אליטיסטית" ומבקשת לבצע רפורמה • בתגובה אומר לה שר הביטחון יעלון שאין לה סמכות לגעת בתחנה צה"לית • אך בכל המהומה אף אחד לא שואל את השאלה האחת, הפשוטה והמתבקשת ביותר: לא הגיע הזמן לשחרר את גלגלצ מהצבא?
השבוע התפרסמו בעיתונות כמה הצעות לשינוי בדרך פעולתה של גלגלצ. הצעות אלו נולדו בעקבות יוזמתה של שרת התרבות מירי רגב לגוון את הרכב רשימת ההשמעה ("פלייליסט") בשידורי התחנה, כך שיושמעו בה יותר שירים עבריים בכלל, ויותר שירים בסגנון ים-תיכוני או מזרחי בפרט.
הצעה אחת, שירדה מהר מהפרק, כוללת תכנית להקמת תחנה צבאית נוספת, שלישית במספר, שכל לוח השידורים שלה יוקדש להשמעת מוזיקה עברית. הצעה אחרת עוסקת בהגדלת כמות השירים העבריים המושמעים בתכניות השונות, ואילו ההצעה השלישית – עניינה שינוי הרכב "ועדת הפלייליסט", שקובעת את רשימת השירים המושמעים.
ודאי שאלתם את עצמכם: מהו בעצם אותו "פלייליסט"? או במילים אחרות, מי קובע לנו מה השיר שיתנגן לנו בראש בשבוע הקרוב?
ובכן רשימת השירים המושמעים בתחנה בין השעות שש בבוקר ועד עשר בלילה נקבעת על בסיס שבועי – בכל יום רביעי מתכנסת "ועדת הפלייליסט" על-מנת להאזין לשירים חדשים מישראל ומהעולם. בהצבעה פנימית היא קובעת אילו שירים מתוכם יושמעו החל מתום הישיבה ועד לישיבה הבאה, כעבור שבוע; אילו שירים ותיקים ישארו, באיזה מינון הם יושמעו ובאילו תכניות. שירים יכולים להיות מושמעים על בסיס יומי – עד שלוש פעמים ביום – או בתדירות נמוכה יותר. שיר חדש נכלל ברשימת ההשמעה בין שלושה לחמישה שבועות כשתדירות השמעתו הולכת ופוחתת עם הזמן.
העניין שמעורר הרכב רשימת ההשמעה של גלגלצ מובן. זוהי תחנת הרדיו המואזנת בישראל. לא בכדי נאבקו מאיה בוסקילה ויוצרים אחרים למען השמעת שיריהם בתכניותיה של התחנה. כמו כן, גלגלצ ממומנת לא רק מכספי חסויות אלא גם מכספי ציבור דרך תקציב הביטחון. על-פי הנתונים שהצלחנו להשיג, בתחילת העשור תקציב התחנה עמד על 12 מיליון ש"ח – 2 מיליון שקלים מתקציב המדינה ועוד כ-10 מיליון מחסויות. לפיכך גלגלצ נתפסת כתחנה ציבורית, ואין זה מפתיע שאותו חלק בציבור שאוהב מוזיקה מזרחית מצפה מראשי התחנה להשמיע יותר שירים בסגנון זה.
בשביל מה בכלל צריך את זה?
אולם סוגית הרכב רשימת ההשמעה (כמו גם סוגית עלותה של התחנה) היא משנית ביחס לשאלה גדולה וחשובה יותר, שלא זכתה לתשומת לב ציבורית מספקת ושממנה נגזרות שאלות נוספות: מדוע יחידה בצבא הגנה לישראל צריכה לעסוק בהפעלת שידורי מוזיקה, כמו גם בדיווחי תנועה ובמאבק לאומי בתאונות הדרכים?
שאלה זו הייתה צריכה להישאל כבר בשלב שבו הועלה הרעיון להקים את התחנה. כאשר הוקמה גלגלצ בשנת 1993, בשיתוף פעולה בין גלי צה"ל לבין הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה, היא נועדה לשדר מוזיקה של "אמצע הדרך" ולהשמיע תשדירים למאבק בתאונות הדרכים ודיווחי תנועה. גם אם יש ביקוש לשידורי מוזיקה קלה בקרב חיילי צה"ל, צריך היה לתהות האם ישנה הצדקה להקצאת תדר נוסף לצה"ל על חשבון מפעילים אזרחיים על מנת להיענות לביקוש זה? האם לא ניתן היה להגדיל את מספר תכניות המוזיקה בגל"צ עצמה? יותר מכך, האם לא ניתן היה לספק ביקוש זה באמצעות ערוצי שידור אזרחיים – ציבוריים ומסחריים כאחד?
באשר למאבק בתאונות הדרכים ולדיווחי התנועה, הרי שאם ישנו צורך להיאבק בתאונות הדרכים בצה"ל ומחוצה לו ולעדכן את הנהגים על המצב בכבישים, האם הכרחי לעשות זאת באמצעות ערוץ רדיו צבאי נוסף? האם לא יכול היה משרד התחבורה לקנות זמן פרסום בערוצי השידור הציבוריים והמסחריים? האם לא יכול היה הפיקוד הצבאי להיאבק בתאונות בצה"ל באמצעות שידור תשדירים בגל"צ עצמה?
כמו כן, יש לציין שתי בעיות נוספות. האחת היא העובדה שעל אף היותה של גלגלצ ערוץ שידור צבאי, מוקצות כיום בלוח השידורים השבועי שלו שש שעות בלבד להעדפות הרדיופוניות של חיילי צה"ל – במסגרת התכנית "קולות החיילים". בנוסף, הפופולאריות של התחנה הביאה למצב אבסורדי שבו עורכים מוזיקליים בתחנה צבאית במדינה דמוקרטית השפיעו ומשפיעים במידה ניכרת על תעשיית המוזיקה המקומית באמצעות ההחלטה אילו שירים של אילו אמנים יושמעו במסגרת הפלייליסט ואילו לא.
אף שההכרעה בדבר זכות קיומה של גלגלצ בתוך צה"ל פשוטה יותר מההכרעה בדבר קיומה של גלי צה"ל בכללותה, נראה שרבים ממעצבי דעת הקהל מקבלים ללא עוררין את החיבור המשונה בין גלגלצ לצה"ל משל היה חוק טבע. במקום להקדיש משאבים לעיסוק בהרכב הפלייליסט של התחנה ובהרכב הוועדה שקובעת אותו, טוב יעשו מקבלי ההחלטות בצה"ל, בממשלה ובכנסת אם ייתנו לה "תעודת שחרור" מהצבא ויפה שעה אחת קודם.
למה בכלל צה"ל זקוק לתחנת רדיו
בעבר, היה צורך לאמצעי תקשורת אל הכוחות בשטח ע"י סיסמאות פומביות וכן דרכים להעלות את המורל לחיילים במוצבים מרוחקים
היום יש אמצעי תקשורת מגוונים וגלי צהל חדל להיות ה"דאודורנט של הצבא" לכן הגיע הזמן לוותר על תחנת רדיו צבאית. .
למה שאני אממן את רזי ברקאי אל-ג'זירה בשקל אחד?למממממההה?לא סובל את הבהמה השמאלני ההזוי הזה…לא מקשיב לו ולא רוצה לממן אותו…מעדיף לתרום את הכסף ישר לחמאס…
בלסגור תחנה מיותרת עוזרים לאויי
תחנה שמשמיע רק מוזיקה של גויים לסגור מיד
לא סוגרים באופן אקטיבי, מפסיקים לתקצב, מפסיקים להכיר בשירות שם כשירות צבאי, ואז היא תסגר ממילא
יש מספר נימוקים רציניים לסגור את עיתון במחנה, גלצ וגלגלצ
א. צבא אינו אמור לעסוק בתקשורת
ב. התחרות בין גופים הממומנים ע'י המדינה לגופים פרטיים אינה הוגנת
ג. התחרות בין גובניק שעבר הכשרה של צהל לאדם חסר הכשרה שכזו מבטיחה שבוגרי גלצ ימלאו את רוב תפקידי התקשורת במדינה, כולל בטלוויזיה. כניסה של
אחרים לתקשורת נחסמת
למרות זאת, נראה שאף אחד לא יצליח לסגור את גלצ ובנותיה
אף אחד לא יעז להתעסק עם הגילדה התקשורתית שתתחיל לצווח בכל כוחה. נראה לי שקל יותר לעשות רפורמה בחברת החשמל וברשות הנמלים מאשר להתעמת עם גילדה המגנה על גוריה
תראה מה קרה
צה"ל זיהה צורך, והקים תחנת רדיו – והיא הפכה לתחנה הפופולרית ביותר (לגבי האיכות אפשר להתווכח) בכוחה שלה.
ואז באים פוליטיקאים ורוצים לקנות את 15 דקות התהילה שלהם ולדחוף את היד שלהם לצלחת (המוצלחת). פוליטיקאים לא אמורים להתערב בתקשורת ציבורית. לא משנה אם אתה שר החינוך, התרבות או הביטחון.
למה לשנות משהו שמצליח? למה ל"אזרח" אותו. עם כל הכבוד, 2 מליון ש"ח לתחנת רדיו מתקציב המדינה זה סכום מזערי יחסית לתקציב המדינה.
בסוף יסתבר שהגברת הנכבדה עובדת בשרות תחנות הרדיו האזורי שרוצות לפרק את גליה הל הרי היא הייתה בצהל ויכלה להתערב כשהייתה שם אבל אז עשתה שימוש בתחנה לפינוי גוש קטיף בנחישות ורגישות. ביטוי שהיא המציאה בעצמה
מה שלא הבנתי בכל הסיפור, ואשמח אם מישהו יסביר לי, זה מדוע התחנות המקומיות אינן מעתיקות את הנוסחא של גלגל"צ.
הרי לכאורה היה להן קל מאוד להכין פלייליסט +קריינים עם קול נעים שידברו מדי פעם ולהגיע לרייטינג של גלגלצ. בפרט אם מניחים שיש ביקוש לקו עברי/מזרחי יותר.
האם יש להן חובות רגולטוריות אחרות?
האם יש בה פחות פרסומות בגלל הוצאות תפעול נמוכות יותר?
א. כי אין לתחנות האזוריות אנטנות המכסות את כל המדינה. אלמנט קריטי לנהגים
ב. כי יש להם הרבה הוצאות שהמדינה לא מכסה, ולכן הם זקוקים ליותר פרסומות, ולכן המאזינים בורחים לאלטרנטיבה מעוטת פרסומות
כאמור התחרות אינה הוגנת
קיומה של תחנת רדיו ממשלתית ולא משנה מה גובה התקציב הממן את קיומה [נדמה לי שיש בין אנשי התחנה שהשירות שם הינו חלק משירותם הצבאי, שזו חרפה לכשעצמה] היא חרפה לרוח החירות של האדם החופשי. התחנה הוקמה במסגרת תפיסת העולם הבולשביקית שהייתה נחלת אלה שהשתלטו על המדינה בעת היווסדה במסגרת הבלוף הגדול של השוויוניות המזויפת ושלטון העם. המשטר הימני עם עלותו לשלטון במקום לחתור לחופש תקשורתי פרטי עסקי סבור שהוא ינצל את הכלים הבולשביקים כדי לשרת אותו, אבל זו טעות בסיסית, תקשורת ממשלתית תשרת תמיד את תפיסת העולם הבולשביקית שזו בסיס קיומה.
אם הם טובים מספיק למה האזרח הקטן צריך להחזיק אותם ?? נראה אם ימצאשר/ה עם אומץ לעשות השינויים המומלצים במאמר
שני מיליון זה רק העלות הישירה. מה עם ההפסד על אי מכירת התדרים לגוף מסחרי? מס חברות שהיה ניתן לגבות וכו
לאיזו מדינה דמוקרטית יש ערוץ רדיו??
כל פעם שאני שומע חייל שמשרת בגל"צ המראיין פוליטיקאי, או מבקר הממשלה או הרשות המבצעת כאילו הוא עיתונאי מהאו"ם, אני נדהם מחדש.
היכן הם כל אבירי הדמוקרטיה?
מדוע אינם צועקים עד לב השמיים לטרוף הזה? אולי…. במקרה…. יש להם עניין במצב הקיים?…
הערוץ מצוטט בכלי תקשורת האוייב כשופרו של צהל… איזו אירוניה, תשוו משופרות של מדינת האוייב כדי להבין…
ובכלל, אם כבר למה לא ערוץ טלויזיה צבאית??
התקשורת מייצרת ומשדרת תעמולה אנטישראלית כי היא תופסת את זה כ'אייטם חם', ומסווה את צרכיה בתירוץ 'שמאל'. כמובן לתקשורת יש צורך בקידום הטרור, זה אופייה של תקשורת ההמונים. גל"ץ מחקה את המקובל. יש מספיק מהם, תודה לאל הטרור תופס, בשיתוף נחמד עם הרש"פ. אין צורך לממן עוד אחד אותו הדבר.
לצבא האמריקאי יש תחנת רדיו ותחנת טלויזיה, AFRTS (http://afrts.dodmedia.osd.mil/).
בשידורים של התחנות הללו נשמרת הפטריוטיות, ואין גישה לדעות פוליטיות, מכל סוג שהוא.
המטרה של השידורים היא לספק לחיילים האמריקאים "מגע של בית", ולחזק את הרגשת המחויבות של החיילים האמריקאים לערכים של ארה"ב.
תזכירו לי בבקשה מה גל"צ וגלגל"צ עושים?
גלגל"צ וגלי צהל תחנות שמאלניות קיצוניות!!! ראה ערך רזי ברקאי
מי צריך את גל"צ?
לסגור אותם, לשלוח את החיילים לאבט"ש
ולמכור את הבניין לקבלן שייבנה מגדל יוקרתי