ציפיטורס והנסיעות שהמבקר לא בדק

כל מי שעיין בדו"ח מבקר המדינה על נסיעות נתניהו נתקל במשפט שחוזר שוב ושוב: "גם שרים אחרים באותה תקופה נהגו כן". למרות זאת, המבקר החליט להקדיש דו"ח מיוחד רק לנתניהו. החלטה זו נראית תמוהה ביותר כאשר בוחנים את נסיעותיהם של שרים אחרים. די להיחשף למידע הגלוי שפורסם בנידון כדי היווכח עד כמה הנושא לא היה מוסדר בזמנו, וכי התנהלותו של נתניהו לא חרגה מן הנורמה המקובלת.

אחת הדוגמאות הבולטות הם נסיעותיה של ח"כ ציפי לבני לחו"ל. בשבוע שעבר הייתה לבני אחת מהמבקרות הגדולות של פרשת 'ביביטורס'. בדף הפייסבוק שלה אף טענה כי תגובותיו של נתניהו ויועציו הם בבחינת "זריית חול בעיני הציבור". אך הפרסומים הגלויים, בעיקר בתקשורת, מלמדים כי חטאה כאן בסטנדרט כפול.

בשנת 2003, עם הקמת ממשלת שרון השנייה, מונתה לבני לשרה לקליטת העלייה. ב-2004 מונתה בנוסף לתפקיד שרת הבינוי והשיכון. בתקופה זו היא ביקרה בחו"ל 9 פעמים, מתוכן 4 פעמים בארה"ב. מאז החלה לכהן כשרת הבינוי והשיכון נסעה עוד פעמיים לוושינגטון לצורך השתתפות בכנס של מכון וושינגטון, ופעם נוספת לארה"ב בהזמנת מרכז סבן. כלומר, אנחנו יודעים על לפחות 3 נסיעות במימון גורמים פרטיים.

בתקופה זו נהגו חברי הכנסת לדווח על נסיעותיהם לוועדת האתיקה של הכנסת. באתר הוועדה מופיעות לא פחות מ-228 בקשות לאישור נסיעה מהשנים הללו, כולל בקשות של חלק מהשרים. אך נסיעותיה של השרה לבני כלל לא מופיעות שם.

בתגובה לפנייתנו, הודיעה חברת הכנסת לבני כי "כל הנתונים על הנסיעות נמסרו למבקר המדינה במסגרת הבדיקה הכוללת שערך, שכידוע לא פרסם ביקורת על התנהלותה".

הנה כי כן, חזרנו למבקר. בדו"ח שפרסם בשנת 2014 שהוקדש כולו למימון נסיעות של שרים וסגני שרים לחו"ל. כבר בתחילת הדוח מתאר המבקר את העובדה שחסר מידע רב בנושא:

במהלך הביקורת, שנעשתה בכ-30 משרדי ממשלה, התברר כי מידע הנוגע לעשרות נסיעות שרים לא רוכז ולא נשמר באופן סדור ושיטתי. מסמכים ומידע בקשר לנסיעה מסוימת נמצאו במקרים רבים מפוזרים בתיקי כמה יחידות של המשרד או שלא נמצאו כלל.

המבקר ממשיך ומודה כי המידע שנמצא בדו"ח הוא חלקי בלבד: "נעשה ניסיון לאתר מסמכים אשר הועברו לארכיון המדינה מלשכות שרים על-פי נוהלי הטיפול האמורים. המידע שהתקבל בבדיקת השלמה זו היה חלקי בלבד".

גם לוועדת המתנות, אליה יש לפנות במידה ומצטרפים קרובי משפחה לנסיעה, מתברר כי אף אחד לא פנה באותה תקופה. בדו"ח נכתב כי בתגובה לפניית המבקר, יו"ר ועדת המתנות הודיע כי בתקופה המדוברת "עד כמה שמצאה ידי לא פנה שום שר ו/או סגן שר בבקשה לאישור נסיעתו לחו"ל". אף אחד לא פנה באותה תקופה לוועדת המתנות, אף לא שר אחד.

הפעולה היחידה שנקט המבקר כדי להשלים את המידע שקיבל מרשויות המדינה היא פניה ישירה למבוקרים – לשרים וסגני השרים באמצעות שאלון. שימו לב:

להשלמת הנתונים על אודות הנסיעות לחו"ל שלח מבקר המדינה שאלון לכ-80 שרים וסגני שרים שכיהנו בממשלות ישראל מאז 2003 על מנת שישלימו את הנתונים החסרים ויאשרו את הנתונים שהיו בידי משרד מבקר המדינה.

בשורה התחתונה, למרות ש"נמצאו נסיעות שבעניינן היו השרים חייבים לכאורה לפנות לוועדה למתן היתרים, למשל עקב חשש לניגוד עניינים בשל זיקה אישית". מציין המבקר כי "רק שני שרים פנו בתקופה האמורה לוועדה למתן היתרים לבחינת שתי נסיעות לחו"ל".

ממעט החומרים שהגיעו לידיו, המבקר הצליח לדלות מידע רק על שני שרים שנסעו עם בני משפחתם לחו"ל – השרה לשעבר דליה איציק שצירפה את בעלה לנסיעה לארה"ב באוקטובר 2005; והשר מאיר שטרית שנסע עם אשתו בכמה הזדמנויות. אך מסיבות לא ברורות בגינן לא נפתחה כל חקירה.

אז מה רוצה המבקר?

בכל החקירות בנושא המבקר מתנהל בערפל מוחלט. המידע שבידיו הוא חלקי ולא שימושי, המסמכים שנמצאו – אם בכלל – מספקים תמונה מקוטעת ולא ברורה. מאות נסיעות נעלמו מהדו"ח, אך בשום מקרה אף אחד לא ממליץ לפתוח בחקירה. מי שילם את נסיעותיה של השרה לבני? מי מימן את אירוחם של שרים אחרים? בהעדר תיעוד מפורט אף אחד לא יכול לדעת.

הדרך היחידה לגלות היא לחקור בצורה רצינית ומעמיקה ולא להסתפק ב"שאלון" שממלאים המבוקרים מרצונם הטוב. באופן תמוה ביותר רק שר אחד מאותה תקופה היה נתון לחקירה רצינית יותר של נסיעותיו, ולכן רק לגביו יש למבקר מידע מפורט ומסודר יותר. אתם יודעים כבר איך קוראים לו.

לא ברור בכלל מה הצורך העז לחקור ו"להסדיר" את נושא הנסיעות. ממילא מדובר בנסיעות שאין חולק שנעשו למען מטרות לאומיות, וטוב שהמימון לכך יגיע ממקורות נוספים מעבר לתקציב המדינה. אך אם כבר שפירא נכנס לנושא ובודק אותו לעומק, מן הראוי שהחקירה תציג את התמונה המלאה והכוללת, ולא תתמקד באופן מוטה ולא מקצועי במבוקר אחד בלבד. העובדה שהוא נהג כך מעלה חשד שלמבקר מניעים אחרים, פוליטיים ולא ענייניים.

ממשרד מבקר המדינה לא התקבלה תגובה עד לפרסום הכתבה.