אל תקראו ל'צוק איתן' תמרון קרקעי

האם צה"ל מסוגל כיום לבצע "תמרון קרקעי", כמו אלו שנעשו ברוב מלחמות ישראל? בחינת המהלכים במבצע 'צוק איתן' מלמדת שהתשובה שלילית. מול האיומים המקיפים אותנו, מדובר בתובנה מטרידה מאוד

לא הייתה תנועת כוחות מסיבית; חיילים על גבול רצועת עזה. צילום: אלברט צדיקוב, פלאש90

שנתיים עברו מאז מבצע 'צוק איתן', והזמן שחלף מאפשר לבחון אותו בפרספקטיבה ביקורתית. שר הביטחון לשעבר יעלון ומפקדים בכירים נוספים הגדירו לא פעם את מהלכי הלחימה ביבשה שנעשו בעת המבצע כ"תמרון קרקעי". זוהי נקודה חשובה, משום שיכולתו של צה"ל לבצע תמרונים קרקעיים היא חיונית לביטחון המדינה, ומהווה אלמנט בסיסי בשאלת מוכנותו של הצבא למלחמה הבאה. ניתוח מהלכי הקרב במבצע 'צוק איתן' מלמד כי הם רחוקים מלהיות תמרון קרקעי במובן הקלאסי, וממילא הלקחים העולים מהם אינם רלוונטיים למערכה עתידית מול חיזבאללה למשל.

ראשית, מעט רקע. האש והתמרון הנם שני יסודות בסיסיים בקרב, המשלימים זה את זה ומקיימים ביניהם יחסים דיאלקטים ודינמיים. התמרון מבוסס על תנועה של מסה ואש בשדה הקרב, והוא חיוני להשגת הכרעה מהירה על ידי השמדת האויב ושלילת רצון הלחימה של כוחותיו. מטרת האש המופעלת בקרב שחיקה (attrition), לעומת זאת, היא להכריע את האויב על ידי שחיקה מצטברת של כוחותיו לאורך הזמן. ברמה הטקטית ניתן להסתפק באש בלבד, אך להשגת הכרעה ברמה אופרטיבית ואסטרטגית תמרון הוא הכרחי.

האלמנט המכריע בקרב שחיקה הוא עוצמת האש. האלמנטים המכריעים בקרב תמרון הם המהירות וגורמים פסיכולוגיים. בקרב השחיקה, האש מופעלת באופן ישיר נגד מרכזי העוצמה של האויב, במטרה להשמידם. התמרון, לעומת זאת, מאופיין בתנועה עקיפה המכוונת לעבר נקודות החולשה של האויב תוך הימנעות מחיכוך, במטרה להגיע לעמדת יתרון על האויב ולהכריעו, אם אפשר גם ללא קרב. עדיפות במסה ועוצמת אש מקנים יתרון בשחיקה. מהירות, הפתעה, תחבולה והעזה מקנים יתרון בתמרון.

במבצע 'צוק איתן' לחם צה"ל נגד חמאס במשך 52 ימים, תוך שהוא מפעיל את כוחות האוויר והיבשה במלוא העוצמה. חיל האוויר תקף והשמיד אלפי מטרות ברצועה, בנוסף לעשרות אלפי פגזים שנורו על ידי ארטילריה וטנקים. בסיום המבצע הסכים חמאס להפסקת אש ללא תנאים, לאחר שספג מכה קשה ביותר עם כ־2,200 הרוגים ואלפי פצועים – בהם מאות לוחמים ומפקדים בכירים – והרס תשתיות נרחב, ללא שהשיג הישגים מהותיים בשדה הקרב ובמרחב התודעה. עיקר הנזק נגרם מהפצצות מטוסי חיל האוויר וגורמי אש נוספים שהופעלו במבצע.

הכוח הקרקעי במבצע מנה כ־6 חטיבות חי"ר ו־4 חטיבות שריון בסיוע ארטילריה, מטוסים, מסוקי קרב ומזל"טים שהופעלו להשמדת מקורות ירי, פגיעה במפקדות וסיוע לכוחות הלוחמים על הקרקע. הכוחות הקרקעיים שפעלו בפאתי הרצועה נעו במרחק של מאות מטרים ספורים לעבר המטרות שהוקצו להם, ושם ניהלו לחימה מול לוחמי החמאס שהמתינו להם במערכי הגנה מוכנים מראש. מטרת המבצע הקרקעי, כך נאמר, הייתה לחשוף ולהשמיד את מנהרות התקיפה ולהגיע לחיכוך גבוה עם לוחמי החמאס במטרה לפגוע בכוחו.

עם הפנים צפונה

בחינה ביקורתית של מהלכי הכוחות במבצע ״צוק איתן״ מלמדת שצה״ל פעל באסטרטגיה של התשה, תוך שהוא מנצל את עדיפותו העצומה בכוח אש – אווירי וקרקעי – לשחיקת כוחות חמאס לאורך זמן. המהלך היבשתי לא היה יותר מ"תנועת כוחות" קצרה וישירה לעבר קו־המגע בליווי אש מסיבית, שנועדה לשחוק כוחות אויב ולהשמיד את מנהרות התקיפה. המהלך היה פשוט ו"שקוף", ללא כל אלמנטים הקשורים לתמרון כמו תחבולה, הטעיה או הפתעה, כוחות משולבים או התקדמות מהירה היוצרת דילמות להגנה. מהלך  מוגבל מסוג זה איננו עונה על ההגדרות של "תמרון קרקעי".

על אף גבורת המפקדים והחיילים שהוכחה במבצע זה, כמו בכל המבצעים האחרים, קיים ספק גדול אם צה"ל מסוגל כיום לבצע "תמרון מערכתי" דוגמת אלו שבוצע במלחמות ישראל עד שנות השמונים. כוחותיו אינם ערוכים לכך, חייליו אינם מאומנים לכך, ומפקדיו לא התנסו בעבר בסוג זה של קרב.

השינויים המהירים בזירות הקרובות כמו שדרוג יכולותיו של חיזבאללה, היערכות איראן בגבול הצפוני וחוסר היציבות בגבול סיני, מחייבים את צה"ל להחזיר לעצמו את יכולות התמרון שבהן הצטיין בעבר. השימוש המוטעה שנעשה במושגים הבסיסיים של המלחמה, כפי ששמענו מפי הבכירים בסיום 'צוק איתן', איננו מסייע ואף פוגע במהלך חיוני זה.

______

דן שיאון הוא סא"ל במילואים, לשעבר מפקד טייסת קרב בחיל האוויר

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

20 תגובות למאמר

    1. אבי אתה מתייחס למאמר או לגישה שיש היום בצה"ל?

  1. המטרה של המבצע הייתה לשחוק את רצון הלחימה של הציבור הישראלי תוך הימנעות משינוי במצב האסטרטגי
    מבחינה הזאת הטקטיקה של צעד קדימה צעד אחורה בפול גז ניוטרל היא מושלמת

    1. צודק. בצוק איתן בא לידי בטוי כל "תורת הלחימה" נוסח השמאל שמטרתו לא הכרעה אלא להגביר אצל הצבור את חוסר התוחלת במלחמה ולהכינו למו"מ מהיר וכנוע עם האויב ש"אי אפשר לנצחו". במילים לא מכובסות ובשורה תחתונה : אימוץ הנרטיב הערבי וחיסול המדינה היהודית.

  2. מי שפעל באסטרטגיה של התשה היה החמאס שבמשך 44 יום הצליח לירות אלפי רקטות למרכזי הערים בישראל. כל יום של ירי רקטות הוא תבוסה לצה"ל וצה"ל ספג תבוסה מוחצת במשך 44 יום. חמאס לא הפסיק לירות עד להפסקת האש וגם קצת אחריה. משפטיזציה בורגנית-סמולנית ותקשורת בכיינית והיסטרית הפכו את צה"ל לצבא של קוקסינלים. חיילים ומפקדים שמפחדים מהצל של עצמם. הורים שמפחדים על "הילדים" שלהם. צה"ל לא "מתמרן" כי הוא פוחד מאבידות. עסקת שליט האומללה, המטורפת והבלתי מוסרית בעליל, הפכה את הנפילה בשבי לטראומה לאומית. זה בכלל לא משנה אם לצבא יש יכולת תמרון מקצועית. מה שחשוב זה שגם אם יש יכולת תמרון, במצב כזה של שיתוק טראומתי אין למפקדי צבא שום רצון לתמרן כי אין לכך לגיטימציה לא מהציבור ולא מנבחריו. הרגישות לאבידות הפכה את מצבו של צה"ל לאקוטי. צה"ל אינו מסוגל לספק בטחון כי הציבור לא מסוגל לשאת את המחיר. כתוצאה, כל המלחמות הם "דה-לוקס" ומובילות לכשלונות צבאיים. הפתרון היחיד הוא מעבר הדרגתי לצבא מקצועי. ויפה שעה אחת קודם. אין לנו זמן לבזבז כי במצב הנוכחי האיראנים יקרקסו אותנו. ןזן תהיה גם הזדמנות לט]ל כמובן בכל מבנה ההוצאות העקום והמושחת של מערכת הבטחון שבו כל תקציב הבטחון (כמעט 70 מיליארד ש"ח!) הולך לפנסיות, לקצבאות למשכורות ולתפעול שוטף, במקום להתעצמות.

  3. מפתיע! צבא שעוסק עשורים ארוכים בפעולות שיטור ביו"ש כמו מעצר צורבי דיסקים ועימות עם ילדים מיידי אבנים, צבא שהחיילים שלו מנטרלים בגבורה מחבלים פצועים על הקרקע שעה שברוך מרזל מסתובב להם בין הרגלים ומחלק פיצות, הצבא הזה לא מסוגל לערוך תמרון קרקעי.
    כשלא מתאמנים ועסוקים ב"משימות בט"ש" כל היום, כל יום עשור אחרי עשור, נשארים עם צבא לא מאומן.

    1. לא מפתיע! צבא שחלאות השמאל קושרות את ידיו, שנגרר להתייחסות אל הרוצחים המקצועיים נגדם עליו להתמודד כאל "ילדים מיידי אבנים", ושכל צמרתו מושתלת באנשי שמאל רדיקלי שהתאהבו באוייב – ברור שייכשל בכל פעולותיו.

    2. מפתיע! תגובה שמתעלמת מהטענות והולכת לסיסמאות הרגילות. באופן אירוני, הסיסמאות האלה מוכיחות בדיוק את הטענה: ילד בן שמונה שמיידה אבנים הוא "רוצח מקצועי" והוא הוא הגורם נגדו הצבא צריך להתמודד במצב הנוכחי. כלומר, "רוצחים מקצועיים" (כולל ילדים בני שמונה) הם האויב, ולא אוגדות של הצבא הסורי או פלוגות של החיזבאללה. מש"ל.
      ולגבי "חלאות השמאל" שקושרות את ידי הצבא- נניח שידי הצבא קשורות, מה הוא היה עושה אם לא היו קושרים את ידיו? האם פעולה חופשית לחלוטין (הרג מיידי של אותם "רוצחים מקצועיים" ושל כל מי שנמצא בסביבתם, נניח) הייתה משפרת את יכולות התמרון שלו?

  4. לא ברורה התועלת במהלך קרקעי המוצע שמשמעותו כיבוש עזה מהממשלה הנבחרת שלה – ממשלת מחבלי החמאס – רק בשביל למסור אותה לממשלת מחבלי אשף. הנזקים דווקא ברורים אבדות ישראליות, אבדות פלסטיניות גדולות בכמה סדרי גודל, נזק הסברתי ודיפלומטי ולבסוף חיזוק היריב העיקרי אבומאזן.

  5. תמרון קרקעי הוא אמצעי. מול שטח עירוני צפוף שאין רצון להסתבך בו ולא לשלוט בו ישירות לאורך זמן, אולי דוקא נכון לנצל את עוצמת האש לשחיקת היריב ולא לשחק לידיו. בגיזרה אחרת השיקולים יהיו שונים.

  6. מטרתו האמיתית של צה"ל, לא תעמולת הכיסוי שלו לצורך סחיטת תקציבים, היא זו של כל ארגון ביורוקרטי- הטבות כספיות מקסימליות למקורבים, למעגל הפנימי, למחוברים.
    לצורך השגת המטרה האמיתית צה"ל אינו זקוק לתמרון קרקעי, או לתקיפה באיראן, וגם לא לתמונות של חיילים יורים במחבלים בחברון. הוא לא צריך סערות, מלחמות, דעת קהל עולמית עוינת-צה"ל זקוק לשקט. אם אין שקט-נאלצים להקריב את חייהם או עתידם של כמה ממזרים אומללים מהסדיר ומהמילואים כדי לקנות שקט.
    רק במצב של שקט יכול צה"ל להתמקד במטרתו המרכזית- הטבות מקסימליות למקורבים. סיפור פשוט, סך הכל.

    1. ממש לא נכון, כבר ראינו כיצד צה"ל ניצל את לבנון 2 כדי להשיג תוספת תקציב אדירה. דווקא תקופות ארוכות של שקט הן אלה שגורמות לדרג הפוליטי להתחיל לקדם קיצוצים בתקציב הביטחון.

    2. אל תהיה ילד. לא מקצצים כלום אף פעם. מספיק סבב תקשורתי אחד של גנרלים על האיום הנורא העומד ליפול עלינו אם חס וחלילה לא ניתן להם עוד כסף, והממשלה, כל ממשלה, מתקפלת.

  7. דווקא 5 שנים לפני צוק איתן ,במבצע עופרת יצוקה, נערך תמרון קרקעי מוצלח למדי. כוחות קרקעיים חתכו את הרצועה תוך כמה שעות, הגיעו לחוף הים (כמו באזור נצרים) וכיתרו את עזה ומחנות הפליטים מכמה כיוונים.
    בגלל התמרון המהיר והאגרסיבי ,גם מס' הנפגעים היה קטן יחסית (13 הרוגים, מהם כמעט חצי מפגז טנק שלנו. ירי דו"צ).
    אז הוכח שכשצה"ל רוצה, (ויש לו מפקד עם ביצים כמו אשכנזי), הוא יודע לעשות את העבודה.

    צוק איתן ,לעומת זאת ,היה חסר מעוף מבחינת תמרון, צפוי ומסורבל. זה היה משחק לידיים של מחבלי החמאס שהמתין לנו שנתנפץ על קיר הביצורים שלו. מה שבדיוק קרה.
    הדבר בלט במיוחד בקרב של גולני בסגעיה. קרב שנוהל בצורה מטופשת להחריד (בלי שום תמרון ותקיפת האויב מהצד החלש שלו). לא סתם הקרב הזה גבה כל כך הרבה הרוגים.
    החיילים נלחמו בגבורה אבל מי שניהל את הקרב הזה (מפקד האוגדה? אלוף הפיקוד?) היו צריכים להניח את המפתחות על השולחן לאחר המחדל הזה.

    1. בעופרת יצוקה לא היו המנהרות הנוראיות שהרגו לנו חיילים. בעופרת יצוקה לא היתה כיפת ברזל כמו בצוק איתן. בעופרת יצוקה לא היו כל כך הרבה משפטנים שקבעו על מי לירות ועל מי לא.

      המסקנה – צריך לראות איך מתמודדים עם מנהרות. צריך לתת מכה קשה וכואבת מהאוויר בלי משפטנים עוד לפני שמסכנים חיילים שלנו. צריך להבהיר להם כבר בימים הראשונים שממש, אבל ממש לא כדאי להם להתעסק איתנו. אנחנו לא חוששים מהפגנות באירופה כי אנחנו יודעים שצריך לסיים את העימות כמה שיותר מהר. וכדי לעשות את זה – צריך לגבות מחיר כבד מאוד כבר בהתחלה.

  8. אני קורא פה את המאמר ואת התגובות וקצת מופתע. לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין שכותב המאמר לא הוכיח את טענתו בשום אופן. הטענה צה"ל לא ערוך לתמרון יבשתי רחב היקף" התבססה על העובדה שצה"ל לא ביצע את התמרון בלחימה האחרונה. אין פה שום הוכחה, חוסר עשיה לא מצביע על חוסר ידע. החטיבות הסדירות מבצעות אימונים משולבים חי"ר ושריון בשטח פתוח,שטח סגור ושטח בנוי. הסתערות שריון גדודית על מערכי אויב בשטח פתוח אינה מחזה נדיר והיא קורית באותם שטחים בדיוק בהן התאמנו בשנת 73'. לרמת החטיבה המאמר הזה לא מקצועי ולא נכון וזו לא הפעם הראשונה בזמן האחרון שאתם מפרסמים כתבות צבאיות קצרות ולא מבוססות שכל חייל פשוט יודע לסתור אותן. קדימה תעלו את הרמה.
    מה שכן יכול להיות, זה שמעל רמת החטיבה אין אימון לניהול תמרון בשטח פתוח – אבל את זה אני לא יודע – ואם כותב המאמר אלוף בחיל האוויר יודע ככ הרבה על תמרון יבשתי כנראה שזה קיים בצהל גם בדרגים הגבוהים. אז חלאס לבלבל תמוח, הצבא שלנו מיומן ומקצועי ברמות מדהימות צבאות העולם מתדפקים על דלתנו כדי ללמוד מהנסיון המבצעי ומהזכרון הארגוני של צה"ל, הבעיה היחידה שלנו היא בהפעלת הכוח ברמה המדינית, בניין הכוח עד לרמת החטיבה בסדר גמור.

    1. לבניה. אני מציע לשים לב לדיון במושגים תמרון ושחיקה במאמר. תמרון אופרטיבי כשמו כן הוא, תמרון ברמת המערכה – הזירה. הרעיון המרכזי של תמרון מערכתי הוא מיטוט האויב והכרעת המערכה!! זהו קרב משולב רב זרועי שההשפעה הסינרגטית של הכוחות השונים בו מעצימה את השפעתם ומקשה על האויב להתמודדת מולם. גדוד טנקים בתנועה וגם חטיבה אינם תמרון מערכתי אלא מהלך טקטי, גם אם הם מקבלים סיוע מהאוויר. הפעם האחרונה שצה״ל הפעיל תמרון מערכתי (לא מוצלח במיוחד) היה מלחמת לבנון הראשונה ב-1982 לפני 33 שנים! הניסיון להפעיל תמרון במלחמת לבנון השנייה כשל! ב״עופרת יצוקה״ צה״ל ביתר את הרצועה לשלשה חלקים אבל לא יותר מכך. המבצע הסתיים בהסדרה. הדוקטרינה בפועל של צה״ל בעשרים וחמש השנים האחרונות היא הפעלת אש מסיבית לשחיקה ולא הכרעה. צה״ל איבד את היכולת לבצע תמרון מערכתי, הוא אינו מאומן ואינו מיומן לכך.

  9. תיקון: החמאס ממש לא הסכים להפסקת אש ללא תנאי, אלא ניהל עם ביבי מו"מ ארוך וקשוח בקהיר על תנאי הסכם הפסקת האש, שכולל בין היתר הגדלת מרחב הדיג מול עזה, הגדלת היקפי הסחורות שמוכנסות לרצועה והקמת נמל.

  10. אני מזמין את הכותב הנכבד ליסוע מצאלים לרביבים באמצע השבוע לראות את מיטב בחורי עם ישראל מתרגלים תימרונים יבשתיים בחולות.

    העבר מבט על מאות המכוניות של המילואמניקים בחניון בכניסה לבסיס.

    הסתכל על הטנקים השועטים על הג'יפים התותחים הדחפורים והנגמ"שים ואם יתמזל מזלך תוכל לצפות בתרגילים באש חיה.

    לא רוצה לפרט יותר כדי לא לחשוף דברים מסווגים אבל צה"ל בהחלט מתאמן לתמרונים קרקעיים רחבי היקף.

  11. נמאס מהימין הקיצוני האלים הגזעני והברברי שמאשים את השמאל ואת ערביי ישראל בכל הבעיות.
    לא כל השמאלנים תומכים בפחדנות בשדה הקרב בכניעה תמידית לדרישות הערבים.
    לא כל ערביי ישראל הם גיס חמישי. יש ערבים מוסלמים שמשרתים בצבא.
    ראש השב"כ לשעבר דיסקין הוא בשמאל והתנגד לעסקת שליט.
    יאיר גולן סגן ראש המטה הכללי יוצא נגד הדיבור האלים של חלק מהימין שמזכיר את סגנון הדיבור של החולצות החומות בגרמניה.
    ויאיר גולן היה מהדוחפים למבצע "חומת מגן" כשמופז הרמטכ"ל הימני היסס.
    יאיר גולן צדק לגבי תהליכים במדינת ישראל שמזכירים תהליכים שקו בגרמניה.
    איזה פיתרון כל אנשי הימין ששונאים את השמאל ואת הערבים מציעים.
    לוותר לגמרי על הפלישה הקרקעית ורק לזרוק עוד ועוד פגזים ופצצות כדי לא לסכן חיילים?
    ואז נגלה שנגמרים לנו הפגזים כמו ב 2006.
    אולי נמנה את אורן חזן לראש הממשלה, את מירי רגב לשרת החוץ ואת יואב אליאסי "הצל" לשר ביטחון.
    אם צמרת הצבא לא תהיה מקצועית גם ברוך מרזל בראשות הממשלה לא יפתור לנו את הבעיה.
    ב 2014 ירי הרקטות נמשך כי בוצעה רק פשיטה קרקעית נגד המנהרות, שהיא סוג של תמרון קרקעי,
    אבל לא כיבוש קרקעי שדורש מסה עצומה של חיילים רגלים שיעברו בית בית, יעשו חיפושים,
    עד לחיסול אחרון לוחמי חמאס ועד לאיסוף הקלצ'ניקוב האחרון.
    לנקות את ערי הרצועה בסטנדרטים של שרה נתניהו.
    זה לא קרה והביבי שלכם הוא זה שבשלטון.
    ב 1967 השמאל היה בשלטון ותראו איזה הישגים היו לנו.
    נמאס מדיבור אלים ולא ענייני.
    מה שהשמאל לפחות מציע זה איך לעשות שלום לפני שפורצת מלחמה.