צמיחת התוצר הישראלי ברבעון האחרון גבוהה משל ארה"ב, יפן ומדינות מערב אירופה. כדי לשמור על המגמה החיובית, הפוליטיקאים צריכים להתנהל באחריות ולא להיכנע לתכתיבים חברתיים חולפים
הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע. בניגוד לתחזיות המומחים שצפו צמיחה רבעונית בגובה 2.1%, צמיחת התוצר הישראלי ברבעון השני של 2016 עמדה על 3.7% (במונחים שנתיים), מהגבוהות בעולם המפותח. לשם השוואה, ארצות הברית צמחה בתקופה הזו ב־1.2%. מדינות אירופה הראו צמיחה של 1.6%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. כלכלות יפן, צרפת, איטליה והונגריה כמעט לא צמחו כלל, וחלקן אף הראו צמיחה שלילית. כלכלות אחרות הראו נתונים מרשימים יותר. רומניה שברה שיאים לאחר שהורידה מסים והראתה צמיחה של 6%. באסיה, כלכלת הפיליפינים צמחה בכ־7%, וכך גם סין. הודו צפויה לדווח על נתונים דומים.
הצמיחה בתוצר נבעה משיפור בכל המדדים, כאשר הצריכה הפרטית צמחה ב־9.5%, והייצוא צמח ב־3.8%. הצריכה הפרטית הושפעה מנתונים טובים בשוק התעסוקה (אבטלה נמוכה ועלייה בשכר), וכן מהריבית הנמוכה המאפשרת נטילת הלוואות לקניית רכב למשל או לרכישות דומות.
התמונה הרבעונית בישראל, האופטימית באופן יחסי, עדיין איננה סיבה להיכנס לאופוריה. הצמיחה הישראלית הולכת ומתמתנת כבר תקופה ארוכה, וזוהי גם המגמה בעולם המפותח כולו. התמתנות הצמיחה היא האתגר הכלכלי המרכזי של המערב. העולם מזדקן, עובדה שתשפיע על הפריון כתוצאה מעבודה בהווה ובעתיד. אמנם ישראל צעירה מאוד ביחס לעולם וצפי הילודה שלה גבוה יחסית, אך גם אנחנו צפויים לספוג את השפעות הדמוגרפיה, בין היתר בדמות השפעה שלילית על שוק הייצוא. בישראל, לצד הזדקנות האוכלוסייה, קבוצות הולכות וגדלות כמו החרדים והערבים ימשיכו להתאפיין בפריון נמוך ושיעורי תעסוקה והשכלה נמוכים.
הצמיחה הישראלית טובה יחסית, אבל במגמת מיתון. מקור: tradingeconomics.com
הניתוח הזה מוביל למסקנה פשוטה: יש להיערך למציאות החדשה במיטב הכלים האפשריים. מצד אחד, המדיניות המוניטרית של בנק ישראל תשאיר את הריבית נמוכה בזמן הקרוב ובכך תמשיך לעודד צריכה, אם כי סביר להניח שמדיניות זו לא תיוותר על כנה לנצח. בנוסף, כפי שכתבנו, משרד האוצר כלל בתקציב הקרוב כלים העשויים לסייע בחיזוק הצמיחה העתידית: שיפור הסביבה העסקית על ידי פישוט הרגולציה והבירוקרטיה, הורדת שיעורי מס החברות ועוד ועוד.
לצד צעדים חיוביים אלו, משרד האוצר נוקט גם בצעד בעייתי יותר – הגדלת ההוצאה הממשלתית מעבר לצפוי. הגדלת ההוצאות תוביל להגדלת החוב ולתשלומי ריבית מוגדלים, וייתכן שאף תפגע בגובה הצמיחה בטווח הארוך. אף שככלל הממשלה הגדילה את הוצאותיה בתחומים חשובים כגון חינוך, בריאות ותחבורה – ישנו חשש כבד שההוצאות המוגדלות לא ינוצלו כראוי בשל חוסר יעילות המערכת, ובסופו של דבר יעיבו על הצמיחה ועל היציבות הכלכלית היחסית, בעיקר לנוכח ההוצאות הביטחוניות הייחודיות לישראל. במילים אחרות: מאות מיליונים נוספים לחינוך אין משמעם בהכרח תלמידים מוצלחים יותר, ולכן לא ברור שההוצאות מוצדקות.
העולם שם לב לצעד המסוכן של כחלון; סוכנות הדירוג מודי'ס הזהירה מפני ירידה בדירוגה של ישראל בעקבות התקציב. כך נכתב בדו"ח האחרון של סוכנות הדירוג:
ככל הנראה, פוליטיקאים לוקחים את ההצלחה בגביית המיסים בשנים האחרונות כמובנת מאליה, וכנובעת מתוך ביסוס הצמיחה יותר על צריכה ופחות על יצוא – תופעה שאמורה להיות זמנית. השיפור ביחס החוב־תוצר של ישראל מתמתן כבר החל מאמצע שנות האלפיים, ולכן ההוצאה הממשלתית הגדלה צפויה לשים בספק את האחריות התקציבית של מדינת ישראל.
ללמוד מהרומנים, לא מהאמריקנים
ארצות הברית ורומניה, שהוזכרו בתחילת המאמר, הן דוגמאות מצוינות לכיוונים מנוגדים שאליהן ישראל עשויה ללכת. למרות החוזקות הברורות של מעצמת־העל, ארצות הברית של אובמה הוסיפה עוד ועוד רגולציות מאז המשבר של 2008, המכבידות על הכלכלה; ההוצאות החברתיות הבלתי־יעילות ממשיכות לגדול, והחוב הלאומי ממשיך לתפוח מדי יום ביומו. כל אלו מכבידים מאוד על הכלכלה ויקשו מאוד על ארצות הברית בעתיד הנראה לעין, כאשר שינוי פוליטי לא נראה באופק.
מנגד, רומניה מתפקדת בצורה הטובה ביותר מכל מדינות הגוש האירופי. בעוד צרפת, הונגריה ואיטליה נמצאות בצרות צרורות, רומניה צמחה ב־6% ברבעון האחרון. הצמיחה המדהימה ברומניה נבעה מרפורמה במערכת המס – בסוף 2015 הורידה הממשלה הרומנית את המע"מ ב־4%, הורידה את מס ההכנסה, פישטה באופן כללי את כל מערכת המיסוי, ואף ביטלה מיסים על חלק מהדיוודנדים של החברות. על פי הדיווח ב'בלומברג', רומניה גם מושכת אליה חברות הייטק רבות בשל יוקר המחיה הנמוך ומס החברות העומד על 16% בלבד. ממש "סיליקון ואלי" של מזרח אירופה.
כמובן, בהשוואה הזו יש גם ממד פשטני מסוים, וצריך להוסיף אליה משתנים רבים. מעבר לאחוזי צמיחת התוצר הלאומי, יש להסתכל גם על פרמטרים חשובים אחרים, כגון יחס החוב לתוצר, התוצר לנפש ועוד. בנוסף, רומניה הפוסט־סובייטית וה"נמרים האסייתיים" יכולים לצמוח עוד רבות בגלל נקודת הפתיחה הנמוכה, לעומת ארה"ב וכלכלות אירופה המפותחות, שנמצאות בנקודת פתיחה אחרת המובילה בהכרח כמעט לצמיחה נמוכה יותר. גם ישראל נחשבת עדיין מדינה מפותחת צעירה, ועדיין מתפתחת במובנים מסוימים, וגם אותה קשה להשוות למדינות מפותחות ותיקות כגון ארה"ב.
אכן, לכלכלת העולם בעידן הצמיחה הנמוכה צפויה תקופה מאתגרת מאוד, למרות כל מאמצי הממשלות. אך זה לא אומר שעל הממשלה "לוותר מראש" ולהיכנע לתכתיבים חברתיים חולפים. על הקברניטים להתנהל באחריות ולהעניק לכלכלת ישראל את הסיכויים הטובים ביותר להצלחה.
בשביל מה צריך רגולציה?
יש את תחקירי החדשות. כך מגלים הכל בדיעבד
כך מגלים את כל התרעלת במזון
כך מגלים את כל התספורות והקומבינות של האלפיון העליון
כך מגלים שאף אחד מאחראי המשבר העולמי האחרון בארה"ב לא בכלא
כך בנק לאומי משלם 1.7 מליארד כופר כדי שמנהליו לא יעמדו לדין בעוד הם שומרים את עשרות המליונים שקיבלו כבונוסים על הרווחים מהפעולות הנפשעות, בעוד אנחנו מממנים את זה
יש עוד הרבה דוגמאות
אני יודע שעבריינים למשל לא אוהבים רגולציה. מי עוד?
"קבוצות הולכות וגדלות כמו החרדים והערבים ימשיכו להתאפיין בפריון נמוך ושיעורי תעסוקה והשכלה נמוכים"
מאז 2003 הקבוצות האלו נהיות משכילות יותר ויותר ומשתתפות בכוח העבודה יותר ויותר. חוץ מזה, מדובר בעיקר על גברים חרדים ונשים ערביות בלבד.
"המדיניות המוניטרית של בנק ישראל תשאיר את הריבית נמוכה בזמן הקרוב ובכך תמשיך לעודד צריכה"
המדיניות המוניטרית הזו די נכשלת מסביב לעולם, ואם היא תתחיל לעבוד מתישהו היא תיצור היפר אינפלציה בכל המערב. בנוסף, היא אמורה בכלל לעודד השקעה ולא צריכה. לא צריך לעודד צריכה (אולי רק בזמן משבר) כי אנשים תמיד ירצו לקבל עוד דברים.
ה"נמרים האסייתיים" כבר כמעט כולם ברמת חיים מערבית. דרום קוריאה, הונג קונג, סינגפור, יפן, טיואן.
"גם ישראל נחשבת עדיין מדינה מפותחת צעירה"
למה בדיוק היא נחשבת ככה? היא נמצאת בOECD, עקפה את ספרד, איטליה בתמ"ג לנפש ודי קרובה לצרפת ובריטניה.
ראה כאן למה אפשר להסתדר בלי רגולציה. כשיהיה לך משהו לטעון נגד זה, תכתוב ואל תגיד פשוט "עדיין, רגולציה ממשלתית היא חשובה".
https://mida.org.il/2016/08/17/%d7%a1%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%95/
"אני יודע שעבריינים למשל לא אוהבים רגולציה. מי עוד?"
משהו באופי הדמגוגי של התגובה שלך מרמז לי שאתה לא שווה התייחסות
אני אסביר את עצמי ובאיזה חזית אני נלחם (רעיונית).
העולם הקפיטליסטי מושתת על שורת רווח. כיום יש צמיחה נמוכה וריבית אפסית. ישנם הרבה אפשרויות בתחום האפור (שימוש בכלכלה עולמית לחמוק מחוקים ומיסים, תכנוני מס) ובתחום הפלילי (שימוש במידע פנים וקומבינות למיניהם) להשיג תשואות גבוהות בהרבה.
ללא רגולציה גם אין כאן שום סיכון להיתפס.
בעולם הקפיטליסטי רק שורת הכסף חשובה וזהו. אין משמעות לחוקי או לא, לעבדות או לא.
עכשיו אתה מציע לוותר על רגולציה?
רגולציה ממשלתית היא באמת ברמה נמוכה, אבל קשה יותר לשחד אותה מאשר גוף פרטי שמפקח על גוף פרטי כששניהם יודעים שכדאי להם לשלב ידיים כנגד הציבור.
אני מחזיר את השאלה ושואל – מה אתם מציעים במקום כדי לטפל בשחיתות הפיננסית?
תמיד אפשר לקבל יותר רווחים בשוק האפור/שחור כי הסיכון יותר גבוה, כמו כל השקעה אחרת עם סיכון גבוה יותר, אבל אין לזה קשר לצמיחה נמוכה או ריבית נמוכה.
למרות הצמיחה הנמוכה יחסית בעולם המפותח הבורסות זינקו מאז המשבר. לדוגמא בעשור האחרון (מלפני המשבר) יש עלייה שנתית של בערך 10% במדד הנאסד"ק וDJIA, למרות הצמיחה הכמעט אפסית בארה"ב באותה תקופה.
לריבית אין באמת קשר לרווחים כי רוב המשקיעים העצמאיים (לא הפנסיה שלך, שמושקע בחלקו הגדול באג"ח והוא כן מושפע מהריבית) משקיעים בדברים שלא קשורים לריבית והעובדה שהריבית נמוכה רק מגדילה את הרווחים כי הם יכולים ללוות כסף בזול ולקבל תשואה גבוהה.
כלומר אין קשר בין הצמיחה הנמוכה או הריבית לכך שאנשים ישקיעו בשוק השחור.
חוץ מזה, כאן כבר הראו לך שהצמיחה לא ממש נמוכה יחסית למאה האחרון, אז אם אין לך מה להגיד נגד זה, בבקשה תפסיק להגיד שהצמיחה היום נמוכה. https://mida.org.il/2016/08/10/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%95-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b/
למה שהגוף המפקח "ישלב ידיים" עם המפוקח נגד הציבור? אם פקיד אחד בגוף הפרטי ירמה בבדיקות כל החברה תיפגע, וגם המנכ"ל. לכן הוא ידאג שזה לא יקרה. אם פקיד ממשלתי יעשה דבר דומה, הוא יפוטר/יעמוד לדין אבל לא ממש יעשו שום דבר לממונים עליו ולכן לאף אחד אין אינטרס חזק לפקח על אלה שבודקים. בנוסף, כיוון שיהיו מספר גופי בדיקה, הם ידעו שאם הם ירמו הרבה, אנשים ישימו לב שהם נותנים הרבה יותר אישורים מהשאר ויתחילו לחשוד, ואז העיתונות תעשה תחקיר והם יקרסו. לכן הם לא יעשו את זה. בנוסף, ברגע שיש מספר גופים הסיכוי שכולם ישוחדו הרבה יותר נמוך מאשר גוף אחד. לכן גוף פרטי הוא לא פחות טוב וכנראה יותר טוב ממשלתי.
חוץ מזה, אני לא רואה למה רשויות האכיפה הרגילים (משטרה) לא יכולים לטפל בהפרות חוק במישור הזה כמו כל דבר אחר. אז אם מישהו ישקר הוא יעמוד לדין. כלומר גם ללא רגולציה יש הרבה דרכים להיתפס.
נקודה אחרונה קצת יותר כללית. אצל בני אדם שורת הרווח היא היחידה שחשובה, לא בעולם הקפיטליסטי. גם בבריה"מ אנשים ניסו להרוויח לעצמם כמה שיותר. השוק החופשי הקלאסי הוא הדרך הטובה ביותר לגרום לכך שהנסיונות האלו לא יפגעו באחרים אלא יעזרו לכולם. לכן ברגע שאתה מבין שאנשים מנסים להרוויח לעצמם – אני לא רואה למה אתה חושב שפקידים ממשלתיים הם לא בני אדם. (לא כל בני האדם הם תמיד אנוכיים, אבל כולם אנוכיים חלק מהזמן וחלקם אנוכיים כל הזמן).
חוץ מזה, על איזו שחיתות פיננסית אתה מדבר בדיוק? תספורות (בית המשפט הממשלתי עושה את זה).
א) יש צורך ברגולציה. תחקיר עיתונאי לא עזר לאלו שסבלו מסלמונלה בקורנפלקס משום שזה התגלה מאוחר מדי. רגולציה וביקורת קפדניים יותר היו מונעים את שיווק המוצרים הנגועים, והצרכנים לא היו נפגעים. בנוסף, אין סיבה לסמוך על עיתונאים שיגלו לך, בדיעבד, שמישהו "דפק" אותך. גם הם בני אדם וגם אותם אפשר לשחד או להרתיע באיומים. כמו כן, מה אכפת לי שטייקון מבצע כיום תספורת במליארדים, אחרי שבמשך שנים הוא גזל ממני את כספי תמורת ביטחונות שלא היו שווים כלום, בעת "קבלת ההלוואה" ממי שסייע בידו בזמן שהיה אמור להיות אמון על כספי? הרי כבר בשעת "קבלת ההלוואה" היה ידוע שהוא לא יחזיר אותה ושהבטחונות הם אויר בלבד.
———
ב) הקפיטליזם מושתת על שורת רווח – של מי? רק של מי ששולט בתאגיד או בכספו. ישנה אנקדוטה ולפיה קיימים 3 סוגי דוחות כספיים. אחד למס הכנסה בו מדווח על רווח מזערי או הפסד, אחד לבעלי המניות בו מדווח על רווח סביר ותחזיות אופטימיות, ואחד למנכ"ל ובו כל האמת ורק האמת. על עושק החברה מנכסיה ע"י המנכ"ל או בעל השליטה שמעתם? זה נפוץ מאד בקפיטליזם.
———
ג) המדיניות המוניטרית בעולם אינה שגויה ואינה נכשלת. תפקידה הוא לאפשר לממשלות לגייס כסף ברבית אפסית, וכשתיוצר אינפלציה גבוהה ההלוואות פשוט יישחקו. מי בדיוק מלווה לממשלות את הכסף שיישחק? בנקים גדולים שמוכרים אח"כ את ההלוואות לגופים פיננסיים (כמו קרנות פנסיה), או יותר מדויק – לגופים פינסיים המנוהלים ע"י אנשים המתעניינים אך ורק בשורת הבונוס אותו יקבלו בעוד כמה חודשים כאשר תסתיים השנה האזרחית, ולעזאזל עם היתומים והאלמנות התלויים באותם גופים פיננסיים ונותנים בהם את אמונם.
———
ד) ישנן 2 אפשרויות לגרום למנהלים להיזהר במעשיהם ולשמור על הקופה שבהשגחתם ול לקוחותיהם. האפשרות הראשונה היא הוצאה להורג / מאסר בתנאים גרועים לכל החיים למנהל שסרח (ע"ע סלמונלה). מנהל יהיה מאד מאד זהיר שלא לפגוע בציבור במצב שכזה. סבורני שזו לא הדרך שיכולה לקדם את העולם ולסייע לקשי היום לחיות טוב יותר. האפשרות השניה היא לחלק מניות דיבידנדים בחברות או בגופים האחראים על כספי ציבור. הדיבידנדים יחולקו למנהלים החל מ-20 שנה לאחר חלוקת המניות. בדרך זו למנהל יהיה כדאי ליצור רווחים לחברה באופן שהם יישארו אמיתיים ולא יתגלו כתעלולים פיננסיים, וכאשר יפרוש מתפקידו הוא ידאג שמחליפיו יהיו אחראים להמשך הריווחיות של החברה, אחרת ההפסד יהיה כולו שלו (לעבוד כמה שנים בתור מנכ"ל ולגלות לאחר 20 שנה שמניות הדיבידנדים שקיבל לא שוות כלום כי הוא לא דאג שהחברה תישאר ריווחית, זה לא הדבר הכי נעים). כך אפשר לרתום את תאוות הבצע של המנהלים לטובת כל החברה. תאוות בצע היא דבר טוב אם משתמשים בו לטובה. אם אדם תאב בצע מוכן שכולם ייהנו מפרי עבודתו, אדרבא – יש לתגמלו בהתאם. כולם רק ירויחו.
א. תחקיר עיתונאי אולי לא עזר לאנשים האלו, אבל הוא עזר לכל האנשים שהיו יכולים להיפגע לולי תחקיר עיתונאי. כל הביקורת הזו עולה כסף, ואם אנשים לא מוכנים לשלם על זה – אין סיבה שזה יתקיים. אם לא תהיה ביקורת ופיקוח חובה של משרד הבריאות, מי שרוצה לשלם על זה יוכל לשלם ומי שלא ירצה לא ישלם. אם אתה מעדיף לקנות קורנפלקס בעשרה שקלים בלי פיקוח במקום עשרים עם פיקוח – זו בחירה שלך וכן להפך. אם יש פיקוח ממשלתי אתה מחייב את כולם לשלם על פיקוח שהם לא בהכרח רוצים, והם מעדיפים לקחת את הסיכון ולהשתמש בכסף לדברים אחרים.
אני מתנגד לחלוטין לתספורות של חובות, אבל אם למה נתת את הכסף שלך לאדם הזה? כי יש פנסית חובה ואתה לא יכול לעשות עם הכסף שלך מה שאתה רוצה.
ב. אז למה אתה משקיע בחברות האלו? תשקיע רק בחברות שאתה סומך עליהם, או בעסק משלך, או בעסק של אדם שאתה מכיר, בנדל"ן. אם הם עוברים על החוק – תתבע אותם. לא צריך בשביל זה רגולטור. אם אתה חושב שבית המשפט משוחד לטובתם – קל וחומר שפקיד קטן שיקבל אצלו עבודה עוד שנה יהיה משוחד.
ג. ומה יקרה שההלוואות האלו לא ישולמו? הגופים הפיננסים יקרסו והמנכלים יאבדו את העבודה שלהם, וצריך לדאוג שהממשלה לא תציל אותם. אתה לא רואה שהממשלה היא הבעיה כאן, ולא הפתרון? ושוב, אם כל כך ברור שהבנקים והביטוח והקרנות מרמים אותנו – תוציא את הכסף שלך משם. גם ככה יש ריבית אפסית אז פשוט תשאיר את זה בבית, או שתקנה זהב- אתה תרוויח ככה יותר.
ד. יש דרך שלישית – תפסיק להשקיע בחברות האלו והם יקרסו. אני מרגיש שאני חוזר על עצמי.
במקום לתת עוד ועוד סמכויות לממשלה שהיא השורש של רוב הבעיות שאתה מעלה, פשוט תיקח אחריות על עצמך, תשכנע אחרים לקחת אחריות ותוציא את הכסף שלך מהגופים האלו.
ל-תיקח אחריות,
בין אם תרצה ובין אם לא תרצה, האיש הקטן (גברת כהן מחדרה ומסעודה משדרות) מחויב להפריש כספי לקופת גמל או קרן פנסיה. הוא מחויב להפריש אולם אין לו שום שליטה, ואפילו לא אפשרות להביע דעה, על אפיקי ההשקעה אליהם מנותבים כספיו.
כל עוד ממשלת ישראל לא מאפשרת חיסכון עצמאי לפנסיה (כדוגמת 401K בארה"ב), וזה לא יקרה בעתיד הקרוב, לא תוכל לדעת מי המושחת שמנהל את כספך ולאיזה גנב הוא העביר את הכסף וכמה מהכסף הזה תיראה חזרה בערוב ימיך אם בכלל. הסיבה שממשלת ישראל לא תאפשר חיסכון עצמאי לפנסיה היא משום שהמצב כיום מאפשר למושחתים ולגנבים לעשות כרצונם בכספך, לחלק ממנו לפוליטיקאים (ישירות כמו מעטפות כסף ובעקיפין ע"י טובות הנאה), ולשלם מסים גבוהים. אם יהיה לך חיסכון עצמאי לפנסיה – לא תשלם דמי ניהול ועמלות מטורפות, ואז המושחתים והגנבם לא יוכלו ליהנות מכספך ולא ישלמו מסים גבוהים לממשלה.
לגבי תביעות כנגד מנהלים שסרחו, כנראה שמעולם לא חוית צורך בתשלום פוליסת סיעוד. מי שנזקק לתשלום הפוליסה מחברת הביטוח, בעיקר בשנות חייו האחרונות, יודע היטב שאולי היורשים של יורשיו יראו משהו מהפוליסה שלו, אם בכלל. מה יעזור לקשיש בן 80 ומשהו שנזקק לתשלום דמי סיעוד כאשר חברת הביטוח מושכת אותו (בהיתר החוק בישראל כמובן) שנים רבות? הוא נזקק לסיעוד עכשיו, לא בעוד 5 שנים. בעוד כמה שנים ממילא הוא יסתלק מהעולם, תוך ששנותיו האחרונות הוא בוזה ע"י מסלקי תביעות בחברת הביטוח.
דוגמה נוספת – טייס במילואים שנפל עם מסוקו במלחמת לבנון השניה, היה מבוטח בחברת ביטוח מסוימת. אותה חברה לא הסכימה לשלם לאלמנה את תגמולי ביטוח החיים שלו משום שלטענתם הוא הסתיר מהם שתחביבו הוא הטסת מסוקים. אלא שבמשפט התגלה שאין זה תחביבו אלא עיסוקו במילואים בלבד, וחברת הביטוח, או יותר נכון מנהליה, עיוותו וסילפו את המציאות, ולעזאזל עם הטייס שהגן על משפחותיהם בחייו ולעזאזל עם אלמנתו. מנהלי אותה חברת ביטוח ניסו לגזול מהאלמנה את מה שמגיע לה, ולו היו מצליחים היו מקבלים על כך בונוס.
האם כעת אתה מבין שתביעה לא רלוונטית ולא מועילה?
לגבי רגולציה – רגולציה עולה כסף. זה נכון. אדם שחלה בגלל שאכל מוצר שלא היה בפיקוח רגולטורי (או שהיה פיקוח אך לא הדוק מספיק, מה שמהווה הטעיה של הצרכן), עלות הטיפול בו עקב המחלה, ואולי אפילו הטיפול בנזק התמידי שנגרם לו (ע"ע רמדיה) עולה מליוני פעמים יותר מאשר הרגולציה. חישוב כלכי פשוט מראה שעדיף רגולציה מאשר בלעדיה.
רוצה לחסוך ברגולציה? אין בעיה. תהפוך את בני משפחתה של מנכ"ל יוניליוור ישראל לשפני נסיון ותן להם תפקיד שהיה קיים (ואולי עדיין קיים) של טועם מלכותי. אם הם לא יחלו מהמזון שמנכ"ל יוניליוור ישראל אחראית עליו, הרי שניתן להפיץ אותו. אם ח"ו ימותו מהרעלה, הרי שהמזון מסוכן לבריאות. אמנם חסכת את עלות הרגולציה, אולם האם פיתרון זה ריאלי ומוסרי? אני מעדיף רגולציה.
לגבי השקעה בחברות, כפי שכתבתי לעיל – אין לי שליטה או השפעה על אפיקי ההשקעה של קופת גמל / קרן פנסיה. לגבי הכספים הפנויים שיש לי אני הוא זה שמחליט אם להשקיע ואיפה, עד כמה ועד מתי. אז בהחלט אני נזהר, עד כמה שהמידע שברשותי מאפשר, מנוכלים ומושחתים. עם זאת ברור לי שנקודות זמן מסוימות ובהשקעות מסוימות אכשל ואפסיד, אולם לפחות עשיתי ככל שביכולתי להשקיע בצורה נבונה ובשיקול דעת.
מעולם לא נתתי את כספי לדנקנר או לזיסר מרצוני החופשי, אלא רק דרך קופת גמל. אבל כשקופת הגמל מראה ריווחיות מסויימת שאינה גבוהה, ועם זאת לוקחת ממני דמי ניהול גבוהים, ומול זה אני רואה ששכר העבודה השנתי של יו"ר החברה הוא ברמה של זכיה בדאבל לוטו (ואני מניח שלשחק גולף במשך היום זו עבודה קשה ואחריות גדולה), הרי שאין לי שום סיבה לשמור את כספי באותה קופת גמל, וזה מה שעשיתי.
לתיקח אחריות-
המדינה מעודדת חיסכון לפנסיה ומציעה פטור ממס לחוסכים בשיעור מסויים.
ואכן כמעט כל השכירים נוהגים להפקיד כספים לקופות גמל וקרנות השתלמות.
הכספים הנ"ל מושקעים בבורסה בקרנות שנותנות את התשואות הגבוהות ביותר – שבהרבה מאוד מקרים מסתבר שהן מנוהלות ע"י שרלטנים שיוצרים מצגי שווא שהם משקיעים בצורה סולידית בעוד למעשה הם לוקחים סיכונים פראיים.
האזרח הפשוט השכיר לא מושקע בבורסה יותר מדי כי הוא מבין שהוא סרדין באגם מלא כרישים (בד"כ לאנשים אין כסף מיותר ולמי שיש קונה נדל"ן).
מצד שני האזרח הפשוט השכיר גם לא מוותר על הפטור מהמס – וממשיך בלב כבד להפקיד כספים בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל מתוך תקווה שהן לא יקרסו.
כל עוד המדינה מעודדת באמצעות פטור אדיר ממס את נטילת הסיכונים ואת הטייקונים והסקנדלים לא ניתן להטיל את האחריות להשקעות הנ"ל על הציבור.
אם שמת לב מה כתבת – אז גם אתה מבין שהמדינה היא שורש הרע במקרה הזה.
לכן הפיתרון לא יכול להיות עוד כוח בידי הממשלה תחת הכינוי רגולציה.
המאמר מלא בטעויות. החוב בארצות הברית לא גדל ביחס לתוצר אלא קטן, הוא גדל אבסולוטית אבל לא מתסכלים על חוב בצורה אבסולוטית. גם בישראל הוא גדל אבסולוטית וקטן כיחס מהתוצר. אז אי אפשר לבחור מה שנוח לכם.
צמיחה לנפש וצמיחה של המשק אלו דברים שונים מאד. צמיחה לנפש בישראל היא נמוכה מאד.
כל השוואה לעולם המערבי היא מגוחכת ישראל היא עדיין לא כלכלה מערבית ולכן צריכה להיות בהשוואה לכללות צונחות כמו דרום קוראיה צילה טייואן סינגפור שם מצבנו רע מאד שוב
אני משער שהתכוונת שיש להשוות את כלכלת ישראל לכלכלות צומחות, ולא צונחות ככתוב.
למה דוקא לצומחות ולא לצונחות לא הסברת. אין לנו זכות לצנוח כמו הפיגס (פורטוגל, איטליה, יון, ספרד)?
ננסה ללכת בדרכך ונאמר שיש להשוות את ישראל לכלכלות המתפתחות, כלומר- לא העשירות ולא העניות, אלא אלו שבאמצע.
עדיין, אנחנו בתוצר לנפש דומים לפיגס, אפילו יש לנו תל"ג לנפש גבוה יותר. גם אנחנו ממוקמים ליד הים התיכון. אנחנו צריכים להיות פיגס קלסיים.
ואז אתה מציין בהשואתך את סינגפור, אחת מהמדינות העשירות בעולם. הצומחות בעולם. המצליחות בעולם.
כלכלת סינגפור(וקוריאה הדרומית, וטאיוואן) מאד קפיטליסטית, ללא כחלונים ויכימוביצ'ים הורסי כלכלה, ללא מחאות צדק-חברתי יוקר-מחיה. זהו סוד הצמיחה.
בדרך השפיר (סתיו) לא נהיה סינגפור.
ואם כחלון ימשיך בדרכו, נהיה יון.
אני חושב שיאיר פשוט חשב שדרום קוריאה, טיואן וסינגפור הם עדיין כלכלות מתפתחות שאינן ברמה של מערב אירופה אבל צומחות מהר – כמו צ'ילה. הבעיה היא שכמו שמצ'לס אמר, זה פשוט לא נכון והמדינות האלו הן ברמת חיים מערבית. וגם ישראל היא כן כלכלה מערבית, הרבה יותר גבוה מצ'ילה (פי 2).
אבל ההערה שלו לגבי זה שבישראל האוכלוסיה גדלה הרבה יותר מאירופה נכונה לגמרי.
להוסיף על מה שמצ'לס ציין, גם הונג קונג, צ'ילה, המדינות הבלטיות ופולין צמחו מהר מאוד ברגע שהן עברו לשוק חופשי מאוד.
ישראל ממש לא "פיגס" – על אף הקירבה הגאוגרפית ליון ולאיטליה ועל אף הדימיון החיצוני בין ישראלים לספרדים ולפורטוגזים ישראל אינה "פיגס":
כלכלת יון מבוססת על חקלאות, דייג, ותיירות. כלכלת ישראל מבוססת על דברים אחרים לחלוטין (היטק, פיתוח מערכות נשק, פיתוח תרופות, ליטוש יהלומים, יצור שבבים). הדייג סביב חופי ישראל מהווה פרומיל מהתוצר וכך גם ענף גידול הזיתים.
הדמוגרפיה בפיגס שלילית – האוכלוסיה מזדקנת והמרחב הכפרי ננטש- כל דור קטן מקודמו בשליש – הדמוגרפיה בישראל חיובית באופן קיצוני – אוכלוסיה שמכפילה עצמה פי 10 ב70 שנה.
עקב ההבדלים הדמוגרפים – בפיגס אין כמעט השקעה במיזמי תשתית – הבעיות שלהם הן איך לתקצב תחזוקת מערכות קיימות ואיך להתמודד עם ירידת מחירי הנדל"ן. בעוד בישראל הבעיות הן חוסר יכולת לעמוד בביקושים.
בפיגס הצעירים המשכילים עוזבים לצפון אירופה (גרמניה, אנגליה…) וקיימת בריחת מוחות.
בישראל ככל שהחרדים והערבים פונים ללימודים אקדמיים וככל שיותר יהודים מצרפת ואוקראינה עולים לארץ הבעיה הפוכה – איך לספק עבודה למשכילים החדשים.
ישראל היא מקרה ייחודי.
כמה שזה ישמע מוזר ישראל דומה גם לארה"ב וגם להודו שהן מדינות צעירות דתיות וחופשיות ושונה מרוב יתר המדינות.
בגירסת ההדפסה לא רואים את שם הכותב
אפשר להתווכח הרבה על הניתוח הכלכלי החסר אבל יותר פשוט לדבר על הקיים ועל דרכים פשוטות לשפר אותו. במקום לתת עצות בשמיים – למה לא להתמקד בדברים פרקטיים שניתנים לשינוי מיידי?
שני דברים למשל – הראשון – משגיחי הכשרות לא יעלמו בקרוב מן העולם. הם מגיעים למפעלי מזון ובתי מלון ומסעדות על בסיס קבוע כדי לבצע "בדיקת כשרות". למה לא להכשיר אותם לבצע גם בדיקת מזון? הרי מבחינה הלכתית "פיקוח נפש" מצדיק את ההכשרה וההתערבות שלהם בנושא. ביצוע הבדיקה וניתוח תוצאות פשוט שלה הוא תהליך שניתן ליישם בקלות. מעל לזה ניתן לשים בודקים הבאים בתדירות יותר נמוכה ושייכים למשרד הבריאות.
דבר שני – הישגי מערכות החינוך והרווחה הם מאד נמוכים יחסית להשקעה בהם. במקום לדאוג לקיצוץ (*) למה מפלגות הימין שבשלטון לא מיישמות רפורמות כדי להוביל לתוצאות יותר טובות.
החמש יחידות מתמטיקה של בנט זה דבר סביר, העניין הוא שכל המערכת עצמה לא מובילה לתוצרים טובים. מבזבזים ומבטלים את שנות הלימוד של התלמידים ללא תוצאות רלוונטיות לשוק העבודה או לאקדמיה. רק זה שווה כמה כתבות כאן, כשלא בטוח בכלל ששיטת הוואצ'רים שמידה מהללת אותה יום וליל היא הפתרון שהכי קל להגיע אליו כאן בישראל כדי להשיג תוצאות פי כמה יותר טובות.
אחד הרעיונות הקלים ליישום הוא הקמת חדר כושר בכל בית ספר שיוכל לשמש גם כהכנה לצבא, גם כאמצעי למוטיבציה ומשמעת וגם כבסיס קהילתי לאחר שעות הפעילות של בית הספר, כל זה באמצעות זכיין פרטי והסכם מתאים.
(*) בבריאות לא נוספו תקני רופאים משנות ה 70, רק באמצעות קומבינות כספי תרומות ומחקר יש בקושי מספיק רופאים
לאדם סמית:
אני מתלבט אם לענות לך מתחום הכלכלה.
אנסה להמחיז את זה בדימוי. אני מדמה את הכלכלה כמערת הדם שתפקידה להזרים דם לגוף: למוח, לשרירים, עד קצה האצבעות. הלב מזרים דם חדש, נניח חוקי הממשלה שמעדכנים יעד גרעון חדש, הורדת ריבית מרכזית, הורדת יחס נזילות ובעצם משחררת כסף, כלומר דם לכל הגוף.
הבנקים מווסתים את הדם הזה לגוף.
כיום נראה שאת מערכת הדם המזינה את כל הגוף החליפה מערכת דם של מקורבים, מסלולים מקוצרים שעוברים רק דרך האיברים הגדולים והמשמעותיים. לאצבעות בידיים וברגליים לא מגיע דם.
בהיבט אחר באותו דימוי אני רואה את כמויות הכסף הענקיות שנשפכות לשוק שמייצרות צמיחה זניחה. פעם היתה מערכת הכלכלית משרתת אותנו – לימדו אותנו לחסוך. עכשיו אנחנו מחוייבים (דרך ריבית נמוכה) לשלוח את כל הכסף לבורסה ואל העשירים. הפנסיות, שהן העתיד גם הן מושקעות בהווה, הדיור גם. מה הלאה? מזון? מים? אוויר?
דבר שני – אתה חייב לצאת ולבדוק את היבט הסיכון, שלפי התיאוריה ומה שאתה אומר ,מונע מלקיחת סיכונים. מודל ה"גדול מכדי ליפול" דווקא מעודד סיכונים.
איזה סיכונים לקחו ראשי בנק לאומי כשנתנו טלפונים לא מסומנים ללקוחותיהם בארה"ב ונתפסו? מה קרה להם? מה קרה לבונוסים שלהם?
המשל שהבאת לא מדויק לחלוטין, אבל נראה לי שהבנתי את הנקודה. אם אנחנו מקבלים את התיאור הזה – צריך לענות על 2 שאלות: למה הדם הולך רק לאיברים הגדולים, ואיך אפשר לשנות את זה?
כמו שאמרת, האנשים האלה מצליחים כי הם מקורבים – אבל למי הם מקורבים – לאנשים בשלטון (זה כולל את הממשלה ואת הבירוקרטיה). כלומר אם ניתן יותר כוח לשלטון (יותר רגולציה) זה פשוט יחזק את המקורבים. לכן צריך להפחית את כוחו של השלטון – וכך את כוחם של המקורבים.
כמה הערות נוספות:
כמויות הכסף הענקיות שנשפכות ולא עושות כלום פשוט מוכיחות (ככל הנראה) שהתיאוריות הקינסיאניות והמוניטריות של הגדלת הוצאות הממשלה/הרחבה כמותית/הורדת ריבית שטוענות שעל גופים ממשלתיים להוציא אותנו מהמשבר פשוט לא נכונים. הוכחה נוספת לכך שהתערבות הממשלה במקרה הזמן לא עוזרת.
בלי קשר לזה, לו היתה ריבית גבוהה – היית מפקיד את הכסף בבנק במקום להשקיע בבורסה. ומה היה קורה עם הכסף הזה? הבנק היה מלווה אותו לחברות. כלומר הכסף היה מגיע ל"עשירים" בין כך ובין כך.
הכסף שלטענתך "הולך לעשירים" לא הולך לעשירים אלא אתה קונה חלק מחברה ומקבל חלק מהרווחים. זה חיסכון ויש החזרים גבוהים. אז אני לא מבין על מה התלונה. הפנסיות (מלבד החלק שהם חייבים בגלל רגולציה ממשלתית להשקיע באג"ח ממשלתי) מושקעות בחברות – שבעתיד יפיקו רווחים, כמו כל השקעה. דווקא הריבית הנמוכה גורמת להשקעה בעתיד (חברות ועסקים) במקום בהווה (אג"ח ממשלתי – כלומר תשלום על הגירעון).
אני מתנגד לטענה של "גדול מכדי ליפול". לא צריך להציל אף חברה או בנק שקורסים – אפילו אם הם גדולים, בדיוק מהסיבה הזו, שזה מעודד לקיחת סיכונים אך ללא המחיר שלהם.
לתיקח אחריות:
אני לא מכיר אותך אבל אתה נראה לי צעיר, עצמאי כלכלית ובעל תואר אקדמאי.
אם היו לך ילדים, דבר אחרון שהיית רוצה זה שהם יקומו בבוקר ויגישו להם 3 צלחות לבחירה לארוחת הבוקר: צלחת סלט וחביתה בריאים, צלחת ממתקים וצלחת סמים. ילד – תבחר בעצמך ותישא בתוצאות.
הציבור לא מורכב מאנשים כמוך אלא מזקנים, בורים, חולים. פחות מחצי יכולים לבצע בחירה אמיתית. אתה פשוט מפקיר אותם.
אם רופא היה עושה מה שחלק ניכר מיועצי ההשקעות עושים לגבי לקיחת הלוואות, השקעה באג"חים של טייקונים ולקיחת סיכונים – הוא היה נתבע חבל על הזמן
אלא שאנשי הפיננסיים לא נתבעים, לא מבוקרים ולכן הם נהיו אוהבי סיכון. סיכון זה לא מילה טובה שכן הסיכון הוא תמיד רק על הלקוח ולא עליהם
תיקון קטן לגבי אנשי הפיננסים – הסיכון הוא על הלקוח (אם איש הפיננסים הפסיד, אפילו את כל כספו של הלקוח – הבעיה של הלקוח). הרווח רובו של איש הפיננסים (אם איש הפיננסים גרם לרווח כלשהו בתיק ההשקעות – הוא מקבל בונוס שמן). החישוב של הפסד ללקוח מול בונוס לאיש הפיננסים נעשה אחת לשנה ואינו מתייחס להפסדי עבר.
ידענו גם ידענו ולעולם לא נראה את זה בכותרות ראשיות.
אבטלה של 4.7% חייבת לנתנוסס בכותרות ענק.
צמיחה של 3.7% חייבת להתנוסס בכותרת.
אבל לך תדבר עם עיתונאי שמאל…..מזל שיש אתכם.את ערוץ 20 ואת ישראל היום.
ללמוד מהרומנים ???? שכר פועל ליום עבודה שלום ברומניה הוא 5 אירו – ליום עבודה של 8 שעות.
אז מה יש ללמוד מהרומנים???
אגב- הממשלה מנהלת באחריות את כלכלת ישראל – אין לה צורך בעצות מעיתונאי / שרלטן / פרשן – המסביר מה לא צריך לעשות או מה לעשות נכון — אדון נכבד – הדברים נעשים בלעדך .