הכוח המופרז של לשכת עורכי הדין יוצר ניגודי עניינים ופוליטיזציה במערכת המשפט, ומחזק את המשרדים הוותיקים על חשבון החדשים. יש לבטל את חובת החברות בלשכה ולהפוך אותה לוולונטרית
לשכת עורכי הדין היא גוף בעל עוצמה רבה. בידה לקבוע מי יעסוק בעריכת דין באמצעות רישיון מיוחד שהיא מנפיקה, והיא יכולה גם לשלול אותו; יש לה מעמד מיוחד בוועדה לבחירת שופטים, מה שמקנה לה מעמד מיוחד במערכת המשפט; והיא זכאית לגבות מחבריה דמי חבר שנתיים על פי ראות עיניה.
למעלה מ־60 אלף עורכי דין חברים בכפייה בלשכה ומשלמים לה בין 1,100 ל־1,500 שקלים בשנה. מדובר בתקציב עתק, הניתן בידיהם של מעטים. אך למרות כוחה הרב והשפעתה על החיים הציבוריים בישראל, ציבור עורכי הדין נותר ברובו אדיש לקיומה.
בשנת 2015 התקיימו בחירות סוערות לראשות ולמוסדות הלשכה. המועמדים השונים השקיעו במסע הבחירות כסף ומאמצים רבים במיוחד, אך בפועל רק כ־28% מעורכי הדין טרחו להצביע – כ־16 אלף מתוך כ־58 אלף עורכי דין שהיו רשומים אז בלשכה. הציבור הרחב של עורכי הדין מקבל את קיומה של הלשכה ואת סמכויותיה כגזרה משמים, אף שמעבר לתשלום השנתי, לרובם המוחלט אין כל מגע עם הלשכה או עניין בה.
כמי שעוקב מקרוב אחר פעילות הלשכה במחוז ירושלים ובארץ כולה, אני יכול להעיד כי לו היו עורכי הדין עומדים על עוצמתה המעשית של הלשכה ועל המשמעויות הפוליטיות שלה, הם היו מן הסתם דורשים לבטלה לאלתר כגוף סטטוטורי, ואגב כך גם את דמי החבר המעיקים.
קיומה של לשכת עורכי הדין במתכונתה הנוכחית מהווה פגיעה חמורה בחירות ויש בו ניגודי עניינים מובהקים המיטיבים עם מי שקרוב לצלחת. המרוחקים ממנה – למעשה 95% מעורכי הדין – נדרשים לשלם ללשכה בעל כורחם ולהנציח את הגילדה ואת שליטתם של בודדים בתקציביה הגדולים.
השופטים תלויים בעורכי הדין לקידומם
ניגוד העניינים החמור ביותר הוא קיומם של שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, הכוללת תשעה חברים. מכיוון שכוחה היחסי של הלשכה בוועדה הוא רב, בחירתם היא נושא למאבק עצום המנקז אליו גורמים פוליטיים ובעלי אינטרסים שונים, תוך שתדלנות ולחצים אין קץ.
ניגוד העניינים כאן זועק לשמים. מועמדים לשיפוט יודעים שגורלם נתון בידי נציגי עורכי הדין, ובמשך תקופה ארוכה הם נושאים עיניהם אליהם ואל פרנסי הלשכה. לאחר שנבחרו יודעים השופטים היטב למי הם חבים את המינוי, ואלו גורמים בלשכה סייעו בבחירתם. יתרה מכך: מכיוון שהוועדה לבחירת שופטים אחראית גם לקידום בדרגות השיפוט – מבית משפט השלום, למחוזי ולעליון – השופטים יודעים כי המשך הקריירה שלהם תלוי גם הוא בנציגי לשכת עורכי הדין ובגורמים המשפיעים עליהם; זוהי קבוצה קטנה אך רבת עוצמה של עורכי דין בעלי השפעה בלשכה, האוחזים במפתחות המינוי והקידום של השופטים.
כך נוצר מצב שבו עשרות אלפי עורכי דין, שמלבד התשלום השנתי אינם נוטלים כל חלק בפעילות הלשכה ואינם בעלי כוח במוסדותיה, מתמודדים באולמות הדיונים מול אותם ברוני הלשכה המופקדים על קידום השופט שבפניו הם מופיעים. במצב כזה, שופט צריך להיות מלאך כדי להיות נטול פניות.
האם אין בכך מציאות בלתי נסבלת בלב המעשה השיפוטי? האם אין לפנינו חשד כבד לניגוד עניינים מתמיד בלבה של מערכת המשפט?
עצם המצב שבו השופטים מתחככים באירועי הלשכה עם עורכי דין שלאחר מכן מופיעים בפניהם, הוא בבחינת מציאות הסותרת את האתוס המשפטי הבסיסי ביותר, שבו כולם שווים בפני החוק ובפני השופט. זהו מצב בלתי ראוי בעליל.
פוליטיקה מגזרית
כוחה העצום של לשכת עורכי הדין והכסף הרב הנתון בידיה אינם נסתרים מעיניהם של גורמים פוליטיים. זוהי הסיבה שאופן ההתארגנות של גורמי כוח בלשכה, כמו גם הרשימות עצמן, מייצג לעתים קרובות גורמי כוח פוליטיים בכנסת. אפילו החלוקה המגזרית הקיימת בפוליטיקה הארצית באה לידי ביטוי במבנה הכוח של הלשכה, וגורמים פוליטיים מכל קצות הקשת בוחשים בנעשה בה.
רבים מעורכי הדין הרשומים שטורחים בכלל להצביע בבחירות ללשכה – כאמור כרבע בלבד מכלל עורכי הדין – מצביעים לקבוצות מגזריות המשקפות מפלגות מגזריות. כך זוכים מגזרים אלה לייצוג בלתי פרופורציונלי ולכוח רב. כך למשל, שליטת השמאל הקיצוני בלשכה נחשפה במאמר באתר 'מידה'. בין היתר נחשפו המניעים הפוליטיים להקמת "מחוז צפון" בלשכת עורכי הדין, שנועד לחזק את כוחו של המגזר הערבי בלשכה. התוצאה הייתה מינוי של נציג בוועדה לבחירת שופטים המקורב למפלגת בל"ד של עזמי בשארה וחנין זועבי. במאמר נוסף נחשף גם הקשר של הרשות הפלסטינית ללשכת עורכי הדין.
בשנה האחרונה החלה הלשכה ביוזמות סוציאליסטיות שנועדו להשפיע על הכנסת, זאת בניגוד למנדט המקצועי שלה. בין היתר היא שיתפה פעולה עם עמותה של הקרן החדשה לישראל.
הקשר ההולך ומתהדק בין לשכת עורכי הדין לפוליטיקה הוא רעה חולה, ההופכת את הלשכה לחלק ממערך הכוחות הפוליטיים בישראל. לעניין זה עלולות להיות השלכות חמורות על עולם המשפט.
יוזמות חברתיות תמוהות. מי העניק להם מנדט?
איסור פרסום אנכרוניסטי
עד כה מניתי סיבות עקרוניות המצדיקות שינוי רדיקלי במבנה הלשכה, ובהפסקת הכבילה אליה של עורכי דין שאינם מעוניינים בכך. אך קיומה של הלשכה במתכונתה הנוכחית יוצר גם בעייתיות מקצועית ממדרגה ראשונה.
מכיוון שלשכת עורכי הדין היא גילדה סגורה, היא מנציחה את שלטונם של המשרדים הגדולים והחזקים על חשבון המשרדים הקטנים שהם מרבית עורכי הדין. איסור על פרסומות, לצד כללים אתיים נוספים שאבד עליהם הכלח, מונעים ממשרדים קטנים לפרוץ קדימה ומשמרים את כוחה של האליטה ואת כוחם של המשרדים הגדולים, החזקים והוותיקים. בהינתן העובדה שרובם הגדול של עורכי הדין אינם משתייכים למשרדים הגדולים, מדובר בעוול שאין כמותו. יש לבצע בהקדם רפורמה מקיפה בכל דיני האתיקה ולאפשר לעורכי דין צעירים ומבטיחים להתפתח ולהצליח, דבר שאיננו אפשרי בתנאים הקיימים.
עשרות אלפי עורכי דין נאלצים לשלם מדי שנה כסף רב לגוף עצמאי, רק כדי להחזיק בידם את היכולת לעבוד במקצוע שלמדו ביזע ובממון רבים. כשלושה רבעים מתוך ציבור זה כלל אינם משתתפים בבחירות ללשכה, ולעתים קרובות אין להם ממש מושג על אודותיה. היא איננה מעניינת אותם ותורמת להם, אך הם כלואים בתוכה ללא יכולת להשתחרר.
חשוב לציין כי בעוד שבשנים האחרונות מספר עורכי הדין בישראל הוכפל ושולש, דמי החבר רק האמירו. ומה עושה הלשכה עם תקציב הענק שבידיה? ובכן, היא פועלת להגדיל את השפעתה הפוליטית, ואם לדייק – את השפעת בכיריה. כך אנו רואים צוות לובינג מפואר, פרסומי חוצות ו"ועדות קשר" מצחיקות. לא יודעים מה לעשות עם כל הכסף. לעתים נראה שהם יעשו הכול במקום להפחית או לבטל את תשלום דמי החבר, עד שאפילו פרסומי הלשכה בפייסבוק ממומנים.
תנו לעורכי הדין לבחור
הגיעה השעה לשינוי מקיף מן היסוד. הלשכה צריכה לעבור למבנה של לשכה וולונטרית, שהחברים בה יהיו רק עורכי דין המעוניינים בכך. עורך דין חדש בישראל יידרש לזכות בתעודת הסמכה באמצעות מבחן בסיסי שתקיים המדינה, כאשר אחת לכמה שנים הוא ישלם דמי חידוש רישיון. העניין יטופל במסגרת משרד המשפטים, ולא באמצעות גוף סטטוטורי שלחבריו יש אינטרסים של גילדה.
בנוגע לוועדה לבחירת שופטים, ניתן לקבוע כי אחת לכמה שנים ייערכו בחירות מיוחדות בקרב כלל עורכי הדין הרשומים במשרד המשפטים לבחירת נציגי עורכי הדין בוועדה. כך יצומצמו לאפס כמעט ניגודי העניינים והשיקולים הכלכליים והפוליטיים הנובעים מיחסי הכוחות בלשכה. אפשרות נוספת וטובה יותר היא פשוט לבטל כליל את נציגות הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, וכך לבטל לחלוטין כל ניגוד עניינים.
תנו לעורכי הדין לבחור האם הם אכן מעוניינים להיות חברים בגילדה הזו והאם היא תורמת להם, בדיוק כמו בלשכת רואי החשבון שהיא וולונטרית לחלוטין. מי שרוצה להיות חבר בלשכה ולהשתתף בכנסים ובהרמות כוסית, יעשה זאת ויישא בעול דמי החבר. מי שאין לו עניין בכל אלה, יוכל לוותר על התענוג. ברבות ממדינות העולם, ההשתייכות ללשכת עורכי דין היא עניין וולונטרי.
הפיכת הלשכה לוולונטרית תבטל את הפגמים העמוקים שבמצב הקיים, תמנע ניגודי עניינים ופגיעה ברוב קהילת עורכי הדין, תנטרל את הפוליטיזציה הגוברת, וחשוב מכול: תבטא רוח של חברה ליברלית שבה חופש הבחירה והעיסוק הם אבני יסוד.
______________
עו"ד מיכאל דבורין הוא חבר לשכת עורכי הדין בירושלים
כתבה מעולה, השינויים המוצעים נכונים וראויים , במיוחד בגלל הכוח העצום שיש ללשכה.
הלשכה כגילדה צריכה להעלם מן העולם!
על מנת לחזק את דברי הכותב, האם ראוי שבמשולש הכוחות הללו, יו"ר הלשכה שרת המשפטים ויו"ר ועדת הבחינות הלא הוא השופט יוסף אלרון נשיא בהמ"ש המחוזי, ניגוד העניינים לא זועק לשם עד כדי טובת הנאה אסורה, שאיפת השופט אלרון להיבחר לעליון מי שיגול לסייע לו הוא הרי יו"ר הלשכה אפי נווה, אשר כל מגמתו והצהרתו ביא לעצור את הצפת המקצוע, ביקש ממנו להקשות את בחינות ההסמכה עד כדי כשלון 70 אחוזים מכלל הנגשים, ובתמורה הוא יבחר בו כמועמד הלשכה ושרת המשפטים בוועדת לבחירת שופטים.ממש חשד לשוחד בחירות ולניגוד עניינים משווע.
מה שרואים היום זה משולש מסוכן של שרת המשפטים שקד ומרים נאור נשיאת ביהמ"ש העליון ואפי נווה יו"ר לשכת עו"ד זה אסון לדמוקרטיה ואסון לאזרחים וגם לעו"ד התמיהה העולה והיא מדוע שופטים יועץ המשפטי לממשלה שרת המשפטים הגיעו לבריתה של אפי נווה מה שמראה שאפי נווה ממשיך לעשות רווח לכיסו תוך פגיעה בזכויות של אחרים מה שצריך זה הוצאת בתי הדין של הלשכה עו"ד ,,הדוגמא לכך היא שפרקליט וועדת אתיקה עו"ד מייק יורק ריד חברו של אפי נווה מתחזה לדוקטור למשפטים וזאת כשהוא אינו דוקטור וכולם שותקים במדינה מתוקנת היו מעמידים אותו למשפט פלילי
כתבה יפה, אך הערה אחת:
לעניין " עורכי הדין שהלשכה לא נוגעת להם ולא משרתת אותם". ההבחנה הזו אינה מדוייקת. עורכי הדין אשר אינם מקורבים להנהגת הלשכה דווקא מרוויחים מקיומה של הלשכה: הלשכה דואגת לקשות על הכניסה למקצוע לעורכי דין אחרים. נכון, הלשכה מטיבה עם חלק מעורכי הדין יותר מאשר עם אחרים, אבל יש לזכור שפועלה המרכזי של השלכה היא להקשות על הכניסה למקצוע ומכך כל עורכי הדין נשכרים. כמובן, מבחינת עם ישראל זו סיבה מצויינת להפוך את הלשכה לוולונטרית.
מסכים השאלה איך מקדמים זאת האם המאמר נשלח לשרת המשפטים
איילת שקד בינתיים היא אכזבה גדולה …
עזוב אותה – נערה צעירה שלא התבגרה, משרתת את בניטו ומשתדלת לשנות משהו- אין לה עדיין אישיות בשילה, היא בוסר רעיוני ואישי.
you rest my case
כנראה שלא בכדי שמה של הלשכה מוחלף באופן תדיר (וברוח הומוריסטית מה) ללשכת עוכרי הדין
דעה נבונה- אין שום צורך בלשכה כזו, בחיוב חברות על פי המחוקק. יד רוחצת יד- האליטה בכנסת נותנת יד לאליטה של עורכי הדין, אלה הנבחרים שם- ברמה אישית בינונית, רובם לא ראויים לייצוג. ועדת האתיקה פשטה מזמן את הרגל והיד והגוף, עורכי הדין נהפכו ליחצני לקוחותיהם, עוברים על החוק בריש גלי, הם אנשי תקשורת מנופחים ללא שמץ אחריות ציבורית. עורכי הדין מסייעים למשפח ולא למותבי השיפוט, מעיינם בכסף שכר הטירחה ולא ביושר המינימלי. נמאס מעורכי הדין המסייעים לעיוות דין- וחבל שהרשות השופטת לא קורעת אותם לגזרים ומעיפה אותם עם הוצאות אישיות של חצי מליון ש״ח ומעלה. הגיעה הזמן לפרק את הלשכה ולהפוך אותה מגלידה אינטרסנטית למוסד כמו רואי החשבון- לא חברות בכפייה . חבל ששופטים בעבר סייעו ללשכה להישאר כפי שהיא, יד רחצה יד. שמישהו בכנסת ירים את הכפפה ויסייע לנו לצאת מהגוף המיותר הזה. הכנסים שלו באילת- זוועת עולם למריחת שופטים ועושי דברם. ההוצאה המוכרת הזו מנוגדת לחוק הראוי, בילוי אליטיסטי עם ביזריות תקשורתית- שום דבר שקשור למקצוע, הכל פקה פקה פקה בחסות האליטות הנהנתניות.
לדעתי הבעיה העיקרית היא הדיקטטורה של בג"ץ, שמאחוריה השמאל הקיצוני ששולט במדינה בעזרתו , למרות הכישלונות החוזרים בבחירות. יתכן שמה שכתבתם הוא נכון, אך זה בעדיפות משנית. בואו נפרק את בג"ץ מכוחו האבסולוטי, שנוצר בין השאר בגלל האקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק, נחזיר את הרשות המחוקקת למקומה הנכון מעל הרשות השופטת, ואח"כ נחשוב על שיפורים נוספים. תקנו אותי אם אני טועה.
מאמר מעולה והלוואי שיתגשם. קיימת גם בעיה הפוכה של ניגוד אינטרסים משווע. תלונות שופטים על עורכי דין מטופלות על ידי אנשי הלשכה, ואפשר שאותם אנשי הלשכה מופיעים בבקשותיהם כעורכי דין פרטיים, בפני השופטים שפנו אליהם בתלונה. צרמה התופעה שהממסד המשפטי, התערב בבחירות האחרונות שהתקיימו בלשכה, על ידי שהחרים צד אחד וקרב מאוד אליו, צד אחר. הטיל "חרם" על הצד שביקש לקיים את המשוב !
יש ללמוד מרואי-החשבון. משלמים אגרה למשרד המשפטים (מועצת רואי החשבון) על הרישיון. ולשכת רואי-החשבון היא גוף התנדבותי, לא חייבים להצטרף ולא לשלם.
מיכאל דבורין צודק לגמרי !
כל מילה בסלע !
וועדות הקשר לכל רחוב ולכל שכונה הן דרך לתגמל פעילים: מכיון שקיימים עודפי תקציב- מקימים וועדות כשלכל וועדה יש יו״ר, מספר סגנים, מספר ממלאי מקום- ובכך חילקו כיבודים לכ 10 איש…. ח ח ח
מעמידים להם תקציב כיבוד, שכירת מקום, הם מזמינים לתת הרצאה ולשאת דברי ברכה את ראש העיר, ראש המועצה, מספר שופטים, וכך גם הם מתחככים , וכך יש לפעילים ולמקורבים טובת הנאה, כיבודים, והתחככות בשופטים ואנשי פוליטיקה.
יד רוחץ יד.
כתבה מצויינת, אמיצה, כל הכבוד שלא פחדת מהלשכה הנקמנית. הלוואי והלוואי שתיעלם הלשכה מהעולם. כל מילה בדבריך הינה אמת ויציב. אם תצא למחאה גלויה ותאסוף חברים… אני איתך.
הגיע הזמן לשינוי. כתבה טובה. מסכימה עם כול מילה שכתובה בה, ויותר.
מעניין, מי מפריעה לעורכי דין להגיע ולהצביע על יושב ראש הראוי, שיהי הוגן וישר ולשמור בעקרונות אתיות וכו' שיכוון כסף, שמשלמים עו"ד לכוון נכון ויעיל? כנראה, אין להם כסף לאטובוס, מזקנים שלנו עורכי דין? אני עם משכורת שלי 5000 בחודש מתחייב לספק לפחות לשני עו"ד כרתיסי נסיעה לבחירות!
מאידך גיסא, האם לא מקובל במדינות מערב שדווקא איגוד מקצועי ולא הממשלה יבצעה סרטיפיקציה של המומחים? כך אצל מהנדסים, כך אצל רופאים ואף אחים ואחיות, אצל פסיכולוגים ופסיכוטרפיסטים, פיזיוטפיסטים וכו' ואף אחד לא רואה בזה פגם! מה הבעיה אצלינו?
כתבה מגמתית שלדעתי חוזרת על אמירות קודמות. שנים רוצים לפרק את לשכת עורכי הדין. אלה מה שלשכת עורכי הדין היא גוף סטטוטרי , לשכת עורכי הדין היא גוף מאוד חזק בשל מי שעומד בראש ובשל מעמדה המשפטי. עכשיו כתובת הכתבה מזכיר את דמי החבר , לי אישית כעורך דין הם בכלל לא מפריעים. אני חבר בלשכה צריך לשלם דמי חבר ואני משלם אותם לפני כולם כי הרישיון שלי חשוב לי. אם ירצו עוד כסף אני אשלם בכיף רק תן לי כבר את הרישיון. יש ללשכה השפעה על בחירת שופטים , אבל זו בחירה של המחוקק . עורכי דין שלא משתמשים בשירותיה ובפיעלויותיה של הלשכה זכותם בדיוק כמו שזכותי לא להשתתף בשום פעילות. אם הלשכה חושבת שהיא רוצה לפעול זה סבבה זה לא קשור אלי לא לדמי החבר שאני אישית משתוקק כל שנה לשלם אותם. מה גם שבעוד 15 שנה אני כנראה אקבל הנחה אבל עד אז אני משתוקק לשלם ללשכה את דמי החבר . הבחירות ללשכת עורכי הדין לא ממש מעניינות אותי , אבל זו בחירה אישתי שלי אבל אם אפי נווה ירוץ שוב אני אולי אשמח לבחור בו. בסך הכל גם בלי הקול שלי הבחור הזה יבחר וטוב שכך. יש ללשכה כוח וטוב שכך יש ללשכה פעילות וטוב שכך ומי שרוצה שיקח בהן חלק. אבל לשלם דמי חבר בשבילי זה יום חג. משרדים גדולים תמיד יהיו וישארו גדולים המדובר בעורכי דין מוכשרים ויש להם קשרים בלשכה. משרד קטן ישאר קטן ויגדל קצת. דרך אגב יש יתרון בלהות משרד קטן ולא גדול. אתה צריך הרבה פחות כסף בתחילת החודש למשכורות. בקיצור כותב הכתבה לא מבין בלשכה , מעלה טענות לא רלוונטיות והלשכה לעד תישאר.
שאלה חשובה לכותב המאמר …
מסקנתך הסופית היא: "תבטא רוח של חברה ליברלית שבה חופש הבחירה והעיסוק הם אבני יסוד."
נפלא.
הבה נראה כעת את דבריך הקודמים: "עורך דין חדש בישראל יידרש לזכות בתעודת הסמכה באמצעות מבחן בסיסי שתקיים המדינה, כאשר אחת לכמה שנים הוא ישלם דמי חידוש רישיון."
אז ממה נפשך, אם אתה מבקש חופש בחירה ועיסוק, כיצד אתה דורש תעודת הסמכה ורישיון עיסוק ?
ואם אתה מחייב תעודת הסמכה ורישיון עיסוק, הכיצד אתה מהלל את חופש הבחירה והעיסוק ?
רישיון עיסוק הוא סתירה מוחלטת לחופש העיסוק.
אז מה בעצם הינך מציע, להחליף את הפונקציונר שחותם על רישיון העיסוק: מיניסטריון ממשלתי במקום גוף סטטוטורי.
על זה סבתא שלי היתה אומרת: א גרויסע שימחע אוף מיר.
לשכת עורכי הדין כמוה כמו איגוד הרופאים שהיא גילדה שתופסת את המתמחים הצעירים בביצים עד 7 שנות עבדות ורק לאחר מכן מרשה להם לפתוח משרד. זאת באמת גילדה שעבר זמנה נציג של לשכת עורכי הדין לא ראשי לשבת בוועדה לבחירת שופטים זה סקטור פרטי לחלוטין שמתערב בסקטור ציבורי ממשלתי
לשכת עורכי הדין כמו אר"י ארגון רופאי ישראל מחזיקים את הצעירים בביצים כעבדים עד 7 שנים מיום שסיימו את לימודיהם בושה וחרפה ומי שמתנגד להם הם רודפים אותו עד כדי שעוזב את המקצוע שהשקיע בו ממש גילדה.
הגיע הזמן להעיף אותם מהוועדה לבחירת שופטים כי לא יתכן שהמגזר הפרטי יבחר את השופטים הדוגמא המושחתת של אפי נווה מדברת בעד עצמה