פרשת 'כבלגייט' חשפה את האמת שההסתדרות ניסתה להסתיר

חשיפת "הדיל המסריח" בין שלי יחימוביץ' לאיתן כבל לא באמת צריכה להפתיע את מי שמודע לפרקטיקות הפוליטיות הגסות הנהוגות בהסתדרות. זוהי תרבות של שקרים, דילים פוליטיים וחלוקת כספים, המתנהלת בחסות גילוי העריות המוכר והוותיק של המפלגות הפוליטיות עם ארגון הפועלים המסואב.

למי שלא הספיק להתעדכן, הנה תמצית החדשות: על פי ההקלטות שנחשפו בכלי התקשורת השונים, שני חברי הכנסת של מפלגת העבודה, איתן כבל ושלי יחימוביץ', סיכמו ביניהם על ברית הדדית – כבל יתמוך ביחימוביץ' בבחירות לראשות ההסתדרות ובעיקר יעמיד לרשותה את סיעתו בהסתדרות כפלטפורמה להתמודדות, ובתמורה היא תתמוך בו בהמשך לראשות מפלגת העבודה. במשך מספר שבועות הכחישו כבל ויחימוביץ' את הדיל ביניהם, אך כל בר־דעת יכול היה להבין שזה המצב. עד כאן נראה כמו דיל פוליטי סטנדרטי שאין מה להלין עליו. ההכחשה הכפייתית של השניים היא שהביאה להסתבכותם המביכה בימים האחרונים, מול חשיפת ההקלטות והמסמכים שהוכיחו את דבר קיומו של ההסכם.

כאמור, כדי שיחימוביץ' תוכל להתמודד על ראשות ההסתדרות, היא הייתה צריכה מפלגה בתוך ההסתדרות, דבר שלא היה בידיה. האפשרות החלופית הייתה לשכנע ולהחתים כ־5,000 חברי הסתדרות אמתיים תוך זמן קצר, מה שלא היה בדעתה לעשות. למי כן יש מפלגה? לכבל. מה זה בכלל אומר שלאיתן כבל יש מפלגה? מפלגות רשומות בטאבו על שם אנשים? מסתבר שבהסתדרות, במידה רבה כן. אותו ארגון שאמור לפעול לטובת עובדים, מתפקד ככלי פוליטי בידיהם של פוליטיקאים, כשהבוחרים הם לא באמת מה שחשוב. בהתאם לכך, כבל החליט "לתת" ליחימוביץ' את המפלגה – כך, במילים אלה, "לתת". כן, מה הבעיה? למה שנתניהו לא "ייתן" את הליכוד לדוגמה, ליאיר לפיד? זו לא המפלגה שלו?

בהקלטה שנחשפה נשמע כבל אומר לאנשי המפתח בסיעת "הבית החברתי" בהסתדרות כי "אני נתתי לכם פיקדון", וכעת הוא מבקש לפדות את הפיקדון הזה, קרי את המפלגה, במסגרת הדיל עם יחימוביץ'. כבל מוסיף ומבהיר לבני שיחו: "לאורך כל הדרך אמרתי שהסיעה היא כלי כדי לקדם אותי… [זו] כל המהות שלה… לא מעניין אותי הסתדרות, לא מעניין אותי להיות בהסתדרות". כבל משבח את הכוחנות והערמומיות של יחימוביץ' ומנסה לשכנע את חבריו שחבירה אליה תסייע לו במרוץ לראשות העבודה, תוך שימוש בשפת רחוב רווית קללות על מה שהיא עשתה לו ומה שהוא עשה לה.

גם אחרי פרסום הקלטת המשיכו השניים במסע הכחשות מגוחך והתעקשו על כך ש"אין דיל". הנטייה של השניים לתקוף את מראייניהם שרמזו להם שלנוכח העדויות הם לא יכולים להמשיך לשקר, משקפת במידה רבה את אופיים הפוליטי. יחימוביץ', שנתפסת כאשת עקרונות נקיית כפיים, תוקפת בזעם כל מי שמעז לפקפק באמינותה וערכיותה, וכך מגיב גם איתן כבל כאשר מנסים לפקפק באמינותו החבר'מנית. ובכל זאת, כשמדובר בפוליטיקאית מקושרת כמו יחימוביץ', למבוכה הנוכחית יש פוטנציאל גבוה להישכח במהירות.

אגב, אותה סיעה שהקים כבל בהסתדרות חתמה בדצמבר על הסכם עם סיעתו של ניסנקורן כי לא תחבור לשום מועמד או מפלגה אחרת זולת מחנה ניסנקורן, בתמורה לחלוקת ג'ובים ונציגות בגופים השונים. מסתבר שחבריו של כבל מעדיפים את הדילים עם בעל המאה כרגע, הלא הוא ניסנקורן, שכמובן מחכך עכשיו את ידיו בהנאה לנוכח ההדלפות. אגב, בבית הדין של ההסתדרות עדיין מתנהל דיון משפטי בשאלה האם כבל מחזיק בסיעה ומסוגל "לתת אותה" ליחימוביץ'.

העובדים הם רק תירוץ?

בנוסף לקלטת הודלף גם הסכם כתוב בין כבל ליחימוביץ'. לצד ההתחייבות לתמיכה הדדית, נקבעת בהסכם גם חלוקת השלל. יחימוביץ' תקבל את המפלגה של כבל, אבל תדאג לחלוקת הטובין לפי התנאים הבאים: הרכב הרשימה ייקבע כך שיחימוביץ' תמנה 70% מהאנשים ברשימה, וכבל ימנה 30%. הכספים שתקבל המפלגה אחרי הבחירות יחולקו ביחס של 60-40 לטובת יחימוביץ'. בהסתדרות נהוג שכל סיעה מקבלת כסף לטובת פעילותה, אף שכל הסיעות, למעט סיעת 'מרצ' בהסתדרות, אינן מקיימות פעילות ממשית. עניין זה מתקשר לבעיה הרבה יותר קשה מפוליטיקה מכוערת וייצוג לקוי של ההסתדרות את העובדים.

כאשר ההסתדרות ניסתה לאגד את עובדי חברת הביטוח 'הראל', טענו המתנגדים להסתדרות שמדובר בגוף פוליטי עם קשרים מפלגתיים שהם אינם מעוניינים להיות כפופים לו. טענה זו הוכחשה על ידי אנשי ההסתדרות בתוקף. הדיל המסריח מגלה לנו מעט מאותו גילוי עריות שבין "ארגון הפועלים" לפוליטיקה. ההסתדרות מהווה כלי עזר בידי פוליטיקאים במפלגת העבודה, ומרחב למימוש שאיפותיהם הפוליטיות. מי שמחזיק כוח בהסתדרות, מחזיק גם הרבה כוח במפלגה – זאת משום שההסתדרות עתירת הנכסים, הלוקחת כסף בכפייה מעובדים שלא מעוניינים בייצוגה, מחלקת אחר כך את אותו כסף בין עסקניה. ג'ובים וכסף עשויים להוות מצרך חיוני ביותר עבור פוליטיקאי, מה שהופך את המעורבות בהסתדרות לאטרקטיבית הרבה יותר.

לא רק במפלגת העבודה מבינים זאת. גם בליכוד ישנו סניף כוחני של ההסתדרות בראשות שר הרווחה חיים כץ, שנודעת לו השפעה מרחיקת לכת על מדיניות הליכוד. חברי הכנסת של מפלגת השלטון מקפידים לשמור על יחסים טובים עם כץ, בזכרם את אימת הפריימריז ואת מתפקדיו הצייתנים של כץ – עובדי התעשייה האווירית. כזכור, זהו אותו כץ ששימש במשך שנים יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית במקביל להיותו חבר כנסת ולעמידתו בראשות ועדת העבודה והרווחה (עניין שגובה בידי יחימוביץ').

לכל אלה הצטרף ממש לאחרונה חבר חדש – משה כחלון. אחרי חיזורים ארוכים של 'יש עתיד' אחר ההסתדרות, לבסוף זנחו במפלגה את הכוונה להקים סיעה משלהם. וכאן בוואקום הזה נדחף לו כחלון. שר האוצר החליט לכרות ברית עם יו"ר ההסתדרות, בניגוד לאינטרס של כלל אזרחי ישראל שההסתדרות סוחטת אותם חדשות לבקרים באמצעות וטו על רפורמות ודרישות לניפוח שכר במגזר הציבורי. אתמול (שני) פורסם שכחלון פקד 15 אלף חברי הסתדרות לצורך הקמת מפלגה בתוכה. בהודעה לעיתונות של מפלגת כולנו, נאמר כך: "כמפלגה לאומית־חברתית, טבעי שסיעת כולנו תהיה שותפה להחלטות בגוף הזה. סיעת כולנו בהסתדרות תפעל לצמצום פערים ותוביל סדר יום חברתי, בדיוק כפי שאנחנו עושים בממשלה ובכנסת".

כמה טוב שכבל ויחימוביץ' סידרו לנו את הראש בנוגע למציאות, וכך אנחנו יודעים כיצד להתייחס להודעת כחלון. בזכותם הבנו חמישה דברים: 1. אין קשר בין מה שפוליטיקאים אומרים בפומבי למה שהם סוגרים מאחורי הקלעים (צמצום פערים, סדר יום חברתי וכו'); 2. מפלגות בהסתדרות לא באמת מייצגות עובדים ולא מבצעות פעילות (גם לא סיעת 'כולנו' בהסתדרות); 3. סיעות בהסתדרות כן נותנות ג'ובים וכסף למי ששולט בה; 4. הדילים לא נשארים בתוך ההסתדרות, אלא מערבבים בין הנהגת המדינה להנהגה של ארגון פועלים מושחת; 5. בין כל זה לטובת אזרחי ישראל אין הרבה.

המשך גילוי העריות של ההסתדרות והמפלגות בישראל פוגע באזרחים ומשחית את המערכת הפוליטית, תוך פגיעה באמון הציבור בה. יש צורך בפוליטיקאים אמיצים שישברו את מעגל הביבים הזה וישנמכו את מעמדה הנוכחי של ההסתדרות – גוף נפרד מהממשלה והכנסת, המהווה בן משפחה חורג וכוחני לצורך קידום יצרים פוליטיים עזים.