אונר"א: סיוע לטרור בחסות האו"ם

בפעם השנייה בתוך חודשיים אותרה מנהרת טרור מתחת לבית ספר של אונר"א ברצועת עזה, הפעם של ארגון הג'יהאד האסלאמי. רק בחודש יוני השנה אותרו שתי מנהרות נוספות, שעברו גם הן מתחת לבתי ספר של אונר"א ברצועה. תושבי ישראל זוכרים גם את מחסני הטילים שחמאס הסתיר בבתי ספר של אונר"א בזמן מבצע 'צוק איתן' בעזה. חמאס בוחר את המיקום האטרקטיבי הזה כי הוא יודע שישראל לא תתקוף מוסדות של האו"ם, ובאונר"א משתפים פעולה בלי להתחשב בסכנה שהם גורמים לילדים.

מיד לאחר גילוי המנהרה סגרו אנשי אונר"א את בית הספר למספר ימים, אבל האו"ם והמדינות שמעבירות כספים לארגון ממשיכים לטמון את ראשם בחול, בין ערימות החפירות של חמאס – אותן חפירות החותרות תחת ביטחונה של מדינת ישראל.

עם השנים הפכה אונר"א למגן אנושי לפעילות טרור, והאמת היא שאנחנו כבר לא מופתעים. סוכנות אונר"א הוקמה בשנת 1950, במטרה לשמש כארגון זמני עד שבעיית הפליטים הפלסטינית תבוא על פתרונה. אבל במקום לפתור את הבעיה – הארגון דאג רק לשמר ולהגדיל אותה, בכך שהוא מעניק מעמד פליטות לכל הצאצאים של מי שגר בפלשתינה. כן, גם לנכד של הנכד של הסבא שהתגורר פעם באזור.

ההגדרה הזו איננה תקפה בשום מקרה אחר של פליטים בעולם מלבד הפלסטינים. בנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) המטפלת בכל יתר הפליטים בעולם, מספר הפליטים קטן עם הזמן. אונר"א מעניקה סעד הומניטרי בלבד והיא נהנית מזכות ייחודית, שכן היא סוכנות האו"ם היחידה המדווחת לעצרת הכללית של האו"ם; המנדט של סוכנות הפליטים הכללית, לעומת זאת, הוא לספק הגנה בינלאומית לכל הפליטים ולחפש עבורם פתרון של קבע בעזרת סיוע של ממשלות. היא מאפשרת לפליטי כל העולם מספר אופציות לפתרון – קליטה בארץ שבה הם שוהים; קליטה מחדש בארץ שלישית המוכנה לקליטתם; חזרה לארץ המוצא שלהם. הבעיה היא שאת שתי האופציות הראשונות מדינות ערב דוחות, והאופציה השלישית אינה מוסכמת על ידי ישראל, שגם כך קלטה למעלה ממיליון פליטים יהודים יוצאי מדינות ערב ויישבה אותם בארץ.

כאמור, הגדרת אונר"א גורמת לכך שמספר הפליטים רק גדל עם הזמן. הפתרון שלהם, להשיב את כל צאצאי הפלסטינים לתוך מדינת ישראל –  משמעו חיסול המדינה היהודית. כל כסף שמועבר אליהם משרת את המטרה הזאת. הארגון מעסיק קרוב ל-30 אלף עובדים, והמימון שהוא מקבל עומד על למעלה ממיליארד דולר בשנה – כספים שמוזרמים מארצות הברית, מאירופה, סעודיה, יפן ועוד.

התרומות משמרות את הסכסוך

בחסות הארגון הזה, הנהנה מהגב של האו"ם, מתקיים מערך טרור שנועד לפגוע במדינת ישראל מתחת לאדמה, וגם באמצעות חומרי הלימוד המסיתים בבתי הספר של הארגון –  למעלה מ-700 בתי ספר שממשיכים ללמד על זכות השיבה ועל מורשת השאהידים.

המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון, החוקר את סוגיות הליבה של הסכסוך הישראלי-ערבי, פרסם בעבר מספר מחקרים מעמיקים בנושא אונר"א . הם מדווחים כי מרכז לחלוקת מזון של אונר"א ברצועת עזה "מקושט בציורי קיר של ספינות ישראליות מתפוצצות וג'יפים שרופים". בבית ספר יסודי לבנים שבבעלות אונר"א, עיטרו את כותלי הכיתות "פוסטרים המהללים מחבלים מתאבדים".

אלוף (במיל') יוני פיגל, המושל הצבאי לשעבר בשטחים, העיד ב-2002 כי מועסקי אונר"א היו פעילי חמאס. לדבריו, "מחנות אונר"א נהפכו למרכזן של פעולות טרור. לעיתים קרובות קורה שבמחנות הללו מחבלים מגויסים, עוברים הכשרה ונשלחים הלאה, וכן מייצרים כלי נשק; המחנות (וכן מתקני אונר"א) משמשים להסתרת מחבלים וכלי נשק. המחנות מספקים מקלט בטוח עבור המחבלים מבחוץ, בזמן שתושבי המחנות עצמם מעורבים בפעילויות טרור".

אונר"א העלימה עין מכל זה, בעיקר במהלך שנות התגברות כוחו של חמאס בעזה. עמדתה הקבועה של אונר"א בשנים האחרונות הייתה שהיא אינה אחראית ואינה שולטת על המחנות אלא רק על מתקניה, וכיון שאיננה מחזיקה כוח משטרתי, איננה יכולה לפקח על הנעשה.

תשובה זו אינה מספקת כלל וכלל. אונר"א תרמה לקידומה של אידאולוגיה חמאסית-איסלאמית-ג'יהאדיסטית בבתי הספר המנוהלים על ידה. צוותי ההוראה בבתי הספר של אונר"א בעזה קשורים לארגונים האסלאמיים. בשטחי בתי הספר של אונר"א מתקיימים אירועים של חמאס המהללים את השאהידים ואת הג'יהאד, לעתים במעורבות של מורי אונר"א. הארגון העלים עין מקיומם של אירועים אלה ופעל להסתרתם, בין היתר בשל החשש כי מודעות בינלאומית למתרחש במתקני אונר"א תגרום לצמצום התרומות ממדינות העולם, ובראשן ארה"ב ואירופה.

עד כה טיפח הארגון בנחישות כבר ארבעה דורות של פליטים, והמספרים גדלים משנה לשנה. מדינות העולם צריכות להתעורר ולהביא לסגירתו. סכומי העתק שהן מעבירות לאונר"א רק משמרות את הסכסוך, ולא פותרות אותו.