הרפורמה בביטוחי הבריאות: בקרוב לא תוכלו לבחור את הרופא שלכם

המאבק נגד הביטוחים המשלימים נובע מסיבות אידאולוגיות ולא ענייניות, והוא יסיג את מערכת הבריאות בישראל לאחור

רוב אזרחי ישראל מחזיקים בביטוח רפואי משלים. אילוסטרציה. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

"ישראל נמצאת במקום גבוה מבחינת ההוצאה הפרטית לבריאות", כך מדווחות כותרות רבות בעיתונים בשנים האחרונות. אכן, המסר המובלע נשמע נורא: רבים מאזרחי ישראל אינם יכולים לקבל שירותי רפואה הולמים, רק בגלל חסרון כיס. אבל האמת שונה. רוב רובה של אותה "הוצאה פרטית" מופנה לביטוחים המשלימים של קופות החולים, שעלותם נמוכה יחסית ותועלתם גבוהה. הראיה היא ש-80% מהציבור בחרו לשלם עבורם. בעזרת אותם ביטוחים יכול כל אדם, עשיר או עני, להחליט מי הרופא שיטפל בו ולקבל ממנו שירות ברמה של חמישה כוכבים, וללא תורים ארוכים. מעבר לכך – רבים מהרופאים העובדים ברפואה הציבורית, דרך קופות החולים, יכולים – בהגיע הרגע – לנתח את המטופל דרך הביטוח המשלים שלו.

ואולם הפופוליזם עשה את שלו, והחל מנובמבר הקרוב המסלול הזה ייפגע אנושות: רופאים העובדים במרפאות ציבוריות של קופות החולים, לא יוכלו עוד לנתח את מטופליהם דרך הביטוח המשלים. הגדיל המחוקק לעשות וקבע עונש של שנת מאסר, לרופא שיעבור על תקנה זאת. כלומר, רופא ייאלץ להפסיק לטפל בחולה ברגע שהוא צריך לעבור ניתוח, ולהעביר את הטיפול בו לרופא אחר. חלם במלוא מובן המילה. במקביל, הגביל משרד הבריאות את יכולתו של המטופל לבחור את הרופא המנתח במסגרת הציבורית, על ידי מניעת השר"פ.

כדי לרכך את המכה הבטיח משרד האוצר להקצות כספים נוספים למערכת הציבורית, תוך שהוא מתעלם מהעובדה כי הרפואה הציבורית כיום סובלת מכל החוליים הידועים של מערכות ציבוריות גדולות, שאין בהן קשר בין שכר לתפוקה. יעילות חדרי הניתוח נחותה, השכר המשולם לצוות הרפואי איננו קשור כלל לתפוקה והוא נמוך בקנה מידה השוואתי עולמי, וועדי עובדים חזקים בולמים ניסיונות להתייעלות.

לעומת זאת הרפואה הפרטית, בעיקר זו של הביטוחים המשלימים, היא יעילה ביותר. חדרי הניתוח עובדים משבע בבוקר עד חצות לילה. אין בזבוז משאבים. כולם מרוצים; החולה מרוצה משום שהזמינות לניתוח מהירה, ללא תורים, וכי הוא זכה לבחור את הרופא המנתח, וכל זאת בעלות שולית יחסית (מאות שקלים לניתוח). הצוות מקבל שכר הולם, ולכן מוכן לעבוד יותר שעות ומקדיש תשומת לב מרבית לחולה, מכיוון שיש לו זכות בחירה. לא פלא שחלק נכבד מהמטופלים מחליטים מרצונם החופשי לבחור באופציה זאת, ובכך מקלים מאוד על העומס הקיים בבתי החולים הציבוריים.

לא ברור מדוע דחוף כל-כך לפוליטיקאים ולתקשורת להרוס מערכת שעובדת היטב, והראיה לכך היא מצבם הבריאותי המצוין של אזרחי ישראל בכל מדד בינלאומי.

התוכנית לפגוע בביטוחים המשלימים ולהפנות מיליוני שקלים למערכות המסוידות והלא יעילות של בתי החולים הציבוריים, תפגע אנושות בבריאות הציבור, וכל זה מסיבות שהן בעיקרן אידאולוגיות. כיום יכול כל חולה להחליט האם הוא מעדיף ללכת במסלול הציבורי, או שהוא רוצה לבחור את הרופא המנתח ולפנות לביטוח המשלים. ברגע שמסלול הביטוח המשלים ייפגע, יחזרו כל הרעות החולות שכמעט נעלמו מחיינו – שוחד, פרוטקציות ולחצים, הכול כדי להבטיח שרופא ספציפי ינתח את החולה שדואגים לו.

פתרון יעיל הרבה יותר הוא להפנות את המשאבים הללו למערכת הפרטית, על ידי הורדת ההשתתפות העצמית של המטופלים בביטוחים המשלימים. כך היו כולם מרוויחים – החולים היו מקבלים רפואה מצוינת ללא תורים, הצוות הרפואי היה מקבל תמורה הוגנת לעבודתו, והמנגנון היה יעיל יותר. היחידים שירוויחו מהרפורמה החדשה הם חברות הביטוח הפרטיות שעתה ישגשגו יותר ויותר, במיוחד לאחר שבשלב הקודם של הרפורמה הם השכילו להגביל את שכר הרופאים.

הכוונות אכן טובות, הכספים הוקצו, ואולם התכנון לצערנו יוביל את ישראל אחורה. עוד לא מאוחר לשנות כיוון.

__________________

אמיר וייטמן הוא יו"ר "הליברלים בליכוד"

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. התקנה באה לתקן מצב שרופאים בשעות העבודה שלהם ברפואה הציבורית לקחו רפואה פרטית. מדובר בגנבה של ממש. שום ערכים ליברליים לא יכולים להצדיק את הדבר הזה. הגנה על רכוש הוא מהדברים הבסיסיים ביותר שמדינה צריכה לעשות.

  2. הכל נכון, חוץ מחוסר התיחסות לסיבה האמיתית. משרד הבריאות פוחד מהמצב שבוא לא ישארו רופאים במערכת הציבורית ולכן מקשה על הפרטית. החשש הוא שנהפוך להיות ארצות הברית בה שכר הרופאים הוא גבוהה ולכן עלות הבריאות אסטרונומית.

  3. דווקא לא מסכים – לא את הכל צריך להפריט ולמדינה כשחקן מרכזי יש פונקציה חשובה בבריאות הציבור.

    קהל החולים הוא קהל שבוי שאינו מבין כמעט דבר לגבי מצבו ועד כמה טוב או לא טוב לעבוד דרך המערכת הציבורית או שמא לעבוד דרך המערכת הפרטית. במצב שכזה, כשאנשים חרדים לגורלם, בין אם בגלל בעיה בלב או ניתוח להסרת שקדים, הם פונים לשירותים פרטיים מתוך ההנחה שפרטי הוא בהכרח יותר טוב. ככלל אצבע זה נכון אך במערכת הרפואית זה מבוסס על מצב עניינים בעייתי מאוד משום שזה מעודד את הצד השני, הרופאים, לעשות עלינו סיבוב כפול ומכופל. למעשה הרופאים, ולמעשה גם קופות החולים, מודעים לכך שהחמאה נמצאת בצד הפרטי ולמעשה מעודדים אותנו להשתמש במערכת הזו ולא לנצל את המערכת הציבורית (עוד כסף שמשלם המיסים שילם לא מומש כשהיה צריך זאת). נוסיף לכך שהרופאים עושים שר"פ במהלך היום, תיירות רפואית ועוד כל מיני דברים, נוצר באופן מובנה מצב שמי שרוצה לקבל שירות ציבורי צריך להמתין חודשים רבים ומי שמוכן לשלם כמה אלפי שקלים טובים – יקודם למחר בבוקר. המערכת הפרטית היא רעה חולה המשחיתה את הרופאים והופכת אותנו לארנק של הרופאים.

    יש לעשות הבחנה קטגורית בין מערכת הרפואה הציבורית ומערכת הרפואה הפרטית. מי שרוצה שיהיה רק רופא פרטי, מי שרוצה שיהיה רק רופא ציבורי, כך שהרופא הציבורי יפסיק לשלוח אותנו אליו בשעות הטיפול הפרטיות. ותשאלו למה שמישהו יהיה בציבורי אם אפשר לעשות הון בפרטי? שאלה טובה. א. מכיוון שרופא צריך לבנות את השם שלו וזה אפשר לעשות רק בבתי החולים הגדולים, רצוי עם תואר פרופסור שהוא מקבל מהוראה בבית הספר לרפואה. שנית תנאים – לוודא שמקבלים תנאים הולמים ואלה ירצו להיות שם. שלישית – אתגר. רפואה ברמה הגבוהה ביותר דורשת מוסדות מחקריים המתמודדים עם הדברים המעניינים ביותר. ואחרון חביב – שליחות (עדיין לא מילה גסה). ומי שרוצה לעשות לביתו – קדימה. רצוי להוסיף שהיות שהמדינה מסבסדת את לימודי הרפואה, רצוי שהיא תחתים את הרופאים לעתיד על "קבע" של כמה שנים. זה כמובן גם מסתדר עם הצורך לעבור התמחות ולצבור ניסיון. הפרדה בין המערכות תייצר תחרות אמיתית בין שתי מערכות המספקות שירותים דומים, כמו בין הוט ליס. כמובן שיש להתאים את נושא המיסים כך שאנשים יכולים להחליט לאיזה מבנה ארגון בריאות הם רוצים לעבוד איתו כך שלא יווצר מצב שבו אנשים משלמים מס בריאות למערכת הציבורית אך מקבלים שירות מהמערכת הפרטית.

    אחר שאמרתי את כל הדברים האלה אוסיף שכן רצוי להפריט הרבה מנותני השירותים הציבוריים: חשמל, מע"צ ואף להכניס תחרות בין בתי ספר ע"י שיטת הקופונים.

    1. צריך להפריט גם את לימודי הרפואה
      למנוע מגילדת הרופאים להכתיב כמה רופאים
      יהיו.את הקבלה להתמחות בכל תחומי הרפואה יש להעביר לידי תוכנת מחשב.מי שלא עשה צבא לא יוכל ללמוד או להתמחות ברפואה בארץ.
      המערכת הפרטית יעילה יותר אבל פחות טובה.

  4. עברתי שני ניתוחים מצילי חיים באסותא,תוך שימוש בביטוח משלים של מכבי. העלות המלאה של הניתוחים הייתה כ 100,000 ש"ח,מהם שילמתי כ 22,000 ש"ח השתתפות עצמית,כאשר המנתחים היו לפי בחירתי,אחד מהם ללא הסכם עם מכבי.
    שאלה לכותב ולקוראים: אם אצטרך חלילה בעתיד לעבור ניתוח ואהיה מוכן לממנו במלואו מכיסי,תוך בחירת מנתח כרצוני,האם זה ימנע ממני בעקבות "הרפורמה" ההזויה ?

    1. אם הניתוח לא היה עולה יפה,היו שולפים אותך
      מהכניסה האחורית של אסותא ומפנים אותך באמבולנס לאשפוז בבית חולים ציבורי.
      אסותא רצו לפתוח מגדל יולדות ועוד הרבה
      מחלקות אחרות והגילדה לא נתנה להם.
      לקח להם כמעט 15 שנים עד שהצליחו לפתוח
      בית חולים באשדוד.
      אסותא הוא לא בדיוק בית חולים.לדעתי בית חולים,כהגדרה,צריך חדר מיון.

  5. הבעיה העיקרית ברפואה פרטית הוא האינטרס הברור של הרופא ל׳מכור׳ את הטיפול היקר ביותר דבר שמשבש את שיקול הדעת גם של הטובים ביותר
    הבעיה השניה, ואפילו החמודה יותר, היא העדר מבנה הפיקוח והלאום הקיים ברפואה הציבורית. אף אחד לא מפקח על פעולות הרופא, הוא לא נותן דין וחשבון לאף אחד, והמערך התומך מקצועי הרבה פחות. מעבר לזה, כל מקרה חרום בהכרח חוזר למערכת הציבורית (והעיקרית) ולעיתים רבות אחרי עיכובים היוצרים בעיות נלוות
    הפתרון שמוצע מוצדק לחלוטין: יש לחזק ולהבריא את הרפואה הציבורית ולתגמל את הרופאים במסגרת הזו

    1. תגובה ל6 על המשפט שרופא פרטי ירצה למכור את הטיפול היקר ביותר –
      זה לא בהכרח נכון. רופא פרטי ירצה למכור את הטיפול הטוב ביותר ובכך יעזור וגם יוכיח את עצמו מקצועית.

      דווקא ברפואה הציבורית ראינו השבוע דוגמא ראה להוראה של קופ"ח מסויימת לתגמל מחוזות שיחלקו מרשמים עם תרופות זולות במקום החלופות היקרות.