מיליוני שקלים, מאות עתירות: כך מממנות ממשלות זרות הגנה למחבלים

בערב ה-11 באוקטובר 2015 הגיע עלאא זיוד, תושב אום אל-פאחם, לצומת גן שמואל עם רכבו. הוא זיהה זוג חיילים שעמד בתחנת האוטובוס ודהר לעברם במהירות. החיילת אוראל עזורי ספגה פגיעה רב-מערכתית בגפיים ובבטן והובהלה לבית החולים במצב קשה כאשר היא מורדמת ומונשמת. החייל הנוסף נפצע באורח בינוני.

זיוד לא הסתפק בכך, ולאחר שדרס את החיילים יצא מרכבו והחל לתקוף עוברי אורח שהיו במקום. הוא התנפל על גבר שעמד בסמוך ודקר אותו ברגליו, ואז המשיך ודקר נערה בת 14 שסבלה מפציעות באורח בינוני במותניים ובבטן.

בניהו ארזי שעבר במקום בדרך חזרה לביתו משחזר בשיחה עם 'מידה' את רגעי האימה: "באותו ערב יצאתי מהעבודה מהמרכז המסחרי בגן שמואל וניסיתי לתפוס טרמפים כששמעתי לפתע בום חזק. חשבתי שמדובר בתאונת דרכים, וראיתי הרבה אנשים רצים וצועקים שמדובר בפיגוע".

בניהו זיהה את עלאא זיוד תוקף את הילדה שעמדה בסמוך ונחלץ לעזרתה. "היא הייתה שותתת דם וצעקה. פתאום עצר לידם רכב והנהג ירד ממנו. המחבל דקר את הנהג מאחורה והם התחילו להאבק. אני ניגשתי לעזור לילדה והיא סיפרה לי שיש שני חיילים שנפצעו וצריך לעזור להם".

לפי ארזי, מהתנהגותו של זיוד לה היה עד בשטח, אין לו ספק שמדובר בבן אדם שבא לרצוח. "הוא החזיק את הסכין ביד  וניסה לדקור אותנו, השתולל וצעק בערבית בפראות. ביחד עם הנהג שנדקר ועוד אזרח נוסף הצלחנו להשתלט עליו, והוא התנגד וצרח. משם המשכתי מהר לתחנת אוטובוס לעזור לחיילים ביחד עם אחרים שהגיעו, וזה כנראה מה שהציל את החיים של אוראל עוזרי שהייתה במצב ממש אנוש".

ארזי מוסיף כי כאשר שמע מאוחר יותר שהמחבל הוא אזרח ישראלי הוא הרגיש תסכול וזעם רב. "עלאא זיוד ירק לבאר ממנה הוא שתה. זה בן אדם שנתנו לו את כל הפריבילגיות במדינת ישראל ובתמורה הוא ניסה לרצוח יהודים. הוא ניצל את תעודת הזהות הישראלית ואת החופש שניתן לו כדי לפגוע באזרחים".

הפרת אמונים למדינה

ארבעה חודשים לאחר מכן, הורשע זיוד על פי הודאתו בבית המשפט המחוזי בחיפה בארבע עבירות של ניסיון לרצח ונשפט ל-25 שנות מאסר.

שר הפנים, סילבן שלום הודיע כבר לאחר הפיגוע כי יפעל לשלול אזרחותו של המחבל. "אין צורך להכביר מלים בחשיבותה של האזרחות הישראלית, המקפלת בתוכה חובת נאמנות בין האזרח למדינתו ובין המדינה לאזרחיה. על אחת כמה וכמה, כאשר נעשה שימוש לרעה באזרחות, לצורך פגיעה באזרחים ובביטחון המדינה".

במאי 2016 המשיך השר דרעי את הטיפול בנושא והודיע כי הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה להתחיל בהליך שלילת אזרחותו של זיוד, בן לאם אזרחית ישראל ואב בעל מעמד תושב. דרעי כתב כי גם תושבותו של האב לא תחודש: "שלילת אזרחות הינה צעד חמור ונדיר אך אנו חייבים להפעיל יד קשה כנגד כל מי שפוגע בביטחון המדינה ובתושביה".

בהמשך התכנסה הוועדה המייעצת לשר הפנים, והחליטה פה אחד להמליץ על ביטול אזרחותו של זיוד. בהחלטתה קבעה הוועדה כי:

מעבר לאכזריות ולחומרת המעשים שקדם להם תכנון מוקדם, נוכח העבודה שהמעשים נעשו ע"י הנדון כחלק מגל טרור ערבי כנגד מדינת ישראל ותושביה היהודים, מעשה זה מהווה מעשה מובהק של הפרת אמונים למדינת ישראל. משקל משמעותי לחומרה יש ליתן לכך שהנדון הינו אזרח ישראל אשר ניצל את חופש התנועה הנתון לו מכוח אזרחותו על מנת לפגוע בחפים מפשע וזאת על רקע אידיאולוגי, תוך הזדהות עם ארגוני טרור הפועלים כנגד המדינה, בעיצומו של גל טרור, במהלכו נרצחו ונפצעו אזרחים רבים"

הזכות לחיות או הזכות לטרור?

מחר בבוקר יתקיים דיון בבית המשפט העליון בנוגע לעתירה שהגישו ארגוני השמאל הקיצוני "האגודה לזכויות האזרח" ו"עדאלה" נגד החלטת שר הפנים לשלול את אזרחותו של עלאא זיוד. שני הארגונים אשר מספקים לזיוד הגנה משפטית מזה כשנתיים, קיבלו בשנים האחרונות מעל ל-31 מיליון שקלים ממשלות זרות, ויותר מ-40 מיליון שקלים מהקרן לישראל חדשה.

כספים אלה שימשו בין השאר להגנה משפטית על מחבלים, שהיא דרך נוספת בהם מפעילים הארגונים הקשורים לקרן לוחמה משפטית נגד מדינת ישראל. זהו רק עוד נדבך בתוך האסטרטגיה של שלילת הלגיטימיות של מדינת ישראל תוך הישענות על טיעונים משפטיים, שהפכה בשנים האחרונות לשיטה מועדפת במאבק נגד ישראל.

'האגודה לזכויות האזרח' ו'עדאלה' הם בין הארגונים המובילים את המעטפת המשפטית לה זוכים המחבלים ומשפחותיהם בבתי המשפט בישראל.  אליהם חבר גם 'המוקד להגנת הפרט', אשר הגן בשנים האחרונות על יותר מ-60 משפחות מחבלים בהליכים הנוגעים למניעת הרס בתיהן, ביטול שלילת תושבות ועוד.

אותם ארגונים נכנסו לסיפור מיד לאחר החלטת שר הפנים על שלילת תושבתו של זאיד, והחלו לייצג אותו בהליך הערעור. לטענת הארגונים, החוק מעניק לשר סמכות קיצונית ועמומה שמאפשרת להותיר אדם ללא כל אזרחות, ותכליתו – להעניש ולהרתיע – אינה ראויה, משום שהדין הפלילי הוא שנועד לעשות זאת.

במהלך התנהלות התיק הציג שר הפנים לבית המשפט גם את עמדת גורמי הביטחון, השונים אשר תומכים בשלילת אזרחותם של המעורבים בטרור ככלי הרתעתי משמעותי.

עוד הציג דרעי חוות דעת של השב"כ מחודש ינואר 2017, שלא עמדה בפני שר הפנים בשעה שביקש לבטל את האזרחות, ולפיה זיוד משתייך לקבוצה של אזרחים ערבים, שאחד מהוריהם במקורו מן הגדה המערבית. על פי הנטען, הזדהותם הלאומית של בני אותו קבוצה – "בני דור ב'" (הורים ממוצא פלסטיני שקיבלו מעמד דרך איחוד משפחות) – היא חצויה, ולכן יש הצדקה לנקיטת צעדים מרתיעים נגדם.

למרות העובדות ונוסח החוק אשר מקנה בברור לשר הפנים לשלול את האזרחות, המשיכו הארגונים לספק את ההגנה המשפטית למחבל, ובאוגוסט 2017 בית המשפט המחוזי בחיפה אישר את שלילת אזרחותו של המחבל. "ביטול אזרחותו של זיוד מהווה צעד ראוי ומידתי", כתב סגן נשיא בית המשפט אברהם אליקים בהחלטתו.

בית המשפט קבע כי האזרחות תבוטל באוקטובר 2017 וכי לזיוד יינתן רישיון למעמד ארעי, שיוארך מעת לעת על פי שיקול דעתו של שר הפנים ובכפוף לחוק האזרחות רק בתום סיום ריצוי העונש.

https://www.facebook.com/imtirtzu/videos/vb.849824028408565/1757374830986809/?type=2&theater

השופט אליקים הוסיף וכתב כי "לכל אזרח לצד זכויותיו קיימות חובות. אחת מהן היא חובה משמעותית וחשובה חובת שמירת האמונים למדינה, שבאה לביטוי גם בחובה שלא לקיים בה פעילות טרור כדי לפגוע בתושביה ובביטחונה… זיוד ניצל את חופש התנועה לשם פגיעה בביטחון המדינה ובשלום תושביה וביקש להשליט אווירת טרור וליטול חיי אדם".  לבסוף הזכיר השופט את שמות הקורבנות שאותם ניסה זיוד לרצוח, וציין שגם להם יש זכות חוקתית – הזכות לחיות.

אך כנראה שהבוסים מאירופה או מהקרן החדשה לא יודעים לקבל פסיקה של שופט מחוזי כסוף פסוק והארגונים כהרגלם הגישו חיש מהר ערעור לעליון, שבעקבותיו הוצא צו ארעי לעיכוב שלילת האזרחות.

פרקליטי השטן

כאמור, לאותם ארגונים המגינים כעת על זיוד ישנה היסטוריה ארוכה בהגנה על מחבלים.

בנובמבר האחרון הגיש 'עדאלה 'לבג"ץ עתירה להורות לצה"ל כי יאפשרו לצוותי חילוץ עזתיים להוציא את המחבלים שחוסלו במנהרת הטרור, וביולי 2017 פנה בשם משפחותיהם של שלושת המחבלים שביצעו את הפיגוע בהר הבית ורצחו שני שוטרים, בדרישה לפתוח באופן מיידי בחקירת "אירועי הירי וההרג", כלשונם.

בספטמבר 2017, 'עדאלה' הגיש במשותף עם 'האגודה לזכויות האזרח' חוות דעת למען חברי החמאס במזרח ירושלים, אשר בעקבותיה פסל בית המשפט את שלילת התושבות של חברי ארגון הטרור.

במאי, 2015 ייצגה 'האגודה לזכויות האזרח' את המחבל כרים יונס, חוטפו ורוצחו של החייל אברהם ברומברג, בעתירה למען הגדלת זכויותיו בכלא ולאפשר לו לימודים אקדמאיים. הארגון טען שמדובר בפגיעה בזכותו היסודית לרכישת השכלה וידע.

בהמשך עתר הארגון יחד עם 'עדאלה' ושני מחבלים נוספים (צאלח סעיד שהשתתף בפיגוע ירי שבמהלכו נרצח החייל יאיר תורג'מן, ופואד סולטאני שהורשע בריגול למען החיזבאללה) למען "זכות" זו.

באותה השנה חברו יחד שוב שני הארגונים ושלחו מכתב לשר הפנים בדרישה לבטל את ההחלטה לשלול את מעמד התושבות למחבלים סובחי אבו ח'ליפה, שהורשע כי בדקירה בגבעה הצרפתית בירושלים, ושורוק דוויאת, שהורשע בדקירה של ישראלי בעיר העתיקה במטרה לרוצחו. אלה הן רק מספר דוגמאות מהשנים האחרונות.

מבול משפטי

העתירה שתידון מחר מצטרפת כאמור למבול המכשולים המשפטיים המשפיעים על חופש הפעולה של צה"ל, ומאיטים את תגובת המדינה לאירועי טרור. מטרתם של ארגוני השמאל הקיצוני היא לייצר אורך נשימה, מטרייה ציבורית ותעמולתית לארגוני הטרור, למבצעי הטרור ולמשפחותיהם, וזאת בנוסף להתשת כוחו של בג"ץ ומניעה ממנו לטפל בסוגיות חיוניות נוספות לחברה הישראלית.

הצפת בית המשפט בתביעות סרק שרובן נדחות מביא לבזבוז רב של כספי ציבור ומשאבים, ואילו העותרים אינם נדרשים ברוב המקרים לשלם על כך מלבד סכום אגרה מזערי בלבד.

אך הגשת עתירות של ארגונים במימון ממשלתי זר נגד מדיניות של ממשלה נבחרת לא באה לידי ביטוי אך ורק בסוגיית הביטחון. אם נבחן את כלל העתירות המוגשות לבג"ץ על ידי ארגונים ישראלים הפועלים במימון ממשלות זרות, נבין כי אין חלקה אחת בארץ-ישראל שאינה נתונה תחת מתקפה משפטית.

התיישבות הישראלית בכל הארץ, סוגיית המסתננים, מלחמה בטרור והעברת השגרירות האמריקאית לירושלים. כל אלה ועוד הגיעו לאולמות בית המשפט העליון, וזאת במקביל לפעילות בינלאומית של אותם ארגונים בדיוק, לערעור מעמדה של ישראל בעולם ובמוסדות הבינלאומיים בפרט

על החשיבות של המאבק הזה ניתן ללמוד מדיון שנערך בשנת 2010 בפרלמנט הבריטי, בו טען השר לענייני המזרח התיכון דאז, אליסטר ברט, כי התקצוב הבריטי משפיע באופן ישיר על תהליכים פנימיים בישראל:

מאז שהתחלנו לתמוך בתוכניות האלה התרחשו שינויים במערכות המשפט בישראל – האזרחית והצבאית – ובהחלטות שקיבלו. הן גם גררו דיון ציבורי ער בסוגיות האלה. אנו מאמינים שהמשך התמיכה יחזק את התהליכים הדמוקרטיים (בתוך ישראל)"

גם שר הביטחון ליברמן התייחס לאחרונה לסוגיה זו ואמר:

מתנהלת כרגע נגד מדינת ישראל מלחמת התשה משפטית על ידי גורמים בינלאומיים, במימון גורמים בינלאומיים, כולל מדינות אירופה. מערכת הביטחון מתמודדת כרגע עם 260 בג"צים: 110 נגד ההתיישבות היהודית ועוד 150 נגד מדינת ישראל. זה פוגע בתפקוד הרגיל של משרד הביטחון, אנחנו פשוט לא ערוכים לזה מבחינת משאבים וכוח אדם. אין ספק שרוב הבג"צים נועדו בעיקר להטריד ולטרטר את המערכת. אי אפשר שכל אחד מגיש בג"צ והוא עובר שם לדיון"

להחזיר את ההרתעה

גם בניהו ארזי, שהיה עד לפיגוע האכזרי אותו ביצע זיוד ולמרבה המזל לא הסתיים בקורבנות בנפש, מקווה שבית המשפט העליון ידחה את העתירה ויאשר לשלול את אזרחות המחבל. "זה כמו שאני אקבל גרין קארד ואנצל את זה לעשות פיגוע בארצות הברית. הדבר הראשון שהיו עושים במקרה כזה זה לשלול את האזרחות שלי, וזה מה שחייבים לעשות עם מחבלים. זה עצוב שבכלל מגיעים למצב שיש דיון על זה בבית המשפט", הוא אומר.

לפי בניהו, יש לשקול מחדש את כל הנושא של נתינת אזרחות לגורמים בעייתיים ולשלול אזרחות גם למשפחת המחבל. "מחבל צריך להבין שאם הוא מנצל את תעודת הזהות שלו לרעה אז יהיה לכך עונש וגם המשפחה שלו תפגע. למרות כל הבעיות ההומניטריות שכרוכות בזה חייבים ליצור הרתעה, כי שלילת האזרחות של המחבל בלבד לא מספיקה".

לאור האמור לעיל, נבחרי הציבור מחויבים יותר מתמיד לחזק את השקיפות של ארגוני השמאל הקיצוני הפועלים בבג"ץ, ולפעול להחלת חובת גילוי על ארגונים שעיקר מימונם מישויות מדיניות זרות, כולל הצגת חוזים והסכמים עם המדינות הזרות המתקצבות את הארגון, בפני השופטים בכל עתירה.

השקיפות תקנה לבית המשפט פרספקטיבה רחבה יותר לגבי סיבת ההליך המשפטי הספציפי ולגבי מטרתו האמִתית של העותר. בנוסף, יש לפעול לכך שארגון הממומן על ידי ממשלות זרות אשר עתירתו לבג"ץ נדחתה ישלם את הוצאות בית המשפט, מבלי שהדבר יהיה נתון לשיקולו של השופט.

צעד זה ירתיע את אלה המנצלים את מערכת המשפט הישראלי ויבלום את ההצפה בעתירות, הפוגעת באזרח הן כמשלם מיסים והן כעותר פוטנציאלי הרוצה לזכות ביחס שוויוני והוגן.

היות ועולה חשש כי מדובר בהתערבות מדינית זרה בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, גם משרד החוץ חייב להיות מעורב יותר, ולהביע את עמדתו בנושא זה בפני בית המשפט. רק פעילות אפקטיבית מול המערכה המשפטית נגד ישראל תביא תוצאות, או שנמשיך לנסות להתמודד מול הטרור עם מערכת ביטחונית מסורסת.