עושים לביתם: בזכות התאחדות קבלני השיפוצים תשלמו הרבה יותר על השיפוץ

הדרישה החדשה למבחני הסמכה ושנות ניסיון לשיפוצניקים תגרום לעלייה משמעותית במחיר ולדחיקת אלפי עובדים מהענף

הטבות למיעוט של קבלנים על חשבון הכלל. צילום אילוסטרציה | פלאש90

סביר להניח שכל ישראלי עובר בחייו את החוויה של שיפוץ הבית או חלק ממנו, רבים מאתנו אפילו יותר מפעם אחת. ענף השיפוצים בישראל מגלגל כ-15 מיליארד שקלים בשנה ועובדים בו כ-18 אלף קבלני שיפוצים, מתוכם רק כ-2000 רשומים. זהו פלח שוק שנחשב "פרוץ", ויש בו מעט מאוד פיקוח על העוסקים בענף, אך האם העובדה שהשוק פרוץ מהווה בעיה?

התומכים באסדרה של התחום טוענים שה"חאפרים" (קבלני השיפוצים הלא רשומים) פוגעים בלקוחות, מבצעים עבודות לא מקצועיות, ולא עומדים בתנאי החוזה עליו חתמו.

כדי לפתור את חוסר שביעות הרצון מהשיפוצניקים, קידמה 'התאחדות קבלני השיפוצים' תיקון לחוק שנחתם ב-8 למאי על ידי שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, ונכנס לתוקפו בסוף יוני.

המצב החוקי שהיה קיים עד היום חייב רישיון לשיפוצים שעלותם החל מ-44 אלף שקלים, אך לא היה מנגנון שאפשר רישום קבלנים שביצעו עבודות בהיקפים כאלה. הרישום היחיד שהיה קיים הוא "סוג 1" שאפשר לקבלני שיפוצים לבצע עבודות עד 1.5 מליון, ולכן לא הייתה אכיפה בפועל כנגד הקבלנים הלא רשומים.

כעת נוסף סיווג חדש – "סוג 0" – שמאפשר רישום של קבלנים המבצעים עבודות קטנות עד 350 אלף ש"ח. על פי התקנה החדשה, כל קבלן המבצע עבודת שיפוץ בעלות העולה על 44 אלף שקלים, יחויב ברישיון. ביצוע שיפוץ בהיקף כזה ללא רישיון יהווה עבירה על החוק.

על מנת לקבל את הרישיון יצטרך השיפוצניק לעמוד בתנאים הבאים:

1.ניסיון של לפחות 5 שנים בענף מתוך 10 השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון.

2. המלצות של בעלי בתים אצלם עבד ושל בעלי מקצוע כמו אדריכלים.

3. לעבור עשרה מבחנים תיאורטיים שעוסקים בנושאים כמו בטיחות, קריאת תכניות, ארגון אתר ועוד.

לפי הערכתו של יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, "95% מהחאפרים בשיפוץ ייעלמו" כתוצאה מחיוב הרישיון. מכיוון שמספר קבלני השיפוץ הלא רשומים מוערך סביב 16 אלף, עולה מדבריו שהוא צופה שמספר העוסקים הכולל בענף יקטן דרמטית לכ-3000. גם אם לא נתייחס לתחזית זו, ונעריך הערכה שמרנית יותר לפיה מספר העוסקים בתחום יקטן "רק" בחצי, צפוי מספר העוסקים בתחום לרדת לתשעת אלפים בלבד.

בנוסף לירידה במספר העוסקים בענף, עלות ההכשרה כקבלן שיפוצים תעלה בצורה משמעותית, בשל הדרישה לשנות ניסיון ולעמידה במבחנים הרבים. כמובן ששינויים אלה יגרמו גם לעלייה ניכרת במחירי השיפוץ אותם ישלמו בסופו של דבר הלקוחות.

בעיות משפטיות

אז די ברור שהתקנה החדשה תקפיץ את מחירי השיפוץ, אך האם היא תפתור את הבעיה לשמה היא נועדה?

לפי עדותו של יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, מרבית התלונות בענף מוגשות על "קבלנים שבורחים במהלך העבודה ואי עמידה בלוחות זמנים". כלומר, אלו בעיות שהסעד להן אמור להינתן על ידי מערכת המשפט, ואכן תפקודה של מערכת המשפט בישראל לוקה בחסר.

ישראל מדורגת במקום ה-92 בעולם באכיפת חוזים, כשמעלינו מדורגות מדינות כמו רואנדה, דרום-סודן ואירן. הזמן הארוך הנדרש לפתרון הפרה חוזית (975 ימים בממוצע) והעלות הגבוהה הכרוכה בהגשת התביעה (כ-25% מערך התביעה), הם אלה שמונעים את הסעד הראוי מלקוחות שנפגעו מהפרת חוזה של קבלן השיפוצים. קיומו של רישיון או תקנות חדשות בענף לא יסייעו בפתרון בעיות אלה.

אם כן, התקנה החדשה תגרום לעלייה משמעותית במחירי השיפוץ, אך לא תפתור את הבעיה העיקרית ביחסי קבלן-לקוח שהיא אי עמידה בתנאי החוזה.

פגיעה בחירות

מעבר לשיקול הכלכלי ישנו שיקול חשוב יותר, שבשלו יש להתנגד לתקנות החדשות והוא העובדה הפשוטה שהדרישה לרישיון היא פגיעה חמורה בחירות, הן של האנשים המעוניינים לעבוד כקבלני שיפוצים והן של האזרחים המעוניינים להעסיק כשיפוצניק את מי שהם מוצאים לנכון.

איזו זכות יש למדינה למנוע מאדם להעסיק את מי שהוא מוצא לנכון (למרות שאין לו רישיון) לביצוע השיפוץ בביתו?

טענה נפוצה היא שהמדינה צריכה להגן על הלקוחות מפני שיפוצניקים לא מורשים. אך גם בטרם הוכנסה התקנה החדשה, יכול היה כל אזרח לבחור להעסיק קבלן שיפוצים עם רישיון ולא לעבוד עם חאפרים. מרבית האזרחים בחרו שלא לעשות זאת והעדיפו קבלן ללא תעודות, בעלות נמוכה יותר. כלומר, בתקנה זו אין המדינה מגנה עלי מפני קבלנים לא מורשים.

בנוסף, חשוב לזכור שפוטנציאל הסכנה מעבודת קבלן השיפוצים מאוד מוגבל. לקבלן שיפוצים אסור לבנות או לגעת בשלד של המבנה. הוא יכול לבצע שינויים בתוך המבנה, אך אסור לו לעסוק בכל מה שקשור לתשתיות, תוספות לבניין או היתרי בנייה.

מי מרוויח?

בחינות הסמכה לקבלנים | פייסבוק

אז אם התקנה אינה מועילה לאזרחים, אולי היא מסייעת לקבלני השיפוצים?

התקנה החדשה תאפשר לחלק מקבלני השיפוצים שלא יכלו לעשות זאת לפני כן, לקבל רישיון. אולם האפשרות לקבל רישיון היא זו שגם תאפשר את אכיפת החוק המונע מהם לעבוד בהיקפים של מעל 44 אלף ש"ח. עולה מכאן, שהתקנה החדשה מגבירה את הכפייה על הקבלנים ומצמצמת את חירותם.

כלומר, נראה שגם מרבית קבלני השיפוצים עצמם מעדיפים שלא יידרש מהם רישיון, והתקנה החדשה תכפה עליהם אחת משלוש האופציות הבאות: להשקיע את הזמן, הכסף והמאמץ הנדרש כדי לקבל את הרישיון, להפוך לעבריינים ולהמשיך לעבוד ללא רישיון או פשוט לפרוש מהענף.

אם התקנה החדשה פוגעת בלקוחות ובמרבית קבלני השיפוצים, אז מי יוצא נשכר ממנה?

בדרך-כלל, החיוב בהצטרפות לגילדה או אגודה של בעלי מקצוע היא דרישה שבאה מקבוצת לחץ של בעלי מקצוע חזקים, המעוניינים לשמר את כוחם ולצמצם את התחרות מצד בעלי המקצוע הצעירים.  במקרה המדובר, בהתאחדות קבלני השיפוצים שהיא הגוף שיזם את התקנה, חברים רק כ-500 קבלנים, מתוך כ-18 אלף העוסקים בענף.

כמובן שאותם 500 חברי ההתאחדות, שכבר הוסמכו ומחזיקים ברישיון ונהנים ממערך יחסי ציבור ולובי בכנסת, הם המרוויחים העיקריים מהתקנה. התחרות בענף תקטן, המחירים יעלו, ויהיה הרבה יותר קשה עבור קבלני שיפוצים חדשים להגיע למעמדם.

מכאן שהתקנה החדשה פוגעת בחירות האזרחים ללא הצדקה ברורה, וגורמת להעלאת יוקר המחיה על-ידי העברת כסף מכלל האוכלוסייה לקבוצת לחץ קטנה ומבוססת.

הפיתרון הוא בביטוח

ובכל זאת, מה ניתן לעשות כדי להגן על האזרחים מפני קבלני שיפוצים לא מקצועיים ולא אמינים?

אני מציע את אותו פתרון שמתאים בכל המקרים בהם המדינה דורשת רישיון – להחליף את הרישיון בביטוח. הלקוחות צריכים לדרוש מקבלני השיפוץ שיהיו מבוטחים מפני תביעות רשלנות, והביטוח ייצור מנגנון פיקוח של חברות הביטוח על הקבלנים. קבלן שלא עומד בסטנדרטים המינימליים, לא יבוטח.

כמובן שככל שהקבלן יעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר, הפרמיה שלו תהיה נמוכה יותר, וכך יהיה לקבלנים תמריץ לשפר את ניסיונם והכשרתם.  לקוח שיעסיק קבלן שיפוץ לא מבוטח, יידע שהוא לוקח על עצמו את הסיכון שהקבלן יהיה רשלן והוא לא יוכל לגבות ממנו את הפיצוי על הנזק שהוא גרם לו.

זהו פתרון הגיוני הרבה יותר מבחינת כל הצדדים, אשר יפחית למינימום את הפגיעה באזרחים המבקשים להשתמש בשירותי הקבלנים, וגם ישמור על פרנסתם של העוסקים בענף עם כמה שפחות כפייה והתערבות ממשלתית לא רצויה.

פנינו למשרד הבינוי והשיכון ולהתאחדות קבלני השיפוצים בבקשת תגובה והן יפורסמו מיד עם קבלתן.


ד”ר רפאל מינס הוא מרצה לפיזיקה באוניברסיטת אריאל, ומועמד מטעם מפלגת ‘זהות’ לכנסת ה-21

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. כפי שנזכר בכתבה, הבעיה היא משפטית של אכיפת חוזים, ולכן הפתרון צריך לבוא בכוון זה.
    הדבר עדיין לא נפוץ מספיק לצערי, אך קיימים בארץ כמה עשרות בתי דין לדיני ממונות המטפלים בין היתר במקרים כאלה. עלות הטיפול מינימלית, התהליך נמשך מספר שבועות, והאמינות גבוהה.
    מדובר על בתי דין שדנים על פי דין תורה, ולעיתים גם מביאים לפשרה מוסכמת בין הצדדים.
    שני הצדדים חותמים על שטר בוררות, אשר נותן תוקף חוקי להחלטה.
    אנו ממליצים שכבר בהסכם יופיע סעיף אשר יחייב את הצדדים להגיע לבית הדין במקרה של חילוקי דעות (סעיף זה מהווה חתימה על שטר בוררות).

    לדעתי דווקא קידום בתי הדין הללו יהיה פתרון לבעיה זו, ולבעיות משפטיות רבות אשר נשארות פתוחות בגלל חוסר יעילות (ולצערי גם חוסר אמינות מצד האזרח הקטן) של בתי המשפט במדינת ישראל.
    (מכר, נזקים ועוד)

  2. מניסיון של ביטוחי חובה בתחום הרכב ובעיות של תביעות בתחום הרכב –
    זו הצעה שתוביל לעומס מטורף בבתי משפט ולא בטוח שישלמו יותר…

    ומדוע אפשר כבר לקבוע שהפרמיה תייקר את השיפוצים פחות מרישיון,
    במיוחד בהתחשב ברגולציה על הביטוח?
    המרנו רגולציה אחת ברגולציה אחרת. לא בטוח שזה יועיל.

    1. שלום איתן,
      ההבדל העקרוני והמאוד חשוב בין פיקוח של המדינה לפיקוח של חברות ביטוח הוא שכשמדובר בחברות ביטוח יש תחרות. המדינה לעומת זאת היא מונופול ולכן בהכרח תהיה פחות יעילה ויותר יקרה.

    2. הבדל נוסף הוא, שגם כשאין ביטוח – איש אינו עובר על החוק.
      הקבלן מציג לך את העובדות: אין לי ביטוח.
      אתה אומר: אף על פי כן.
      סבבה.
      אם תחליט לדרוש ביטוח – תשלם יותר, אבל תקבל איזשהו, נו, ביטוח.
      החלטה שלך. בדיוק כמו אם להסתפק בגלידה וניל או להוסיף כדור שוקולד.

  3. רוב הבעיות של המדינה בתחום חירויות הפרט ותחום הכלכלי נובעות ממערכת משפט גרועה במקרה הטוב.
    הכותב מציע דבר טוב רק בתיאוריה כיוון שאנו יודעים איך מערכת הביטוח עובדת בארץ. גם כשמגיע כסף, חברות הביטוח לא משלמות. ושוב פעם אנו חוזרים לבתי המשפט. כל הצעה אחרת רק תעוות את המציאות מכיוון אחר

  4. יש לי חברה לניהול דירות עבור תושבי חו"ל, ואני מעסיק הרבה פעמים קבלני שיפוצים. לי יש פתרון יותר פשוט מכל ההצעות שהציעו כאן. קבלן שרוצה לעבוד עבורי מביא לי ערבות ביצוע מהבנק על כל סכום העבודה, ורק אח"כ אני סוגר איתו. עד היום אף קבלן לא דפק אותי כי הוא יודע שאלך לבנק ואקח את הכסף. אם הקבלן אומר שאין לו אפשרות אזי גם לי אפשרות לשכור את שרותיו…

    1. אשמח אם תפרט קצת על השיטה שלך. זה נשמע מעניין…
      מה המנגנון שלפיו מחליטים האם ניתן לגבות את ערבות הביצוע? מהי מעורבות הבנק?

    2. תקרא כאן קצת על סוגי הערבויות:

      ערבות בנקאית אוטונומית (עצמאית)

      סוג ערבות זה נפוץ מאוד בפרויקטים של תמ"א 38, בעת ניהול המו"מ המשפטי מול היזם, דוחף עו"ד מטעם הדיירים את היזם להתחייב לערבות בנקאית אוטונומית אשר במהותה מנותקת מסעיפי החוזה עצמו, ולכן מדובר בכלי משפטי מסוכן ורב עוצמה. בערבות בנקאית אוטונומית מחזיק המוטב בכסף חי לכל דבר ועניין, חילוט הערבות מתבצע ללא שאלות וללא צורך בהסברים ולכן ישנו ניתוק בין שטר הערבות לבין סעיפי החוזה המסחריים.

      ערבות ביצוע

      לרוב מספק הקבלן ליזם, כדי להבטיח את סיום וטיב שירותי הבניה אשר מספק הקבלן. בפרויקטים רבים של תמ"א 38 אנו רואים כי עו"ד מטעם הדיירים אוכף את הימצאותה של ערבות הביצוע ואף מוסיף את תוכנה כנספח לחוזה היזם.
      שיעור ערבות הביצוע לרוב נגזר כאחוז מהיקף הבניה. אחוז זה צריך שיהווה כרית בטחון מספקת להשלמת שירותי הבניה במועדם, למשל 15% מהיקף הבניה בפועל, וכך, במידה והקבלן חדל את עבודותיו באתר מכל סיבה שהיא, תאפשר ערבות הביצוע את המשך העבודות כסדרם, תוך פיצוי על הזמן /חומרים הכרוכים בהכנסת קבלן נוסף.

      ערבות בדק

      בגמר עבודות הביצוע, לרוב בחפיפה לתום ערבות הביצוע, תכנס לתוקפה ערבות בדק, אשר תבטיח את תיקון ליקויי הבניה אשר עשויים להתגלות בשנים הבאות. בחוק מצויים מועדי האחריות החלים על היזם. לכל סעיף תוקף אחריות שונה, כך למשל מסגרות/ נגרות/ אלומיניום/ פלסטיק – שנתיים, צנרת/מים/ביוב/הסקה/מרזבים ארבע שנים.

  5. יש כאן כשל לוגי חמור: מה בדיוק הבעיה שאותה מנסים לפתור? במה קבלני השיפוצים גרועים או מזיקים באופן מיוחד? למה צריך אסדרה של התחום? מה לחילופין אמור לפתור אותו הביטוח שמציע הכותב?

    אם מתחילים לפתור ולפתור ולא יודעים מה פותרים, כנראה יוצרים בעיה חדשה!

  6. כותב המאמר אינו מבין שעבודת בניין ושיפוצים חייבת להיות עבודה של בעל מקצוע ובפיקוח של מנהל מקצועי שלמד צבר ניסיון ונמצא מתאים.
    עבודה לא מקצועית של חסר ניסיון וידע מסכנת חיים

  7. ״והתקנה החדשה תכפה עליהם אחת משלוש האופציות הבאות: להשקיע את הזמן, הכסף והמאמץ הנדרש כדי לקבל את הרישיון, להפוך לעבריינים ולהמשיך לעבוד ללא רישיון או פשוט לפרוש מהענף.״

    מה שיקרה בפועל- אותם ״קבלנים מורשים״ ינקו את הטיח מהבגדים, יחליפו את הקנגו בג׳יפ חדש, ויעסיקו- ברווח רב- את השיפוצניקים הלא-מורשים של היום.
    אפס שיפור באיכות העבודה
    אפס שיפור בניהול
    קבלנים מורדים מתעשרים על חשבון הציבור והקבלנים הלא-מורשים.

    בדיוק כמו במוניות- קשה לקבל מספר, אבל מרגע שקיבלת- אינך צריך אשכרה לנהוג בה, פשוט מצא איזה מיסכן שייטחן שעות.

    1. הכתב לא מבין שטובת הענף למגר את החאפרים…..

  8. אז… לעשות רישיון צריך להוכיח חמש שנות ניסיון כקבלן שיפוצים, אך זה לא חוקי לעבוד כקבלן שיפוצים ללא רישיון. רק במשטר האימים שנקרא ישראל כנראה. תפסיקו להצביע ולשלם מסים, תנו למפלצת הזאת לדעוך, אני מעדיף לחיות תחת דיקטטורה של אדם אחד מאשר תחת דיקטטור טיפש ומושחת שהוא ללא פנים וללא שם, שנקרא כיום בטעות ״דמוקרטיה״. יותר מדויק לקרוא חזה דמונקרטיה.