רק מהפכה נפשית מלאה ואמיתית מצד הגרמנים, תוכל להעניק להם את הזכות המוסרית לבקש מחילה וכפרה על רצחנותם
סביר להניח שכל עוד יהיו יהודים בעולם לא יישכח הרצח הנורא שרצחו הגרמנים ובני בריתם (במונח"גרמנים" נכללים גם האוסטרים) ביהודי אירופה בתקופת השלטון הנאצי. גם אדישות בנות הברית לרצח היהודים תיזכר לדיראון עולם.
ואילו לגבי העם הגרמני הרוצח, אות-קין של רוצחים ירדפם וישכון בתוכם לנצח. גם בנים, נכדים, שילשים וריבעים יישאו אותו עד קץ הימים. שום דבר לא יוכל למחוק מעשה זה מן ההיסטוריה הגרמנית.
העם היהודי לא סלח, ולא יוכל לסלוח לעולם לעם הגרמני. כך יהיה לעד ולעולמי עולמים. גם יהודים "ליברלים, נאורים ופרוגרסיבים" שנוח להם לשכוח, לא יוכלו לשנות זאת.
מקובל בעולם שמי שרצח נפש אחת מובא למשפט, נשפט ונענש. במקומות רבים מוציאים רוצח להורג. במקומות אחרים הוא נשפט למאסר עולם. מה דינו של מי שרצח מיליונים? העם הרוצח, הגרמני, לא נענש על פשעיו, להוציא כמה עשרות, ואולי מאות, מן המנהיגים. ולא עוד, אלא שארה"ב מיהרה, אחרי המלחמה, לשקמו ולהחזירו למעמד של אחד העמים החזקים והחשובים בעולם. גם עַם ישראל תרם את תרומתו הצנועה לשיקום מעמדו של העם הגרמני בכך שבן-גוריון קבע, בעקבות 'הסכם השילומים', שזו "גרמניה אחרת".
גרמניה אינה אחרת
צריך לקבוע, אולי בצער, שגרמניה של היום אינה "אחרת". עשרות שנים חלפו מאז תום המלחמה ואין רואים סימנים שהעם הגרמני, כעַם, ברובו, מבין מה חולל ומתחרט על כך באמת ובתמים (להוציא, ללא ספק, בודדים נבחרים). אין ספק שתהליך אמיתי, עמוק ויסודי של בקשת סליחה, מחילה וכפרה לא עבר על הגרמנים. התגובה המאפיינת, בדרך כלל, את הרוב המכריע של בני העם הגרמני היא: "די! לא צריך לדבר יותר על העבר הלא-נעים!". הטובים שבהם, גם מדינאים, מוסיפים גילויי ידידות לישראל והבעות דאגה לביטחונה. חלקם אמיתיים, חלקם מתחסדים. הגרמנים גם מגלים סובלנות וסבלנות כלפי היהודים הרבים, כולל ישראלים, המצטופפים כיום – למרבה הכלימה והבושה – בערי גרמניה.
הוכחה חמורה בהרבה לכך שעל גרמניה לא עבר תהליך נפשי עמוק של חרטה ובקשת כפרה הוא ההתפשטות הגדולה של תנועות ניאו-נאציות ואנטישמיות. נראה שלא מעטים בגרמניה מתגעגעים "לימי הזוהר" הרצחניים של היטלר. לו יכלו היו מחדשים תקופה זו.
צריך להבהיר עניין חשוב אחד, מעבר לכל ספק. גרמניה איבדה לנצח, עד קץ כל הדורות, את זכותה המוסרית להעיר הערה שלילית כלשהי, לחוות דעה או למתוח ביקורת על ישראל. רוצחי העם היהודי, שלא נענשו על מעשיהם, אין להם יותר כל זכות מוסרית לחוות דעה על שרידיו של העם היהודי וממשיכיו. לבטח לא למתוח ביקורת שלילית, ויהיו מעשיה של ישראל מה שיהיו. גרמניה איננה יכולה יותר לדבר בשם המוסר, לבטח לא כשזה נוגע ביהודים ובישראל. כשזה נוגע לישראל או ליהודים, גרמניה איננה ככל המדינות.
בספורט בינלאומי נלוז זה של מתיחת ביקורת על ישראל ("אין זו אנטישמיות", ממהרים להבהיר לנו) יכולים להשתעשע עמים כמו השבדים, הצרפתים, האירים ואחרים, שמדיניותן ומעשיהן הן, כידוע, סמל לצדק ויושר, ואין בהן שמץ של צביעות. הגרמנים – הם איבדו לנצח את הזכות לעסוק בספורט זה. מוסר וגרמנים הם תרתי דסתרי.
מהפכה נפשית
כיצד יוכלו הגרמנים, לו רצו באמת, לבקש מחילה וכפרה על רצחנותם? הדבר יתאפשר רק אם יתחולל בקרבם תהליך רוחני פנימי של הזדהות אמיתית עם קרבנותיהם, מהפכה נפשית שהגרמנים טרם הראו שהם מסוגלים לה או מעוניינים בה.
אם יבוא יום והעם הגרמני – ברובו המכריע, ולא רק כמה יחידים טובים בתוכו – יחוש חרטה אמיתית על רצח יהודי אירופה וירצה לבקש רחמים, סליחה וכפרה, יהיו פתוחים בפניו שלושה תחומי פעולה בהם יוכל להוכיח את כנותו:
התחום הסמלי
"יום השואה והגבורה" המצוין בישראל (ובתפוצות הגולה) בכל שנה במגוון טקסים ואירועי זיכרון, יצוין באופן דומה בכל רחבי גרמניה. כולל השמעת הצופרים, עמידת דום ברחובות, תפילות זיכרון בכנסיות לזכר הנרצחים, שמיעת שיעורים בבתי הספר בהם יסופרו מעשי הרוצחים, ביקורים במחנות הרצח וכיו"ב. היהודים אבלים אותו יום על נרצחיהם והגרמנים יספרו לעצמם, בגילוי לב גמור, מה עוללו אבותיהם הרוצחים.
בזירת הפנים
על גרמניה לבער אנטישמיות וניאו-נאציזם לחלוטין, אפילו בשיטות קיצוניות ו"לא-דמוקרטיות". אנטישמיות וניאו-נאציזם צריכים להיות מוכרזים בגרמניה כפשעים חמורים ביותר, כמו רצח. בגרמניה אסור להחיל, כמו בארצות אחרות את זכות הבעת הדעה על אנטישמיות ועל ניאו-נאציזם. אנו זוכרים כיצד הובילו דעות אלה בגרמניה במישרין לפשע הרצח הגדול ביותר בתולדות אנוש. מי שעוקב אחר התפתחותן של תנועות אלה בגרמניה של היום מבין שללא קושי רב יכולים בני עם זה להיפך שוב לרוצחים חסרי רסן. חיסולן של תנועות כאלה הוא בנפשה של גרמניה
בתחום יחסי החוץ
על גרמניה להכריז בגלוי ובפומבי, קבל עם ועולם, שההגנה על ישראל והדאגה לחיזוקה בכל התחומים: מדיני, צבאי וכלכלי הוא אינטרס עליון שלה ועקרון-יסוד בסיסי וראשוני של מדיניות החוץ הגרמנית. זו חובתה המוסרית, שאינה ניתנת לערעור, כלפי העם שהם רצחו מיליונים מבניו ובנותיו וניסו להעבירו מן העולם. היחס כלפי ישראל מצד גרמניה הוא קטגוריה בפני עצמה שאינה נוגעת במדיניות של גורמים אחרים כמו: האיחוד האירופי, האו"ם או כל מוסד לא-גרמני שהוא. בתחום הזה על גרמניה להודיע שהיא רואה עצמה ישות נפרדת, ללא קשר להסדרים בינלאומיים אחרים ולאף אחד אין רשות להתערב בכך.
למדינות ערב, לאיראן ולכל אויב פוטנציאלי אחר של ישראל ייאמר שמי שיתקוף את ישראל ייחשב כמי שתוקף את גרמניה עצמה ויתקל בכוחה הצבאי ובכל אמצעי אחר שבידה. ברור שלמדיניות כזו יהיה מחיר שעל גרמניה יהיה לשלמו. היא תאבד, בוודאי, בין היתר, את שווקי הנשק שלה באיראן ובארצות ערב, כולל רכיבים לייצור נשק כימי שהיא מוכרת לארצות אלה.
חובה מוסרית
הכרזה על מדיניות כזו היא החלטה גרמנית פנימית לחלוטין. על ישראל אסור להיות מעורבת בכך בשום פנים ואופן. ישראל תוכל לקבל או לדחות מחוות גרמניות כפי שתמצא לנכון ולפי שיקוליה, אך כל מעשה גרמני כלפי ישראל חייב להיות תוצאה של החלטה גרמנית עצמאית במסגרת מאמציה להיות באמת "גרמניה אחרת". שום דבר מכל זה לא יחייב את ישראל. כל זה אין פירושו שישראל תזדקק אי-פעם להגנה גרמנית או תהיה מעוניינת בה, אך גרמניה מצידה ולגבי עצמה צריכה להיות מוכנה לעשות זאת, כחובתה המוסרית וכמבקשת כפרה.
אם כל המתואר לעיל לא ייעשה יוכיח הדבר שגרמניה לא נשתנתה.
יהיו בוודאי מי שיאמרו שהדברים שנכתבו לעיל אינם ריאליים, ואפילו הזויים. הסבורים כך, אם הם גרמנים, אין ספק שירצו שפשעיהם הרצחניים ישכחו; אם הם יהודים, ברור שהם שייכים לחוגים "נאורים" ו"שוחרי שלום", שנוח להם במצב הקיים. הם נהנים בוודאי, באופן זה או אחר, מן היחסים עם גרמניה, ואינם מתקשים לשכוח את רצח בני עמם.
האם מסוגל העם הגרמני למהפכה הנפשית הנדרשת אשר תוארה לעיל? להכרה אמיתית בפשעי הרצח שלו? לבקשה אמיתית של סליחה, חרטה וכפרה? מן התמונה המתגלית בגרמניה כיום ומן הידוע לנו על יחסם של רוב הגרמנים לפשעי הרצח שעשו בני עמם – קשה להיות אופטימי.
ד"ר משה יגר שירת במשרד החוץ כארבעים שנה במהלכן מילא תפקידים שונים
האשמת בנים בחטאי אבות היא המשך מורשת תורת הגזע.
זו האשמת התרבות.
נב גם הגרמנים מאשימים אותנו בגירוש ערבים ב 1948.לשיטתך זו תורת הגזע？
אביאל, היית צודק אילו כותב המאמר היה מאשים את התרבות הגרמנית, אבל דבריו הם כעין הסתה לגזענות:
|
על טיבו של העם הגרמני הנוכחי הוא כתב:
" העם הגרמני הרוצח, אות-קין של רוצחים ירדפם וישכון בתוכם לנצח. גם … שילשים וריבעים יישאו אותו עד קץ הימים… העם היהודי .. לא יוכל לסלוח לעולם לעם הגרמני. כך יהיה לעד ולעולמי עולמים"…
"גרמניה איבדה לנצח, עד קץ כל הדורות, את זכותה המוסרית להעיר הערה שלילית כלשהי… על ישראל. רוצחי העם היהודי, …, אין להם יותר כל זכות מוסרית לחוות דעה על שרידיו של העם היהודי … מוסר וגרמנים הם תרתי דסתרי."
|
נוסף על כך, כשהוא נמק מדוע "גרמניה של היום אינה 'אחרת'". הוא לא הביא הוכחות לאנטישמיות כרכיב של התרבות הגרמנית הכללית הנוכחית, אלא כתב:
"אין רואים סימנים שהעם הגרמני, כעַם, ברובו, [הנוכחי] מבין מה חולל [דור הסבים שלו] ומתחרט על כך [על מה שלא עשה]" …
"הוכחה חמורה בהרבה לכך שעל גרמניה לא עבר תהליך נפשי עמוק של חרטה .. הוא ההתפשטות הגדולה של תנועות ניאו-נאציות ואנטישמיות"- זאת "הוכחה" בדרך של הכללה כדרכם של שונאי ישראל מאז ועד היום לעשות לנו.
ועוד הוא כתב:
"מחילה וכפרה על רצחנותם? הדבר יתאפשר רק אם יתחולל בקרבם תהליך רוחני פנימי של הזדהות אמיתית עם קרבנותיהם… פתוחים בפניו שלושה תחומי פעולה בהם יוכל להוכיח את כנותו:..
עמידת דום ברחובות, תפילות זיכרון בכנסיות … והגרמנים יספרו לעצמם, …, מה עוללו אבותיהם הרוצחים…
לבער אנטישמיות …, אפילו בשיטות ..”לא-דמוקרטיות”…אסור להחיל, … את זכות הבעת הדעה על אנטישמיות …ללא קושי רב יכולים בני עם זה להיפך שוב לרוצחים …
על גרמניה להכריז …, קבל עם ועולם, שההגנה על ישראל …הוא אינטרס עליון שלה … ללא קשר להסדרים בינלאומיים …למדינות ערב, לאיראן … ייאמר שמי שיתקוף את ישראל ייחשב כמי שתוקף את גרמניה עצמה ויתקל בכוחה הצבאי "
אילו היה לי זמן הייתי כותב שהצעותיו מועילות למשניאי ישראל ורק להם, אבל
לצרך תגובתי זאת אומר רק שהכותב הפנים את תורת הגזע במדה כזאת שאינו מבחין בין מי שרצח לבין נכדו. האמונה באחריות משותפת של בני אותו גזע רווחה ברוב שטח אירופה עוד לפני הנאצים, וגם יהודים, כיון שנחשפו לה שם, היו שותפים לאמונה הכללית הזאת, וכפי שנראה ממאמר זה היא עוברת במורשת הדורות של עמנו.
|
הגרמנים השמידו לחלוטין עמים קטנים באפריקה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, ויהודי גרמניה היו שותפים בשתיקה.
בדורנו פשעים של השמדת עם נעשו באפריקה ובדרום מזרח אסיה וגם אנו, ככל העמים, שתקנו, ולפעמים גם מכרנו נשק למשמידים. איננו שונים מכל בני האדם, וגם הגרמנים כך.
אביאל, אילו הגרמנים היו מאשימים אותנו בגרוש של 1948 גרידא, הייתי אומר שזאת גזענות, אבל לא בגרוש הם מאשימים את הדור שלנו אלא בכך שאיננו מחזירים את הקרקע ה"גזולה" לבעליה , וממשיכים לשבת עליה.
אי-האשמתם – היא המשך מורשת ההליכה כצאן לטבח
נהנתי מכל מילה!
גם היהודים לא השתנו בכלל, זוועות של כריתת איברים לתינוקות עוברת בשוויון נפש, והכפייה הדתית היא לחם חוקינו.
תליית הומואים, עבדות, ושריפת מכשפות אינם פחות גרועים מגירוש יהודים והכחדת העקשנים.
הניאו נאצים הם לא איום קיומי על היהודים בכלל זה דווקא מגיע מ"נאורים" והשמאל האנטישמי שהפך לליגטימי וזה בהחלט מפחיד ע"ע קורבין ומפלגת הלייבור בבריטניה שמזכירים את ההיטלר יוגנט.
חלאס לעשות הון פוליטי ממלחמת העולם השניה. לדור הנוכחי אין שום קשר לאירועים אלה.
יש כאן דור שלם של ימנים שמרנים שיכולים להיות ידידי ישראל, אם לא תרחיקו אותם עם התפיסה הארכאית הזו. אתם גורמים לנו המון נזק בעולם!
מסכים אתך, אבל הגיון לא יכריע את היה"ר של צדקנות-נקמנות.
אחרון המוהיקנים.
החיילים הגרמנים של מלחמת העולם השנייה הלכו מזמן לעולמם או שהם בני למעלה מ90.
סבא וסבתא שלי ניצולי השואה נפטרו.
אין לי דבר כנגד הגרמנים של היום.
הגרמנים עם חולה נפשית שכניהם סבלו מהתפרצויות הזעם שלהם. אבל אותה הפרעה נפשית היא זאת שהורסת את העם הגרמני עצמו (ב1930 הגרמנים היוו 4% מאוכלוסיית העולם. כיום עקב שיעור הילודה הנמוך הם מונים רק אחוז אחד מאוכלוסיית העולם).
לעם הגרמני מאניה דיפרסיה – אנחנו העם היהודי התלהבנו מהעם הגרמני כשהוא היה במאניה (גרמנים בני דת משה עאלק) וחטפנו בראש כשהוא היה בדיפרסיה.
אנחנו במקום אחר היום – לא הפסדנו שום דבר.
גרמניה כיום היא בית אבות + מגורי צוות עובדים (כשצוות העובדים מורכב מעובדים זרים).
אפשר לקנות מהם ולמכור להם ולטייל אצלם ולהזמין אותם לטייל אצלנו.
אבל אין מה להשקיע אצלם ולו מהסיבה שהאוכלוסיה שם מצטמצמת ומתדרדרת והנדל"ן שם הולך להינטש.
אנחנו כיהודים המאמינים באמרה "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא" וכאשר יהודי נרצח הרי זה לא רק נפש אחת, אלא גם "דמו ודם זרעו", (כמו שמסביר רש"י בבראשית בסיפור שקין רצח את אחיו הבל), כשמדברים על נושא השואה ומודעים למספר העצום של הנרצחים מבני עמינו, לא ייתכן לומר שעבר זמן מספיק ו"התאוששנו". מבהיל שמילים כאלו נאמרות על זה! וכאשר מעיינים ולו במעט בהסטוריה של השואה, בצורה אמיתית ולא משוחדת (שבד"כ החפצים בטשטוש העובדות הינם שונאי ישראל), צריך להיות מובן שמופרך לומר "היו גרמנים טובים" (למרות שאמנם היו) וכיו"ב, ולכן להסתכל בצורה שונה על הגרמנים, והרי זה בדיוק מה שהניאו נאצים (שהם בעצם נאצים לכל דבר) רוצים ליצור. אם עם שלם חי בידיעה על פשעי מנהיגיו ושתק (וגם סייע), לומר שהיום הם כבר אינם או זקנים וגרמניה היא משהו אחר זו נאיביות, או פשוט שנאה עצמית!
ובאשר ל"תורת הגזע" שמייחס איש בחטאו לכותב, הרי אף אחד לא אומר שבני הגרמנים או הגרמנים כיום בכלל עליהם להיענש על מעשי אבותיהם, אבל בהחלט עליהם להכיר במעשיהם ולפחות להתבייש בהם, מה שלא קרה (לא בצורה מספקת בוודאי), אתה לא יכול לומר שהדור של היום לא קשור בכלל למה שהיה כי הגרמני של היום, אבא שלו, או סבא שלו רצח יהודים או סייע לכך מידיעה (שוב, כמובן היו חסידי אומות העולם. נכון. מיעוט של המיעוט.) והוא כנראה לא התחרט על כך, בפרט שעל אידאולוגיה זו גדל, ולגדול עם אבא או סבא כזה משפיע וודאי היכן שהוא. וודאי שלבני חסידי אומות העולם של אותה תקופה לא מיוחסת שום אשמה או איבה כלשהי למרות היותם גרמנים.