"לא נהיה מחנה פליטים": איטליה והונגריה יוצאות נגד האיחוד האירופאי

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ושר הפנים האיטלקי מתאו סלביני התחייבו להקמת "ציר אנטי-הגירה" במטרה להתמודד מול מדיניות עידוד ההגירה של האיחוד האירופי. בפגישה שנערכה במילאן בשבוע שעבר, השניים קראו לשיתוף פעולה יחד עם אוסטריה והמדינות החברות בקבוצת וישגרד (צ'כיה, הונגריה, פולין וסלובקיה), כדי להתנגד לקבוצת המדינות החברות באיחוד ותומכות בהגירה, בראשן צרפת של עמנואל מקרון.

אורבן וסלביני אמרו כי הם מבקשים לגבש אסטרטגיה משותפת לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי שיתקיימו בחודש מרץ בשנה הבאה, על מנת להביס את המפלגה הסוציאליסטית האירופאית (PES), המייצגת מפלגות שמאל מכל רחבי היבשת. מטרת התכנית היא לשנות את ההרכב הפוליטי של המוסדות האירופאים, כולל הפרלמנט והנציבות האירופית, כדי להפוך את מדיניות הדלת הפתוחה כלפי מהגרים.

במסיבת עיתונאים משותפת שהתקיימה בתום הפגישה אמר סלביני:

היום אנחנו מתחילים במסע לעבר אירופה אחרת ולשינוי מדיניות האיחוד כך שתציב במרכז את הזכות לחיים, עבודה, בריאות וביטחון – כל מה שהאליטה האירופית הממומנת בידי ג'ורג' סורוס ומיוצגת על ידי מקרון מתנגדת לו. אנחנו קרובים לנקודת מפנה היסטורית ברמה היבשתית. זאת רק הראשונה מתוך סדרה של פגישות שתשנה את הגורל לא רק של איטליה או הונגריה, אלא של יבשת אירופה כולה"

לגבי המחאה נגד עצם קיום הפגישה עם אורבן, אמר שר הפנים האיטלקי: "אני נדהם מטשטוש הדעת של השמאל הפוליטי, שקיים כיום רק כדי להתנגד לאחרים ומאמין שמנהיג של מדינה אירופאית לא צריך להתארח במילאן. הם מאמינים שרק להם יש הזכות להחליט מי יכול לדבר ומי לא, ואז הם מתפלאים למה אף אחד לא מצביע עבורם יותר".

ויקטור אורבן הוסיף באותה הזדמנות:

הבחירות למוסדות האירופאים יתקיימו בקרוב, והרבה דברים חייבים להשתנות. כיום יש שני צדדים באירופה: אחד המובל על ידי מקרון, התומך בהגירה המונית. הצד השני מובל בידי מדינות שרוצות להגן על הגבולות שלהן. הונגריה ואיטליה שייכות לקבוצה האחרונה. אנחנו בהונגריה הראנו שאפשר לעצור הגירה המונית בדרך היבשה. השר סלביני הראה שאפשר לעצור את המגרים גם בים. אנחנו מודים לו על כך שהוא מגן על גבולות אירופה, הוא הגיבור שלי. המהגרים חייבים להישלח בחזרה לארצם. בבריסל אומרים שאי אפשר לעשות את זה ושבלתי אפשרי לעצור מהגרים. הוכחנו שזה אפשרי"

בתגובה לדברים אלה אמר נשיא צרפת מקרון כי "אם הם רוצים לראות בי כיריב הראשי שלהם, זאת זכותם. זה ברור שכיום קיימת יריבות חזקה בין לאומנים ובין פרוגרסיבים באירופה, אך אני לא אגרר לשיח השנאה מצידם".

https://www.facebook.com/salviniofficial/photos/a.10151670912208155/10156026839153155/?type=3&theater

סלביני לא התאפק וירה בחזרה: "מראשית 2017 ועד היום מקרון הטוב דחה יותר מ-48,000 מהגרים שביקשו לעבור מאיטליה לצרפת, כולל נשים וילדים. האם זו אירופה המקבלת והתומכת שהוא ואחרים מדברים עליה? במקום להטיף מוסר לאחרים, אני מזמין את הנשיא הצרפתי הצבוע לפתוח את הגבול ולקבל את אלפי הפליטים שהוא הבטיח לקחת. איטליה לא תהיה עוד מחנה הפליטים של אירופה, המסיבה של המבריחים נגמרה".

אינטרסים מנוגדים

בחודש יולי האחרון אמר סלביני כי הוא שואף ליצור רשת כלל-אירופאית של מפלגות לאומיות הקרובות בעלות דעות דומות: "כדי לנצח בבחירות באיטליה היינו צריכים לאחד את איטליה. עכשיו אנחנו צריכים לאחד את אירופה. אני חושב על ארגון שיכנס יחדיו את כל התנועות התומכות בחירות וריבונות ורוצות להגן על אזרחיהן ועל הגבולות".

סלביני הציע שרשת כזו תכלול בין השאר מנהיגים כמו הקנצלר האוסטרי סבסטיאן קורץ, ראש מפלגת החירות ההולנדית חירט וילדרס, מארין לה-פן וויקטור אורבן. הוא גם העריך שהבחירות האירופאיות ב-2019 יהיו מעין משאל עם על "אירופה ללא גבולות" מול אירופה המגנה על אזרחיה.

שר הפנים האיטלקי ביקר באופן קבוע את האיחוד האירופאי בנושאי הגירה, והאשים את מנהיגיו בנטישת איטליה בזמן שזו התמודדה עם יותר מ-600 אלף מהגרים שהגיעו למדינה בשנים האחרונות, בעיה שרק החמירה בשל תקנות האיחוד.

תחת החוק האירופאי הידוע בשם תקנות דבלין, מגרים צריכים לבקש מקלט במדינה הראשונה אליה הגיעו. בכך הוטל עומס עצום על איטליה בשל מקיומה הגיאוגרפי וקרבתה לאפריקה. איטליה ניסתה במשך תקופה ארוכה לשנות את תקנות דבלין, אבל מדינות אחרות באיחוד, כולל הונגריה, התנגדו לשינוי ההסכם. הסכסוך הזה הדגים את אחד האתגרים הגדולים ביצירת חזית מאוחדת נגד הגירה ברמת האיחוד: האינטרסים של חלק מהחברות באיחוד מנוגדים לחלוטין.

למרות שאיטליה והונגריה, למשל, מסכימות שיש לעצור לחלוטין את ההגירה, הן חלוקות בשאלה כיצד להתמודד עם המהגרים שכבר נמצאים בגבולות האיחוד. בזמן שאיטליה דוחפת לפיזור המהגרים במדינות אחרות, הנוגריה ומדינות הווישגרד מתנגדות באופן גורף לכל קבלה של מהגרים.

ראש ממשלת צכ'יה, אנדריי באביש, אמר בראיון שהעניק לקראת מפגש עם עמיתו האיטלקי כי הוא "מתעקש לא לקבל אף מהגר בלתי חוקי מאיטליה או מכל מדינה אחרת. אין לנו שום דבר נגד איטליה ואנחנו מזדהים איתה, אך זו היא אסטרטגיה חיונית עבורנו. זהו מסר לכל המהגרים שאין להם טעם לנסות להגיע לאירופה".

באביש הוסיף כי על חברות האיחוד האירופי להתגבר על המחלוקות ביניהן ולהגיע להסכמה על מדיניות הגירה אחידה: "אם איטליה לא מקבלת מהגרים, אז מדינה אחרת תקבל אותם. זה אומר למהגרים שהם יכולים להגיע לאירופה בכל מיני דרכים. עלינו לעצור לחלוטין את הזרם, ואדבר על כך עם מנהיגים אחרים. נצטרך לעבוד קשה מאוד על פיתרון כי עד עכשיו איבדנו זמן יקר בוויכוחים. אנחנו נגן על מה שאבותינו בנו פה במשך יותר מאלף שנים – זאת לא סיסמה, זאת עובדה".

חילוקי דעות באיטליה

החיבוק שהעניק סלביני לאורבן חשף גם חילוקי דעת בתוך הקואליציה באיטליה, המורכבת ממפלגת 'הליגה הצפונית' של שר הפנים ותנועת 'חמשת הכוכבים' בראשות לואיג'י די מאיו. ב-23 באוגוסט איים די מאיו לעצור את התשלומים שמעבירה איטליה לאיחוד אם מנהיגי אירופה לא יתחייבו לקבל מהגרים מאיטליה.

בראיון טלוויזיוני שנערך ביום לפני פגישת בכירי האיחוד בבריסל בנושא זה הוא אמר: "אם מחר לא יצא כלום מפגישת הנציבות האירופית ואם הם לא יחליטו דבר בנוגע לפיזור המהגרים, מפלגתי ואני לא נהיה מוכנים יותר לתת את 20 מיליארד האירו לאיחוד מדי שנה".

https://www.facebook.com/LuigiDiMaio/videos/vb.522391027797448/228545887799451/?type=3&theater

אחרי שלא הושג פתרון מוסכם באותה פגישה, בכירי 'חמשת הכוכבים' פרסמו הודעה בה הצהירו: "מדינות שלא משתתפות ביישוב מחדש ולא מגיבות לקריאה האיטלקית לעזרה, לא יקבלו יותר מימון מאיתנו, וזה כולל כרגע גם את הונגריה". מספר ימים לאחר מכן, די מאיו שוב השתלח באורבן בראיון בעיתון: "הונגריה הקימה גדרות תיל וחומות ומסרבת לקבל מהגרים. אלה שלא מקבלים את פיזור המהגרים, לא זכאים למימון אירופאי".

שר הפנים סלביני התייצב לד ראש הממשלה ההונגרי ואמר: "אני מכבד את הזכות של הונגריה להגן על גבולותיה ועל ביטחון אזרחיה. המטרה המשותפת של כולנו היא לשמור על גבולות היבשת". אורבן עצמו השיב: "אנחנו צריכים נציבות אירופאית שמחויבת להגנה על גבולות היבשת. אני מקווה שאחרי הבחירות הקרובות נראה איחוד שלא מעניש מדינות כמו הונגריה, שמבקשות להגן על עצמן".

הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון