לשכת עורכי הדין סירבה לתקן את המחדלים בהם היא עצמה הודתה, ולא הותירה לכנסת ברירה אלא להתערב
קשה היה לפספס בשבועות האחרונים את קמפיין הפרסום שהפיקה לשכת עורכי הדין. שלטי חוצות ענקיים שאלו: "היית רוצה שינתח אותך רופא שח"כים סידרו לו פקטור בבחינת ההסמכה?", או "היית רוצה שייצג אותך עו"ד שח"כים סידרו לו פקטור בבחינת ההסמכה?".
מעבר לפטרנליזם הנחות שהלך הרוח הזה מבטא, היה ניתן לצפות שאנשים שלמדו מקצוע ומנהלים את הגוף המיותר של לשכת עורכי הדין יבינו שהאזרחים לא זקוקים להשגחה שלהם. יש לנו מספיק אחריות עצמית כדי לבחור את בעלי המקצוע שיעניקו לנו שירות.
אך המקרה הזה אינו מפליא: גילדות תמיד דואגות לעצמן, ותמיד עושות זאת בשם "טובת הציבור". הבעיה היא שאותו ציבור כבר מבין היטב כי רמיסת חופש העיסוק של המתמחים וסגירת שערי המקצוע משרתת את טובת חברי הגילדה בלבד. גם הודעת הלשכה כי לא תכיר בחקיקה גם אם תעבור בכנסת, ותעביר את העניין להכרעתו של בג"ץ, היא שיא חדש של חוצפה אנטי-דמוקרטית.
לאחר שדילגנו על מסע ההפחדה הדמגוגי הזה חשוב להבהיר: בהנחה שבחינות ההסמכה אינן מיותרות ופוגעות לשווא בשוק העבודה, עדיין נשאלת השאלה האם הכנסת צריכה להתערב בבחינות ההסמכה?
לשכת עורכי הדין היא גוף הפועל מכוח חוק, קרי מכוחה של הכנסת. לכן, על הגוף שהסמיך את פעילות הלשכה מוטלת גם החובה לוודא שמחדלים שנעשו מכוח ההסמכה מתוקנים. החל מראשית כהונתם של הצמד איילת שקד ואפי נוה כשרת המשפטים וכיו"ר לשכת עורכי הדין, צנח אחוז העוברים את בחינות ההסמכה בצורה דרמטית.
האם זה מקרי? האם איכות המתמחים ירדה בבת אחת עם תחילת הכהונה של שניהם? האם יש קשר בין ההתחייבות של נוה "לעצור את הצפת המקצוע" לבין אותה צניחה באחוז העוברים את בחינות ההסמכה? אפשר לטעון כמובן כי לגיטימי לבצע בחינות קשות יותר כדי להבטיח את איכות עורכי הדין בישראל, וכי לא ראוי שהכנסת תתערב בחינות ההסמכה עצמן. אלא שגם תחת ההנחות הללו צריך להבין מה קורה כאן, וזה די פשוט.
ניחוש מושכל
בחינת ההסמכה למקצוע עריכת הדין נערכת אחת לחצי שנה, ויש להתכונן אליה חודשים ארוכים תוך ויתור על פרנסה והזנחת כל דבר אחר. החל מדצמבר 2017, הבחינה נערכת במתכונת חדשה, מורכבת ומסובכת שכדי לעבור אותה צריך מידה רבה של מזל.
חברת "המתמחה", חברת בת של החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין והמונופול בתחום ההכנה למבחן, טוענת ש- 80% מהשאלות הפכו לכאלה שמידת ההצלחה בהם תלויה במזל, ושרמת הוודאות הגבוהה ביותר של הנבחן באותם 80% היא של "ניחוש מושכל".
גם שופט העליון יצחק עמית ביקר את בחינת המתכונת החדשה בצורה חריפה, וכתב עליה בין היתר כך:
…אלא שלמקרא השאלות והתשובות, ברי כי הבחינה אינה משקפת “ידע בסיסי” אלא רמה גבוהה עשרת מונים…ספק אם עורכי הדין הטובים המנוסים והבקיאים ביותר במדינה, היו עוברים את הבחינה מבלי להתכונן לקראתה. אם כך, מדוע יש לצפות מנבחן, שזה עתה סיים את תקופת ההתמחות שלו, שיעמוד ברף מקצועי גבוה יותר מעורכי הדין הטובים ביותר במדינה?"
אלו דברים שנאמרו על בחינת דצמבר 2017, הראשונה במתכונת החדשה, זמן קצר לפני בחינת יוני 2018, שלקתה באותם מחדלים. באוגוסט 2018 הודיעו השרה, הלשכה והוועדה הבוחנת על הקלות, שעיקרן: צמצום משמעותי בכמות החיקוקים, פיצולם ותוספת זמן של שעה.
וכאן מגיעה הנקודה המכרעת: בעצם מתן ההקלות, המערכת האחראית על בחינות ההסמכה מודה במחדלים החמורים, אבל הן בצדק נקראות "הקלות", כי הן מקלות אך ורק על הנבחנים העתידיים, ואינן מתקנות למי שניזוק מהן. מצב זה יוצר אי שוויון משווע בין נבחני העבר לנבחני העתיד.
ניסוי וטעיה
עם פרסום ההקלות אמרה השרה שקד כי "אין זה סוד שמקצוע עריכת הדין מוצף, אל הוסיפה: "בחינת ההסמכה צריכה להיות הוגנת ולבחון באופן אמיתי את הידע של המתמחים. דבר זה יושג באמצעות ההקלות עליהן סיכמנו".
במילים אחרות, שתי הבחינות שקדמו להקלות לא היו הוגנות ולא בחנו את הידע של המתמחים באופן אמיתי. בנוסף לכך, רק לפני כשבוע וחצי הודה יו"ר לשכת עורכי הדין כי הבחינות האלה היו ניסוי וטעיה מבחינתם וכי הנבחנים בהן היו שפני ניסיון.
כל אלה מחזקים שוב את העובדה כי מחאת המתמחים היא זעקה של מי שנגזל ממנו חופש העיסוק ונעשה לו עוול משווע, ולא כפי שבלשכה מבקשים להציג אותה. וכאן עולה השאלה המכרעת: אם המערכת הכירה במחדלים, מדוע היא לא מתקנת אותם?
הזכות והחובה
הסירוב של המערכת שפועלת מכוחו של המחוקק לבצע תיקון למי שנפגעו ממחדליה, הוא הנימוק המכריע להתערבותו של המחוקק, אך השאלה הבאה שעולה היא כיצד יודע המחוקק לקבוע את טיב התיקון?
נחזור אל ההקלות. שימו לב להקלה של תוספת הזמן: בהוסיפה שעה לבחינה הודתה המערכת שלנבחנים בשתי הבחינות הראשונות במתכונת החדשה הייתה חסרה שעה. משמעות הדבר היא שהם לא יכלו באופן מעשי לפתור את חלק הבחינה הנכנס בתוך אותה שעה (בבחינות האלה מדובר בכ-23 שאלות מתוך 85).
הנוסחה שהתבססה על החישוב הפשוט הזה הביאה להצעת חוק המתמחים, שקבע את ציון המעבר על 50 במקום על 65. לא מדובר במהלך חסר תקדים. רק לפני מספר חודשים החולט על פקטור בבחינת ההסכמה של רואי החשבון, שבזכותו גם מי שקיבל 36 הגיע לציון 60 המעביר אותו את הבחינה. עקב כך עלה אחוז העוברים את הבחינה מ- 30% ל-94%.
הסיפור של בחינות ההסמכה הוא מקרה מובהק בו גופים שפועלים מכוח סמכות שהעניק להם המחוקק ביצעו מחדלים הפוגעים באזרחים עליהם הם הופקדו, אך למרות שהם עצמם הודו באותם מחדלים סירבו לערוך את התיקון הפשוט. לאור כל זאת, האם למחוקק לא רק הזכות, אלא גם החובה לתקן?
זה נכון שהנבחנים לא נהיו גרועים יותר ואפילו נכון שיש שינוי בבחינה, אבל השינוי הוא העלאת הקושי והרמה של הבחינה, והתוצאה היא שרמתם הנמוכה של נבחנים מסוימים החלה לבוא לידי ביטוי.
צריך להבין שיש כאן פער מובנה: יש כאן מתמחים שהשקיעו זמן וכסף, והם רוצים את הרישיון. זה ברור. אני יכול להבין אותם ואת המצוקה שלהם. אבל המציאות היא שאותם מתמחים לא באמת רואים שיקולים אחרים מעבר לרצון הזה, ולבוא היום לתת פקטור זה להתחשב אך ורק ברצון של כמה פרטים. השאלה האם ציבורית זה דבר נכון.
השוק מתנהל בצורה של היצע וביקוש. כשיש הרבה מועמדים על מקצוע מסוים, הרף בו עולה. זה לא חדש.
כדי להוכיח שלשכת עורכי הדין מונעת וחוסמת צריך להראות שאין הסמכות חדשות וזה לא נכון. הרי יש המון נבחנים שעוברים את הבחינה ומקבלים את הרישיון, זה פשוט פחות מפעם… אם האחוזים לא היו קשורים ולא היו הגיוניים עוד הייתי תוהה, אבל כשמסתכלים ורואים שזה מאפיין מוסדות מסוימים לעומת אחרים, זה רק אומר שלא הכל כאן מקריות. אם זה היה מזל, כמו שטוענים, אז לא היית מצפה לאחוז מעבר גבוה במיוחד באופן עקבי באוניברסיטה העברית למשל. מה לעשות, זו האמת… באים ומביאים ציטוט של השופט עמית – אבל אפשר להבין מדבריו שאכן הבחינה קשה וברמה גבוהה, אבל הוא לא בהכרח חושב שצריך לשנות את זה, מה גם שאפשר להבין מדבריו שמי שילמד לבחינה, יצליח בה…
אם נשאל את המתמחים – הם יגידו- כן פקטור.
אבל אם נחשוב שניה בהיגיון, וזאת מבלי לפגוע במצוקתם של הנבחנים, זה הרבה יותר יעיל ונכון ציבורית, שהמתמחה שנכשל ישקיע יותר בלימודיו, ייבחן ויעבור את הבחינה.
מי שמצדד בפקטור רואה ראיה צרה ולא מבין את השלכות הרוחב של זה, וזה משהו שלבג"ץ למשל יש נטיה כן לבחון…לכן יש סיכוי לא רע שההתאמצות בכנסת תהיה לריק… רק אומר…
אז תהפוך את הבחינה הזאת לסוג של בחינת הוכחת יכולת ותן לאנשים לבחור את מי הם רוצים להעסיק
המדינה לא צריכה למנוע ממישהו שסיים את הלימודים ואת ההתמחות מלעסוק בתחום
אם המדינה כל כך רוצה לעזור לאזרחים שהמבחן הזה יהיה משהו שעורך דין יכול לשווק לטובתו ולא למנוע מאחרים לעסוק במקצוע
בדיוק כמו שאומרים שתואר ממכללה שווה פחות מתואר באוניברסיטה ואנשים משתמשים בזה כקלף להראות על איכות שזה יהיה אותו הדבר
קראת בכלל את הכתבה? אתה כל כך מסנוור מ"הכח" שאתה לא רואה את האמת.
אפי הוא עבד כי ימלוך. בן אשפתות ויבחוש בן שלולית.
מבחן צריך להיות הוגן. חברת המתמחה ( של לשכת עורכי הדין) מודה ש-80 אחוז זה אנ-דן-דינו.
מה יותר? רק 20 אחוז זה ידע. ממש מבחן.
הייתי רוצה לראות אותך שלהן שלך בבית הספר יתנו כזה מבחן. תצעק עד השמיים ומעבר.
פופוליזם זה נחמד אבל עדיף להיצמד לעובדות. לקרוא למישהו יבחוש ועבד כי ימלוך זה לא מכבד קודם כל את מי שאומר את הדברים ולא משכנע בטענותיו. זה נחמד לומר ש-80% זה מזל אבל לא נראה לי שכאשר ממועד למועד בוגרי אוניברסיטה עוברים בכ-70-80% זה תמיד רק מזל. זה לא פשוט לא הגיוני. אז אמר מישהו משהו.. אז אמר… הסיבה שאתם צועקים עד השמיים – כבר אמרתי – אני מבין את זה. זה לא נעים לשלם מאות אלפי שקלים ולא לקבל את הרישיון. אני אפילו מבין ללבכם. אבל זה עדיין לא אומר שהבחינה לא הוגנת ושהציבור צריך לשלם על זה. הרבה יותר הגיוני שמי שנכשל ילמד טוב ויגש שוב. מתי אתם מספיקים ללמוד אם אתם כל הזמן בהפגנה??? וכמה זה קידם אתכם באמת??? בהצלחה… או שתמשיכו לנגח את כל מי שלא חושב כמוכם…
אתה תולה את העמדה שלך בנתוני המעבר ועוד מעיז ואומר שאינם דרמטיים. בבחינת יוני 2018 אחוזי המעבר עמדו על 12%, מתוכם רוב העוברים במקרה בוגרי מכללות. לאחר חישוב אחוזי המעבר ביטלה הועדה הבוחנת מספר שאלות וקיבלה תשובה נוספת באחרות. אחוזי המעבר לאחר מכן היו 32% (32% זה נחשב הגיוני מבחינתך? אתה מוכרח להיות טמבל) מכאן השתנתה התמונה ואחוזי המעבר של בוגרי האוניברסטאות עלו והיוו את מירב העוברים.
אתה מודע לכך ש85% מהניקוד מורכב משאלות אמריקאיות? אתה מודע לכך שהלשכה לא מפרסמת את התשובות לשאלות האלה עד לאחר פרסום הציונים? אתה מודע לכך שלאחרונה הודיעו כי למעשה התשובות ה"נכונות" נבחרות רק לאחר הבחינות? אתה מודע לכך שלהגיב ללא ידיעת כל הנקודות האלה מוכיחות שאתה אכן טמבל גמור?
אולי תרצה לצאת לתחרות ריצה אחרי שנמסמר את רגלייך למדרכה? אולי תרצה לעבור בדיקת ראייה עם כיסוי עיניים? אולי תרצה להתנצח על גבי דפי המרשתת בקרב מוחות כשאתה, כה בבירור, אינך חמוש?
קודם כל כמו שאתה אומר בעצמך אחוז המעבר הוא 32% ולא 12% והקמפיין הזה עם ה-12%, שזה בעצם במילים עדינות שקר, רק מוציא אתכם יותר רע, ואם אחוז המעבר הועלה ביוזמת הגוף המקצועי מ-12% ל-32%, זה סוג של פקטור, אבל הוא כנראה לא מספיק לפחות מוכשרים לעבור.
האם 32% זה אחוז תקין? אם אני מסתכל על מרבית עורכי הדין בישראל, זה תקין בהחלט. אנחנו רוצים לזקק את הטובים ביותר ולא להמשיך עם המצב כיום.
גם אם התשובות מפורסמות אחרי הציונים, זה עדיין אחיד. זה אומר שכולם הוערכו בצורה שווה. אתה כנראה לא באמת מרגיש חוסר הגינות במקומות הנכונים. אז תן לי להגיד לך – כשאתה עושה בחינה ויכול לצאת עם טופס הבחינה אחרי המבחן, לבדוק את התשובות ולראות את המצב שלך – זה הגינות ושקיפות. יש מבחנים אחרים, כמו מבחנים בצבא למיניהם ששם אתה בא לעשות מבחן ורק אומרים לך אם אתה מתאים או לא מתאים ואין לך שום דרך לדעת אם באמת היית לא טוב במבחן או כי סתם לא באת להם בטוב, כי הם לא צריכים לפרט לך איך. זה לא מפריע לך?
חוץ מזה בוא לא נשכח דבר אחד – אתה רוצה את הרישיון ולכן אתה תגיד בערך הכל. לי לעומת זאת אין שום אינטרס. אני רואה את המצב העובדתי האמיתי.
מן הסתם מיקרון הוא חבר קיים בגילדה, שהאינטרס הכלכלי שלו הוא לצמצם ככל האפשר את מספר המצטרפים החדשים לגילדה כדי למקסם את כוח המיקוח הכלכלי שלו, לכן הוא יגיד הכל כדי לקדם עמדה קלוקלת זו.
מיקרון צודק בתגובתו.
אני רק רוצה להוסיף שבתוך כל הדיון יש התעלמות מהאשמים האמיתיים: דרישות הכניסה של העולם האקדמי.
מובן שהמוסדות לא יעלו בעצמם(יותר סטודנטים=יותר כסף).
לכן, צריך להפעיל לחץ על משרד החינוך והמל״ג בנידון.
חבל שהלשכה החליטו ללכת על קמפיין הפחדה פטרנליסטי במקום להסביר את זה ולארגן הפגנות מול משרד החינוך ושרדי המל״ג. וכך סללו את הדרך לאופורטינסט אוחנה לפגוע בשוק העבודה ולשלוח ציירים רבים ללשכת האבטלה.
אדון נכבד.
לא שיכנעת אותי ושכמותי.
אם תתקיים ה"טבת"הפקטור יש לדרוש לפי חוק הצגת תעודה ההסמכה הרישמית עם תוצאות המבחן של המוסמך בתוכה ובה גם סעיף קטן ובולט של ההטבות און קיבל לעין קול.
המלצה נוספת שלי לבקש מכל עורך דין שיוסמך ולא לאחר שלמד במוסד אוניברסיטאי מוכר ומכובד הצגת המלצות ממקבלי שירותיו בעבר.
ומציע לתת לך שירותיו
שני הצדדים למטבע ברורים, אבל כל מי שמסתובב בין עורכי דין רואה מהי רמת עורכי הדין החדשים וברור שחייבים היו להעלות את רמת הבחינה. יש מוסדות שאף אחד לא רוצה לקחת משם מתמחים, כי כולם בקושי יודעים לכתוב את שמם.
נכון שזה עוול לפרטים המוצלחים אבל זה היה הכרחי. האם המבחן החדש הוא הנכון? האם אני הייתי עובר אותו? לא יודע. אבל זה לא רלוונטי.
אז אלה מהמוסדות הפחות טובים לא יעברו והמוסד ישתפר או יסגר מחוסר נישרמים. ו החונטה לא צריכה להסמיך, אתזה תעשה הממשלה ומי שירצה יהיה חבר לישכה. או אירגון מיקצועי אחר.
הפקטור בושה
הרמה נמוכה
לסגור המכללות
שאפו גדול ותודה ענקית למר איפרגן, שתיאר את העוול שנעשה למתמחים, באופן מדוייק ומקצועי וברוך השם שיש עיתון שלא מפחד ומציג את האמת לאמיתה
אמן
עובדה, שהוכרו האוניברסיטאות עברו באחוזים גבוהים!!(כולל מכללת ספיר)
הבעייה היא לא הבחינה אלא הסתומים מהמכללות הבאים ללמוד עם גישה בעייתית וללא שמץ של סקרנות אינטלקטואלית
להכריח את הלשכה לתת פקטור זה רעיון גרוע מאוד. התנהלות ישרה היא לבטל את הסמכות של לשעת עורכי הדין לקבוע מי יכול לעבוד בתור עורך דין – את זה צריך לשנות. כל עוד זה לא שונה והחוק הסמיך אותם לקבוע – כמה שהחוק מטופש צריך לקיים אותו ולא לשחק בו או שמבטלים אותו או שלא – לא עושים משחקים.
עצם זה שאתה משתמש בשם בדוי מעיד שאתה מפחד שאולי יעבירו אותך בחינות קשות ממה שעברת בעבר.
זאת החוצפה הכי גדולה לבוא אחרי שעברתם בחינות בדיחה ולהגיד רוצים להעלות את הרמה – מה עם הרמה שלכם עורכי הדין שעברו בבחינות הקלות?
אולי נאה דורש נאה מקיים – תחזירו את הרישיון שלכם ותעשו בחינת הסמכה קשה שתבחן אם אתם ראויים ולא מסכנים את הציבור.
למה לכם לצאת מאזור הנוחות עם אפשר לבוא ולבקר אחרים כי זה הכי קל.
אבל רק בשביל הספורט אם תהיה מוכן להתמודד מולי בסוגייה משפטית – אתה עורך הדין ואני המתמחה ונראה מי ראוי יותר – אתה מוכן לאתגר.
ואגב אם מחליפים את הזנב בשמך הבדוי לאות ב תחשוב מה מקבלים.
למגיב מספר 5 יש רופאים שקיבלו פקטור שיכולים לנתח את התחת של הבוס שלך ולהוציא משם את הלשון שלך. אם הניתוח יצליח סימן שהרמה גבוהה על אף ולמרות הפקטור.
מעניין איפה כולם היו שרואי החשבון קיבלו פקטור????
אנחנו אזרחי המדינה בעלי אותן זכויות וחובות כמו רואי החשבון.
בושה ללשכה. בושה לשרה והכי בושה זה למי שמוביל. היבחוש בן שלולית. עבד כי ימלוך. גונב גבולות ועוד כהנה וכהנה. מושחת מהיסוד.
כנראה שרוב המגיבים פה הם עו"ד שעברו את הבחינה שהשאלות היו ברמה של מה מספר השופטים במותב תלתא ? דומה לאלו שעולים לאוטובוס ביום גשום וכשהם כבר בתוך האוטובוס הם מבקשים מהנהג לסגור את הדלת בפני כל אלו הממתינים לעלות….
יתכבדו כל עוה"ד המלומדים שמתנגדים לפקטור ויואילו בטובם לעבור את אחת הבחינות במתכונת החדשה. ככל שלא יעברו, יחזירו את רישיונם ללשכה, והכל רק מתוך דאגה לרמת המקצוע….
אתה מוזמן להשוות את בחינות הבגרות במתמטיקה ב-5 יח"ל היום ובשנות ה-80.
אתה מוזמן להשוות את הבחינות הפסיכומטריות משנות ה-80 וה-90 לבחינות היום.
ממתי אסור להתקדם ולהעלות רמה?
מי שמוסמך מצופה ממנו להתקדם לפי תחום ההתמחות שבחר בו (ולא כלל התחומים כמצופה בבחינות) ולכן אין שום סיבה לצפות ממנו שיעבור את הבחינה (הוא עשה זאת כשנדרש לכך).
מי שמועמד להסמכה, צריך לעמוד ברף הנדרש כיום ב-2018 ולא ברף שהיה נדרש ב-1990. מה לא ברור? מה מיוחד? מה כל כך בעייתי בזה?
טוב ויפה, ״יבחוש״.
אפשר להעלות הצעת פשרה:
כל שנה ייבחנו, יחד עם המתמחים, 5% מהעו״ד שיעלו בגורל.
הם יוכלו לבחור באילו חלקים להיבחן.
תהיה להם התרעה של חצי שנה להתכונן.
הם ייקבלו ״מענק בחינה״ של 20-30 אלף ₪, תגמול על כחודש שישקיעו בלימוד, שתמומן מאגרת הבחינה של המתמחים.
ואז חזקה על הלישכה שתיתן פקטור הוגן.
מר יבחוש, לאפי נווה הייתה אג'נדה מוצהרת שעל גבה הוא נבחר לראשות הלשכה, והיא לצמצם בכל מחיר את מספר עורכי הדין החדשים, בלי קשר לרמתם. אז לך לעבוד על מישהו אחר עם סיפורי ה-"העלאת הרמה".
יוסי צודק, וכך נהוג גם בגילדות אחרות. למשל, איגוד רופאי המשפחה האמריקאי (ה-ABFM) מחייב את כל הרופאים הוותיקים שחברים בו לעבור כל 7 שנים את בחינת הקבלה בדיוק כמו מצטרפים חדשים, ומי שנכשל מסולק מהאיגוד. עמדת האיגוד היא שלא יעלה על הדעת שרופא ימשיך לטפל בחולים אם הוא שכח את החומר שנדרש לדעת כדי להתקבל מלכתחילה למקצוע.
בואו נראה את מר אפי נווה עובר בעצמו את הבחינה המכשילה או מוותר על הרישיון.
צדק למתמחים
צדק למתמחים
כתבה מדהימה שאומרת את האמת! אתר מעולה שרודף אחר אמת וצדק. תודה רבה!
כתבה מדהימה שאומרת את האמת! אתר מעולה שרודף אחר אמת וצדק. תודה רבה!
לא שיכנעתם
רואים שלכתב יש אינטרס מעלה רק את הדברים שתומכים במשנתו. לא ראינו את תשובתו לעובדה לפיה אחוז המעבר של מסיימי האוניברסיטאות עולה על 85 אחוז ואחוז המעבר של חבריו מהמכללות עומד על פחות מרבע למה הוא לא מתייחס לעובדה הזו. שאלה למחשבה
הרמה הנמוכה של המתמחים היא ללא קשר לבחינות אלא תוצר של דור ילדי שנות ה90 ואילך שהוא פשוט דור עצלן, בינוני, שרגיל לשמוע שזה בסדר שהוא בינוני. רואים את זה ברמת המתמחים ורואים את זה גם במקצועות אחרים ולא רק עריכת דין
טעות חמורה בידך.אני מקרה מהלך של עורכי דין כושלים, שאם לא היו מקבלים רישיון חיי היו נראים אחרת.
אף אחד לא מדבר על אלפי עורכי דין שנפלטים כל שנה מהמקצוע בגלל ההפקרות של המדינה שאפשרה רכישת המקצוע בצרור מצלצלים תוך דרדור מוחלט של רמת עורכי הדין. בדקה ה99 נעשה נסיון נואש להציל את המצב והכנסת ללא כל מחשבה רצינית נענית לכמה דרדקים שלא מוצא חן בעיניהם שיש גבול להפקרות. עורכי הדין הותיקיםעברו מסננת של תנאי קבלה קשים לאוניברסיטאות שבלחץ הוסרו עם פתיחה מופקרת המוני מכללות שמספקות תואר תמורת תשלום. יש כאלה שנוח להם שלא יהיו תנאי סף כלשהם למקצוע והם אינם מבינים את הרמה הנדרשת!!! בושה להתנהלות המדינה בנושא שפועלת לפי לחץ של קבוצות כח מינוריות!!!
כרגיל אתם מסתירים את העובדה שהתומך הגדול של נוה ושקד הוא לא אחר מאשר השר יריב לוין מהליכוד, שבניגוד לשקד גם רוצה להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים.