תרגיל בהתעוררות: גם בני מוריס הבין שמדינה פלסטינית היא אסון לישראל

ההיסטוריון מתח ביקורת חריפה על הסרבנות הערבית במאמר ב'הארץ', והזהיר גם מפני תסריט של מדינה אחת. האם מוריס הציוני כהגדרתו יתמוך גם בעידוד הגירה?

לא גזירת גורל. פרופ' בני מוריס | פלאש90, ויקיפידה

כבר שנים רבות, אני מנסה לגבש תודעה ציבורית רחבה לכך שמיזם רחב היקף להמרצת הגירתה של האוכלוסייה הערבית ביהודה, שומרון ועזה הוא הנוסחה המדינית היחדה שתוכל לאפשר – אם כי לא להבטיח – את הישרדותה ארוכת הטווח של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. זאת משום שהיא הנוסחה היחידה שמאפשרת להתמודד בו-זמנית עם הציוויים הגיאוגרפיים והדמוגרפיים הדרושים להישרדות כזו.

לאחרונה, נתקלתי בחיזוק בוטה למדי לדעתי ממקור בלתי צפוי, ההיסטוריון מעורר המחלוקת בני מוריס, אם כי יש להניח שזו בוודאי לא הייתה כוונתו המודעת.

כזכור, בעבר השתייך מוריס לקבוצה המכונה "ההיסטוריונים החדשים", אקדמאים מן שמאל הרדיקאלי שהתיימרו לקרוא תיגר על גרסה הציונית המסורתית אודות הקמת המדינה ותהליך היווצרות, בייחוד לגבי הסיבות לנטישה ההמונית של הישובים הערבים כתוצאה מהלחימה במלחמת העצמאות. אולם עם חלוף הזמן אימץ מוריס השקפה פחות ביקורתית כלפי המדינה היהודית המתהווה, וכעת מגלה יתר הבנה כלפי החלופות שעמדו בפניה וכלפי הפעולות שנקטה בתוצאה מכך.

במובנים רבים, נראה שעמדותיו של מוריס התהפכו לגמרי ביחס לאלו בהן החזיק בשנים קודמות . אם בעבר הוא תויג כאנטי-ציוני קיצוני הנחשב לרדיקלי מדי כדי להשתלב באקדמיה הישראלית ואף נעצר בשל סירובו לשרת ב"שטחים", כיום הוא לא רק מצדיק אלא תומך בגירוש בכפיה של ערבים. אדרבא, הוא אף מצר על כך שלדעתו אמצעי זה אינו מיושם דיו.

בעניין זה, הוא אפילו מתח ביקורת על דוד בן-גוריון בשל איפוק יתר. בראיון משנת 2004 עם ארי שביט בעתון 'הארץ', הוא הכריז לתדהמתו של המראיין: "אם הוא כבר גירש ייתכן שהיה צריך לעשות מלאכה שלמה. התחושה שלי היא שהמקום הזה היה יותר שקט ופחות סובל אם העניין היה נחתך לו היה מבצע גירוש מלא ולא חלקי הוא היה מייצב את מדינת ישראל לדורות".

באותו ראיון נתן מוריס גם תחזית קודרת לפיה "אם סוף הסיפור יהיה עגום מבחינת היהודים, זה יהיה מפני שבן-גוריון לא השלים את הטרנספר ב-1948. מפני שהוא השאיר מאגר דמוגרפי גדול ונפיץ בגדה ובעזה ובתוך ישראל עצמה".

תפריט לאלימות אינסופית

בהמשך לנימה עגמומית זו, פרסם מוריס בחודש שעבר מאמר אפוקליפטי למדי, בו הוא מתווה קשר ישיר ורציף בין ההנהגה הפלסטינית טרם הקמת המדינה לבין זו של היום. לדברי מוריס, אין כל הבדל מהותי בין חסיד המשטר הנאצי בשנות השלושים אמין אל-חוסייני, רב המרצחים יאסר ערפאת וה"מתון" כביכול של ימינו מחמוד עבאס.

מוריס מציין כי למרות ש"ההנהגה הציונית הסכימה מספר פעמים לפתרון המבוסס על פשרה טריטוריאלית" הרי ש"שההנהגה הפלסטינית דחתה בעקביות כל הצעת פשרה". לדבריו, "כל עוד עבאס מסרב לקבל את הנוסחה של 'שתי מדינות לשני עמים'…ההבדל בין הנשיא הפלסטיני הנוכחי לקודמיו הוא שולי".

למרות שבאופן מעט פרדוקסלי מוריס נשאר דבק ברעיון של חלוקהה טריטוריאלית כ"בסיס היחידי לפתרון שייתן מידה של צדק לשני העמים", הרי שהוא מודה כי אין לו אשליות לגבי היתכנותו:  "אני מאמין שהוא אינו ישים כעת, ואולי אף לא יהיה ישים בעתיד".

לדבריו, "גם אם יהיו מנהיגים פלסטינים שיחתמו על הסכם שכזה, הרי העם הפלסטיני, בראשות חמאס ופתח, ידחה את ההסכם בשתי ידיים, והוא לא יאריך ימים", ועל על כן הוא נאלץ להסיק: "הסכם שלום המבוסס על חלוקת הארץ לא נראה מציאותי".

מסקנה זו הודגשה ביתר שאת בראיון שהעניק מוריס ל'הארץ' ימים ספורים לפני פרסום מאמרו, בו הוא דוחה נמרצות את הדעה הנפוצה לפיה אילו רבין היה חי היינו מגיעים כבר להסדר עם הפלסטינים: "אלה שטויות. גם רבין לא היה מסוגל לשנות את האתוס הבסיסי של התנועה הלאומית הפלסטינית, שכל ארץ ישראל שלהם ושהפליטים חייבים לחזור לבתים ולאדמותיהם. ואם זה יקרה — זה יבוא רק על בסיס חורבנה של ישראל”.

על אף שהוא אינו מאמין בהיתכנות של הסדר על בסיס שתי מדינות, מוריס פסימי הרבה יותר לגבי סיכויי הנוסחה של מדינה אחת, עליה הוא כותב כי תהווה "תפריט לאלימות אינסופית ולאנרכיה, שתוביל בסופו של דבר למדינה עם רוב ערבי ומיעוט נרדף יהודי…המדינה האחת, תתנהל על פי אורחות חייהם של אנשי הרוב. האם המנהג של רצח לשם שמירה על כבוד המשפחה ייעלם? האם האלימות והפשע, הנהיגה הפרועה והשחיתות השלטונית והחמולתית, שרואים יום־יום ביישובים הערביים, ייעלמו? איזה יהודי ירצה לגור בארץ כזאת?"

תסריט האימים

מחד גיסא גורס מוריס שפתרון הסכסוך על יסוד שתי מדינות אינו בר-השגה בשל אי-הנכונות של הערבים להגיע לפשרה טריטוריאלית עם היהודים; ומאידך גיסא הוא סבור שתרחיש של דו-קיום במדינה אחת אינו בר-קיימא, בשל האופי החברתי-תרבותי של העולם המוסלמי.

במילים אחרות, שיקולים גאוגרפים הופכים את המרשם של שתי מדינות לחסר תוחלת, ושיקולים דמוגרפים הופכים את המרשם של מדינה אחת לחסר תוחלת, או לפחות למרשם שישלול את יכולת השימור של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

תפיסה זו של העומד בפני ישראל מובילה את מוריס לתסריט האימים שלו:

המקום הזה ישקע כמו מדינה מזרח־תיכונית עם רוב ערבי. האלימות בין האוכלוסיות השונות, בתוך המדינה, תלך ותגבר. הערבים ידרשו את חזרת הפליטים. היהודים יישארו כמיעוט קטן בתוך ים ערבי גדול של פלסטינים — מיעוט נרדף או נשחט, כמו שהיה כשחיו במדינות ערב. מי מבין היהודים שיוכל, יברח לאמריקה ולמערב"

אין לי כל מחלוקת עם מוריס בדבר חוסר-התועלת שבשאיפה להגיע להסדר שלום על בסיס שתי מדינות לשני עמים. איני חולק עליו גם בדבר חוסר התבונה שבאמונה שניתן לשמור על רוב יהודי יציב במסגרת מדינה אחת לכל אזרחיה. אולם אין פירוש הדבר שתסריט האימים של מוריס הוא גזירת גורל, כי אכן קיים מרשם מדיניות אשר מתמודד הן עם הסכנות הגאוגרפיות הכרוכות בנוסחת שתי המדינות, והן עם הסכנות הדמוגרפיות הכרוכות בנוסחת מדינה אחת.

הכוונה היא למרשם אותו כיניתי "הפרדיגמה ההומניטארית", הקוראת להחלת הריבונות הישראלית על כל השטח "מהים ועד הנהר" יחד עם יוזמה של מהלך רחב-היקף לעידוד הגירה ערבית מהשטחים שמעבר לקווי 1967 באמצעות מערך של תמריצים חומריים הולמים.

זהו המרשם המדיני היחיד שאינו כרוך בהפעלת עוצמה צבאית מסיבית המסוגל להתמודד באופן אפקטיבי עם צרכיה הגאוגרפים והדמוגרפים הקיומיים של ישראל. עבור כל מי שמחויב לקיום המפעל הציוני וחפץ במניעת תסריט האימים של מוריס, אין חלופה אחרת. מאחר ובני מוריס מכריז על עצמו כציוני, אני מאיץ גם בו לאמץ את הפתרון.


ד”ר מרטין שרמן הוא המייסד והמנהל של המכון הישראלי למחקרים אסטרטגיים (IISS).

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

31 תגובות למאמר

  1. עידוד הגירה צריך להיות בתוך הקו הירוק כלפי ערביי ישראל שמתרבים מיום ליום.אין לספח את ערביי יוש בשום אופן יש להיפרד מערביי יוש ללא פינוי יהודים.הפרדה בין ערבים ליהודים.חיבור ערביי יוש בשטח לירדן שיקבלו מהם שירותי.תעופה.נמל ימי.חשמל.יוקמו חומות בין יהודי יוש לערבי יוש וינותק כל קשר רציף איתם.הגדרות לאורך הקו הירוק יעובו ויוגבהו ושמירה וסיורים רצוף לאורכה.הקטעים הלא רצופים של ערביי יוש יחוברו במנהרות וגשרים.לא יפונו יהודים וצהל ישאר בבקעה.אף ישוב לא יפונה.זאת לא תהיה מדינה רגילה עקב אופיו של השטח הגיאוגרפי אבל הם יחוברו לירדן ויחיו את חייהם ללא קשר לישראל.חשמל מירדן.תעופה מירדן.נמל ימי מעקבה.וכדומה.אסור לצרף ערבי אחד נוסף לישראל.שיתחברו עם ירדן.

    1. למגיב מס' 1 נראה לי שאתה לוקה ב-wishful thinking
      א. ערביי ישראל דחו אפילו הצעה חלקית ורזה ביותר של ליברמן להעבירם (ע"י הזזת קוו הגבול) אל שטח הרש"פ על כפריהם ואדמותיהם מבלי להזיזם ממקומם כדי להוציא את אום אל פאחם למשל ואת כפרי המשולש מהשליטה הישראלית שכל כך לכאורה שנואה עליהם.
      הם לא רק דחו את ההצעה אלא גם כינו אותה כגזענות…
      איך בדיוק ניתן "לעודד" הגירה שלהם? באיזה אמצעים דמוקרטיים?

      ב. באשר לצרוף שטחי יו"ש עם כפרים ערביים לממלכת ידן:
      ירדן ב-1988 ביטלה סופית כל דרישה טריטוריאלית מצידה לשטחי יו"ש וביטלה רשמית את אזרחותם הירדנית של ערביי יו"ש שהחזיקו בה עד אז.
      מה שגרם לכך הייתה תגובת השטח של ערביי יו"ש למהלכים החד צדדיים של פרס וביילין שניהלו מו"מ עם המלך חוסיין במה שנקרא "הסכם לונדון". ההסכם נערך מאחורי גבו של יצחק שמיר ופרס אף סירב להציג את תוכנו לשמיר "מחשש להדלפה".
      אך ממה שפורסם בתקשורת (הסכם להעברת ערביי יו"ש על אדמתם וכפריהם חזרה תחת שלטון ירדן) גרם לפרוץ האינתיפדה הראשונה של 1988. הערבים ביו"ש העדיפו את שלטון ישראל אך משעה שנוכחו לדעת שישראל עומדת להשיבם תחת השלטון הירדני הם אמרו "על גופתנו" ומרדו.
      המלך חוסיין חשש שהמרד יתפשט לירדן (כ-70% מאוכלוסייה שלו פלשתינים וכבר היה מרד ערביי יו"ש נגדו בראשית שנת 67. מרד שדוכא.) לכן הוא הכריז על ביטול כל תביעותיו לשטחי יו"ש ובכך גווה הסכם לונדון.
      האם עבדאללה ירצה לשנות מדיניות של אביו? כנראה שלא. כלכלת ירדן בשפל. והוא לא ירצה להוסיף עוד פלשתינים על אלה שכבר ממררים את חייו.
      ג. לגבי גדר ההפרדה- שום גדר לא תוכל למנוע טרור ואלימות
      מומלץ ביותר לקרוא את מה שכתב בעניין הזה האלוף (מיל') גרשון הכהן:
      "גדר "ההפרדה": גבול מדיני במסווה ביטחוני" ומה הן מסקנותיו בנושא.

  2. המחבר קורא למהלך לא מוסרי ומתכון להתאבדות של ישראל
    לא מוסרי משום שקורא לטרנספר במידה המתיימרת להיות מידה מערבית.
    מתכון להתאבדות מה שהוא רוצה זה הערבית האוכלוסיה הפלסטינית וגירוש צעד שיגרום לניתוק יחסים ולבידוד נוסח צפון קוריאה

    1. פינוי-פיצוי לערבים—המבחן המוסרי
      קיימות ראיות לא מעטות המעידות על קיומה של כמיהה עזה בקרב רבים באוכלוסייה הערבית ביו"ש לחיפוש עתיד מבטיח יותר במדינות אחרות

      https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/17905

    2. פינוי-פיצוי לערבים—המבחן המוסרי

      קיימות ראיות לא מעטות המעידות על קיומה של כמיהה עזה בקרב רבים באוכלוסייה הערבית ביו"ש לחיפוש עתיד מבטיח יותר במדינות אחרות

      "….לעמדות של מי עדיפות מוסרית?

      (א) אלה המטיפים להקמת עוד משטר מוסלמי רודני, הומופובי ומיזוגני, בסיס קדמי לכנופיות טרור ג'יהדיסטיות, שיהווה שלילה מוחלטת של כל אותם ערכים "נאורים" כביכול, שבשמם חסידיו מחייבים את הקמתו; משטר שסימני ההיכר שלו יהיו אפליה מגדרית נגד נשים ונערות; רדיפה אכזרית של הומוסקסואלים; העדר לסובלנות כלפי כל אמונה שאיננה איסלאם; ודיכוי חסר מעצורים של יריבים פוליטיים?

      או:

      (ב) אלה הדוגלים במתן הזדמנות לפלשתינים "בלתי מעורבים" לבנות חיים טובים ובטוחים יותר עבורם ועבור משפחותיהם, במדינות אחרות, מחוץ ל"מעגל האלימות" החוזר ונשנה, שנכפה עליהם ע"י הקליקות המושחתות והאכזריות, שהוליכו אותן שולל מאסון לאסון במשך עשורים ארוכים?

      זאת ועוד: מדוע הרעיון של פינוי-פיצוי ליהודים (כלומר קבלת ממון בתמורה לנטישת בתיהם ביהודה ושומרון), כדי לאפשר הקמתו של אותו משטר רודני תומך טרור, הומופובי, מיזוגני, נחשב למקובל מבחינה מוסרית; בעוד שאותו רעיון ממש של פינוי-פיצוי לערבים (כלומר קבלת ממון בתמורה לעזיבת בתיהם ביהודה ושומרון), כדי למנוע הקמתו של אותו משטר רודני, נחשב פסול מבחינה מוסרית?

      מעבר לכך: מדוע תמיכה בעריצות ברוטאלית, שתשלוט בחיי הפלשתיניים, היא סמל "הנאורות המתקדמת"; בעוד מתן אפשרות לחיים בבטחה ושגשוג יחסי (בטח בהשוואה למצבם הנוכחי), מחוץ לשליטתה של אותה עריצות, הוא פסול מוסרית? מדוע הדוגלים בחלופה הראשונה מתקבלים כליבראליים מתונים; בעוד הדוגלים בשנייה, מגונים ומנודים כ"קיצוניים ימניים" ואף "פשיסטיים"?

      אני משאיר את ההכרעה בשאלות אלו לקוראים. אין לי ספק שלהם הפתרונים…"

    3. הוספת אפשרויות היא תמיד יותר מוסרית מצימצומן
      כרגע, ישנם ערבים רבים שהיו שוקלים להגר, בן משיקולים כלכליים, ובין משיקולים אידאולוגיים, אולם הגבולות עבורם הם כמעט סגורים.

      מה לא מוסרי בלתת לכל ערבי שברשותו ויזה למדינה כלשהי וכרטיס טיסה לצאת דרך נמלי הים והיבשה של ישראל? תעודות הפליט של חלקם יכולות לסייע להם להקלט בחלק ממדינות אירופה. מה לא מוסרי בלתת להם לנסות את מזלם? הרבה ערבים נוצריים הגרו למדינות דרום אמריקה וראו חייל במקומם החדש.
      מעבר לכך, המדינה אף יכולה לסייע בקניית הרכוש של המהגרים (קרקע ובתים), ואולי אף בהכשרות מיקצועיות ולימודי שפה.

      בזמנו, ארגון דאעש היה מוכן לקלוט משפחות של מתנדבים שרוצים לחיות במדינה האיסלמית שהקים. היו מעט ערבים ישראלים ואחרים שנאלצו להבריח את הגבול בהסתר דרך תורכיה. מדוע היה צורך שיעשו זאת בהסתר? מדוע לא איפשרו לכל מי שרצה לצאת – שיצא, ובלבד שיחתום על וויתור על האזרחות או התושבות שלו.

    4. נו באמת הקריאה שלך שווה לניסיון הנואל של הסעודים לגרום להגירה של יהודים. מה שאינך מסתיר את רצונך לעודד עזיבת פלסטינים על ידי הפיכת חיהם כאן לבלתי נסבלים כתמריץ, מה גם שהעולם לא יקבל זאת. ונוגד את אמנת ז’נבה הרביעית.
      זהו מעשה בלתי מוסרי הזוי לא פלא שלא מצאת אוזן קשבת . ואינך הראשון שהציע רעיון נבזה זה

    5. איזה אמנת ז'נבה בראש שלך?? פעם נתנו פרס נובל לשלום לאדם שתיווך ועשה טיהור אתני ביוון וטורקיה . אי עשיית אותו טיהור אתני היה גורם למאות אלפי הרוגים ובנוסף לטיהור אתני הרבה יותר גרוע. הסיבה לא בגלל שאז לא היו מוסרים אלא שלדעתי אפילו היום אני תומך בטיהור אתני בסיבות מיוחדות. הכורדים עכשיו עשו טיהור אתני לסונים והם עשו זאת בצדק, בנוסף אם היה אחד שהיה יכול למנוע זאת הוא היה בוגד ורוצח. כאשר הוא מציע ( אני לא רואה בזה היתכנות מעשית) רעיון לתת לאדם תמרוץ כלכלי שיוכל לעזור פה בסביבה הקשה נדלק לך הראש על "טיהור אתני". השכנים שלנו רוצים לכבוש ולהרוס מדינה, אבל לצד השני אסור לתת תמרוץ כלכלי לאנשים בכדי לפתור או לצמצם את הסכסוך.

    6. הראש שלך קופץ ואם זה הפוך. ואם מחר יתחילו לעשות תמרוץ ליהודים בלונדון . כמה תשובות נתחיל בכך כליאת אדם בחדר לשנים רבות זה פשע. אבל אם מדובר בפושע אז זה אפילו מומלץ. כאשר עושים כל מיני פעולות צריך לבדוק את הבסיס לכך. אם מחר בלונדון יבוא מישהו אם הצעה לתת תמרוץ ליהודים אותו אדם הוא אנטישמי כי הסיבות שמפריע לו היהודים זה נובע מהאנטישמיות. ובדרך כלל אותם אנטישמיים ימליצו גם לגרש יהודים ועוד. פה מדובר בסכסוך על מקום מאבק מדיני. הצד השני במקרה הטוב רוצים להרוס את המדינה היהודית וגירוש אתני. יש פה מאבק על שטח. אין שום סיבה בעולם שהצד הישראלי צריך לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין עד שהפלסטינים ינצחו. ותמרוץ כלכלי זה חלק מהמאבק הלגיטימי של ישראל.

    7. לאחמד הערכים שמדינת ישראל והציונות שואפים היא לערכים דמוקרטים לא לטיהור אתני למרות שישראל ביצעה.
      יש הבדל בין חילופי האוכלוסין שהיה בין יוון לטורקיה בהסכמה לטיהור אתני וגם היום חילופי אוכלוסין אינם מקובלים מ

    8. אתה כותב:

      "שום בר דעת לא ייתן אזרחות לתושבי יהודה ושומרון "

      צער לי לאכזב/לזעזע אותך. זה מה אלה כגון קרולין גליק (כיום ב"ימין החדש" מציעים – גם אם לא מיד אז בהדרגה.
      https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2995740

      ואם תספח ולא תתן להם זכות הצבעה – אזי באמת היה כאן מקום להאשמות של אפרטהייד

      אבל זה לא עניין של זכות הצבעה אלא ההשפעה של נוכחות פיזית של מיעוט מוסלמי מרדני של 35-40% מתוך האוכלוסיה הקבועה של ישראל גם ללא זכות הצבעה. האי הדבר יוביל ללבנוניזציה של החברה ישראלית ויהפוך את קיומה ארוך הטווח כמדינת הלאום של העם היהדי לבלתי אפשרי

    9. יוון היה בהסכמות הממשלות לא של האנשים הפרטיים. 1) אני גם נגד טיהור אתני 2) ישנו מציאויות שטיהור אתני היא כורח המציאות ואפילו רצוי, וכמו שכל אחד מבין שהערכים של ארצות-הברית וצרפת נגד שליחת טיל והריגת מאה אלף בני אדם בשניות עדיין אותם מדינות מחזיקות בארסנל נשק גרעיני. 3) הכרודים בסוריה: הכרודים בסוריה או עיראק עשו עכשיו טיהור אתני לסונים, והסיבה כי באותן מקומות שלא עשו ( בהתחלה) הם עזרו לדעאש לכבוש את המקום, אז זה נכון שבתוך אותן קבוצות סוניות ישנו חפים מפשע אבל הברירה היחידה זה או להיות "הומני כמוך" ולא לגרש את הסונים שתומכים בדעאש ועל ידי כך דעאש יצליחו לכבוש ולרצוח כרצונם אלפי כורדים ולאנוס את הכורדיות, או לא להיות "חשוך" ולגרש את הסונים ולהציל את עצמם. 4) אנחנו יש לנו כוח אדיר אבל תחשוב שחודש הטרור של 130 הרוגים ויותר ישנו כל חודש. כי אין לנו שב"כ חזק אז זה הומני להרוג עשרות אלפים בשנה כאשר טיהור אתני יכול לפתור זאת? 5) ופה מגיעים לטענה אתה בפרשנות שלך טוען שאם אני מציע לפלסטיני כסף והוא רוצה והוא מסכים במאה אחוז ללכת למדינה אחרת, אתה מגדיר זאת כטיהור אתני כי צריך שהם יישארו להיאבק למנת מדינת פלסטינית חופשיה מייהוד.

  3. ההערכה שלך שהיהודים יהפכו למיעוט בארצם היא מופרכת לדעתי ולדעת מומחים רבים. וגם אם הרע מכל עלול להתגשם,בהנחה שערביי יהודה שומרון ועזה ידבקו באדמתם,קיים הפתרון שלדעת פרופסור בני מוריס היה על בן גוריון לממש: גירוש ערביי ישע למולדתם האמתית ירדן. כמובן שמיד יתחילו ההפחדות שהעולם לא ייתן,בדיוק כמו שאיננו נותן ולא נתן לרצח של כמעט מיליון סורים ע"י אסד,חיזבאללה,רוסיה ואיראן להתקיים. ישראל (למעט מנהיגי צה"ל) היא מעצמה צבאית ואם המצב יוביל להחלטה: או אנחנו או הם,התשובה תהיה ברורה.

    1. זה לא עניין של מיעוט יהודי

      גם אם הערבים לא יהפכו לרוב – מיעוט מוסלמי מרדני של 35-40% מתוך האוכלוסיה הקבועה של ישראל יוביל ללבנוניזציה של החברה ישראלית ויהפוך את קיומה ארוך הטווח כמדינת הלאום של העם היהדי לבלתי אפשרי

  4. לא ניתן ליישם שום אידאולוגיה לאומית במדינה הזאת לפני שמטפלים בשמאל הקיצוני ובבג״ץ שהוא המוציא לפועל שלו.

  5. לקח להסטוריון המדופלם כל כך הרבה זמן להבין מה שכל בר-דעת ראה מיד?

  6. אם המדינה לא תציף את הנגב והגליל ביהודים.בשע פקודה כשהערבים ימרדו וזה יקרה כשהם יהיו כמות גדולה של 3 מליון .אז המדינה תאבד את הנגב והגליל.לכן חובה ליישב במאות אלפים את הנגב והגליל ויוש.הגולן הבקעה.הערבה.צפון ים המלח

  7. למרטין שרמן: אינני מבין מהיכן אתה שולף מספרים של 35% או 40%. שום בר דעת לא ייתן אזרחות לתושבי יהודה ושומרון למעט כמה עשרות אלפים בשטח C שיסופח לישראל. ערביי יהודה ושומרון יחיו באוטונומיה או שיהיו אזרחי ירדן,כפי שהיו עד שחוסיין ביטל בניגוד לחוק הבינלאומי את אזרחותם לאחר כישלון הסכמי לונדון.

  8. בג״ץ הוא מפלגת שמאל קיצוני ולא זרוע שופטת.

  9. לא ימין ולא סמול. רק רצון להבטיח חיים בבטחון ליהודים בארץ ישראל. הגיב:

    פתרון בעית סיכסוך היהודים מול הערבים בארץ ישראל הוא בהפרדות.
    כל עם ישוב למקום מוצאו. היהודים לארץ ישראל. הערבים למדבריות ערב בין מרצון ובין מחוסר ברירה. טרנספר.
    הדרך הטובה והמועדפת היא שהערבים יתפנו מרצון תמורת פיצוי.והמסרבים יאלצו להתפנות כשתנאי החיים תחת שלטון יהודי שלא יהיו נאמנים לו ושלא ישמרו על כל החוקים והסדר, יגבילו את תנועתם על פי חוק, יעזרו להם לבחור בפנוי מחוסר ברירה.
    נשמע קשה להכרה בשלטון כזה. אך החלופה היא להמשיך ולתת לתושבים האויבים השואפים לחסל את קיומה של מדינת היהודים ואת יהודיה ולאפשר להם לשכון בתוך מדינתך כשהם אינם ממלאים אחר שום חוק וסדר ומושבותיהם הן טריטוריות פשע איבה וחבלה לנפש ולרכוש יהודי. בעת ששלטון החוק נמנע מלהכנס לתוכו להשלטת החוק והסדר, על מנת למנוע התקלויות שבהן יהיה צורך להפעיל כוח ושבהם יהיו עשרות ומאות נפגעים בצד מפירי החוק והסדר.

  10. מאמר מעניין,
    ישנו אספקט נוסף שצריך לקחת בחשבון והוא עתיד אירופה.
    למרות כל ההבדלים שיש בנינו לבין האירופים גם הם להערכתי הצנועה בעוד יותר משני עשורים יעמדו בדילמה זהה.
    אני חושב שלעולם החופשי לא תהיה ברירה אלא ללכת על פתרונות רדיקליים ביחס למוסלמים החיים בקרבם.
    כך שהפתרון שיחול על הערבים בארץ ישראל לא יהיה שונה מהפתרונות שיינתנו למוסלמים ברחבי העולם החופשי.

    1. מציאות מייאשת מובילה לפתרונות מיואשים.

  11. אן ולא יהיה לעולם הסכם שלום כלשהו עם ערבי ישראל כולה, הבעיה היא לא טרוטריאלית, אלה היא לגמרי דתית שקשורה לכל האומה המוסלמית, זאת מלחמה חד צדדית שהערבים נוטלים על ישראל בלא שום חילוף אפילו ברצון הענק של ישראל לפרוש מיהודה ושומרון תמורת שלום, זה לא יעזור, רק הגירה טוטלים של הערבים מארץ ישראל תפטור את הבעיה באופן זמני, לאחר מכן ישראל תתצרך להמשיך להיות אכי חזקה כדי לשמור על קיומה עד להיתמוטתות טוטלית של היסלם.

  12. האם מדינה יהודית בגבולות אושוויץ היא הפתרון?
    האם לא למדנו דבר? האם חיי יהודים עדין זולים מחיי אויביהם המושבעים?
    האם מדינת ישראל היא מדינה מתאבדת?
    האם הרצון להתיפיף ולהשביע את רצון העולם, חזק מיצר הקיום הבריא?

    היכן המנהיגים והמחנכים שיעצבו את דור העתיד?
    תקותי היא שדור הולך, ודור בא, אבל המנגינה לעולם נשארת!

  13. יפה מאוד. עם זאת למה למהר לספח? אם יסופחו השטחים תהיה רתיעה מהצד הערבי לצאת את הארץ מטעמים כלכליים ולאומיים. כמו כן יאבדו הערבים את תעודת הפליט הנכספת. ההפך – יש להמשיך את המצב הקיים של סמי-אוטונומיה תוך הוספת הגבלות על חייהם ולפתוח את המעברים החוצה לאירופה, היכן שתעודת הפליט מקנה יתרונות רבים.

  14. בני מוריס כבר ענה על כך בראיון שהוא נתן. הוא השיב שם שהישראלים שמשלים את עצמם שעידוד הגירה קרי גירוש\טרנספר הוא אפשרי בתנאים של התקופה הנוכחית משלים את עצמם ושומעיהם. חלון ההזדמנויות נסגר כבר לפני עשרות שנים והיכן שלא הושלם כיבוש הארץ שם גם ההתנחלות היהודית תתקל בקשיים עצומים. בני מוריס הגיע לאותה מסקנה גדולה שמרטין שרמן עצמו הגיע אליה במאמר שפרסם לפני כ-5 שנים בג'רוזלם פוסט – שיתכן מאוד שישראל כבר פספסה את ההזדמנויות שניתנו לה והנתיב לחורבן בלתי-נמנע כבר סלול.

  15. מרטין שרמן לא אמיץ מספיק, בניגוד לבני מוריס, לעודד את המשך כיבוש הארץ גם בתוך תחומי הקו הירוק קרי הגליל הנגב רמת-הגולן. מרטין שרמן יודע שהתנאים הבינלאומיים לא יאפשרו זאת שחלון ההזדמנויות נסגר. יש לי חדשות רעות אליו גם הפרדיגמה ההומניטארית בשטחי יו"ש לא תזכה לגיבוי בינלאומי. מרטין שרמן לא רוצה להכנע לפטאליזם אז הוא מציע פתרונות קלושים ותלושים מהמציאות.

    1. אינני צריך קישור לאתרים אנטי-ישראלים מובהקים בכדי ללמוד על דעותיו של הציבור שאני נמנה עימו.