המתנגדים לסוציאליזם מבחינה רעיונית חייבים להדגיש את העובדה לפיה אין שום דבר מוסרי בתפיסה כוחנית שמרסקת את הפרט ומשחיתה כל חלקה טובה
קרל מרקס, מראשוני הסוציאליסטים ואולי המוכר מבניהם, טען שהמלחמה בפתח: בין מעמד הפועלים המנוצל אל מול המעמד הבורגני, הקפיטליסטי המנצל, בין אלו שיש להם לבין אלו שאין להם. הוא טעה ובגדול. הפרולטריון, אותו מעמד פועלים נחות כלשונו, מעולם לא התגייס מרצונו למלחמת מעמדות זו.
בניגוד גמור לתחזיות "המדעיות" של מרקס ודומיו, החופש הכלכלי של המאה ה-19 (בארה"ב במיוחד) הדגים באופן מדהים כיצד ניידות חברתית היא אפשרית, וכיצד בני מעמדות נמוכים יכולים לטפס לאחוזונים העליונים של החברה ולהשאיר לדורות הבאים רווחה ושפע רב יותר. מי שכן צדק בניגוד למרקס, הוא הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, שכבר במאה ה-19 ניבא את תוצאות הלך הרוח של הזרם המרקסיסטי ואיבוד האמונה בכוח עליון כסמכות, שהתרחשו לקראת המאה העשרים.
תהליכים אלו הובילו את אופייה של המאה האדומה ביותר בהיסטוריה האנושית, אשר הראתה לנו באופן זוועתי במיוחד מהן ההשלכות של הסוציאליזם המרקסיסטי על גווניו. בנוסף לעשרות מיליוני הקורבנות של הקומוניזם הסיני והסובייטי, גם אמריקה הלטינית, אפריקה, ואסיה סבלו כולן מנחת זרועו של הסוציאליזם בצורה זו או אחרת: שחיתות שלטונית ומפלגתית, עוני מחפיר, משטרת מחשבות, רצח עם והרשימה עוד ארוכה. אין ספק אפוא, שהסוציאליזם – עובדתית והיסטורית – אינו עובד במציאות.
מנגד, אם נתעמק לרגע בטענה אודות חופש כלכלי אותה הזכרנו בתחילה, נוכל לראות כיצד מיליוני בני-אדם יצאו מעוני מוחלט הודות למעבר למנגנונים המקדמים חופש. על-פי דו"ח של הבנק העולמי בנושא עוני, 43 אחוזים מאוכלוסיית העולם חיה בעוני קיצוני בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת. בשנת 2015 המספר הזה ירד ל-9.6 אחוז בלבד. ברחבי העולם כולו, יותר ויותר מדינות נעות לכיוון חירות אישית גבוהה יותר, נטייה לפתיחת שווקים לתחרות, ועלייה בחופש הכלכלי.
נתונים אלו מראים כי פתיחות בכל הנוגע לחירויות הפרט, מעבר לשווקים המבוססים על כלכלה חופשית וחופש הבחירה, מהווים עדות לכך שהגישה המבקשת לתת לאדם יכולת לבחור כיצד להשקיע את עמלו ולקבוע את מסלול חייו, עדיפה עשרות מונים (גם עם חסרונותיה היחסיים) על פני הגישות השונות וסוציאליזם בפרט.
מה מרגיש מוסרי?
אז מדוע אנשים מחפשים דרך אחרת כל הזמן? סיבה אחת אותה ג'ונה גולדברג תיאר במדויק בספרו האחרון 'התאבדות המערב' היא זו המתעוררת אצל רבים: "קפיטליזם היא השיטה הכי מעודדת שיתופי-פעולה שאי פעם נוצרה לקידום חיי אנשים באמצעי שלום. יש בה רק פגם אחד – היא לא מרגישה ככה".
אז אם קפיטליזם לא "מרגיש" מוסרי למרות התוצאות החיוביות בכל מקום בו נוסה, מדוע אם כן האידאולוגיה הסוציאליסטית תופסת תמיד את לבבות האנשים? מדוע נוראה ככל שתהיה לאור העדויות, היא ממשיכה לתפוס אחיזה בעולמנו? ישנן כמה סיבות אך אחת נוגעת במיוחד לנקודה אותה תיאר גולדברג.
עזרה לאנשים אחרים נשמעת כמו רעיון מעולה. מי יכול להתנגד לדבר שכזה? לדאוג שלכולם יהיה מה לאכול, היכן לישון, הכנסה בסיסית, דיור סביר ועוד. הרי צריך להיות ממש אדם רע כדי להיות נגד הדברים הללו. אם נכניס חמישים אנשים לחדר ונשאל אותם מי בעד לעזור לקשישים, ליתומים, או נפגעי מחלה זו או אחרת, בספק אם נמצא אחד שלא ירים את ידו. השאלה הבאה לאלו שהרימו את ידם תהיה: "מה עוצר בעדכם?".
הסוגיה העקרונית היא אפוא האם נכון לעשות דבר-מה בצורה התנדבותית, או לעשות אותו מפני שמישהו מפעיל עליי כוח ומאיים בסנקציות. אם למשל אחליט שאיני רוצה לממן רפואה ציבורית או כל פרויקט ציבורי אחר ואפסיק לשלם מיסים, המדינה תפעיל את כוחה מתוקף החוק ותפעל לקבלת הכסף או להכנסתי לבית-סוהר. אך האם מעשה זה הוא מוסרי
הכלכלן האמריקני וולטר א. וויליאמס המחיש זאת בצורה הבאה: אם שני אנשים מחליטים לקחת את כספי בניגוד לרצוני כדי לעזור לאחר, האם זו גניבה? בהחלט. ואם מאה אנשים החליטו לעשות זאת? גניבה גם כן. אז מה מבדיל בין אותו מיעוט אנשים לבין מיליונים אחרים, אשר בעזרת בית מחוקקים החליטו לחוקק חוק העושה את אותו הדבר בדיוק?
רוב האנשים יגידו שמכיוון שאנו חיים בדמוקרטיה והרוב קובע, אז עלינו לשלם מסים גם על דברים שאיננו רוצים או אף משתמשים בהם. זהו טיעון נחמד אך הוא עדיין לא קובע שמעשה זה אינו גניבה, קרי, לקיחת כסף ממני ונתינתו לאדם אחר.
אין שום דבר מוסרי בלהכריח אדם, אם על ידי כוח או איום בשימוש בכוח, לתת מכספו עליו הוא עמל בעבור מישהו אחר, תהא המטרה אשר תהא. חתן פרס נובל בכלכלה מילטון פרידמן טען בעניין זה שכאשר נבוא לבצע דבר אשר לו מיוחסות כוונות טובות אך נשתמש באמצעי של כפיה והפעלת כוח לממשו, בעצם השחתנו את הכוונה הטובה ולכן טוב לעולם לא יצא מפעולה זו.
זאב בעור של כבש
הסופרת איין ראנד הלכה כמה צעדים קדימה וטענה שבעצם אין דבר מוסרי באלטרואיזם אלא להפך: האינטרס האישי (בצורתו הבריאה) הוא זה האמור להוביל את האדם, ולכן אין אנו "שומרי אחינו" כברירת מחדל ואנשים יודעים לבקש עזרה לבד ואינם צריכים את "עזרת" המדינה. ניתן להתווכח על תפקידי המדינה והאם אלטרואיזם כשלעצמו הוא מוסרי או לא, אך לא ניתן להתעלם מהמשוואה הבסיסית: הפעלת כוח (או איום בכך) לעומת פעולה וולונטרית. אם כן, הבעיה עם סוציאליזם לפי גישה זו היא לא שהוא לא עובד, אלא שהוא לא מוסרי.
חוסר היכולת לטעון מדוע סוציאליזם לא עובד ברמה המופשטת ומדוע הוא לא מוסרי מלכתחילה, היא המאפשרת את שגשוגה של אידאולוגיה נוראה זו. כל עוד המצדדים בחירות אישית ובחופש כלכלי לא יקדמו את הרעיון לפיו סוציאליזם הוא לא רק אידאולוגיה כושלת במציאות, אלא רעיון שבסיסו בהפעלת כוח וביטול הפרט למען איזה איזשהו כלל מופשט, הסוציאליזם ימשיך לרדוף את המין האנושי בתור זאב בעור כבש.
לכן אל תאמרו עוד: "סוציאליזם זה דבר טוב, אך לא ישים במציאות", או "בעולם מושלם, סוציאליזם זה טוב". חזרו ואמרו כי סוציאליזם הוא רעיון כוחני וטוטליטרי מיסודו אשר מרסק את הפרט למען "טובת הכלל" ומתממש תמיד ככוח המשחית האולטימטיבי. כפי שביטא זאת פרידמן בעבר, הנזק הגדול ביותר נגרם כאשר כוח נמצא אצל אלו המשוכנעים מעל כל צל של ספק בטוהר ליבם וטהרת כוונותיהם.
זה לא גניבה בכלל. אתה רוצה ביטחון? תשלם. רוצה כבישים? תשלם. רוצה חשמל, אינטרנט, סלולרי? תשלם. המדינה מעמידה תשתיות עליהן החיים שלנו עומדים. מדינה לא יכולה להיות סביבה תרבותית מתוקנת ובטוחה ללא תקציב. לכן היא חייבת לגבות מיסים.
זה שטות מוחלטת לקרוא לזה גניבה. אדם שרוצה לחיות ללא התשתיות האלה יכול ללכת לגור באי בודד. מדינה מתוקנת שנותנת שירותים לאזרח חייבת לגבות מיסים.
מירית – נא קראי את הכתבה בקפדנות. לא מדובר בבטחון, כבישים, חשמל ותשתיות. הקפיטליזם לא מתנגד למסוי למטרות כאלה, והנושא הוא לא מסוי כעיקרון. הנושא הוא לקחת בכוח את כספך כדי לתת אותו לאנשים אחרים. הכוונה אולי טהורה, אבל מוסרית זהו שוד.
לא מדובר בגביית מיסים על מנת לבנות תשתיות , למרות שכל דבר שהמדינה בונה או מתפעלת זה תמיד יקר ולא יעיל מדובר על כך שגובים מעסים מטורפים מאנשים על מנת לממן על ידי מתן קיצבאות וסובסידיות לקבוצות אינטרס חזקות
זו גניבה כי כמעט בכל המוצרים האלה המדינה מכריחה את הלקוחות לרכוש אותם ממנה ולא מחברות פרטיות שמייצרות את אותו הדבר בחצי מהמחיר.
אריק – נראה לי החלוקה שלך מלאכותית. למה בטחון, כבישים, חשמל ותשתיות זה בסדר? למה שאני אממן כביש בעיר שלא שלי? למה לממן תחנת משטרה בעיר שלא שלי? אם המדינה מאפשרת להקים חינוך פרטי, למה לא משטרה פרטית? מה ההבדל?
הרעיון של מדינה הינו הסכם בין המדינה לאזרחיה. מעין אמנה חברתית בין השלטון שנבחר ברוב על פי רצון העם. המדינה מספקת בטחון, בריאות , תעסוקה וחינוך ויתר שירותים והאזרח משלם מיסים ומציית לחוקים כדי שהמדינה תתנהל כשורה. להגיד שהמדינה גונבת זו שטות גמורה. מי שחושב שהמדינה גונבת אותו ואין לו רצון לשלם מיסים שמשרתים גם את כלל האזרחים יכול לבחור לגור שלא במסגרת מדינתית באיזה חור בגונג'ל. שם אף מדינה לא תגנוב ממנו. ושם יוכל לחיות את חייו כפי שחיו בתקופת האבן.
איך יודעים שתוכן מסויים הוא חארטה…כשהנימוק לו הוא "מוסר\מוסרי"….
אלא אם הוקדם מבוא נרחב ששאל מה זה בכלל מוסר ? והאם יש לו יסודות אובייקטיביים ?
איך יודעים שתגובה מסוימת היא חארטה…כשהמגיב תובע שלכל מילה במאמר המקדים את התגובה תובא הגדרה מילונית מפורטת של שלל משמעויות המילה הזאת – בשפה הכתובה והמדוברת גם יחד.
הנה ההוכחה ש"המוסר הוא מפלטו של הנבל" או של המניפולטור.
מירית ואנונימי – נא קראו את הכתבה בקפדנות. לא מדובר בבטחון, כבישים, חשמל ותשתיות. הקפיטליזם לא מתנגד למסוי למטרות כאלה, והנושא הוא לא מסוי כעיקרון. הנושא הוא לקחת בכוח את כספך כדי לתת אותו לאנשים אחרים. הכוונה אולי טהורה, אבל מוסרית זהו שוד.
סוציאליזם לא מצליח בשום מקום
בכל מקום שהתחילו עם זה זה לא הצליח ולמעשה גרם למצב גרוע יותר. בכל מקום כפו את השיטה על הציבור ולציבור לא היה כוח להתנגד. למשל ברוסיה הקומוניסטית. מי יכול היה לקום נגד המשטר? במקרה הטוב היו תופרים לו תיק ושולחים אותו לאיזה גולאג ובהרבה מקרים חסכו את הוצאות המשלוח והרגו את האנשים. אז מי יכול להתנגד? זאת הדרך בה הסוציאליזם הצליח לשלוט. למעשה אפשר לומר על הסוציליזם שהוא בעצם מאפיה, לא איטלקית אבל בערך אותה תוצאה. לכן נראה שכל מי שמקדם סוציאליזם כפיתרון בעיות העולם זקוק לאשפוז מוח דחוף.
הפאשיזם של השמאל ובתוכו בית המשפט1
הפאשיזם של בית המשפט
שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים רפאל יעקובי קבע שלתנועת 'אם תרצו' ישנם מאפינים או הבטים פאשיסטים" קבע, קבע. מאימתי בית המשפט מומחה למחשבה פוליטית? מאחר והחליט כך לקבוע, מוטב היה אילו התעמק יותר בהגדרת המונח הפאשיזם. פאשיזם הוא מהמילה האיטלקית פאסיו –Fascio. אגד או צרור. אגד זרדים – שכן כל הזרדים ביחד – אנחנו חזקים, וכל אחד לחוד חלש. זה היה הסמל של הלגיון הרומי. לכן בפשיזם המדינה בשל ערכה המוסף מסכום חלקיה, היא ערך עליון. המדינה היא בלבד הדואגת לפרטים, ומותר לה לעשות הכל בשם ולמען העם לכן הפרטים מרצונם מותרים על חרותם. את הפאשיזם מאפינת האמונה שהשלטון שבידי השולטים חייב להיות נצחי אלו מורמים מעם ובשל יכולות מיוחדות הגיעו לתפקיד. הסמכות מוחלטת – חייבים לציית לה. כל צורות השלטון אחר פסול, הם הסמכות האחרונה. המדינה או מוסדותיה הם מעל הכל, היחיד בטל לחלוטין. הייצוג אינו אישי ובא לידי ביטוי באיגודים. בפשיזם מותרת מפלגה אחת בלבד השאר אינן לגיטימיות.המונח פאשיזם יכול להיות מימין וגם משמאל. בישראל לגבי מרכזי הכוח רק השמאל לגיטימי. מערכת המשפט הישראלית המקבלת לשורותיה רק בעלי השקפה פוליטית מתאימה לה. בישראל משפטנים בשרות המדינה לקחו לעצמם סמכות מוחלטת תוך שלילת כל בקרה חיצונית.
השיטות המועדפות
התאגידים הם אחד מאמצעי הפיקוח לכן להם חופש פעולה יחסי. השליטים מחלקים מתנות כדי לשמר את האינטרסים ההדדיים של העלית. אנשי עסקים או מקורבים לשלטון מנצלים זאת לזכיה בעמד ולהתעשרות, לדוגמא אצל שמעון פרס ההפרטה נעשתה בהענקת חברות ממשלתיות כמתנות לבעלי הון על חשבון שאר האזרחים. שני הכיוונים לשחיתות: השליטים זוכים לטובין מהעלית הכלכלית, וזו נהנית בתמורה מהעדפת השליטים הצוברים עושר גם ממקורות אחרים למשל, גניבת משאבים לאומיים. מנגנוני הביטחון הם בשליטת אותה עלית כפי שאהוד ברק דאג לקדם שמאלנים בצבא גם המשטרה בעיקרה שמאלנית. התקשורת מסתירה שהרי היא חלק מאותו שלטון, לכן אין כמעט מי שמסוגל לפעול נגד השחיתות כי הציבור אינו מודע למתרחש.
תעמולה בלתי פוסקת – הפצת מידע מוטעה: קורה שרשות השידור מודה ב"דיסאינפורמציה" כלשונה! בחלק מהמדינות התקשורת בשליטת המועדפים פוליטית ולעולם אינה חורגת מהקו. במדינות אחרות די בשליטה מעודנת יותר כדי להבטיח את צייתנותה, בין האמצעים: שלילת רישיונות ומימון, לחץ כלכלי, פנייה להתאמה אידאולוגית ואיומים מרומזים. בישראל ישנה יועצת משפטית המתאימה לרצונו של בית המשפט השולט פוליטית. בתקשורת הישראלית הקו השמאלני שלה אינו מותיר לאחרים להתבטא. ברשות השידור רשימה שחורה של אישים שאסור להזמנים. באמצעות שימוש תעמולה מתוחכמת האוכלוסייה משלימה עם הפרות זכויות אדם באמצעות דחיקה לשוליים ואף דמוניזציה של אלה שזכויותיהם נפגעות. כאשר ההפרות גסות במיוחד, נעשה שימוש בסודיות, הכחשה והפצת מידע מוטעה כפי שעושים במשטרה בפרקליטות ובבית המשפט. שימוש בשעירים לעזאזל כאמצעי להסיח את דעתם של אנשים מבעיות אחרות, ובאופן מבוקר ניתוב התסכול הציבורי לכיוון הרצוי. בישראל אלו נעשים כנגד חרדים ומתנחלים לשיטתם המבזבזים את משאבי הציבור ולא שחיתות השלטונית.
הךפאשיזם של השמאל ובתוכו בית המשפט2
הסתרת המידע – הפשיסטים מתעבים את חופש המחשבה והביטוי של דעות אחרות. בישראל ההסגל האקדמי נמצא תחת פיקוח הדוק של ראשי האקדמיה ; חברי סגל שאינם מישרים קו עם הנורמה הפוליטית השמאלנית סובלים מהטרדות או מסולקים. ביטויי רעיונות אחרים נתונים להתקפות קשות. מבחינתם רק לביטוי דעתם יש ערך כלשהו. גם אומנים מקבלים חשיפה ומעורכים רק אם הם בשמאל. כמה מעצבנים אותם המגיבים אותם "טוקבקיסטים" ארורים ! משאלי/סקרי דעת קהל בדרך כלל מזויפים. בבחירות, האליטה השולטת דואגת להטות את התוצאות לכיוון הרצוי, מזכיר את ימי מפ"אי העליזים. בין השיטות לעשות זאת: שליטה במנגנון הבחירות עצמו, איומים על מצביעי אופוזיציה או שלילת זכויותיהם, פסילת קולות חוקיים, וכמוצא אחרון – פנייה אל מערכת המשפט, הנאמנה או שהיא חלק מהשליטים – בישראל השמאל שולט באמצעות משפטנים הפרקליטות ובית המשפט שחטפו את השלטון.
רשויות חוק מעולות ואכזריות
המאפין העקרי הוא מערכות צדק פלילי אכזריות עם מספר עצום של אסירים בבתי הכלא – בישראל כל שנה רבבות רבות נעצרמם ומושלכים לכלא על ידי המשטרה הפרקליטות ובית המשפט השמאלנים. המשטרה זוכה להאדרה ונהנית מכוח כמעט בלתי מוגבל, שמביא תכופות לניצול לרעה של כוחה. פשע רגיל ושונות פוליטיית נכרכים יחד לאישומים פליליים חסרי בסיס לשימוש נגד יריבים לדעה – במשטרה ובפרקליטות הרבה מאוד תיקים באפלה במיוחד נגד מדינאים מימין. ישנו טיפוח פחד ושנאה כלפי פושעים או יריבים כתירוץ להגדלת סמכויותיה וכוחנותה של המשטרה – המשטרה אינה מונעת פשעים וגם אינה מנסה במיוחד לתפוס פושעים כדי למנוע השנות פשיעה, לעומת זאת מרבה לתפור תיקים למי שנוח לה. ביטול האזרחים בפני המדינה, המוסדות שמרכיבים אותה ישראל בפני מוסדות אכיפת החוק שבידיהם חיים ומוות, זהו פאשיזם.
בעקרון כאשר מוסדות אכיפת החוק יוצאים נגד אזרח, בית המשפט מניח תקינות, ללא כל כונה לבדוק את התנהלות אותם אירגונים. בית המשפט מניח תקינות חקירות המשטרה בין השאר על פי הוראתו של "הדמוקרט הגדול" -אהרון ברק. אף קודם לכן דאגו לקדם זאת בחוק – סעיף 10ב' לפקודת הראיות. כל מה שחוקר משטרה כותב ומביא את החשוד לחתום, בין אם בתחבולות בהפחדה לחץ ועינויים, נחשב כתקין ואמיתי ללא תקנה. לכך השלכות חמורות על כל מה שהמשטרה מרשה לעצמה לעשות בלא שמישהו יתן את הדין. התעללות ועינויים נוראיים בעצורים/נחקרים גם הטפלות לאנשים ברוחוב ומעצרים ללא סיבה. שופטים לא רק שאדישים לגמרי לקורות את העצורים הנחקרים במשטרה, אלא שמגיבים בבוז ובשטנה. לא נדיר שפורצים בצחוק לועג רועם למשמע תאורי זועות וסיוטים שעברו על הנאשמים. שופטים כלל אינם מוצאים לנכון להעביר לגורמים מוסמכים כלשהם את הטיפול בפשעי המשטרה, כפי שהם יודעים לעשות לגבי מדינאים שאינם "מתנהגים יפה" בהתאם לרצונם.
התביעה מסתירה חומרי חקירה מהנאשמים, אך שופטים נותנים לה גיבוי ישנם גם שופטים הטוענים – בניגוד לחוק כי זו זכותה של ה תביעה הטענה היא שתובעים עובדים בנאמנות ועל נאשמים לסמוך על שיקול דעתם של התובעים. התביעה גם בזמן המשפט מביעה התנגדויות שונות להצגת חומר עדות כמו חומר חקירה, מוצגים ואף מתנגדת לזימון עדים. על פי חוק סדר הדין הפלילי אסור לתביעה להתערב באופן הגנת הנאשם ובכל זאת שופטים תומכים בתובעים בכל מעשיהם.
הפאשיזם של השמאל ובתוכו בית המשפט3
התיחסות בית המשפט כלפי התביעה הוא באהדה וכבוד וקבלת כל הדרישות, ואילו כלפי הסנגוריה יחס של זלזול עוינות וגם השפלה. לפני שנים לא רבות החליטו השופטים שעורכי דין המיצגים לקוחות בשעה שהם עוזבים את אולם הדיונים, עליהם להפנות את חזיתם אל השופט ולהתקדם אל הדלת רק בהליכה לאחור. נוהג זה היה מקובל כלפי בני מלוכה ואצולה. אולי יש להיות אסירי תודה על ששופטים אינם דורשים שישתחו אליהם אפיים ארצה. לאור תאות השררה והכבוד שלהם אולי גם זה יגיע. לא יקל הדבר כי עורך דין העוזב את האולם באופן טבעי, כלומר פונה אל הדלת ואפילו בעמידתו בדלת פונה אל השופט וקד קידה, זוכה למבט נזעם ולהטיית ראש לאמר לו שנהג בחוצפה. ככל ששופט פחות הוגן והתנהגותו מעוררת יותר בוז, כך הוא מקפיד יותר על גינוני הכבוד כלפיו.
שופטים אינם דורשים כל גינוני כבוד מצד נציגי המדינה התובעת, מצד הפרקליטות או התביעה המשטרתית. נהפוך הוא כלפיהם הם המגלים יחס של יראת כבוד. עורכי הדין המופיעים בבית המשפט, הן הקטגור והן הסנגור נחשבים לקציני בית המשפט במובן זה שעליהם לעזור לבית המשפט לעשות משפט. מעשית רק התובע נחשב על ידי בית המשפט לקצין בית המשפט. שופטים אינם מתחשבים כל כך בבקשותיהם של הסנגורים ואילו משאלות התובעים הינן בגדר הוראות. הכל בשם ניהול תקין של משפט. התיחסות זו תקפה גם כאשר תובעים עוברים על כל חוק וכל תקנה. תובעים הם המיצגים את המדינה על כן תובעים על פי תפישתם המעוותת של שופטים הם המיצגים את הציבור, את האינטרס הציבורי. תובעים אמורים ליצג את האינטרס הציבורי אלא שברוב המקרים מיצגים רק את רצונם "בנצחון"- השגת הרשעה בכל מחיר. הסנגורים לפי גישה זו מיצגים "רק" אנשים פרטיים. גם כאשר כל יום העבודה הם שופםטים דנים לא באדם בודד אלא ברבים הנפגעים מגישה זו, אין הם רואים את הנאשמים כפרטים מתוך כלל הציבור הרחב, שכל אחד מעונין ביחס ובמשפט הוגן. זאת על שום שרק מוסדות המדינה לשיטתם מיצגים את האינטרס הציבורי, ואילו אנשים פרטיים אינם הציבוריות – גישה פאשיסטית טהורה.
גישת השופטים כלפי עצמם – בית המשפט גופו כלומר הם מוסד חשוב ביותר במדינה, על כן הם כמובן מאליו ראויים לכוח מוחלט. לא העם יבחר בהם או ידיח אותם, לא העם יבקר אותם. עליו לחלוק להם כבוד וזה מעוגן בחוק בסעיף זילות בית המשפט לחוק העונשין. כל מה שבית המשפט דן בו אסור בבחינה מחודשת כלשהי. למשל חוק מבקר המדינה אוסר בקרה של כל דבר הנמצא בהליכים משפטיים וגם כשעבורו המשפט הסתיים. על כל השגה או תלונה לגבי בית המשפט להיות מופנית אל גורמי בית המשפט בלבד והם לבדם המבררים וקובעים על פי הדרך שהחליטו עליה שהיא קביעה בעצמם לגבי עצמם. שופטים מצפים שכולם ישבחו יהללו וירוממו אותם, את הצדק והקידמה היוצאת מתחת ידם. כל מי שאינו עושה כך, חוטא לשיטתם בעזות מצח ויוצא נגד שלטון החוק שהוא כמובן חופף לשלטונם המוחלט כי את קביעותיהם יש לקבל כאמת מוחלטת – הדוצ'ה תמיד צודק.
הפאשיזם של השמאל ובתוכו בית המשפט4
המטרה המוצהרת של שלטון פאשיסטי היא טובת וחיזוק המדינה, אם כי בדרכי פשע שאחריתם החלשת המדינה. בניגוד למדינה הפאשיסטית שחרתה על דגלה את חיזוק קיומה ופריחתה, אם כי ברמיסת הפרט לא השיגה מטרה זו, בית המשפט בחתירתו המתמדת תחת אושיות קיומה של המדינה מנסה להראות עד כמה אינו פאשיסטי. אלא שכל דרכיו הן פאשיסטיות ובכך חוטא מכל כיון נגד קיום המדינה. גם בהתערבותו בעניינים מדיניים ואף צבאיים לרעת המדינה. בית המשפט בישראל עושה ככל שהוא יכול לפגוע בבטחון המדינה ובחזון הציוני. בית משפט זה מצטין גם בעריצות שחיתותו כלפי האזרחים ההורסת את החברה.
במדינה פאשיסטית יכולים חלק ניכר מאזרחיה לחיות חיים טובים יחסית כל עוד הם כנועים לשלטון, מבלי שידעו רע מהמדינה. אלא שאוי לו לאזרח שרשויות החוק שמות עליו יד. במקרה זה רשויות החוק עושות בו כל שהן חפצות. הם השלטון ועל כן הרשויות מתפקדות על פי כללי המשחק הנוחים להן בכל עת. האזרח אינו יכול לעשות דבר. כאלו הן רשויות החוק במדינת ישראל ובית המשפט בראשן נותן את הגיבוי המוחלט. בשונה ממדינות פאשיסטיות יחס זה אינו נובע מהשלטון המרכזי כי אם מהרשויות עצמן, בינהן בית המשפט הבלתי מפוקח המגבה סדר זה. יחס הוגן לא קיים, כללי המשחק אינם מובהרים לאזרח והם יכולים להשתנות ככל שהרשויות חפצות. מבחינת המאפין העקרי של מדינה פאשיסטית בית המשפט בישראל עונה להגדרה זו. בחינת עיקר העיקרים של עבודת בית המשפט – קיום יחס הוגן וניהול משפט הוגן, הרי שזהו ההבט הפאשיסטי של מערכת המשפט בישראל. המערכת המשפטית כמובן אינה עונה להגדרה של רצון בטובת המדינה אם כי זה אינו מאפין שהוא יחודי לפאשיזם ולא המאפין השלילי. המערכת המשפטית ועמה שאר השמאלנים כמובן אינם מודעים לפאשיסטיותם כי כי כך למדו שכל שמאל הוא לא פאשיסטי וכל אוהב מולדתו הוא פאשיסט… המשפטנים השמאלנים יכולים בלי שום ריסון עצמי לכפות את דעתם הפוליטית על אחרים אך עם מישהו אחר רק מביע ספק מייד מתנפלים עליו שהוא כופה את דעותיו הפוליטיות. אלה הפאשיסטים, לא מי שמחזיר לעצמו את הגזילה של הארץ.
האדם הוא חיה חברתית. הוא לא יבוא לעולם אם לא יהיו לו הורים – ולא ישרד, אם לא יהיו לו צאצאים.
הכישורים החברתיים טבועים בו מלידה.
החברות האנושיות הן שונות ופתוחות לסוגים שונים של בני אדם.
החברות גם משתנות עם הזמן והצרכים.
"חברה מוסרית" מושג יחסי שנתון לשפוט בחברות שונות ובזמנים שונים.
ומה לגבי הסוציאל דמוקרטיה בנורווגיה, שבדיה ודומיהם?
נו מה לגבי הסוציאל דמוקרטיה בנורווגיה, שבדיה ודומיהם??? אלו מדינות מלאות קבצנים ברחובות עוד בטרם היתה הגירת מוסלמים – אלו דוקא לא מתקבצים ומתקבצנים ברחובות. אני ראיתי בשנות השבעים העליזות מלא קבצנים מקומיים. מצב הדיור שם אסון. אין מדובר כלל על בעלות על דירה אלא יכולת לשכור דירה. אנשים שמצאו דירה בשכירות לא זזים ממנה גם לא אם בעיר אחרת או במקום מרוחק מוצעת להם משרה מעולה, הם מוותרים עליה כדי לשמור על מגוריהם בשכירות! יש שם גם שיכונים מכוערים ולא מוצלחים.
בני, המצב בסקנדינביה שונה מאד ממה שאתה כנראה מתאר לעצמך.
ראה למשל כאן:
https://mida.org.il/2018/09/06/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%A4%D7%A5-%D7%A9%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%97-%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%99/
או כאן:
https://mida.org.il/2017/06/28/%D7%93%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94/
חיפוש מהיר ברשת, גם בעברית, יעלה מגוון עצום של תוצאות דומות.
המיסים הם תשלום עבור שירות שאתה מקבל גם כן. רוצה לא לשלם כלום? לך תגור במקום שאנשים לא השקיעו בו כסף כדי להפוך אותו לראות למגורי אדם.
זה טיעון ילדותי במובן המילולי. כמו שהבן שלך יטען שאתה מונע ממנו וגונב לו סוכריה שקנית לו כי אתה רוצה שהוא יעשה קודם את השיעורים.
אני תומך במנגנון הקפיטליסטי. אבל אי תשלום מיסים הוא מעילה של חוסר תשלום על שירותים.
וואו פשוט לא.. "רוצה לא לשלם כלום? או שתיכנס לכלא או שתלך למקום אחר, שם גם יש מיסים אבל נמוכים יותר".
עוד דבר, זה המשפט המעצבן הזה "אבל אנחנו בוחרים ראשי ממשלה וכל אחד מחליט אם לקחת יותר מסים או פחות מסים, יש לנו בחירה"…
כן זה לא סותר את העובדה שמסים זה גניבה או סחיטה או פשוט שימוש בכוח ומסים זה לא מוסרי.
הפוך לגמרי הפוך. המדינה אמצה לעצמה לספק פונקציות כמו חינוך כדי להצדיק את גזל המסים הנורא מבני האדם. מס הכנסה הוא גזל ופשע, מכריחים בני אנוש להפוך לעבדים למדינה. המס היחיד האפשרי הוא מס עקיף מוגבל המשולם בזמן הצריכה. אין צורך ביותר. מס הכנסה הופך את המדינה לאויב של אזרחיה. זה המשטר הביורוקרטי מול האזרחים שוחרי החופש.
בשביל כבישים, ביטחון וחינוך צריך חמישים אחוז מס הכנסה, מס על דלק, מע"מ, מכסים וארנונה?
מעניין איך מסתדרים במקומות עם פחות מסים כמו דרום קוריאה, אנגליה, קנדה, ארה"ב, יפן,שוויץ, אוסטרליה, ניו זילנד, טייוואן, הונג קונג, סינגפור, האיחוד האירופי וכו'?
אם בו אדם רוצה לעזור ולתרום, תמיד יש צדקה פרטית.
אבל זה לא מוסרי שהממשלה תפעיל עליי כוח כדי שאעזור ואתמוך באחרים.
הכסף שלי והרכוש שלי הוא שלי, אם ארצה אחלק אותו, ואם לא ארצה אז הוא פשוט שלי.
זה לא מוסרי לטעון שהממשלה יכולה לקחת ממני כסף בכוח.
בעיה אחת קטנה גדולה. הקפיטליזם הפך את האדם למוצר, לסחורה, לשווה כסף. מי שזה מתאים לו שיבושם. אבל למי שזה לא מתאים לו?!
אתה תמיד יכול להתנתק מהחברה הקפיטליסטית באמצעות חלקת קרקע עליה תגדל את מזונך, לגבי הערך, גם לאדם יש ערך כספי – כשיוצע לך טיפול רפואי יקר ביותר, תצטרך לבחור אם למכור את הדירה עבורו או לוותר. אם תזדקק להשתליית כיליה, תוכל לוותר, או לשלם עבור השתלת כליה בחול מאדם אחר.
שיילך לונצואלה.
האם מוסרי לתת כסף לעני שאתה יודע שיוציא אותו על אלכוהול בשעה שמשפחתו רעבה ללחם?
האם יותר מוסרי להכניס אותו בכח לגמילה?
בסופו של דבר-מרגיש מוסרי לעזור לאחרים אבל זה נכון התנאי שהמעשה המדובר באמת עוזר. לכן הטיעון ש״קפיטליזם מרגיש פחות מוסרי מסוציאליזם״ חייב להתבסס על בורות לגבי רמת ההצלחה של שתי השיטות. מי שמודע לנתונים המציאותיים דווקא מרגיש שקפיטליזם יותר מוסרי.
סוציאליזם אכן אינו מוסרי. הצד השני של המשוואה הוא להבין מה תפקידה של הממשלה. תפיסת עולם המכבדת את חופש הפרט ומבינה את חוסר המוסר של סוציאליזם, מתחברת לגישה שעל הממשלה להתערב כמה שפחות בענייני הפרט. מיסים הם רוע הכרחי, ויש להגביל אותו למינימום השירותים שמדינה חייבת לתת (ביטחון פנים וחוץ, מערכת משפטית, תשתיות ציבוריות, וכד'). כל דבר מעבר לכך רצוי לצמצם כמה שאפשר. הוכח והודגם שכמעט כל מערכת ציבורית תהיה טובה יותר אם תהיה פרטית (חינוך, בריאות וכד'). יש להעביר את האחריות לניהול החיים לאנשים עצמם. המדינה לא צריכה להיות בייבי סיטר של האזרחים. מנגנוני סעד לנזקקים ביותר שבאמת לא יכולים לדאוג לעצמם צריכים להתבסס על המערכת המונציפאלית וצדקה פרטית. סעד ממשלתי לא באמת מוציא אנשים ממעגל העוני, ובפועל הופך להיות שוחד בחירות.
לגבי מערכת בריאות (שבה כנראה יש יתרון לגודל), הוכח שדווקא מערכת ציבורית טובה יותר. תעיד על כך מערכת הבריאות האמריקאית היקרה להחריד ולא טובה יותר מהמערכות הציבוריות בקנדה ובמדינות מזרח אירופה. בישראל המצב היה מעולה טרום חוק הבריאות הממלכתי, כש95% מהאוכלוסיה היו מבוטחים מרצונם החופשי בארבע קופות החולים, בעוד ש5% מהאוכלוסיה לא היו מבוטחים מרצונם החופשי באף קופת חולים.
לדן – נראה לי שהוכחת את טענתי. קופות חולים פעלו במידה מסויימת כמתכונת פרטית – היה קשר מסוים בין השתלום ששילמת לשירות שקיבלת. בארה"ב המערכת כלל אינה פרטית. היא מורכבת מאוד עם התערבות ממשלתית. יחד עם זאת, מערכת הבריאות הפרטית בארה"ב מובילה את העולם בטיפולים חדשניים ובפיתוח תרופות. לחולה סרטן (עם ביטוח) עדיף להיות בארה"ב מאשר בכל מקום אחר בעולם.
ההובלה האמריקאית ברפואה היא מיתוס שמתודלק בידי מכונת יחסי ציבור שרוצה למכור תרופות וטיפולים מיותרים.
מעולם לא היתה הובלה אמריקאית בתחום הבריאות. עד מלחמת העולם השניה, ההובלה היתה בידי גרמניה, ואחריה במדינות מערב אירופה כדוגמת בריטניה. היום לדעתי ההובלה ביפן (לא סתם תוחלת החיים שם כה גבוהה). מבחינת חדשנות הטיפולים – הטיפולים החדשניים ביותר מוצעים בסין שאינה כפופה לרגולציה החונקת האמריקאית.
הכלל במערכת הבריאות האמריקאית היא להציע לך עוד ועוד טיפולים – עד שיגמר לך הכסף.
סטיב ג'ובס ולאחרונה פול אלן הם שני מיליארדרים שמתו, וכספם לא עזר להם.
מלבד הטיפול החדשני לסרטן באמצעות נוגדנים (שחלק ממפתחיו הם ישראלים), כל התרופות החדשות עולות הון ומרפאות חלק קטן של החולים בלבד. היתרון הגדול שלהם שלפחות הן מקטינות את הסבל מתופעות לוואי.
מה פרוש כסף שהרווחתי במו ידי? הרי אילולא החברה לא יכול הייתי להרוויח. אם ממסחר, משכורת ממשלתית או פרטית או מתן שרותים.
אי אפשר לטעון שאין קשר בין כספי ה "פרטי" לחברה.
לכן מגוחך לטעון שלקיחת מסים למטרות רווחה היא גנבה
דילגת על הקשר בינך לבין המדינה, או שבחוסר תשומת לב הפכת את החברה והמדינה לדבר אחד. ולא כך הוא.
בעוד שהקשר בינך לבין החברה מבוסס על הסכמה הדדית, הרי שמערכת היחסים בינך לבין המדינה היא של כפייה. אם לא תשלם מיסים למדינה – תוכנס לכלא. זה פשוט מאוד.
אם לעומת זאת, תגיע להסכמה רחבה (למשל עם בני השכונה בה אתה גר) על איסוף כספים לסלילת כביש – הרי שהדברים נעשו בהסכמה. ומדוגמה זו מוסבר העיקרון כולו.
מה פרוש אילולא החברה? תגליות הגז בים התיכון בוצעו מכסף שגוייס ממשקיעים פרטיים ושימש לתשלום לחברה זרה (נובל) שתקדח ותקים את תשתיות ההפקה. המדינה רק הפריעה וממשיכה להפריע בנושא. המדינה שודדת כ-80% מהרווחים בצורה של מיסים ישירים ועקיפים על משקיעי הגז. הגז נמצא מחוץ למים הטריטוריאלים של ישראל, וא המדינה החליטה "להרחיב את גבולה" לאזור התגליות.
כל כסף שנלקח כמיסים מ"איציק" כדי לתת אותו ל"שמואל" ללא הסכמתו של "איציק" בנושא הוא בגדר שוד.
כמדומני ישנן מספר מצומצם של מדינות ששואלות את מקבלי המס למי להעביר מרכיב מסויים של המס. למשל במדינת סקנדינביה כמדומני משלם המיסים יכול להחליט לאיזו כנסיה דתית להעביר חלק מכספי מיסיו, או לאף אחת.
מוסריות היא מושג נזיל, באותה מידה ניתן לטעון שהתנערות של המדינה שעלולה לבוא בסופו של דבר לידי סיכון חיי אדם הינה גם כן לא מוסרית, ואף אחד לא מעוניין לחיות בחברה אגוצנטרית (גם אם זה לא מתוך רוע אלא מתוך מוסר צודק לכאורה שמעלה על נס ערכים כמו חירות אישית), בקיצור, צריך להיות נורמלי וללכת עם שכל ישר, קיצוניות איננה בריאה משום כיוון, כדאי לראות את המטרה, את היעד, ולא להיצמד לאידיאולוגיה שאין בה מקום לפרגמטיזם, כי ניתן להגיע למקומות הזויים שבסופו של דבר יסתרו לחלוטין את המטרה לשמה נלחמים על אותה אידיאולוגיה. (ודרך אגב, חבל שהאתר לא תמיד מעלה תגובות שתוקפות את המאמר).
במחילה, אי אפשר לדון בסוציאליזם ב-19׳ בעברית בלי להתייחס לפוליטיקה ולהיסטוריה של ישראל.
– הסוציאליזם בישראל נועד לבנות את היהודי החדש, שעובד פיזית ולא מרויח מעסקי אויר.
– בישראל יש קירבה ותלות בין האזרחים, לפחות היהודים- סביב האתוס הציוני. אם אני עולה לארץ, עובר לגליל כדי ליישב ולבנות אותו, משרת בצבא, עובד בחקלאות כדי לתפוס קרקעות- אז אני מצפה לחינוך, טיפול רפואי ורווחה מסוימת מצד העם, מעבר למערכת של רווח והפסד כספי.
ולהיפך- האם אפשר לצפות מצעיר עני שאמו חולה ותלויה בו לפרנסתה לשרת בסדיר ובמילואים, בלי לתת חינוך, בריאות וקצבאות?..
דיון בסוציאליזם בישראל צריך לכלול את הנקודות האלו-
האם הוא מפריע או עוזר לבניית יהודי חדש,
והאם הוא נדרש לקיום מדינת לאום.
מעבר לדיון גלובלי על מוסר ויעילות.
מאמר מאוד ילדותי, מתאים לאתר המעריץ את ביבי. העולם הוא לא שחור או לבן, אין דבר כזה קפיטליזם טהור כפי שאין סוציאליזם טהור, בני האדם פשוט לא מסוגלים לכך.
אנחנו חיים בעולם שבע בזכות הרעיונות של מדינת הרווחה.
האידיאולוגיה הליברטריאנית היא שעשוע של אנשים שמרגישים שאם רק המדינה תתערב להם קצת פחות בחיים, הם ישתדרגו מ"על הסוס" ל"על גב הנמר".
מדינת הרווחה קיבלה את הדחיפה הגדולה ביותר שלה מהזוועות שהתחוללו בחצי הראשון של המאה העשרים – השפל הגדול, מלחמות העולם.
אותם אלה שחושבים שמצבם היה יותר טוב אילו המדינה לא היתה מתערבת, לא יודעים מה זה לחיות בחברה שיש בה עוני עמוק. העניים לא יושבים בשקט ומחכים כשמעבר לכביש יש עושר ומשאבים. המחלות המדבקות לא נעצרות בכביש הזה. צחנת הביוב לא עוצרת בכביש הזה.
זאת ועוד: למדינה כמו שלנו, שחיה תחת איום צבאי קבוע, יש אינטרס להבטיח שהחיילים המתגייסים – מקרב כל שכבות האוכלוסיה – יהיו בריאים ובעלי השכלה מספקת (דמיינו חיילים עם שיניים רקובות ושלא יודעים קרוא וכתוב. וכן, זה קרה בעבר והיה אחד מהגורמים שדחפו לפיתוח אידאולוגיית מדינת הרווחה). לשם כך על המדינה להתערב מגיל 0 פחות או יותר.
מהבחינה הזו הביקורת משמאל דווקא על מדינת הרווחה נכונה: מדינת הרווחה עוזרת לשמר את אי השיוויון כי היא הופכת אותו לפחות נורא עבור ה-have nots.
אנחנו חיים בעולם שבע בזכות הרעיונות של מדינת הרווחה.
האידיאולוגיה הליברטריאנית היא שעשוע של אנשים שמרגישים שאם רק המדינה תתערב להם קצת פחות בחיים, הם ישתדרגו מ"על הסוס" ל"על גב הנמר".
מדינת הרווחה קיבלה את הדחיפה הגדולה ביותר שלה מהזוועות שהתחוללו בחצי הראשון של המאה העשרים – השפל הגדול, מלחמות העולם.
אותם אלה שחושבים שמצבם היה יותר טוב אילו המדינה לא היתה מתערבת, לא יודעים מה זה לחיות בחברה שיש בה עוני עמוק. העניים לא יושבים בשקט ומחכים כשמעבר לכביש יש עושר ומשאבים. המחלות המדבקות לא נעצרות בכביש הזה. צחנת הביוב לא עוצרת בכביש הזה.
זאת ועוד: למדינה כמו שלנו, שחיה תחת איום צבאי קבוע, יש אינטרס להבטיח שהחיילים המתגייסים – מקרב כל שכבות האוכלוסיה – יהיו בריאים ובעלי השכלה מספקת (דמיינו חיילים עם שיניים רקובות ושלא יודעים קרוא וכתוב. וכן, זה קרה בעבר והיה אחד מהגורמים שדחפו לפיתוח אידאולוגיית מדינת הרווחה). לשם כך על המדינה להתערב מגיל 0 פחות או יותר.
מהבחינה הזו הביקורת משמאל דווקא על מדינת הרווחה נכונה: מדינת הרווחה עוזרת לשמר את אי השיוויון כי היא הופכת אותו לפחות נורא עבור ה-have nots.
כולם פה נתקעו על עניין המיסים וזאת הבעיה, אנחנו במוח שלנו קפיטליסטים, מכניסים אותנו לבתי חרושת לרובוטים ל12 שנה, כדי שנצא ונהיה עוד כבשה בעדר של הקפיטליסטים למינהם.
אנחנו קהילה וכול אחד תורם את חלקו בשביל שנוכל לעשות כול מה שאנחנו עושים, הסמארטפון שאתם מגיבים בו עכשיו דרש אלפי אנשים שישבו על הרעיון, יעצבו, יתכננו, וייצרו אותו בשביל שאדם אחד ירויח את הכסף.
זה שסוציאליזם לא הצליח עד היום זה לא סימן שהוא לא טוב, כדי שהחברה תהפוך לסוציאליזם אמיתי אנחנו צריכים התגייסות של אחוז גדול מהאוכלוסיה, למנוע מהקפיטליסטים שיש להם כוח בלתי מוגבל מלפגוע בזה ולגדל דור חדש שיחונך בצורה נכונה ועוד..
כדי שאדם אחד יהיה מיליונר מיליון אנשים צריכים להיות עניים, אז לקרוא לסוציאליזם לא מוסרית זה כמו לקרוא לרצח יום כיף בלונה פארק.
אני לא באמת מחפש תגובה, אתה קפיטליסט בראש שלך וזאת הדרך היחידה שלך לחשוב, "מה אכפת לי, אני דואג לי ולמי שקרוב אליי" המנטרה של הקפיטליסטים..