נסיגה חד-צדדית משטחי יו"ש תחשוף את מרכזי האוכלוסייה והתעשיה של ישראל לסכנת ירי ישיר שעשוי לשתק את המדינה כולה. פרויקט מצולם מיוחד
ישראל הקטנה והחשופה לא תוכל להתקיים ולשגשג אם יופגזו ויחובלו ריכוזיה העירוניים, נמל התעופה הפגיע שלה וכבישיה הצרים והמתפתלים"
אמנון רובינשטיין, הארץ, 1976
אם תקום מדינה פלסטינית נפרדת, היא תהיה חמושה מכף רגל עד ראש. יהיו בה גם בסיסים לכוחות המחבלים הקיצוניים ביותר, ואף הם יהיו מצוידים בטילי כתף נגד מטוסים וטנקים, המסכנים לא רק עוברי אורח, אלא כל מטוס ומסוק שימריאו בשמי ישראל, כל כלי רכב שינוע בעורקי התנועה העיקריים בשפלת החוף"
שמעון פרס, כעת מחר, 1978
משפטים אלו נכתבו לפני כארבעה עשורים ומחבריהם לא היו אנשי ימין, אך עם התקרבות הבחירות והרמיזות העבות מצד מנהיג 'חוסן לישראל' בני גנץ בשבח ויתורים טריטוריאליים חד-צדדיים, הרלוונטיות שלהם מתחדדת והולכת, אולי אף יותר מאשר בעבר.
למעשה, ציטוטים אלה משקפים בדיוק מצמרר את הסכנות החמורות אליהן תיחשף ישראל אילו תקום מדינה פלסטינית בהרי יהודה ושומרון. הרים אלה שולטים באופן מוחלט על מישור החוף הצפוף, בו חיים כשמונים אחוזים מהאוכלוסייה האזרחית של מדינת ישראל ובו מתנהלת מרבית פעילותה הכלכלית.
בהקשר זה, מוסיפים לתחושת הדאגה דבריו של מיכאל ביטון, לשעבר ראש מועצת ירוחם וכיום בכיר ברשימת גנץ, אותם נשא לפני כמה שנים בנאום בוועידת J-Street. כפי שנחשף לאחרונה, במסגרת אותו נאום טען ביטון כי "ההתנחלויות הן מכשול לשלום", וכי יש צורך להיערך לפינוים של "עשרות, אולי מאות אלפי יהודים מיו"ש" ויישובם מחדש בתוך הקו הירוק כדי לאפשר הקמת מדינה פלסטינית.
אין יותר טוב ממראה עיניים כדי להבין את חומרת הסכנה, ולשם כך יצאנו לצלם את סדרת התמונות המוצגת להלן, וצולמה מתוך שטח שנועד להיכלל בתחומה של מדינה פלסטינית עתידית בכל גרסה שהיא. התמונות צולמו מזרחית מהכפרים רנטיס וא-לובן, הנמצאים כחמישה קילומטרים מעבר לקו הירוק, בסמיכות לישובים בית אריה ועופרים, באמצעות מצלמת Canon 7D Mark II המצוידת בעדשת Sigma Sport 150/600.
הצילומים ממחישים בבוטות ובבהירות עד כמה חשופה ופגיעה תיראה ישראל מבעד המשקפת של קצין מודיעין פלסטיני אם חלילה ימסרו השטחים ויועברו לשליטה ערבית במסגרת מהלכים חד-צדדים כאלה או אחרים, עליהם נרמזו לאחרונה. ניתן ללחוץ על התמונות להגדלה.
נמל התעופה בן-גוריון: חשוף ופגיע
מקבץ הצילומים הראשון ממחיש היטב את הפגיעות של מתקנים ומטוסים (הן על הקרקע והן באוויר) בנמל התעופה הבינלאומי היחיד של ישראל, החשוף לכוחות עוינים שיהיו פרוסים על המדרונות של הרי שומרון הנושקים למישור החוף. לכולנו זכור המקרה בו שדה התעופה נסגר לטיסות במהלך מבצע 'צוק איתן' ובעקבות איומים בירי רקטות מצד החמאס בעזה. מדינה פלסטינית שתקום בשכנות לשדה תהיה מסוגלת להוציא לפועל את האיום הזה בקלות רבה יותר.
למעלה: נמל התעופה בן-גוריון במבט מהכפרים הפלסטיניים רנטיס וא-לובן הנראים בקדמת הצילום. ניתן לראות בבירור את מתקני השדה כולל מגדל הפיקוח החדש, מסוף הנוסעים, מתחם החנויות ללא מכס, ומטוסים החונים לעלייתם ולירידתם של הנוסעים.
מבט מקרוב יותר מראה שורה ארוכה של מטוסים חונים חשופים על המסלול.
מטוס ממריא מנמל התעופה בן-גוריון. מבט ממזרח לכפרים הפלסטיניים רנטיס וא-לובן.
מטרה מפתה: הכרך האורבני המשתרע במישור החוף
הצילומים בחדות את שלל המטרות המפתות כמו רבי קומות משרדיים, בנייני מגורים יוקרתיים, מרכזי בילוי ובידור הומים, עורקי תחבורה ראשיים (הן כבישים והן מסילות רכבת), שהיו נחשפות לפגיעה אילו צה"ל היה מתפנה משטחים המיועדים למדינה פלסטינית.
למעלה: מבט ממזרח לכפרים הפלסטיניים רנטיס וא-לובן: קו הרקיע של תל-אביב הכולל את מגדלי עזריאלי הצמודים למתחם הקריה בו שוכן משרד הביטחון והמטה הכללי של צה"ל, נתבי איילון הסואנים ותחנת הרכבת "השלום" ההומה. כמו כן, נראים מגדל הקריה (היובל) המאכלס משרדי ממשלה רבים ומגדל עזריאלי שרונה, המבנה הגבוה ביותר בתל אביב.
למעלה: מבט מוגדל ממזרח לכפרים הפלסטיניים רנטיס וא-לובן לעבר קו הרקיע של מרכז תל-אביב עם מקבץ בנייני המגורים היוקרתיים "פארק צמרת", צמוד לנתיבי איילון הסואנים ותחנת הרכבת סבידור ההומה אדם.
למעלה: מבט ממזרח לעבר קו הרקיע של צפון תל-אביב, רמת גן ובני-ברק, עם ארובות תחנת הכח רדינג, הצמודה למתחם הבילוי של נמל תל-אביב. בתמונה נראים גם ארבעת מגדלי ב.ס.ר, בהם שוכנים משרדי עורכי דין, מתקנים רפואיים, משרדי טכנולוגיה עילית, ומספר רב של מסעדות.
מדינת דעאש על כביש 6?
אחד האיומים החמורים ביותר הכרוכים בהקמת מדינה פלסטינית הנושקת לפאתי מזרח מישור החוף, הוא האיום על תשתיות התעבורה הלאומיות. עורק התחבורה העיקרי של ישראל הוא כביש חוצה ישראל (כביש 6), המקשר בין צפון הארץ לדרומה. בחלקים רבים לאורכו עובר הכביש בקרבת השטח המיועד להקמת מדינה פלסטינית ובמקומות מסוימים אף בצמידות לו. במספר אזורים, המרחק בין כביש 6 למרכזי אוכלוסין פלסטינים אינו עולה על קילומטר אחד ולעתים אף מצטמצם לעשרות מטרים בלבד.
אין צורך בדמיון מפותח כדי לחזות את המאורעות עלולים להתרחש בסבירות גבוהה למדי במידה וישראל תיסוג מהשטחים הנושקים לכביש. החל ממנהרות טרור מתחת למכשול ההפרדה, מארבים באמצעות נשק קל, ירי תלול מסלול על רכבים ומטעני צד.
על כן, קוראים יקרים, אם במהלך מערכת הבחירות הקרבה אתם נתקלים במאן דהוא המנסה להפחית בסכנות הקיומיות הכרוכות בהקמת מדינה פלסטינית, לחצו עליו לענות על השאלה באה: למי עלינו להאמין – לתעמולת הבחירות הפוליטית שלך או למראה עינינו?
ד”ר מרטין שרמן הוא המייסד והמנהל של המכון הישראלי למחקרים אסטרטגיים (IISS).
ערב לפני פיגוע קו 5 היתה תוכנית פוליטית/סטירית בטלויזיה. הראו "מתנחל" מסתובב עם נשק בתל אביב ואינו מבין את השקט והבטחון שאנשים חשים. צוחקים עליו ומסבירים לו שתל אביב היא בתוך מדינת ישראל ואנשי תל אביב אינם מחפשים צרות "בשטחים כבושים". לכן הם זוכים לבטחון ושקט!
האבסורד הוא שבפי הערבים כל תושבי ישראל הם مستوطنين ومغتصبين للأرض יעני מתנחלים וגוזלי אדמות, בלי שום הבחנה בין 67 ל48. אבל לך תשכנע שמאלני עם מה שהערבים אומרים, הרי הם יודעים יותר טוב מהערבים מה כדאי לערבים לחשוב או לרצות ומה יספק אותם.
האם אפשר לקבל קישור או מידע כל שהוא על התוכנית הזו? עם ה"מתנחל" מאוד אשמח לראות את זה בעצמי.
1. תחת שלטון הימין ישראל לא כבשה אף שטח
2. הימין החזיר הרבה יותר שטחים מאשר השמאל (רק סיני לבד גדולה פי כמה מיו"ש)
3. כדי למנוע את הסכנות שהכותב מציין חשוב להצביע שמאל ולא שוב לימין שמסר את סיני וגוש קטיף.
רוב הטרולים כאן מוכשרים יותר, לפחות הם מנסים להתחבא.
יפה, אחלה, הכל טוב ויפה אבל לא חידשתם דבר. רוצה לומר:
1. את השמאלנים זה לא מעניין, הם מזמן איבדו קשר למציאות.
2. הימנים כבר מבינים ומשוכנעים.
אז אולי יש פה ושם מתנדנדים, ועבורם זה חשוב. אבל מה שחשוב לי, וחסר כמעט תמיד, היא העובדה שהטיעון המעשי אכן נכון ומוכח, אבל ללא הטיעון החוקי/מוסרי/עקרוני – הוא עומד יתום. במילים אחרות, זה נכון שכל הארץ פגיעה וכו', אבל למי זה אכפת אם זה לא השטח שלנו? וזה מה שלא מדגישים מספיק – השטח הזה, יהודה ושומרון, שלנו על פי כל דין. העובדה שבמשך שנים כה רבות אנחנו מפקירים אותו, מתנצלים עליו ובשמו, ומפליגים בסיפורים על מה יקרה לנו אם נוותר עליו – כל זה מצער אותי עד אין קץ. במקום זאת, ובמקום כל כך הרבה דגש ששמים על טיעונים בטחוניים, הייתי רוצה לשמוע חזרה על העקרונות שעליהם חתומות אומות העולם מ-1917, 1920, 1922, 1945, 1947 וכו' ועל המציאות שנוצרה בשטח ונסיונות ההתמודדות שלנו עם האויב הערבי לפני ואחרי קום המדינה ב-1929, 1936, 1939, 1948, 1967, 1973, 1982, 1994, 2000, 2006, 2008 אם נזכיר רק כמה תאריכים מדגמיים.
הארץ הזו שלנו, רק שלנו. תמיד היתה, ואם נחכים – תמשיך להיות. לערבים אין קצה קצהו של קייס על המקום הזה, כי גם את הקצת שיתכן והיה הם בטיפשותם מחקו בהתנהגותם הרצחנית. הטיעון הבטחוני/פרקטי/פרגמטי טוב ויפה, אבל אנחנו לא כאן כגורם קולוניאליסטי/מנשל/כובש וכו', אלא בתור בעלי הבית ששבו למולדתם ההסטורית והפריחו אותה מחדש לאחר שעמדה נטושה, ולמול התנגדות עיקשת ונטולת כל מוסר של מיני מרצחים. זה הסיפור של הציונות והרישומים מוכיחים אותו מעל לכל ספק. נעדרי טעויות איננו, אך הצדק לגמרי לצידנו. הגיע הזמן שנשוב לדבר בשמו, בגאווה.
חזק ואמץ!
גם הם טוענים שהשטח שלהם, אז? בתוכנית החלוקה שהערבים סירבו לה השטח היה שלהם. הקו הירוק נקבע לאחר מלחמת העצמאות והשטחים ועזה סופחו לאחר 67.אין לי מה להמשיך מבחינת שלנו או שלהם.
נניח שהכל שלנו.
מה אתה מציע לעשות עם כל תושבי השטחים, נניח את עזה בצד אפילו שבכל הסדר זה ברור שצריך לכלול אותה.
לתת להם תעודת זהות כחולה?
הימין מתחמק מזה.
בשביל הבטחון שלנו, עזוב את המוסר, צריך שתהיה להם מדינה או שיהיו אזרחי ישראל. כל שאר הדיבורים זה התחמקויות שהם לא יקבלו והעולם לא יקבל בחיים. אני לא אומר עכשיו בנסיגה, אלה עם הסכם.
נכון שהיהודים היו קודם, אבל הערבים פה לפחות 500 שנה, אם תלך לפי מי היה קודם, שליש ארה"ב חוזר למכסיקו וכל אמריקה צריכה לחזור לאינדינים, ערבי השטחים לא ברחו במלחמות ואם אתה חושב שהם ילכו אתה טועה.
אשמח לשמוע מה הרעיון שלך להסדר קבוע, כן אני יודע מה זה הסכם קורייש, גם אם הם עם מומצע או לא, אתה לא תקבע בשבילם, הם פה.
למנשה –
נראה שאתה מגיב ברצינות, אז אגיב ברצינות, וזאת למרות כמות כשלים לוגיים עצומה שאליהם אתייחס לפי הסדר.
"גם הם טוענים שהשטח שלהם, אז?" – לא מדובר פה ב"נרטיבים" מתחרים, או במילה שלהם נגד שלנו. גוף התיעוד ההיסטורי מוכיח היטב, ממספר מקורות בלתי תלויים, את הקשר של היהודים למקום הזה ואת חוסר הקשר (כלומר ההגעה זה מקרוב, בזמן ובמרחב) של הערבים לכאן. זו לא סתם נקודה קטנונית, זה עניין עקרוני הנוגע לבעלות על השטח. נוח מדי להתעלם ממנו ולמהשיך כאילו כלום לא קרה, אבל זו בדיוק הנקודה – אנחנו יכולים לבנות קייס של בעלות, הערבים לא.
"בתוכנית החלוקה שהערבים סירבו לה השטח היה שלהם" – תכנית החלוקה (האחרונה בס"כ, היו קודמות לה כמו ועדת פיל 1937 שהציעה לתת לערבים אפילו יותר) לא התקבלה. על כן, אין לה שום תוקף חוקי באופן מוחלט. יחד עם זאת, יש לה תוקף עקרוני משום שהיא מראה, שוב, כיצד הערבים אינם מוכנים להתפשר גם עבור דבר שמראש אינו מגיע להם. הדבר דומה לעד אופי במשפט. והאופי של הערבים הוכח היטב. זה יכול לשמש בסיס לטיעון נגד הצעות להסדרים עתידיים עימם, משום שגם להצעות הנדיבות ביותר הם מסרבים. זה מוכיח, שוב, שהם אינם מעוניינים במדינה ועצמאות אלא במניעתן מאיתנו. והבסיס לזה הוא אידאולוגי, וליתר דיוק דתי, וליתר דיוק – איסלאמי.
"הקו הירוק נקבע לאחר מלחמת העצמאות" – לקו הירוק אין משמעות חוקית. הוא מסמן את קו הפסקת האש ותו לא. עם השנים קיבל משמעות פוליטית, אבל הוא אינו חקוק באבן. אפשר להתחיל לפוגג את חשיבותו, כי אין לו מעמד.
"והשטחים ועזה סופחו לאחר 67" – תיקון קל; השטחים "שוחררו" ועזה "נכבשה", והם לא סופחו מעולם. יש הבדל חוקי משמעותי בין הדברים והוא גוזר הבדל סטטוס ביניהם, ברמה החוקית. אוכל להרחיב אם תבקש. כעת, יו"ש שלנו על פי כל דין ועזה לא. אביא מקורות אם תבקש.
"נניח שהכל שלנו." – לא נניח. אתה חייב להבין שזו לא הנחה אלא אמת חוקית מקובלת, שאנחנו פשוט מסכימים להשתיק.
"מה אתה מציע לעשות עם כל תושבי השטחים" – מאסתי לגמרי בתיאור הזה. הם לא שקים של תפוחי אדמה שצריך "לעשות איתם" משהו. הם אנשים, בעלי יכולת מחשבה ופעולה, ובעלי אחריות הנתונים להשלכות של מעשים. אנחנו לא מתייחסים אליהם ככאלה, וזו אחת הסיבות שהמצב נמשך. בתור אנשים, בוגרים ואמיתיים לגמרי (אני מבטיח לך) הם צריכים לשאת בתוצאות מעשיהם ומעשי ההנהגה המקובלת עליהם. אם היית שואל אותי משהו אינטליגנטי יותר, כמו למשל "איזו מדיניות יש להפעיל כלפיהם" הייתי עונה לך, בצורה אינטליגנטית גם כן, ששילוב נכון של עידודים חיוביים ושליליים לעזוב את המקום היה מסייע בהגירתם מחוץ לשטח שאליו פלשו. אם תתעקש ותשאל אותי מה "צריך לעשות" איתם, אתה שואל שאלה טעונה שהיא סוג של כשל לוגי. אין לי כוונה, מוסרית או מעשית, "להעלות אותם על משאיות". ואני גם לא צריך.
"נניח את עזה בצד אפילו שבכל הסדר זה ברור שצריך לכלול אותה" – אם אתה רוצה תשובות רציניות, אני מבקש שתפסיק להניח הנחות כאלה. מדוע זה ברור שצריך לכלול אותה? עזה, בניגוד ליו"ש והגולן, מעולם לא היתה צריכה להיות שלנו. היא עדיין לא צריכה. הייתי רוצה לראות את מצרים לוקחת עליה אחריות מחדש, באיזשהי קונסטלציה. הייתי רוצה לראות את אותה מדיניות של עידוד הגירה החוצה מעזה. זה אפשרי בהחלט, בייחוד עכשיו כאשר מצרים חלשה וארה"ב חוזרת להיות חזקה. אין לנו מה לעשות בעזה בשום צורה.
"לתת להם תעודת זהות כחולה" – בשום פנים ואופן לא. אפשר לתת להם תושבות, ולא צריך לתת להם אזרחות. אפשר לתת להם זכויות אזרחיות, מבלי לתת להם זכויות לאומיות. הדבר הוצע והוסבר פעמים רבות. כאשר מחברים את זה למה שכתבתי כאן למעלה, גם המספרים לא מרתיעים אותי כלל. והם ממש לא יהיו הקבוצה הראשונה בהסטוריה בסטטוס כזה. ואתה שוב שוכח כאן משהו חשוב – אי אפשר לתת להם מה שהם לא ירצו לקבל. הם גם צד במשוואה הזו, כן? לא רוצים – לא צריך.
"הימין מתחמק מזה" – או שאתם מתעלמים מזה. הנה אני דווקא מסביר לך יפה מאוד הכל. אשמח לענות על שאלות, על ביקורת, על טענות או כל מה שתרצה. בלי להתחמק, ובלי לנשוך, מבטיח. רוצה לנסות?
"בשביל הבטחון שלנו, עזוב את המוסר" – מסוכן ידידי, מסוכן. אח"כ אל תבכה על פאיזם מדומיין כן? בכל אופן, אני גורס שהמוסר שלנו הוא, בין היתר, מה שנותן לנו ביטחון. וברמה המעשית, דמוקרטיה מתגוננת יכולה לפעול היטב במצבים מסוימים, ואין הרבה מקומות שבהן מדינה עונה טוב יותר להגדרה. במילים אחרות, אל מול האויב שלך אתה צריך לדעת להתמודד, בלי חששות וספקות. ברור מספיק?
"צריך שתהיה להם מדינה או שיהיו אזרחי ישראל" – שני שקרים במשפט אחד. ראשית, מי אמר שצריכה להיות להם מדינה? הדרוזים, הצ'רקסים, השומרונים ועוד מיני קבוצות מסתדרות היטב בלי מדינה. למעשה, זה המקום שבו הם מסתדרים הכי טוב. חוץ מזה, נניח שהם "חייבים" מדינה – מי אמר שאנחנו צריכים לתת להם אותה? או את שלנו? לבסוף, וכמו שכבר כתבתי, אנחנו בודאי ובודאי לא מחויבים לתת להם אזרחות. ישנו מגוון רחב של סטטוסים עבור אנשים החיים באזור מסוים – מנטולי סטטוס, דרך בעלי ויזה, דרך תושבים זמניים ועד תושבים קבועים מסוגים שונים. צמצום מרחב האפשרויות באופן מלאכותי הוא כשל לוגי במקרה הטוב, ושקר גס במקרה הרע.
"כל שאר הדיבורים זה התחמקויות שהם לא יקבלו והעולם לא יקבל בחיים" – כמו שאתה רואה, התחמקויות אין כאן. מעבר לזה, אבקש להמנע מנבואה, בייחוד אחת בלתי מבוססת. וההיסטוריה מראה שהעולם מקבל את מה שהחזקים קובעים. אם נהיה חזקים מספיק, יקבלו. מה גם ש"העולם" אינו דבר אחיד, יש לנו בני ברית ויש לנו אויבים, ואלה גם אלה אינם קבועים. וכבר עמדנו מול כולם, בהצלחה עד עתה.
"נכון שהיהודים היו קודם, אבל הערבים פה לפחות 500 שנה" – שקר הסטורי גס. הערבים הגיעו לכאן לפני כ-150-200 שנים לכל היותר, רובם ככולם בגלים גדולים מהמדינות השכנות בעקבות תחילת העליה היהודית שהחלה לפתח את המקום. מעבר לזה, המעט שנכחו כאן עשו זאת במסגרת האימפריה העותמנית והיו נטולי זהות לאומית עצמאית. ולבסוף, מה שהערבים עשו כאן מאז שהגיעו היה רק להזיק – לרצוח, לגנוב ולהשמיד, בקני מידה משתנים. על כן, גם את מעט הזכות שאולי והיתה להם, הם פוגגו.
"אם תלך לפי מי היה קודם" – אני לא. זה רק חלק קטן מהטיעון.
"שליש ארה”ב חוזר למכסיקו וכל אמריקה צריכה לחזור לאינדינים" – השוואה שמבוססת על רשעות או על בורות הסטורית מוחלטת. האמריקאים אכן הגיעו כקולוניאליסטים לאמריקה, אנחנו לא הגענו לישראל כך. אין אפילו בדל דמיון – לא בכוונה, לא בדרך ולא בתוצאה. אשמח להרחיב על כך אם תרצה.
"ערבי השטחים לא ברחו במלחמות ואם אתה חושב שהם ילכו אתה טועה." – חלק גדול מאוד מערביי השטחים דווקא בהחלט ברחו במלחמות, רבים מהם בעידוד ההנהגה שלהם, כפי שתועד בהרחבה. מעבר לזה, הבריחה נמשכת בימים אלה, בקצב של כ-10-15 אלף איש בממוצע מיהודה ושומרון, בעיקר משכבת הצעירים. כמובן שלא מדברים על זה, אבל זה מתועד. רובם עוברים לאירופה וארה"ב ומתקבלים במסגרת "איחודי משפחות" למיניהם. אני יכול להביא לך נתונים ולהראות לך שלמעשה, אתה טועה ולא אני. וניתן לא רק לאפשר את זה, אלא להמשיך ולעודד את זה, כפי שכבר הזכרתי.
"אשמח לשמוע מה הרעיון שלך להסדר קבוע" – לא מציע שום הסדר קבוע. מציע לעודד אותם לעזוב עד שיהיו מעטים מספיק, ובהמשך לספח את יו"ש ולהחיל עליו את החוק הישראלי סוף סוף.
"כן אני יודע מה זה הסכם קורייש" – מצוין, חוסך לי זמן.
"גם אם הם עם מומצע או לא, אתה לא תקבע בשבילם, הם פה" – הם אכן עם מומצא, אני לא צריך לקבוע בשבילם כלום אבל יכול בהחלט להטיל עליהם אחריות למעשיהם ולקבוע מדיניות נוקשה כלפיהם, עד שלא יהיו פה או שכן יהיו אבל בתור תושבים שמצייתים לחוק, בדיוק כמוך וכמוני. אין לי שום ציפיה מציאותית שהם יתחילו לאהוב אותנו פתאום, אבל יש לי בהחלט ציפיה שהם יתנהלו לפי חוקים ותקנות של מדינה מתוקנת כמו שלנו, ואם לא – אפעיל נגדם סנקציות, ברמה האישית או ברמה הקבוצתית, בהתאם למקרה.
יצא ארוך משהתכוונתי, אבל מצדיק את המאמץ לדעתי.
תסתכל גם על תשובה 7.
כל מה שרשמת זה יותר משאלת לב מאשר הבנת מציאות.
גם הם רוצים שנלך מפה, לא נלך.
אם כל מה שרשמת הם לא ילכו מפה, לכן הפתרונות הסבירים היחידים זה או לספח אותם ולתת להם זכויות כמוך או לתת להם מדינה, בהנחה שגם אתה מבין שבכח צבאי לא נסלק אותם.
הדוגמא של מכסיקו לא הבנת אותה בכלל, אני משווה אותנו לאינידיאנים לא לערבים!!
אין לי ספק שמבחינה הסיטורית וכו' השטח היה שלנו קודם.
מה זה אומר?
שהאידיאנים בארה"ב יגרשו את השאר?
שהמתיישבים הראשונים בניו זילנד יגרשו את השאר?
הערבים פה לפחות 500 שנה ולא תגרש אותם מפה.
מסגד אלאקצה נבנה ב691 מי בנה אותו, שבדים?
מי גר בתקופה הזאת בארץ, הודים?
וערביי ההר אלה שגרים בשטחים בקושי ברחו בכל המלחמות, אלה שברחו היו בעיקר אלה שבאו לפה לעבוד, חלק גדול שמרכיב את עזה, לכן אני מתנגד לזכות השיבה.
ברור שבמצב כרגע אין עם מי לדבר, שיש הסתה וכו', אבל זה לא אומר שאם נעצום עיניים הם ילכו מפה.
הי אוריאל מזמן לא שוחחנו.
אין לי כח היום להתווכח איתך אם הפלסטינים פה 100 שנה או 600 שנה.
רק שואל למה יו"ש שוחררו ועזה נכבשה?
בגלל שעזה היתה כבושה ע"י המצרים ויו"ש סופחו ע"י הירדנים?
ורק מוסיף שמה שעומד על הפרק בעשורים הקרובים זה יהודה ודרום השומרון בלבד (אין צורך דחוף להשתלט על לעזה או על צפון ומרכז השומרון) כלומר מדובר על סיפוח של כמיליון ערבים בלבד. דבר שמעלה את שיעורם מ20% ל30%.
ושכמעט כל הסיכויים שהם יחרימו את האזרחות הישראלית ובדומה לערביי ירושלים יסתפקו בתושבות.
מנגד בנייה מסיבית ביו"ש יכולה להוריד את יוקר המחייה ולאפשר למאות אלפי יהודים דלי אמצעים מאוקראינה צרפת ארגנטינה לעלות לארץ ותאפשר לזוגות הצעירים להביא ילד שלישי/רביעי/חמישי.
שתקזז את השפעת האוכלוסיה המסופחת.
כמובן יש להוציא מהחוק ומהכנסת את הרשימה המשותפת – אין מקום בפרלמנט של מדינה דמוקרטית לנציגים של דיקטטורות נאלחות ושל ארגוני טרור. הערבים שמתעקשים להצביע יוכלו להצביע למפלגות ציוניות בלבד.
לגבי עזה זה מאוד פשוט – אסור להכניס אף עזתי לארץ ולו מהסיבה שהוא למד במערכת חינוך אנטישמית. אבל אין שום הצדקה שצה"ל ימנע מהעזתים לשוט לרחבי הים התיכון בתקווה לעתיד טוב יותר- אבסורד שישראל מונעת מהעזתים להגר וגם חוטפת על כך גינויים.
למנשה –
קצת חבל שבחרת להתעלם מרוב דבריי.
עוד יותר חבל שבחרת לא להשיב עם טיעונים משלך, ובוודאי שלא עם משהו מבוסס, אלא עם גרסה ארוכה של "לא נכון".
ראשית, כאשר אני מבסס את דבריי על תיעוד הסטורי (וכאמור, מוכן להביא מקורות בשמחה), קשה לומר שמדובר במשאלת לב. אם התשובות שלך אינן מפריכות את הטיעונים – ניתן בקלות לומר שמשאלת הלב נמצאת שווקא בצד השני.
כמובן שהערבים רוצים שנלך מפה ואני מקווה שלא נלך. כבר הלכנו מירדן שהיתה צריכה להיות שלנו, והלכנו מסיני, והלכנו מעזה, והלכנו מלבנון. והלכנו מצפון אפריקה, והלכנו ממדינות הסהר הפורה, והלכנו מאירופה. בחלק מהמקרים היה נכון שהלכנו, אבל בחלק ממש לא. ופעם מזמן, גם הלכנו כבר מפה. אז יש תקדים ואני מאוד מקווה שנפסיק כבר ללכת ונלמד לנטוע שורש עמוק ולא לזוז.
כעת, זה שאתה אומר מהם הפתרונות הסבירים (ושוב, לא מבסס על כלום, אפילו לא מנסה) כמובן לא אומר שזה אכן כך. ולעומת זאת, לא הפרכת את ההצעות שלי, אז שוב נתקענו.
וכמובן שבשום מקום אני לא רואה חיוב לתת להם "זכויות כמוני" – אין לזה הצדקה, אין לזה תקדים ואין לזה צורך.
השוואה למקסיקו ולאינדיאנים, מאיזה צד שתבחר, אינה רלוונטית משום שרבים ההבדלים על המשותף.
ניו-זילנד היא דווקא מקרה מעניין – היחידי למיטב ידיעתי שבו הבריטים לא הצליחו לחסל את המקומיים, ונאלצו להגיע איתם להסכם. סיפור מעניין מאוד, מומלץ לקרוא. גם לא רלוונטי לנושא שלנו.
עכשיו שאתה מזכיר את אל-אקצא אני מבין שאתה ממש רוצה לשחק את משחק ה-"מי קודם". סליחה, אני לא תופס את הפתיון. ממליץ מאוד להזכר על מה בנוי מסגר אל-אקצא, ולא ליפול למיני תחבולות מיותרות. עובדת נוכחותם של ערבים כאן אינה מוסיפה דבר לטיעונך, בראש ובראשונה משום שלא היתה כאן ישות ערבית לאומית עצמאית, ושנית משום שכלל הניתוח והטיעונים שלי מבוססים על התקופה המודרנית. אין לי שום רצון להכנס למשחק הזה כי הוא לא רלוונטי למדיניות בעת הזו (אחרת, אפשר לטעון למשל שאנחנו נישלנו את הכנענים ואין לזה סוף). ואמנם הודים לא גרו פה בתקופה הזו עד כמה שידוע לי, אבל היהודים גם גרו כאן, תוך כדי התקופה המוסלמית. אז אני ממש לא רואה שום הצדקה בניחוח המתנשא של האמירות האלה.
העניין של "אין עם מי לדבר" או "יש הסתה" הוא לא עיקר הדיון לטעמי. לתפיסתי, עיקר הדיון הוא כך:
1. הארץ הזו שלנו. קיבלנו את ירדן כעובדה מוגמרת, בסדר. אבל מהים ועד הירדן, ומחרמון ועד אילת הכל שלנו. על פי הדין. אני מתבסס על החוק הבינלאומי, ניתוח הסטורי והתנהלות בעד החדשה. לא מעלה ולו בדל טיעון דתי. וישנם פתרונות מעשיים ביותר ליישום הדברים הללו, והם הופכים עוד יותר מעשיים עם הזמן, באופן די מפתיע.
2. הערבים הם האויב שלנו. הם הגדירו עצמם ככאלה, לא אנחנו. הטקסטים המכוננים שלהם מגדירים זאת, באופן ברור – הן הטקסטים הדתיים והן המודרניים (אמנת החמאס, אמנת אש"ף וכו). הם אינם מקבלים עצמאות יהודית, ובקושי מקבלים קיום יהודי, ולכן לא ניתן להגיע עימם להסכמה. לא צריך לנסות.
לעלי עבדו –
"הפלסטינים" קיימים באופן רשמי מ-1964, עם הקמת אש"ף, וההזדהות שלהם כ"פלסטינים" החלה אחרי 1967, אז קנה המידה שלך מעוות. זה כמו לומר שהמרחק מכאן ועד ניו יורק הוא קצת יותר מאורכו של מגרש כדורגל. הויכוח, כמו תמיד, הוא לא איתי אלא עם עובדות היסטוריות.
יו"ש – שטח שהיה בחזקת המנדט ואמור היה להיות חלק ממדינת ישראל. עם פרוץ מלחמת העצמאות הכוחות הירדניים פלשו ו-*כבשו* אותו. זה נקרא כיבוש משום שזו תפיסה בכוח צבאי של שטח ריבוני (הריבון באותו זמן – הבריטים, בדיוק בתקופת המעבר). ב-1967 אנחנו פלשנו והדפנו את הירדנים, ולכן זה נקרא "שחרור" – כי הירדנים לא היו ריבון חוקי, והשטח אמור היה להיות בריבונות שלנו. ההגדרה הטובה ביותר לשטח יו"ש כיום הוא "נתון במחלוקת", אבל בשום אופן אינו עומד תחת ההגדרה של "שטח כבוש". כל זאת על פי הדין הבינלאומי. מוזמן לבדוק אותי.
לגבי עזה המצב שונה – עזה לא היתה אמורה להיות חלק מהמנדט או ממדינת ישראל, אלא היתה חלק ממצרים. ב-1967 אנחנו פלשנו ו*כבשנו* אותה. זה עונה להגדרה כי מצרים היתה הריבון ואנחנו תפסנו את השטח בכוח צבאי. זה ההבדל.
תיקון קל אך חשוב לדברייך – הערבים כיום אינם עומדים על 20% מהאוכלוסיה, אלא על כ-14%-15%. ולא לשכוח שיש גם כ-700-800 אלף יהודים ביו"ש. כמובן שהטווחים משתנים כי תלוי איך סופרים, האם כוללים את ירושלים, האם סופרים אנשים שכבר עזבו (אהם), שכבר מתו (אהם אהם) וכו'. אבל קנה המידה קרוב.
אני מתנגד למתן אזרחות לערביי יו"ש, כך ששאלת התייחסותם לאותה אזרחות אינה מעניינת אותי. לשאלת התנגדותם לחוק הישראלי – יש סנקציות, סל שלם של אפשרויות. אין מה לפחד.
לא יודע לומר דבר לגבי הרשימה המשותפת ומעמדה החוקי הראוי, כי צריך להוכיח שהם אינם עומדים בחוק (והיא כבר התפרקה אז זה לא משנה). אתן למערכת המשפט והאכיפה לומר את דברה בהקשר זה, אני קטונתי. בכל אופן, יש מימד פרקטי דווקא כן לאפשר להם להמשיך לעבוד – הם ממשיכים בטיפשותם לחשוף את האג'נדה הערבית, עבור כל מיני מתלבטים למיניהם אצלנו. זה עצוב, אבל זה עוזר לנו.
תושבי עזה – אין להם שום זכות מבחינתי לגעת בכף רגלם בשטח מדינת ישראל, בייחוד מאז שיצאנו משם. במידה והם מהווים איום בטחוני, ראוי להגביל גם את תנועתם בים. מעבר לזה, אני בעד שיפתחו את המעברים ויתנו להם לברוח לאירופה האהובה שלהם, ושילכו מפה, בדומה להגירה החוצה של ערבים מיו"ש.
לאור
לא התעלמתי מדבריך, אתה זה שישר שלל עם קביעה שיש כשל לוגי בדבריי.
תשים לב שאני מסכים שאנחנו הבעלים הראשונים של הקרקע, עם זיקה עמוקה יותר מהמוסלמים וכו', למשל שירושלים לא רשומה בכלל בקוראן. לא ברור לי מאיפה הקביעה שלך שהערבים פה 200 שנה. הערבים בארץ לפי ויקיפדיה 20.6% כולל ערבים נוצרים, דרוזים וצ'רקסים, בלעדיהם 16.5%.
עלי, לפי וויקיפדיה הערבים בשטחים מעל 2.5 מיליון.
הטענה שלי פשוטה, אוקי, אנחנו אדוני הארץ בזכות, יש פה מעל 2.5 מיליון ערבים שטוענים שזה שלהם, אתה חושב שהם ילכו מפה אני חושב שלא, לך נראה סביר שהם ילכו מפה כמו שלי נראה סביר שלא ולי נראה סביר הפתרונות שהצאתי כמו שלך נראה סביר או אמת מוחלטת מה שאתה חושב שיקרה.
מן הסתם לי ברור שהדרך שלך תוביל את המדינה הזאת לאבדון, או לפחות למדינה בלי רוב יהודי במידה ויספחו את השטחים, כמו שלך ברור שהדרך שלי לא טובה.
אני גם חושב שיש כשל לוגי בניתוח המציאות שלך, כמוך עלי. אני לא רואה איך אפשר להתעלם ממעל 2.5 מיליון איש שגרים בשטחים רק בגלל הטענה שאנחנו צודקים, גם הם חושבים ככה, לכן לשיטתי צריך להגיעה להסכםת בשבילנו. ברור שלא בכל מחיר ובכל זמן, כל עוד החמאס בעזה והם לא רוצים וכו' אז לא יהיה כלום, כרגע אי אפשר, לכן לדעתי בנייה מסיבית בשטחים מקטינה את הסיכוי שיהיה אי פעם הסכם מעבר לתקציבים העצומים שהולכים לשם, מן הסתם אתה חושב שבנייה מסיבית בשטחים חיונית.
למנשה –
ראשית, הפניות לויקיפדיה, עם כל הכבוד, זה לא דבר רציני.
שנית, חבל לי שאתה מנסה לסגור את הדיון בסגנון "נסכים לא להסכים", מבלי לנסות ברצינות להפריך דבר. אתה כמובן זכאי לדעות משלך, אבל אינך זכאי לעובדות משלך.
ודי לחכימא ברמיזה.
לאוריאל
לא ברור לי איזה עובדות הבאת בדיוק.
לגבי וויקפדיה זה בממוצע אמין מרוב שאר המקורות מכיוון שכל אחד יכול לבקר את זה, ברור שגם גם כל אחד יכול לכתוב שטויות.
*אשמח למקור שהערבים פה רק 200 שנה, לא מדבר על הרוב, כי גם רוב היהודים פה עלו מצאצאי עולים ב100 שנה האחרונות, הרי בעצמך הזכרת את מסגד אלאקצא שנבנה על הר הבית, מתי זה היה?
*אשמח למקור אחר לגבי אוכולוסיה בארץ.
*אוכלוסיה בשטחים זה בהחלט בעייתי עם המון גרסאות.
שוב
מסכים לגמרי על הזיקה וההיסטוריה שלנו לארץ.
מחלוקת.
*אתה חושב שערביי השטחים יעזבו ברובם אני חושב שלא.
*אתה חושב שאין שום משמעות למה שהערבים בשטחים חושבים, רוצים וכו' (הם חושבים כמוך מהצד שלהם), אני חושב שיש, איתם צריך להסתדר בסוף- סעיף זה מושפע מהסעיף הראשון.
למען הסר ספק:
אני נגד זכות השיבה.
ברור לי שבמצב הנוכחי אין סיכוי להגיע להסדר.
אני חושב שזה גרוע לעם ישראל לבנות ולהשקיע כסף בשטחים מכיוון שזה מקטין סיכוי להסדר כלשהו, אתה חושב שזה ברכה כי זה שלנו וזה יבריח אותם מפה.
**גם אם נתווכח עוד שנתיים אף אחד לא ישכנע את הצד השני, חוזר שלא ברור לי על איזה עובדות אתה מדבר, מסכים לגבי הבעלות על הארץ.
למנשה:
ביו"ש 2.5 מיליון ערבים.
צפון השומרון (ג'נין, טול כרם…) מחוץ למשחק – אין שם נוכחות ישראלית ו/או יהודית.
במרכז השומרון ניתן להעביר קו קצת מפותל אבל לא יותר מדי שהערבים מצפונו והיהודים מדרומו (לדוגמא שכם וקלקיליה מצפון וקדומים וקרני שומרון מדרום).
נשארנו עם יהודה ודרום השומרון שזה רק חצי מהערבים כמיליון ורבע.
לרבע מיליון ערבים כבר יש תעודות זהות כחולות מנישואים עם ערבים ישראלים או עם ערבים ירושלמים.
נשארנו עם מיליון ערבים שעוברים לחיות תחת שליטתנו במקרה הרע.
התהליך מסיפוח שטח C ועד מיטוט הרש"פ יכול לקחת שנים… ובשנים האלה יהיה רע לערביי יו"ש ומאות אלפים מהם שמזוהים עם טרור אנטישמי ויודעים שלא תהיה כלפיהם סובלנות במדינה היהודית יעזבו.
לאוריאל – רצועת עזה היתה חלק מהמנדט הבריטי על ארץ ישראל. בדיוק כמו יו"ש.
רמת הגולן היתה מחוץ למנדט הבריטי.
היו ישויות ערביות ששלטו בארץ (הבירה שלהן לא היתה בישראל) – הדגלים הערבים מורכבים בדרך כלל מ3 פסים שמייצגים את האימפריה האומיית העאבסית והפאטימית ששלושתן היו ערביות ושלטו בארץ.ואפילו היתה אנקדוטה מעניינת שמושל רמלה התמנה לשליט האימפריה האומיית ושלט ממושבו ברמלה על שטחים עצומים מספרד ועד הודו.
המוסלמים הם כיום 15% הערבים 20%.
או לחילופין בעלי האזרחות הערבים הם 15% וביחד עם בעלי התושבות (מזרח ירושלמים) הם 20%.
כל פתרון לבעיות שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתן חייב להתחיל בנטרול מפלגת בג״ץ.
הכל נכון.אבל מי מבטיח שמתי שהוא לא יקום מנהיג במפלגת שלטון שיחליט למסור שטחים
ולסכן את כל המדינה תחת הבטחה אמריקאית
שאין לה כיסוי.וסיסמאות שאנחנו חזקים ויש לנו לגיטימציה להכות בהם חזק אם רק יעזו.
ואז כל תושבי המדינה יחיו תחת הטרור מעפולה עד דימונה.עם הצטרפות ערביי ישראל למשחק והחיים יהיו בישראל כמו סומליה.השמאל כרגיל יחפש מה לתת ואז יגיד זכות השיבה ויהיה שלום סופי על ישראל.לצערי התושבים כל כך שאננים שלא מבינים שבתהליך מסוים המדינה עלולה להפוך ללא ראויה למחיה.שלב ראשון למנוע זאת זה סילוק כל תומכי הנתנתקות מהליכוד.סוסים טרויאנים אלו מסוכנים בליכוד ולמדינה כולה.שלב ב זה עידוד יהודים להתגורר מעבר לקו הירוק ברבבותיהם ולתת אפשרות לבניה מסיבית מעבר לקו הירוק.ביוש הגולן והבקעה ומזרח ים
שלב ראשון – "סילוק כל תומכי ההתנתקות מהליכוד"? יש שלב יותר מוקדם וחשוב: סילוק מהזירה הציבורית של כל הסוסים הטרויאנים מטעם אויבי ישראל שמתפרנסים מארגוני הקרנות להשמדת ישראל.
http://rotter.net/forum/scoops1/381724.shtml
מסכים איתך.ובטוח שיש עוד המון.אבל מה שחשוב זה שהליכוד יהיה תמיד עם אנשים ימניים.ולא חלילה יכנסו אליו בעורמה אופוטורניסטים וסוסים טרויאנים כאריק שרון.וכל אלה שהצטרפו לקדימה.לכן חשוב לשמור על הבסיס שהוא העיקר.ואז להתמקד בלחימה עיקשת בשמאל וגרורותיו ובמיוחד הבגץ הנוראי.
שלב מקדמי שינוי חוקי השביתה מי ששובת מפוטר! אחר כך מותר להעסיקו מחדש רק אם הוא ראוי. ולמה זה כל כך חשוב גם מדינית? כי השלב הראשון והחשוב הוא ניקוי הפרקליטות מהגייס החמישי של כל הקרנות להשמדת ישראל!
ואח"כ אפשר לבטל את הבחירות! ממילא צריך לבחור רק בליכוד, אז בשביל מה לטרוח?
משיחות עם אנשי שמאל, אתה יכול לאמר את כל זה. הם יסכימו איתך! ואז יכנסו למשהו שאפשר רק לתאר כטראנס, ויאמרו "אבל חייבים להחליף את הממשלה ולצאת מהשטחים , שיקחו אותם ויעשו מה שהם רוצים כבר לא יהיו בעיה שלנו".
זה לא משהו רציונאלי, והימין עושה טעות שוב ושוב ומדבר בהגיון, אל אנשים שמשתיקים נאנסות יהודיות בבלעין ובהר הצופים, מה שעומד בסתירה לכל הערכים שהם יטיפו להם ביום יום.
מדינה פלסטינית לא תקום, ואנו נלך ונתרחק מחזון היהודית והדמוקרטית, ימים יגידו איך הסיפור הזה יגמר.
הם לגמרי לא טיפשים , הם פשוט עובדים בשביל הצד השני ומדמיינים שכשהכל יגמר הם ימצאו מקלט אצל אלה ששילמו להם , בזה הם טועים , אם חס וחלילה הם יצליחו , אף אחד לא ירחם עליהם
אפשר לצלם תמונות דומות של יישובי הצפון מתוך לבנון. האם צריך גם לכבוש את דרום לבנון?
הטענה הזאת מתעלמת מדבר אחד: לאורך זמן אי אפשר להחזיק אוכלוסיה גדולה ללא מעמד אזרחי. או שתהיה להם מדינה משלהם, או שהם יהפכו לחלק ממדינת ישראל. המצב הנוכחי מכביד עלינו כלכלית, מדינית ובטחונית, ועלינו למצוא את הדרך להפסיק אותו.
וכל תוכניות האוטונומיה למיניהן מתעלמות מדבר אחד: תושבי אוטונומיה הם תמיד אזרחי המדינה הריבונית על האוטונומיה, ובעלי זכות בחירה למוסדות המדינה. נסו את זה ותראו מה ישאר מהחלום הציוני.
צחי,
לא תפקידנו לפתור בעיות של אוייבנו. תפקידנו לעשות להם מסע דה לגיטימציה שמייבש אותם כלכלית, ופוליטית. המטרה היא שהם ילכו מכאן. אין לנו שום מחוייבות ושום אחריות לספק זכויות כלשהן לאוייבים הנלחמים בעצם קיומה של מדינה יהודית פה. מבחינתנו הרשות או האוטונומיה זה רשות של טרור, וזה לא חוקי ולא מוסרי לפרנס רשות כזו. הפיתרון של הפלשתינים יצטרך להימצא מחוץ לישראל בכל אחת מ-22 מדינות ערב, או 57 מדינות מוסלמיות. מדינה יהודית פצפונת אינה מחוייבת לספק פתרונות לאוייביה על שטחה.
טפשון, לא ניתן לצלם תמונות כאלה מהצפון. מרכז הארץ הוא במרכז. כאן יושב שדה התעופה וכאלה עקר הפעילות הכלכלית וכמובן מרבית האזרחים חיים כאן בסמיכות שלא לומר צפיפות. לבנון היא מדינה ריבונית ותשלם וכבר שילמה על פגיעה בישראל. אם וכאשר. אם תפנה את השטחים ותוותר על השליטה הבטחונית מחיר הדמים יהיה גבוה מאד כדי לחזור ולשלוט בהם וכמו שאנחנו כבר יודעים לא יהיה כאן אחד בהנהגה עם אשכים ראויים להגיב כך. נכון שהמצב סבוך ולו ניתן עדיף היה לצמצם את החיכוך עם השכנים אבל לא ניתן! לא כרגע! יש שם ערבים חביבי לא נורבגים.
אל תתפלא שבסכסוך הבא ישראל פולשת 40 ק"מ ללבנון עד המחוז הדרוזי של הרי השוף.
השיעים בורחים כמו במלחמת לבנון השנייה.
בתום הקרבות ישראל מודיעה להם שהם מהווים סיכון ביטחוני ושאי אפשר לסמוך על הסכמים איתם ו/או על ערבויות של האו"ם והשיעים ישארו בבקעא שבצפון לבנון – או באחד ממחוזות סוריה שהשיעים גרשו את תושביו הסונים.
גבול ישראל יוזז 40 ק"מ צפונה. שכנינו מצפון יהיו הדרוזים של הרי השוף.
נהרות האוואלי הזהראני והליטאני יספקו מים לנגב.
בקיץ יהיו לנו עוד 40 ק"מ של חופי ים והרים קרירים ונופים מרהיבים ואתרי סקי נוספים.
מי שרוצה לשמור על הישובים ועל הביטחון חייב לתת תשובה לשאלת האברטהייד ואקיבוש.
לכל בעיה יש פתרונות למשל גם הרוסים לא רצו לוותר על הקווקז אז הם הקימו מדינות חסות במסגרת הפדרציה שלהם כמו צ'צ'ניה שיש בה ממשלת בובות.
הישובים קיימים רק ביהודה ובדרום השומרון – אין ישובים בצפון השומרון וגם לא בעזה וגם במרכז השומרון אפשר להעביר קו ששכם הערבית מצפונו וקדומים היהודית מדרומו.
מדובר במיליון ורבע ערבים שלחלקם כבר יש תעודות זהות ישראליות בזכות נישואים לערבים ישראלים/ירושלמים.
ולכן מדובר במיליון ערבים.
סיפוח שלהם לא יהפוך אותם לרוב אלא רק יגדיל את שיעורם מ20% ל30%.
הפיריון שלהם נמוך מהפיריון היהודי וכרבע מכל שנתון גיל אצלם מהגר לחו"ל.
פרוק מנגנוני הרש"פ ילווה באלימות כי אין דרך אחרת לפרק אירגון טרור שתביא להגירה פלסטינית מואצת מיו"ש ולבריחה המונית של תומכי אירגוני הטרור לצפון השומרון כדי להימלט ממשפט.
סביר להניח שבדומה לערביי מזרח ירושלים הם לא ידרשו אזרחות אלא יסתפקו בתושבות ויחרימו את הבחירות.
גם אם הם יחליטו להצביע יש לפסול את הרשימה המשותפת ולאפשר להם להצביע למפלגות ציוניות בלבד- אין מקום בפרלמנט לנציגים שתומכים בדיקטטורות נאלחות ובאירגוני טרור.
בנייה מסיבית ביו"ש תוריד את יוקר המחייה ותאפשר ליהודים דלי אמצעים מאוקראינה צרפת וארגנטינה לעלות לארץ כמו גם לזוגות צעירים יהודים להביא ילדים נוספים (ילדשלישי/רביעי/חמישי…).
תוך 10-20 שנה שיעור הערבים יחזור להיות 20% רק שהפעם יהודה ודרום השומרון יהיו שלנו.
במקביל יש להסיר את המצור על עזה ולאפשר לעזתים לברוח בסירות משלטון האימים של החמאס לרחבי הים התיכון (אין להכניס אותם לישראל כי הם ספוגים בהסתה אנטישמית אבל יש לאפשר להם להגר לכל מקום אחר).
בעוד 20 שנה כשנתפנה לפתרון סוגיית עזה – אוכלוסיית עזה תתאפיין בהרבה קשישים עיפים ממלחמות ובמעט צעירים.
בתוך 40 שנה גם עזה שלנו.
בתוך 60 שנה הסכסוך יהיה היסטוריה ומדינות ערב ישלימו עם קיומנו.
ניתן לספח את יריחו -עיירת תיירות חביבה.
ניתן לספח את בית לחם – עיירה עם נוצרים ופוטנציאל תיירותי.
ניתן לספח את רמאללה שאף בה נוכחות נוצרית ואוכלוסיה ברמה גבוהה יחסית.
בחברון אנחנו כבר נמצאים ותושבי חברון כבר נשואים בהמוניהם לבדואים של הנגב.
הערבים של מערב השומרון נשואים בהמוניהם לערביי המשולש וכבר יש לרבים מהם תעודות כחולות.
הערבים של עוטף ירושלים נשואים בהמוניהם לערביי העיר ירושלים וכבר יש לרבים מהם תעודות כחולות
רק מפלגה אחת יכולה להוביל את המלחמה נגד מדינת טרור ערבית ביהודה ושמרון, מפלגת זהות.
בדיוק כמו שמשה פייגלין הוביל את המלחמה נגד אוסלו בשנות ה90.
לא רק זה אלא שמפלגת זהות היא הכי רצינית, עם מצא שלם שמדבר לא רק על ענייני בטחון אלא על כל השאר גם כן.
במצע באורך 340 עמודים מפלגת זהות פורשת תוכנית וחזון כוללים לעשורים הקרובים בעוד ששאר המפלגות, כולל בימין, מסתפקות בהצהרות כלליות או ריק גמור בנושאים מסוימים.
רק מפלגה אחת יכולה להוביל את המלחמה נגד מדינת טרור ערבית ביהודה ושמרון, מפלגת זהות.
בדיוק כמו שמשה פייגלין הוביל את המלחמה נגד אוסלו בשנות ה90.
לא רק זה אלא שמפלגת זהות היא הכי רצינית, עם מצא שלם שמדבר לא רק על ענייני בטחון אלא על כל השאר גם כן.
במצע באורך 340 עמודים מפלגת זהות פורשת תוכנית וחזון כוללים לעשורים הקרובים בעוד ששאר המפלגות, כולל בימין, מסתפקות בהצהרות כלליות או ריק גמור בנושאים מסוימים.
את השמאל אי אפשר לשכנע, כי השקפתו היא דתית לכל דבר ועניין. "יהיו קטיושות מעזה" – "לא יהיו קטיושות מעזה, בעזרת אלוהי קלינטון" – "יהיו פיגועים" – "לא יהיו, ואם יהיו, אז נכבוש אותם מחדש… או שלא". אצל איש שמאל טיפוסי אקיבוש הוא בבחינת תערובת של בשר בחלב אצל יהודי דתי, אסור ליהנות ממנה, ומוטב למות ברעב, ובלבד שלא להיכשל.
אכן אסור לסגת מיו"ש. אבל איילת שקד מציעה סיפוח שטחי C ואזרוח 1/2 מיליון ערבים.
הדרך ההגיונית יותר היא סטטוס קוו או תכנית האמירויות של ד"ר מרדכי קידר.
מה דעתו של ד"ר מרטין שרמן ?
הערבים באשר הם ובייחוד בישראל אינם לאום או עם, אלא בני שבטים שונים ונפרדים!
חבל שכל מיני ישראל טרחנים, מתייחסים אליהם כאל עם ועוד מצמידים להם כינוי שאינו קיםי בשום שפה, כולל ערבית.
המילה "פלסטינים" (בפ' רפויה) זהו עיוות ישראלי למילה ערבית הנהגית באופן שונה, שהיא עיוות למילה אנגלית "Palestine", שהיא עיוות למילה רומאית "Palestina", שהיא עיוות למילה עברית מקראית – פלשת.
פלשתים – זוהי מילת תואר (אלה שפלשו), אך מיוחסת במקרא לעמים שבונים בתקופות שונות, אשר אין בינם דבר לשבטים הערביים שחיים בישראל כיום.
כמובן, שכל זה, לא מפריע לכתב מקצועי ומשכיל כמו מרטין שרמן (והוא לא היחידי), לצורך ניתוח פוליטי, תקשורתי. הרי אין ערך לתוכן הזה, כי בלאו הכי בעוד שבוע תהיה פרשנות אחרת וזו כבר תשכח. עם דבר אחד נתקענו וזה כתבים שמטעים את ההומנים בדבר ריומו של עם מומצא עם שם מומצא, ושטיפת המוח הזו מדבקת את הציבור מימין ומשמאל בבורות ותפיסות שגויות לחלוטין, בנוגע למזרח התיכון, ההיסטוריה שלו והשחקנים באזור.
כמה חבל שאתר מידה נותן במה לשקר הזה 🙁
– פראיירים, כבר אמרתי?
מחכה למאמרים נוספים כאלה במידה.
חבל שרק לפני יותר משנה הבאתם אזהרות מהסכנה הקיומית הזו – מדינה פלסטינית, אבל מהיום שביבי החליט להיות איש השיווק של הסכנה, בסיסמת הריבונות, השתקתם את הנושא.