גרמניה: דו"ח חדש חושף את עומק האנטישמיות המוסלמית

הסוכנות לביטחון פנים של גרמניה פרסמה בחודש שעבר מחקר מיוחד בן 40 עמודים שכותרתו "אנטישמיות באסלאמיזם". זו הפעם הראשונה בה גוף מודיעין אירופאי כלשהוא מפרסם דו"ח מפורט על הנושא, וזהו הפרסום הראשון בידי גוף ממשלתי כלשהוא בגרמניה החושף את האנטישמיות שמקורה בחלקים של הקהילה המוסלמית במדינה.

אך הכותרת שניתנה לדו"ח החדש לא משקפת נאמנה דיה את תוכנו, וכנראה שכותרות מדויקת יותר כמו "אנטישמיות באסלאם" הייתה נחשבת לא תקינה פוליטית. לכן במרבית הציטוטים שאביא בהמשך מתוך הדו"ח כדאי להחליף את המילה "אסלאמיסט" פשוט במילה "מוסלמי".

מחברי הדו"ח מגדירים את המושג "אסלאמיזם" כסוג של קיצוניות פוליטית בקרב מוסלמים שמטרתה היא חיסול הדמוקרטיה, כאשר רעיונות אנטישמיים מהווים חלק מהמרכיבים הבסיסיים שלה. במציאות, מוסלמים רבים אינם אנטישמים, אך בעיית האנטישמיות באסלאם רחוקה מלהיות בלעדית לאנשים בעלי דעות פוליטיות קיצוניות או אפילו למוסלמים דתיים.  גם הדו"ח עצמו מציין כי אירועים אנטישמיים רבים נגרמו בידי אינדיבידואלים מוסלמים להם "לא היה שום קשר לארגונים אסלאמים", ולכן ניתן להסיק שאסלאמיזם לא היה בהכרח הסיבה הישירה למספר רב מן האירועים המופיעים בדו"ח.

השנאה כאבן יסוד

המסמך נפתח בהערה לפיה בשל סיבות היסטורית ולאור הניסיון הגרמני העגום עם נציונל-סוציאליזם, עמדות אנטישמיות היו מזוהות במשך תקופה ארוכה עם הימין הקיצוני. רק בהדרגה ובמהלך העשורים האחרונים התברר כי הקיצוניים בימין לא מחזיקים במונופול על האנטישמיות. על פי הדו"ח, אנטישמיות ואנטי-ציונות בגרמניה של ימינו הפכה להיות "דבר שבשגרה" ותופעה נרחבת בקרב המרכז והשמאל הסוציאליסטי במדינה.

המחברים מציינים כי דעות אנטישמיות בשורות אסאלמיסטים הן קיצוניות אף יותר בשל מניעים דתיים, טריטוריאליים ופוליטיים המשתלבים כדי ליצור השקפת עולם אנטישמית. עוד נכתב כי כל הקבוצות האסלאמיסטיות הפכו את שנאת היהודים כאויב לאחת מאבני היסוד של התנועה.

הדו"ח מציין כי ההגעה של יותר מחצי מיליון מוסלמים לגרמניה בין השנים 2014 ל-2017 הגבירה את ההשפעה של האנטישמיות האסלאמיסטית במדינה. על פי הנתונים של הליגה נגד השמצה המצוטטים במחקר על מדינות המוצא של המהגרים, טורקיה (ממנה הגיעו מיליוני מוסלמים לגרמניה) היא המדינה הכי פחות אסלאמיסיטית – בה נרשמו רק 70 אחוזים בעלי דעות אנטישמיות. עוד מציין המחקר כי ילדים רבים במדינות אלה גדלים על ברכי חינוך אנטישמי מובהק.

זיכרון מהעבר

רק לפני כשנה וחצי, לדבר על אנטישמיות מוסלמית היה נחשב לטאבו מוחלט בגרמניה, ווזה בוודאי לא היה נושא שהוזכר אי פעם מפי פוליטיקאים. זה היה המצב למרות העובדה הידועה כי תקריות אנטישמיות רבות במדינה נעשו בידי מוסלמים.

כמו מחקרים אחרים בנושא, גם הדו"ח החדש מזהה את נקודת המפנה במודעות הגרמנית לאנטישמיות אסלאמיסטית בהפגנה שנערכה בברלין ב-2017. שלטים שהונפו באותה הפגנה דרשו את השמדת מדינת ישראל ודגלי ישראל הועלו באש. הדו"ח מציין כי פעולות קיצוניות אלו נעשו בידי אנשים להם היה קשר מוכר קודם עם ארגונים אסלאמיסטים, עובדה שמעולם לא פורסמה בעבר.

שריפת דגלי ישראל זעזעה את הגרמנים בשל הדימוי והזיכרון של שריפות השפרים מן העבר, שזכו לעידוד מהמפלגה הנאצית ששלטה במדינה בשנות השלושים של המאה שעברה. סרטונים של שריפת הדגלים הפכו לוויראלים והובילו לתגובות קצרות מפי פוליטיקאים בכירים.

נשיא גרמניה ואיש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית פרנק-ואלטר שטיינמאייר אמר כי האחריות הגרמנית על ההיסטוריה "אינה מבדילה בין אלו שנולדו מאוחר יותר, והיא כוללת גם את המהגרים". הוא הוסיף כי "זהו תנאי שלא עומד למשא ומתן עבור כל מי שחי בגרמניה ועבור מי שרוצה לחיות פה". יינס ספאן, חבר במפלגת השלטון CDU שהפך מאז לשר הבריאות, אמר כי ההגירה ההמונית ממדינות מוסלמיות היא הסיבה העיקרית להפגנות בגרמניה. בכיר אחר במפלגה, סטפן הרבארת', אמר כי "אנחנו חייבים להתמודד בנחרצות עם האנטישמיות של מהגרים בעלי רקע ערבי ואלה ממדינות אפריקה".

קצה הקרחון

גם המחקר של סוכנות הביטחון מראה כי יש הכרח לפעול נגד התפשטות האנטישמיות הקיצונית בקרב מוסלמים בגרמניה. לכך תידרש תודעה גבוהה יותר בשיח הציבורי לבעיה. זה כולל מורים, עובדים סוציאליים, המשטרה ועובדי של משרד ההגירה ושאר משרדי הממשלה הרלוונטיים ברמה הארצית והמקומית.

מחברי המחקר הצביעו גם על הדרך בה אסאלמיסטים מפרשים את האסלאם כעומד בניגוד לעקרונות הבסיסיים של החוקה הגרמנית בכל הנוגע לריבונות האזרחים, ההפרדה של דת ומדינה, חופש הביטוי והשוויון הכללי בין אנשים. אלה הן חלק מהסיבות בגינן שירותי הביון הגרמנים מנהלים מעקב אחרי פעילות של ארגונים אסאלמיסטים במדינה.

הדו"ח מפרט רשימה של ביטויים של אנטישמיות אסאלמיסטית כגון :"יהודים שולטי בבנקים ובכלכלה", "יהודים פועלים בעזרת סוכנים ואגודות חשאיות", ו"ישנו קרב נצחי בין מוסלמים ויהודים". כמו כן מפורטת רשימה של ארגונים מוסלמיים קיצוניים הפועלים בגרמניה כמו חיזבאללה, חיזב א-תחריר, דאעש, הארגון הטורקי 'מילי גורוש' וארגונים סלפיסטים שונים.

לסיכום טוענים מחברי המחקר כי יותר ממאה תקריות אנטישמיות שהתרחשו ב-2017 ויוחסו רשמית למוסלמים, הן רק קצה הקרחון.

שעיר לעזאזל

מעט לאחר פרסום הדו"ח חסר התקדים, ראה אור מסמך אחר מאת 'הארגון האסלאמי הליברלי' שכותרתו "העצמה במקום אנטישמיות". המסמך מומן בין השאר על ידי משרד ההגירה הגרמני והראה כי צעירים מוסלמים רבים חשים צורך להצדיק דעות אנטישמיות בכך שהם עצמם חוו השפלה ואי-סובלנות כתוצאה של אסלאמופוביה. במילים אחרות, חברי הקהילה המוסלמית מחפשים שעיר לעזאזל בדמות מיעוט קטן אף יותר – היהודים.

המסמך זכה לביקורת רבה. אלן פוזנר, פרשן פוליטי בעיתון 'Die Welt', כתב אנטישמיות בקרב צעירים מוסלמים היא ביטוי לדעות קדומות ולא תוצאה של אסאלמופוביה.

חוקר מדעי המדינה חאמד עבדל-סאמד הכחיש גם הוא את הטענה לפיה אנטישמיות מוסלמית היא תוצאה של שנאת מוסלמים. "אם כך היה באמת", כתב, "הרי שהעולם המוסלמי כולו היה חופשי הן מאסלאמיזם והן מאנטישמיות, שהרי אסלאמופוביה לא קיימת כלל במדינות האלה".

לעיון בדו"ח המלא של הסוכנות לביטחון פנים (בגרמנית) לחצו כאן.

ד"ר מנפרד גרסטנפלד הוא חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן. הוא מתמחה ביחסי ישראל-אירופה, אנטישמיות ואנטי-ציונות. הטור התפרסם במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת. סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.